פסקול חיינו: האלבומים הישראלים הכי טובים בכל הזמנים (מקומות 11-30)

אלבום אחד לכל אמן. בלי אלבומים מצליחים שאנחנו לא באמת אוהבים. אינדי זה נהדר, מזרחית זה יופי. בחרנו את 50 האלבומים הכי טובים שיצאו כאן אי פעם. חלק ב'

28 בספטמבר 2017

למקומות 31-50

30. קצת אחרת – "קצת אחרת" (1975)

7293627410427

ג'נטל ג'איינט בנגב, ביטלס בתל אביב, צ'יק קוריאה על אסיד. בעשורים האחרונים יצאו בישראל כמה אלבומים מופרעים, אבל אף אחד מהם לא הצליח לעשות מה ששלמה גרוניך, שם טוב לוי ושלמה יידוב עשו באלבום היחיד שהוציאו תחת השם "קצת אחרת" – מיש־מש כמעט סכיזופרני של סך ההשפעות שלהם. עם הרגישות המלודית והמילולית של פוסט מלחמת יום הכיפורים, מדובר בתמונת מצב חד פעמית של ישראל בתוך הטראומה.
(נדב נוימן)

29. רוקפור – "האיש שראה הכל" (1994)

רוקפור_P

אחת מהיצירות המורכבות, המרהיבות, והאינטליגנטיות שנעשו פה. קשה אפילו להתחיל ולנסות לעמוד על מה עושה את אסופת השירים לאלבום גדול – הסאונד, נו ברור, שהוא הרבה יותר מסתם מחווה ללהקות הפסיכדליה של הסיקסטיז, כולל את כל הניואנסים הקטנים שניתן לקלוט בהאזנה זהירה, שמשתלבים בסאונד הגיטרות המלטף והתופים שנדמה שעובדים שם בזמן ומרחב משלהם, מתגלגלים כמו קצב פעימות לב של מכונה מהחלל החיצון; ההרמוניות העולות ויורדות בשירתו של לולאי, שמגישים למאזין חוויה שכאילו נתלשה ממקום אחר ומזמן אחר; והשירים, יצירות מורכבות, חכמות ומרגשות. "חור בלבנה" בקלות מועמד לאחד השירים הטובים שנעשו כאן, אבל מבחינתי זה תמיד יהיה "מכונת הזמן", שיר שהולך רחוק אחורה, אל בסיס המחשבה האנושית, ופורץ ממנה החוצה באופן שמשאיר את המאזין נפעם.
(עדי סמריאס)

28. כוורת – "צפוף באוזן" (1975)

Kaveret_Zafof_P

"צפוף באוזן" הוא "האלבום הלבן" של כוורת. אחרי "סיפורי פוגי" ו"פוגי בפיתה" שתפסו את הרוח הסנדרסונית בשיאה, השביעייה התכנסה כדי לעבוד על האלבום האקלקטי ביותר שלה, שבו כל חברי הלהקה (להוציא גידי גוב ומאיר פניגשטיין) תרמו לחנים. ואילו לחנים: "גוליית", "שיר מלחים", "מדינה קטנה", "שיעור מולדת", "היא כל כך יפה". כל אחד בומבה מסוג אחר. לא פלא שזה היה אלבום האולפן האחרון של כוורת, כבר שומעים את החומר מתפרק. אבל איזה פירוק מרהיב. (נדב נוימן)

27. "הכבש השישה־עשר" (1978)

הכבש ה 16_P

מוזיקה טובה לילדים היא לא מוזיקה לילדים. ממש כמו שספרי ילדים לא אמורים להיות ילדותיים אלא לדבר לילדים בגובה העיניים, כך גם מוזיקה טובה צריכה להניח שילדים הם יצורים אינטליגנטיים ורגישים. וזו הגאונות של יהונתן גפן, יוני רכטר והחבורה שהקליטה את האלבום הזה (גידי גוב, דיוויד ברוזה ויהודית רביץ, בין השאר): הם השכילו להבין שגם מוזיקה מורכבת שמרגשת מבוגרים עד היום יכולה להתאים לילדים. וזו הבנה שרק היום מוזיקאים ישראלים מתחילים שוב להבין, שלושה עשורים וחצי אחרי הקלאסיקה הזו.
(נדב נוימן)

26. שבק ס – "כנען 2000" (2000)

כנען 2000_P

האלבום הראשון היה פאסטיש ביסטי בויז פאנקי ומכוסח, "בעטיפה של ממתק", להיט שהגדיר מחדש אלפי חטיבות ביניים ברחבי הארץ, אבל "כנען 2000" היה השיא של המאפיה היבנאית מבחינת סאונד וכתיבה. אחר כך, בלי הכוכב נימי נים (שתרם המון, אבל גם סינדל אותם לקהל של ערוץ הילדים), עם היד המכוונת של יוסי פיין הגאון, הם נסעו לג'מייקה וחזרו עם אלבום אפל, מכוסח, עם הרבה שכבות הפקה כמעט פסיכדלית וקלאסיקה אחת בלתי מנוצחת בשם "נופל וקם" – עם כל הכבוד ל"תתקעו בחצוצרה", זהו כנראה ההמנון הכי גדול של ההיפ הופ הישראלי לדורותיו.
(עמית קלינג)

25. איפה הילד? – "זמן סוכר" (1993)

זמן סוכר_P

אלבום הבכורה של הקיבוצניקים מגבעת ברנר גם היה המצליח ביותר שלהם. מכונת הלהיטים המדהימה הזאת – "מה שעובר עלי", "העצב שלה", "אחד אלוהים", "מסיבת התה של עליזה" וכמובן ובעיקר "נפלת חזק" נחשבת לסנונית הראשונה של "דור רוקסן" – זרם הרוקנרול הישראלי של הניינטיז, המלוכלך, הרועש, הבריטי, שנולד במועדון רוק צפון תל אביבי והשפיע על התרבות הישראלית כולה. "נפלת חזק", שנכתב על שיברון הלב של ירמי קפלן מדנה ברגר (עוד שני ילדי רוקסן) ומצהיר ש"אין אהבת אמת", היה המנון הניינטיז התל אביבי, הגרסה המוזיקלית של "פלורנטין".
(אמנון הררי)

24. אחרית הימים – "אחרית הימים" (1972)

אחרית הימים_P

הבלוז רוק של אחרית הימים היה שאול מארץ אחרת. לא מועתק, אלא מושכל ועושה שימוש נכון באלמנטים זרים. זהר לוי, גבי שושן, אלי מגן, יצחק קלפטר ומירי אלוני היו חלק מהסופרגרופ שקם ב־1971 ומת ב־1972. בזמן קצוב מדי ועם קומץ של טקסטים מרירים שכתבו אחרים (בין השאר עמוס קינן, דליה רביקוביץ' וחנוך לוין) יצא האלבום "אחרית הימים", בעל העטיפה השחורה, שיש בו מצד אחד שירה סמי פסטורלית ("העץ הוא גבוה") ומהצד האחר תחנוני שיכורים ("פתחי לי את הדלת"). העברית הייתה זקוקה לחילוץ הדרמטי הזה.
(שי סגל)

23. שלומי ברכה – צ'אפלין צ'רלי (2003)

Untitled

"אבל זה לא נראה לי / קטעים אינסטרומנטליים / אני רק מנגן לא שר / אבל זה לא נראה לי", שר שלומי ברכה, הגיטריסט הנצחי של משינה, באחד מאלבומי הרוק האלטרנטיבי הכי יפים ונשכחים שהוקלטו בישראל. כל שיר ושיר כאן הוא כמו חידה שברכה מנסה לפתור יחד עם המאזין, לתקוף מזווית אחרת את עמדת הסולן, החדשה לו. לפעמים הוא קצת מזייף, אבל זה תמיד נשמע חינני, והכתיבה ישירה, הזייתית ומרגשת לאללה. למרות שהאלבום הזה עדיין לא באמת מצא את הקהל שלו, יש סיבה למה שירים מתוכו חודשו על ידי הרבה אמני אינדי ישראלים, בהם רם אוריון ואלישע בנאי.
(עמית קלינג)

22. צביקה פיק – "מוזיקה" (1978)

צביקה פיק_P

מיהו צביקה פיק? האם הוא חייזר אנדרוגיני, ישראלי חובב כדורגל, שופט ריאליטי או מלחין גאון? הוא כנראה כל אלה ועוד, אבל מה שבטוח זה שהוא כדור הדיסקו הכי מנצנץ ברחבת הדיסקו שהיא החיים עצמם, והאלבום הזה הוא האור הכי מסנוור במועדון: "מעלה מעלה", "מרי לו", "נאסף תשרי", "אהבה בסוף הקיץ", "אין מדינה לאהבה", וברקע גלי עטרי וריקי גל; מאיר ישראל ואלון הלל; חיים רומנו, גרי אקשטיין ומיקי שביב. לא נקבל יותר טוב מזה.
(נדב נוימן)

21. חוה אלברשטיין – "כמו צמח בר" (1975)

כמו צמח בר_P

"זה היה תקליט של הזדככות, של רצון להפוך את התסכול, העלבון, האבל והכאב שעברו על כולנו אחרי מלחמת יום הכיפורים למשהו חיובי, לשינוי, לתקווה. היה בי צורך לנחם, לא לצעוק, לא להאשים. השירים בתקליט הזה מצאו אחד את השני כמו אנשים שמוצאים נשמות תאומות בתוך המון אדם. אחר כך מצאו השירים את האנשים שהיו זקוקים להם באותו רגע נתון בחייהם". כך תיארה חוה אלברשטיין את "כמו צמח בר" בעטיפת המהדורה המחודשת שיצאה ב־2006. ההסכמה היא אינטואיטיבית. אלבום מופלא.
(שי סגל)

20. נושאי המגבעת – "נושאי המגבעת" (1996)

נושאי המגבעת

נעימת מערבונים וריפים של גיטרה חשמלית, המהומי קהל ברקע וקולו המתריס של אוהד פישוף שיורק "מממ, נושאי המגבעת ואני". האלבום "נושאי המגבעת" הוא המסע שעבר המפיק מוטי שהרבני עם חברי ההרכב מהשוליים של ירושלים עד להכרה כלהקה פורצת דרך שזכתה למעמד מיתולוגי במהלך השנים. שהרבני הוציא את האלבום ארבע שנים אחרי שהלהקה התפרקה, אבל הוא יותר מאוסף וכולל גרסאות שונות ומשונות וקטעים שהוקלטו בהופעות. בטקסטים דחוסים, הזויים וסרקסטיים, שכבות על גבי שכבות, גיטרות מנסרות וקלידים פסיכדליים האלבום הזה מוציא את המאזין למסע לאורך מרד נעורים מתוחכם של להקה אחת שעדיין רלוונטי ועדיין נכון.
(עדי סמריאס)

19. יוסי בבליקי – "אלבום המצעדים" (1996)

אלבום המצעדים_P

"רציתי לכתוב אלבום של שירי עם בשביל אנשים שאיבדו את העם", סיפר בבליקי על האלבום הזה, שהיה אאוט אוף פרינט וגם לא זמין באינטרנט שנים רבות, והפך בשל כך לאלבום קאלט מבוקש וחבוי. בבליקי (עם אמיר צורף) אזר את כל כוחותיו המלודיים והמילוליים באלבום הזה לכדי הישג גדול: דחיסה של המצעדים הצבאיים שהפכו למצעדי פזמונים, עם הלבבות השבורים של אחרי רצח רבין, רגע לפני ההפיכה של כל אלה לריאליטי – לתוך יצירה שמתפוצצת מרגישות למקום הזה שנקרא ישראל. "סוויטת יום העצמאות" לנצח יהיה אחד השירים הכי יפים שנכתבו בעברית.
(נדב נוימן)

18. פונץ' – "פינוקיו" (2007)

פונץ'_P

אחד מהאלבומים הכי אנדרייטד במוזיקה הישראלית. באופן מפתיע, דווקא בהרכב השלישי שלה (או הרביעי, תלוי איך סופרים), לאחר עזיבתו של שלום גד, הגיעה פונץ' תחת שרביטו של יוסי בבליקי לשיאה. "פינוקיו" הוא אלבום המחאה של העתיד. לא מדובר באלבום קונספט פר סה, אבל הטון העתידני־מדע־בדיוני־פוסט־אפוקליפטי אבל גם אופטימי וארצי במידה, שבולט לאורך האלבום גם בתוכן וגם במוזיקה, חריג במוזיקה הישראלית וקושר את השירים בסרט בצבעי פאוור פופ שנעים בין הקודר לצבעוני. רק שזו לא סתם מוזיקה ישראלית. זה יוסי בבליקי.
(נדב נוימן)

17. אסף אמדורסקי – "מנועים שקטים" (1999)

Untitled

האלבום האלקטרוני־אנלוגי הזה, פסגת הפרפקציוניזם של אסף אמדורסקי, מוכיח שמוזיקה שיש בה סמפולים וטכנולוגיה יכולה לבוא עם מילים עמוקות ומדויקות. אמדורסקי עצמו העיד בריאיון ליהלי סובול: "הסוד בהרבה רגעים מהאלבום הזה הוא סוד המונוטוניות". המונוטוניות של הרבה מהשירים ב"מנועים שקטים" היא אכן מהמאפיינים היפים של האלבום, מה שמאפשר האזנה טריפית שכמה שהיא חוזרת על עצמה – היא הכל חוץ ממשעממת.
(מאיה לקר)

16. הבילויים – "שכול וכישלון" (2007)

הבילויים_P

אין דרך טובה יותר לתאר את "שכול וכישלון", האלבום השני של הבילויים, משכול וכישלון (כשם הרומן מאת יוסף חיים ברנר). נועם ענבר וימי ויסלר מתבוססים באבל ובריקבון בקרקסיות ובהומור דרך עיניהן של דמויות קיצוניות (שניתנו להן השמות דובי גל, ננסי ברנדס, שוש אלמוזלינו, חיים משה ועוד). הכל אופייני כאן אבל גם נמתח לנקודות קיצון, לגופות שנערמות, לדכאנות, להמנונים שעושים חשק למות ("הכל מתפורר / וקר ומר לכולנו בפה / אי אפשר להמשיך בלי משהו כמו תה"). בקריירה המפוארת (אך מצומצמת) של הבילויים יש תמיד תמהיל פוליטי־יהודי־שמח־מדכא, ו"שכול וכישלון" הוא כנראה המדויק והמייאש ביותר, אבל גם הרקיד, הסוחף והכיפי.
(שי סגל)

15. הצ'רצ'ילים – "צ'רצ'ילים" (1969)

1969 _'__'____

לא היה ולא יהיה כאלבום הזה במוזיקה הישראלית. התקליט המקורי מוצע היום למכירה באתר discogs.com במחיר של לא פחות מ־6,500 דולר. לא רק נדירותו הקנתה לו מעמד של אלבום קאלט בקרב אספני פסיכדליה ברחבי העולם, אלא גם מה שקורה כשמניחים את המחט על הוויניל: טייפ לופס ומשחקים בציוד, קולות משונים ונגינה פרועה, ובעיקר כמה משירי הרוק הפסיכדלי היפים ביותר שנכתבו בשנות ה־60 בכל העולם, ונוצרו ממש כאן בתל אביב.
(נדב נוימן)

14. אתניקס – "מסאלה" (1991)

אתניקס_P

אתניקס, ששלטה בשנות ה-90, עיצבה את הסאונד הישראלי שבא אחריה. השילוב שמשתקף גם בשם הלהקה בין ההפקה הפופית הלא מתנצלת (והאמיצה למדי, בזמן אמת) לבין הסלסול המזרחי הגיע לשיא באלבום השני של הלהקה, והוא מורגש ברדיו הישראלי גם כמעט 30 שנה אחרי יציאת האלבום. עכשיו רק נשאר לנו להתפלל שנחמה/קליסקי, שחתומים יחדיו על שורת הלהיטים שהשתלטו על מצעד הפזמונים של תשנ"א, ישירו לנו שוב ביחד שיר ישן.
(אמנון הררי)

13. נוער שוליים – "צייר לך שפם" (1990)

נוער שוליים - ציירי לך שפם

עבור כל מי שנולד באייטיז וגדל לתוך הניינטיז, יש סיכוי גדול ש"ציירי לך שפם" גורם לעוויתות בלתי רצוניות בגוף, ש"אמסטרדם" מעורר ערגה למקומות לא ידועים, וש"ענוג" מעורר תחושת זרם מלטפת מתחת לעור. ההרכב, שהיה אלכימיה בלתי אפשרית בין רוח הניו ווייב והאקסצנטריות שהביא איתו מיקיאגי לרוק כסאח החצי מופנם של "הפינגווין" שהביא הבסיסט דודי לוי, יצר אלבום שהוא אחת מפנינות הפופ הגדולות שיצאו בישראל, הצלחה שאותה לא תצליח הלהקה לשחזר. מיניות נוטפת, סאונד חמים, וההומואיות שב־1991 הייתה עדיין כמעט בגדר טאבו – מעבר לכך שמדובר באלבום פופ מושלם, מחרמן ומרגש לפרקים, מדובר גם במסמך מוזיקלי חשוב.
(עדי סמריאס)

12. שלום חנוך – "אדם בתוך עצמו" (1977)

706

לא לגמרי מפתיע ש"אדם בתוך עצמו הוא גר" הוא שיר הנושא של אלבום סולו ראשון, שיצא אחרי גירושיו של שלום חנוך, פירוק תמוז וכישלון ניסיונו להתניע קריירה בינלאומית. עם כל האמפתיה לאדם שעבר רצף משברים שוברי לב, ברור שהבדידות הוציאה ממנו אלבום רגיש שהיה התחלה של דרך חדשה ונפלאה.
(מאיה לקר)

11. פורטיסחרוף – "?1900" (1990)

1900_P

תמצית ישראלית של תחילת הניינטיז, עם עטיפה שנראית כמו טעות של צבעי מים עם פסל לא ברור, הפקה עמוסת סינתסייזרים ושרשרת להיטים שחורכת עד היום את הרדיו. "אין קץ לילדות", "אמריקה", "שמיים של שומקום", "חלום כחול", "נעליים", "אגם ענקית" – האלבום הזה מורכב מלהיט אחר להיט, בלי רצועה חלשה, בלי הטרק הזה שרוצים להעביר. זו הפעם הראשונה שסחרוף חתום לצד פורטיס בקרדיט מלא, ואבן הפינה הזאת נשארה בוהקת לא רק במוזיקה הישראלית אלא גם בקריירות של שניהם. אלבום שבו לא ברור איפה נגמר הפורטיס ומתחיל הברי – כמו כל שיתוף פעולה מושלם.
(נעה הרשקוביץ)

למקומות 1-10

המדרגים: עמית קלינג, שי סגל, לאון פלדמן, נועם כהן, נדב נוימן, אמנון הררי, מאיה לקר, עדי סמריאס ומיטל שבח