איפה חותמים? 13 הלייבלים העצמאיים הכי מסקרנים בישראל

בעשור האחרון תעשיית המוזיקה הישראלית עברה תהפוכות שהתחקו לשוק המוזיקה הבינלאומי; היעלמות הדיסקים נגסה במונופול חברות התקליטים הגדולות והקטינה באופן משמעותי את כמות הלייבלים. הדבר גרם למוזיקאי האינדי לנקוט גישתDIY , להקים אולפנים ביתיים, להתמקצע ולהקליט מוזיקה ללא גב כלכלי. בחמש השנים האחרונות אירעו שינויים נוספים והדיגיטציה עוררה מחדש את הרצון במוצר הפיזי – מה שהיה טריגר לשובו של הוויניל. באופן טבעי זה גרם לתסיסה חוזרת של לייבלים, בעיקר כאלה שמאפשרים חופש תעסוקתי ויצירתי. אלה הלייבלים הפעילים והבולטים בשוק המקומי.

גרזן רקורדס

הלייבל של גי דרייפוס, ניב ארזי ודורי סדובניק (רד אקסס) הוא מהפעילים התוססים והמרעננים בתעשייה בזכות קולקטיב שפועל בהרמוניה נדירה (זאת על אף הגיוון הז'אנרי, שכולל פאנק, אוונגרד ואפילו דארק לטינו). בגרזן חתומים דף צ'ונקי, Abrão, אחוזת בית, סיאם והמסך הלבן.

צ'ומפי רקורדס

הבית של סצנת הרוקנ'רול והגראז' הישראלית המתרחבת. הלייבל כולל פרסונות אקסצנטריות ולבביות כמו זאב טנא ורייסקינדר, ואמנים שנותנים מלא ריספקט לנגינת לייב כמו The Orions ודני דורצ'ין.

בדיבור

הלייבל העצמאי והצעיר שנוצר בחסות תיאטרון האינקובטור הירושלמי הוא כמעט מחויב המציאות ומאכלס כמה מהטאלנטים הבכירים של הספוקן וורד הישראלי, בהם פדרו גראס, אריק אבר וג'ימבו ג'יי.

Ape Records

הלייבל של תמיר מוסקט ואייל גרינברג פועל באופן חופשי ומשחק כל הזמן עם הלא נודע, כך שאמנים יכולים לצאת משם עם סינגל או עם אלבום. הקטלוג כולל שמות כמו תומר יוסף, מארינה מקסימיליאן, לא כוחות, גלעד כהנא, רן שם טוב ו־A-WA.

מזאג' רקורדס

הלייבל של הראפר ענאן קסים הוא הלייבל הערבי הראשון בישראל שנועד לענות על הצרכים של מוזיקאים פלסטינים צעירים (בעיקר באינדי והיפ הופ). במזאג' חתומים אמנים כגון ע'זל, מארון אשקר, עיסאם אליאס, אלחוס באשא ומורד אחמד.

Raw Tapes

אמרתם ביטים, אמרתם רו טייפס. הלייבל פורץ הדרך של יובל חבקין (ריג'ויסר) הפך בשנים האחרונות לבית הטבעי של כל מה שמשלב מוזיקה אלקטרונית, היפ הופ וג'אז. האמנים הבולטים: ספי ציזלינג, באטרינג טריו, אקו, סול מונק, L.B.T ו־Playdead.

נוער אבוד

הלייבל של יובל הרינג (ועדת חריגים) נועד לטפח אמנים צעירים ובחצי השנה האחרונה הפך לאחד השוקקים בסצנה. בקטלוג קיימות להקות מצוינות ומפתיעות כמו סילבי ז'אן, סאל חרדלי ואיפשהו.

פורטונה

הקולקטיב הפעיל שהקימו צח בר (טרטל), אריאל תגר (כלבתא) ומאור ענבה (הקטיק) מתמחה בהוצאות מחודשות של מוזיקה פסיכדלית ים תיכונית משנות ה־60־70 ובהפקות מדוקדקות של חפלות אלטרנטיביות, בדרך כלל באזורי התדר ונגזרותיו. הקטלוג של פורטונה כולל אמנים כמו צביה אברבנאל, אריס סאן וגראציה.

אווזה רקורדס

הלייבל שמנהל שחר זלצמן הפך בשנה האחרונה לאחד היצרניים והמעניינים בסצנת הלייבלים העצמאיים, בזכות בחירות נכונות של מוזיקאים מחוננים שסוחבים איתם את המונח המייאש "אנדרייטד". הקטלוג של אווזה כולל את ארמון, תומר ישעיהו, בן גולן ורועי חרמון.

BLDG5

הלייבל של אנובה כלל בעבר שורת אמנים מפוארת כמו Totemo, ועדת חריגים וסודה פאבריק. הנטייה הייתה למוזיקה חדשנית, ממוחשבת או אנלוגית. נכון להיום ב־BLDG5 חתומים גארדן סיטי מובמנט ולס אקרובטס.

קמע

ללייבל של חברת ההפצה קמע יש מטרה נעלה אחת – אקלקטיות. עד כה הבחירה לנוע בכל הזירות של האינדי הישראלי הוכיחה את עצמה. בקטלוג נמצאים גבע אלון, Les Dynamites, הקולקטיב, רגל סברס, דן בילו, עלמה זהר ועוד רבים.

זהב שחור

לייבל הפקות הווינילים של האוזן השלישית מתמקד בריליסים מחודשים. בשנה שעברה יצאו "פלסטלינה" ו"פוזי" של אריק איינשטיין ושלום חנוך והאלבומים הקלאסיים והאבודים של רן אלירן, דני מסנג ופופיק ארנון משנות ה־70.

NMC, הליקון ונענע דיסק

הלייבלים הגדולים בישראל נעים על הציר המתגמל כלכלית שבין אינדי רך וקל לעיכול לענקי מיינסטרים כמו שלמה ארצי ועידן רייכל. בעיקר בנענע דיסק אפשר למצוא מוזיקאים מעניינים שנמצאים על התפר שבין האינדי לקהל הרחב, בהם תעני אסתר ושי צברי.