מסכמים את 2017: 5 פריצות השנה במוזיקה
ליל עוזי וורט יכול להציל את הטראפ מעצמו, קארדי בי עשתה מה שלא קרה כבר שני עשורים ומוזס סאמני מביא אותנטיות לתעשיית האר אנ' בי. אלה האמנים ש-2017 הייתה השנה שלהם
5. ליל עוזי וורט
אם יש לטראפ מקום מחוץ לריק, זה בגיהנום. 2017 כשלה במשימתה להוביל אותו לשם, הרבה בגלל הכניסה המטאורית של ליל עוזי וורט לאימפריה המבוססת שהקימו לעצמם חבורה של נרקיסיסטים ומגלומנים. הוא בן 23, הטראפ זורם בדמו, האוטו טיון בוקע מגרונו והטריק שיש לו בשרוול שווה את כל הבלינגים הזהובים בעולם – ליל עוזי מדוכא. הוא בן אצולה לאמו-טראפ, שמתוך עמדת נחיתות מובהקת הצליח לעקוף את כל הקינגים של ההיפ הופ-טראפ עם הסינגל הקודר "XO Tour Llif3". האלבום שלו, "Luv Is Rage 2”, הרבה פחות משכנע – אבל אם תעשיית הטראפ המלאה בעצמה בונה על איזשהו גואל שיוסיף לה מעט עומק, ליל עוזי הוא הסנסציה העכשווית שמחזיקה בכוח לעשות את זה.
שירים שכדאי לשמוע: XO Tour Llif3, EARLY 20 RAGER
4. Big Thief
הקול האנמי של סולנית ביג ת'יף, אדריאן לנקר, הוא הגורם המכניע הראשון – כל היופי שבעולם מזוקק בו. אליה מצטרפת הגיטרה הבלתי צפויה והחיונית של באק מיק, שכל האינטנסיביות (”Capacity”) והשלווה (”Pretty Things”) בעולם מזוקקות בה. אל לנקר ומיק מצטרפים מקס אולארצ'יק (הבן של אלון) והמתופף ג'יימס קריבצ'ניה – שיחד משלימים את ביג ת'יף למרובע אינדי-רוק אידיאלי. ביוני האחרון יצא האלבום השני, “Capacity”, שמכיל כמה מהשירים היפים ביותר שיצרה החבורה מראשיתה (עם מילים נצרבות כמו "את יכולה להתעורר עכשיו, אמא / מתוך התרדמת המגנה שלך"). 2017 היתה שנה מכריעה עבור העתיד של ביג ת'יף, שככל הנראה תמצא את עצמה ברשימת האמנים המובילים בפסטיבלים הגדולים של הז'אנר (כמו פרימוורה ופיצ'פורק).
שירים שכדאי לשמוע: Coma, Pretty Things, Mythological Beauty
3. קארדי בי
בלקאליס אלמנזר היא קארדי בי, האישה שבמהלך 2017 הפכה לראפרית הראשונה מזה 19 שנים – מאז לורין היל ו-”Doo Wop” הענק – שהצליחה להגיע לצמרת המצעד של בילבורד הוט 100. "Bodak Yellow” הוא השיר שסיכם את האבולוציה המתעתעת של קארדי בי (שנראית בערך ככה: חברת כנופיה -> חשפנית -> אושיית רשת -> ראפרית שעושה היסטוריה), והפך אותה סופית לכוכבת היפ הופ מן השורה, מיליונרית ודמות נערצת בקהילות האפרו-אמריקניות (ובחודשים האחרונים, גם מחוץ לתחומי ארה"ב). השירים שלה מבוצעים באודישנים לתוכניות ריאליטי, ניקי מינאז' ומיגוס משתפים איתה פעולה וחברת התקליטים אטלנטיק רקורדס, האחראית ליציאה של "בודאק ילו", חוגגת את ההימור הבטוח שלקחה על הצד הנשי של הגטו.
שירים שכדאי לשמוע: Bodak Yellow, Bronx Season
2. אלג'ירז
"The Underside of Power”, האלבום השני של אלג'ירז, נפתח בשיר "Walk Like a Panther”. השם מסגיר לא מעט, אבל דווקא הביצוע האינטנסיבי והפולשני של הסולן פרנקלין ג'יימס פישר הוא זה קובע את הטון של האלבום כולו. הפוסט פאנק הקודר, הסינת' פאנק הנסיוני, הגוספל, הסול, האמביינט ושאר הז'אנרים שמתערבבים אלה באלה ושומרים על ורסטיליות, מהווים תשתית לקול הנוהם והתיאטרלי של פרנקלין, שהופך הפעם לחיית טרף מורעבת, מקצין את כל מה שהיה כבר רדיקלי באלבום הראשון. זאת הסיבה ש-The" Underside of Power" מהווה תצוגת תכלית מפעימה ומרגשת יותר מזו של 2015. זה אלבום אינטליגנטי, אפוקליפטי, שעוסק בדיכוי העכשווי – של 2017 – ויש בו מספר לא מבוטל של טראקים מתגמלים שיכולים להבטיח שמי שדילג על אלג'ירז לפני שנתיים, לא יוכל לעשות זאת שוב.
שירים שכדאי לשמוע: The Underside of Power, Cleveland
1. מוזס סאמני
הפנאטים שיודעים לחפש היטב, יכלו לגלות את מוזס כבר לפני ארבע שנים. גם אז, עם סרטונים בודדים ביוטיוב, ברור היה שמדובר בחיית סול נדירה שנשמעת לעיתים כמו הכלאה מושלמת בין ד'אנג'לו לג'יימס בלייק, אבל בעיקר מחזיקה בתכונות ווקליות ייחודיות וזיקה עמוקה לג'אז. כל מי שלא כילה את ימיו בחיפושים עצמאיים ביוטיוב, ודאי נתקל בסאמני דרך HBO והבחירה הנבונה להשתמש ב-"Plastic" באחת הסצנות המרכזיות בעונה הראשונה של "Insecure”. מאותו רגע ואילך, המניות של מוזס עלו והביאו לכך שהשיר ייכנס גם לאלבום שיצא השנה, "Aromanticism”. הפלסטו היציב, העיסוק הבלעדי בבדידות בעידן המודרני ויכולות האלתור הבלתי נגמרות – כל אלה הן סיבות טובות להצטרף לצעדים הראשונים של סאמני בתעשיית האר אנ' בי, שרובה מסתתרת מאחורי ערימות של פופ.
שירים שכדאי לשמוע: Plastic, Quarrel