צאו מהמרפסת: ראיון עם אופיר בן שמעון, במאי פסטיבל בלקוני TV
במאי השלוחה הישראלית של בלקוני TV אופיר בן שמעון, מספר על החיכוכים עם המשטרה ועל האג'נדה המוזיקלית של הפרויקט
לפני כשנתיים, הונגרי חביב התאהב בישראלית ועבר בעקבותיה לגור בתל אביב. אותו הונגרי חביב, רנאטו הורוואת' שמו, הוא ממקימי השלוחה בבודפשט של בלקוני TV, פרויקט בינלאומי המפיק תוכניות אינטרנטיות ביותר מ־40 ערים ברחבי העולם, שבמסגרתן להקות מקומיות מצלמות קליפים על גגות של בניינים. אם כבר הוא בארץ הקודש, חשב לעצמו הורוואת', למה לא להקים גם בתל אביב ערוץ לבלקוני TV? אז אמנם סיפור האהבים שלו כאן תם והוא כבר חזר למולדתו, אך הפרויקט שהקים בעיר, עם הבמאי והצלם אופיר בן שמעון ובשיתוף מכללת BPM, חי מתמיד.
"הכל התחיל כשרנאטו הגיע לכאן בעקבות מי שאיתה היה אמור להתחתן. הוא חיפש מי שיחבר אותו לסצנת האינדי בעיר כדי להקים את בלקוני TV", מספר בן שמעון. "הערוץ התל אביבי של בלקוני TV הוא בין המעניינים ביותר מבין שלל הערים שבהם הפרויקט פועל. יש כאן מוזיקה מגוונת מאוד לעומת ערים אחרות, שבהן הפרויקט די מפוקס על ז'אנר כזה או אחר. בארצות הברית, לדוגמה, האוריינטציה של הלהקות שמשתתפות היא מיינסטרימית הרבה יותר. אני לא כל כך זורם עם הדברים שמצולמים בבלקוני בעולם ומשתדל להביא לבלקוני שלנו להקות שלא זוכות ליותר מדי חשיפה".
כמי שמצלם על גגות, קרה שאזעקות שיבשו לכם את הפעילות לאחרונה?
"זה אכן קרה לנו באמצע צילומים של הסיקרט סי לא מזמן, כשהלהקה הייתה באמצע ביצוע שיר. ואללה איסתור, לא ידענו לאן ללכת, איפה יש מקלט".
על אילו קשיים הייתם צריכים להתגבר בשנתיים שבהן בלקוני TV פועל בתל אביב?
"המשטרה מעיפה אותנו מגגות כל הזמן. בפלורנטין היה לנו קל יותר בזכות האוכלוסייה שהיא קצת צעירה יותר ומוטרדת פחות מרעש. לא קל גם למצוא גג מתאים, אף שלאחרונה דווקא מצאנו גג קבוע, מעולה ומרווח, שמשקיף על כל תל אביב. מכללת BPM, שהצטרפה לפרויקט אחרי חצי שנה של פעילות, חסכה לנו את כאב הראש שבמציאת סאונדמנים בכל פעם מחדש".
פרויקט בלקוני TV הגלובלי התחיל בדבלין ב־2006 ומאז התפתח לעוד ועוד ערים בעולם. מאמפורד אנד סאנס, אד שירן, אדוארד שארפ, ג'סי ג'יי וקימברה הם בין השמות המוכרים יותר שהופיעו עד כה בבלקוני TV בחו"ל, ועזרו לפרויקט להשיג יותר מ־50 מיליון צפיות ביוטיוב. בישראל כיכבו בפרויקט בין היתר מארינה מקסימילאן, בום פם, עמיר לב, אסתר רדא ועוד. השנה נרכשה בלקוני TV העולמית על ידי חברת ההפצה The Orchard. עם זאת, בתל אביב עדיין לא נהנים מהרכישה והשלוחות בערים השונות עדיין פועלות באופן עצמאי.
יש התעניינות מצד ערוצי טלוויזיה בבלקוני TV?
"כשהתוכנית של הקצה רצה בערוץ 24 היא שידרה קליפים של בלקוני. ויש גם סרט, שניסן שור עובד עליו, והוא מעוניין לקחת מאיתנו קטעים. לשדר את בלקוני בקביעות בטלוויזיה זה לא משהו שקורה. אנחנו עושים הכל ללא תקציב או מימון ודברים לוקחים לנו זמן, מה גם שאני עושה את זה בזמני הפנוי. ואין הרבה ממנו".
אתה רואה את בלקוני TV בתל אביב כפלטפורמה לחשיפת להקות ישראליות לקהל ישראלי, או שאתה מכוון יותר לקהל מחו"ל?
"זה הולך לשני הכיוונים, אבל אני יודע שלהקת לולה מארש, למשל, זכתה להופיע השנה בפסטיבל פרימוורה בברצלונה, הרבה בזכות בלקוני TV. הסולנית שלהם, יעל שושנה כהן, כל הזמן מודה לי על כך. חוץ מזה, אני מוצף בבקשות של להקות להשתתף. אני מקבל בערך עשרה מיילים כאלה בכל יום. להקות מודעות לכוח של זה".