Governors Ball: סיכום היום השני

התמה המרכזית ביומו השני של הפסטיבל היה החום הנוראי. אחרי שבשנה שעברה באי הפסטיבל סבלו מגשם – שהפך את הרצפה לבוצית במעין גרסה מיניאטורית של גלסטונברי – השנה הגיע תורה של השמש. הטמפרטורות שימחו מאוד את הניו יורקרים, שהחורף האחרון שעבר עליהם היה קשה במיוחד, ונדמה שהם לא סבלו לרגע וגם לא ממש חששו מסרטן העור, למשל.
מי שניצל מהבערה והופיע תחת אוהל גדול ומוצל, היה צ'אנס דה ראפר. 20 דקות לפני תחילת ההופעה שלו, והמתחם כבר היה מפוצץ במאות אנשים נרגשים. למרות שהוא לא הציג משהו מקורי או מרגש במיוחד במהלך ההופעה, הקהל עף על צ'אנס ושר יחד איתו את כל מילות השירים.

מי שסבלו מאוד משיבוץ באור יום בנוסף למזג האוויר, היו דיסקלוז'ר. השמש הקופחת עשתה רק רע לצמד האחים המתוקים, שמופע הלייב שלהם התברר כדיי משעמם ומונוטוני. על אף הוידאו ארט המרשים, הקהל נראה מעט אדיש לניסיונות של השניים להפיח חיים במוזיקה שלהם, והתעורר רק כשהתחיל להתנגן קולו של סם סמית' בקטע המעולה "Latch". 

הרפרטואר של The Naked And Famous, לעומת זאת, מתאים בדיוק לסט אחר הצהריים של פסטיבל: כ-45 דקות, בהן העיקר הוא להיטי אלבום הבכורה המצוין שלהם, "Passive Me, Aggressive You". גם השירים שבוצעו סודרו כך שיתאימו לאווירה: פותחים בכיף עם "Punching In A Dream", ממשיכים באיזי עד ל"All of This" ומסיימים בבום עם "Young Blood" שנטחן עד דק והקהל עדיין רוצה עוד. איך אומרת הסולנית, Alisa Xayalith? "יה יה יה".

הסטרוקס כנראה רחוקים משנות השיא שלהם, שהתפרשו לאורך העשור הקודם. אבל אם כבר לתפוס אותם כעת – שיהיה במגרש הביתי שלהם. ואכן, הקהל הניו יורקי ערך קבלת פנים מפוארת לגיבוריו. הם כבר לא כל כך רזים והתספורות כבר לא ממש מגניבות, אבל השירים – "Barely Legal", "Hard to Explain" ו"Heart in A Cage" למשל – עובדים.

המלך של היום – ואולי של הפסטיבל כולו – היה ללא ספק ג'ק וויט. כשהוא מלווה בנגנים מעולים (כולל נגנית הויולה איתה פלירטט ללא בושה על הבמה), וויט הוכיח שהרוק עוד רחוק מלמות ושככל הנראה הוא מסתתר בתוך אצבעותיו. הוויב הדרומי של האלבום החדש שלו, תורגם בהופעה למעין סמי-קאנטרי-דיסטורשנים: מוזר ונפלא כמו שזה נשמע. הנוכחות הבימתית של וויט יכלה להספיק לכל ההדליינרים של הפסטיבל גם יחד ואם זה לא הספיק, הוא אפילו ניגן לא מעט קטעים של הוויט סטרייפס (כולל "Seven Nation Army" שנשמע בימים של מונדיאל יותר כמו המנון מגרשים).