"חיות הפלא" החדש מביא לקדמת הבמה את ההיטלר של הקוסמים

"הארי פוטר" היא סדרת ספרים על עלייה ונפילה של כוחות פאשיסטיים. הסיפור הוא אולי על ילדים קוסמים שלומדים בפנימייה שבה הציורים מדברים והמורה יכולה להפוך לחתול, אבל מספר לספר מתבהר הנושא האמיתי. וולדמורט הוא לא סתם מכשף רשע, הוא דיקטטור שרוצה להשמיד אוכלוסיות שלמות בגלל הרקע והמוצא שלהן. הנאמנים לו, שמכונים "אוכלי מוות", הם אנשים רגילים למדי שחברו אליו מתוך אמונה בעליונותם של קוסמים "טהורי דם" לעומת אנשים חסרי קסם או קוסמים שנולדו למשפחות חסרות קסם (להם הודבק הכינוי הגזעני "בוצדמים"). הקוסמים־נאצים הם לא הסכנה היחידה. יש גם את מי שמעדיפים להעלים עין כדי לשמור על הג'וב שלהם או להמשיך לקבל תרומות מאוכל מוות עשיר.

רובד פאשיסטי נוסף בסדרה לא מתבטא בשנאה של קבוצות מסוימות אלא ברצון שלהן לשמור על הכוח והשליטה בעזרת תקשורת מגויסת, סנקציות על מערכת החינוך, הגבלה של התארגנויות ואפילו אלימות ממשית. הכל שם. אבל גם בספרים המאוחרים והאפלים מאוד, זאת נשארת בסופו של דבר סדרה אופטימית שמאמינה במרי אזרחי ובסולידריות בין שכבות מוחלשות וחזקות. בכל זאת, היא מיועדת קודם כל לילדים ונוער.

"חיות הפלא: הפשעים של גרינדלוולד"

עוד כתבות מעניינות:
מה 20 שנה של הארי פוטר עשו לתרבות הישראלית?
הלך ליקומו: כל הופעות האורח של סטן לי בסרטי מארוול
כישוף נעים: 5 סרטים על מכשפות שחייבים לראות

עכשיו מגיע לבתי הקולנוע "חיות הפלא: הפשעים של גרינדלוולד", הסרט החדש במה שמכונה היום "העולם הקסום של ג'יי.קיי רולינג". זה קורה 17 שנה בדיוק אחרי צאת הסרט הראשון של "הארי פוטר", 17 שנים שבהן האפקטים החדשניים של אז התיישנו להחריד והתמונה הפוליטית העולמית השתנתה. כשרולינג כתבה אז על וולדמורט ואנשיו היא הראתה איך ההיסטוריה חוזרת על עצמה. עכשיו היא כותבת על הדבר האמיתי – גרינדלוולד, ההיטלר של הקוסמים, ובזמנה הפנוי היא רבה עם טראמפ בטוויטר.

מצנזרים את האהבה של דמבלדור

וולדמורט הוא מפלצת מהסוג שמתאים לפנטזיות לילדים – הרצון שלו להפוך לבן אלמוות בכל מחיר הפך אותו ליצור מפלצתי עם לוק נחשי ובלי אף. גלרט גרינדלוולד הוא לא כזה. הוא מתואר ככריזמטי, רהוט ויפה תואר, אדם שמכר את האידיאולוגיה הכמו נאצית שלו בטענה כי הוא פועל "למען לטובת הכלל". אפילו הייתה לו מקבילה לצלב הקרס, סמל עתיק משלו שהוצא מהקשר כדי לסמל אידיאולוגיה גזענית. אם השיווק של "חיות הפלא" הראשון התבסס על הצגה של יצורים קסומים חדשים ועל חשיפה ראשונה של קהילת הקוסמים האמריקאית, השני כבר ממוקד לגמרי בסיפור על גרינדלוולד, שנאמר עליו מעט בספרים ואפילו פחות בסרטים הקודמים.

כמו "הארי פוטר", מהר מאוד התברר שזאת לא באמת סדרה על קוסם חביב שאוהב חיות מעניינות. הפן הפוליטי הולך וצובר יותר ויותר מקום בסדרה החדשה, וכיוון שהסדרה לא מיועדת ספציפית לילדים, היא יכולה ללכת לכיוונים אפלים הרבה יותר מהר. רק אחרי שני סרטי ילדים די סטנדרטיים מישהו בהפקה של "הארי פוטר" חשב שצריך להכביד קצת ונתן לבמאי אלפונסו קוארון לביים את "האסיר מאזקבאן", שהפך את הסדרה למפחידה ואפלה יותר. המהפך לא הושלם – בעוד הספרים בסדרה הצליחו לאזן את האימה והפוליטיקה עם סיפור ההתבגרות הכיפי של הארי וחבריו, הסרטים הקלילו את הסדרה סרט אחר סרט, עד שהגיעו לסרט השביעי שהעלילה הקיצונית שלו לא הותירה להם ברירה. קחו לדוגמה את הספר החמישי בסדרה, שהוא בוגר, מדכא ומורכב בהרבה מקודמיו והוא גם הארוך ביותר בסדרה (877 עמודים בגרסה העברית), אך הפך לאחד הסרטים הכי קצרים בסדרה, עם טון ונימה קלים מהמקור.

אך "חיות הפלא" איננו עיבוד אלא סדרה שנכתבה מראש כסרטים, וג'יי.קיי רולינג היא התסריטאית היחידה בה נכון להיום. לרולינג הבריטית יש הרבה מה לומר על מה שקורה באמריקה, מקום ההתרחשות של הסדרה החדשה. רולינג הצהירה שעלייה של מנהיגים פופוליסטיים עוררה בה השראה לכתיבת הסרט, וגם אם לא נקבה בשמו של טראמפ, הדברים שצייצה בעקבות ניצחונו בבחירות מבהירים למי התכוונה: "אנו עומדים יחד. מגינים על המוחלשים. מתעמתים עם הגזענים. לא מאפשרים לדברי שנאה להפוך לנורמליים". זה לא בא לידי ביטוי רק בנוכחותו של גרינדלוולד: "חיות הפלא" הוא הסרט הראשון בסדרת הארי פוטר שהציג דמות חיובית ומרכזית של מוגל (לא קוסם) וזוג מעורב של מוגל וקוסמת, והראשון שהציג דמויות יהודיות במובהק.

"פשעיו של גרינדלוולד" עצבן לא מעט מעריצים עוד לפני שהופץ בגלל שני פרטים מבאסים במיוחד. הראשון הוא העובדה שרולינג ובמאי הסרט תומכים בג'וני דפ, שמגלם את גרינדלוולד, ומגבים אותו למרות הטענות של אשתו לשעבר אמבר הרד על אלימות שהפגין כלפיה. השני הוא ההכרזה כי הסרט לא יעסוק במיניות של דמבלדור, מהדמויות האהובות והחשובות בסדרה. ב־2007 חשפה רולינג כי הקשר בין גרינדלוולד ודמבלדור בצעירותם היה יותר מחברות עמוקה – דמבלדור היה מאוהב בו עד מעל הראש – אבל הדבר לא נאמר מפורשות בספרים ונראה כי גם בגרסה הקולנועית הוא יישאר מרומז לכל היותר.

← "חיות הפלא: הפשעים של גרינדלוולד" עולה בחמישי (15.11) בבתי הקולנוע