מה נהיה ממני: 7 הקלישאות הכי תל אביביות

1. קוק בשירותים

לתל אביב יש בעיית התמכרות קלה לקוקאין, סם שהוא סמל סטטוס שמניע חוגים מסוימים. לא רק במסיבות – יש שיאמרו כי משרדי הפרסום, התקשורת ועורכי הדין תלויים בו גם כן. "הסם של הלמעלה" אוהבים לקרוא לו באזורים הפריפריאליים.

עוד כתבות שיעניינו אתכם:
7 הצעירים שתשמעו עליהם בשנת תשע"ח
7 מגמות תרבותיות לשנת תשע"ח
הטרנדים לעונת סתיו חורף 2017-18 שאתם צריכים בארון

אבל התחייה של הקוקאין הפעם נטולת הסקס אפיל של תרבות הדיסקו הנוצצת, וגם ההרמות רק לכאורה. למרות הכל התורים לתאי השירותים ארוכים ושאריות האבקה הלבנה ניכרות: אנשים בעיר הזאת מוכנים לשלם בין 400 ל־ 600 ש"ח עבור הפעולה הריקה מתוכן של הסנפת חומר שכל קשר בינו לבין קוקאין הוא מקרי בהחלט.

2. יש לנו בעיית מחויבות

בתל אביב כולם מזיינים את כולם אבל בעצם מחפשים אהבה, לכולם קשה להתחייב עד שהם מתנגשים עם הפרצוף בקיר ונמרחים כלפי מטה במין משבר גיל 40 עצוב במיוחד. בתל אביב מקיימים מערכות יחסים פתוחות בשם הליברליות, אבל הולכים לישון מכווצים מקנאה בלילה כי זה הורג את הנפש. בתל אביב יש אינספור אפשרויות של הכל מהכל, וכל כך קשה להחליט ולהתחייב למישהו אחד. זה כמו להיות ילד שנכנס לחנות ממתקים ומרוב שהוא רוצה הכל הוא לא מצליח לבחור כלום ונשאר בידיים ריקות. מרוב מחויבות לחוסר מחויבות בעיר ללא הפסקה, אנחנו נכבלים במחויבות לכלום.

[tmwdfpad]

3. שוב נוסעים לברלין

ברירת המחדל האולטימטיבית וחסרת המעוף. חבל רק שאין אוטובוס של אגד מדרך נמיר שיכול להגיע לברלין. כולם היו לובשים שחור, חובשים כובעי גרב, מרכיבים אוזניות ולוקחים קלונקס ביחד כדי שיהיו קצת פחות לבד והם יוכלו להרגיש שיש עוד בני אדם כמוהם. הגרסה המשודרגת של חופשה בברלין היא "לגור בברלין", סיטואציה שבה אדם נורמטיבי לכאורה מתעקש לעבור למדינה זרה שהקשר היחידי בינו לבינה הוא אותו ניסיון השמדה המוני מלפני שלושה דורות. שם הוא יוכל להיות עני במקום זר שבו הוא אינו יודע את השפה ולספר בפייסבוק שנורא זול שם ואפשר לחיות באמת.

4. כולם שמאלנים מנותקים

אולי תל אביב באמת קצת מתה מבפנים כי נדמה שלפעמים הפכה שבויה, במעין פעולה מודעת אך עם זאת אידיוטית, בקלישאת השמאל ההיפסטרי כפי שהציג אותו נפתלי בנט באותו סרטון מ־ 2014 . לכאורה בתל אביב כולם אוהבים לדבר נגד הכיבוש, לכתוב עליו שירים וספרים, לעשות עליו סרטים, להתכרבל איתו בלילה. בבחירות 2015 50 אחוז מהתל אביבים הצביעו למפלגות שמאל (העבודה, מרצ, הרשימה המשותפת) ואפילו יש עיתון קומוניסטי שיוצא לאור (אף אחד לא קורא אותו). אבל קשה להיזכר בפעם האחרונה שיצאה מכאן בשורה פוליטית אמיתית וכנה שמתייחסת לכיבוש (הייתה לנו המחאה החברתית לרגע, אבל כולם התעקשו שהיא "לא פוליטית"), כזאת שיכולה לגבש תחת רעיון ולא ליצור עוד אליטה אינטלקטואלית מיותרת, אליטיזם תחת מעטה של אקטיביזם, כזה שלא באמת משנה שום דבר אבל אוהב לדבר על איך שהוא תכף משנה את העולם, שרוצה שכולם יקשיבו לו ויידעו כמה הוא מבין בזמן שהוא בעצמו מסרב להקשיב לכל דבר שהוא לא הוא, כי רק הוא יודע. כי מי שחי בתל אביב יודע, לא ככה?

5. ההיפסטרים השתלטו

קשה לחשוב על מושג חבוט יותר ונדוש יותר מ"היפסטרים", מילה שנועדה לתאר תת תרבות שאין בה שום דבר תרבותי. היפסטרים זאת קלישאה שמצליחה לקלוע בתיאור דור שלם של תל אביבים שנראה כאילו נשלפו מקטלוג אורבן אאוטפיטרס מהעשור הקודם, כאלה שמתעקשים לשוחח על נושאים שאין להם שום מושג או כישרון בהם כמו אמנות, פוליטיקה ותרבות, ועוד להעז לחשוב שיש בכך שמץ של גאונות או לכל הפחות מקוריות. זה לדבר בשם הנאורות ושוויון בין המינים אבל עדיין לחפצן בלי בושה מבעד לעדשות המשקפיים חסרי המספר.

via GIPHY

6. דירות שותפים לנצחאיש אינו יודע מהי הנקודה המדויקת שבה מושג שנועד לתאר קשר כל כך עמוק בין שני בני אדם שלא לומר קשר שבנפש, הפך למושג המתאר אדם זר לחלוטין שאיתו עברנו להתגורר בדירה שלא שייכת לנו רק כי אין לשנינו אין כסף לשכור דירה משלנו. השאלה הפתוחה היא, כמובן, אם אנחנו כבר חולקים אסלה עם זרים, למה אנחנו מתעקשים להמשיך לגור כאן ולא
בקומונה היפית בגליל?

7. "זה רחוק לי"

עם המעבר לתל אביב ידוע שמשתנים גם חוקי הפיזיקה. במרחב ובזמן מתבצעת מניפולציה אכזרית, ועם שינוי כתובת המגורים במשרד הפנים נעשה בלתי אפשרי להרחיק לכת מעבר למסלול של קו 25 . קשרים יישרפו. גשרים יתמוטטו. ההורים והמשפחה יישכחו עד ליום שבו תוקרא הצוואה. יש הסבורים כי מקור התופעה המטאפיזית הידועה בשם "רחוק לי" מקורה במעבדת ניסויים מתחת לבסיס הקריה, שם ביצעו בעבר ניסויי פרינג' דוגמת פתיחת שערים ליקומים מקבילים. ניסוי לא מוצלח במיוחד גרם לניתוקה של העיר מהתודעה הקולקטיבית אל מקום לא ידוע, חסר שם וחסר צורה.