מה הקשר בין מדע למחול? המדעניות ששואלות שאלות גדולות

לאה אנקרי היא דוקטורנטית במכון ויצמן, חוקרת מוח שמתמקדת במערכת הראייה, אבל השאלות שמעניינות אותה פילוסופיות יותר ממערכת הראייה לבדה. "אני הולכת לדבר על איך בונים תיאוריה ואיך מפריכים תיאוריה בכלים הפשוטים שיש לנו", היא אומרת, "המטרה הגדולה של ההרצאה היא מבחינתי לחשוף את הקהל לחשיבות של בניית הידע נדבך על נדבך, ולחשיבות של השימוש בשיטות מדעיות על מנת להתקרב ככל הניתן לאמת". אז איך כל זה קשור לרשתית העין ולזברות? "האופן שבו אני מדמה תנועה הוא גירוי של פסים (כמו זברה) שזזים בכיוונים שונים – ובחינת הפעילות ברשתית והפעילות המוחית המתקבלת כתוצאה מהצגה של תנועה כזו", מסבירה אנקרי, "השאלה היא מה אנחנו מגלים על ידי כך על הרשתית ומה אנחנו יכולים להסיק מזה על המוח באופן כללי".

למה לובשת הזברה פיג'מה? ואיך זה קשור לחקר הראייה? לענות על שאלות מורכבות בכלים פשוטים – דוגמאות ממדעי המוח / לאה אנקרי
רביעי 23.5, 20:30, ספייסהאוס, דיזנגוף 117, 03-9674400

מה אפשר ללמוד מפסי הזברה?

עוד כתבות שיעניינו אותך:
מדע על הבר 2018: כל ההרצאות
"באנטרנטיקה אתה יודע מיד אם אתה אוהב את המקום או שונא אותו"
מסע בעקבות מדריך טיולים מקולקל

רונה אבירם היא חוקרת מוח במחלקה למדעים ביומולקולריים במכון במעבדתו של פרופ' גד אשר, שלתחום המחקר שלה יש השפעה על כל אספקט של חיינו – מתי אנחנו קמים, רעבים או ישנים, מה לחץ הדם שלנו, כמה אנחנו רגישים לכאב ומתי כדאי לנו לעשות ספורט. אבירם חוקרת שעונים ביולוגיים ("להבדיל מהזדקנות והתבגרות, תהליכים שנמשכים כל החיים, אני חוקרת מחזורים יומיים של 24 שעות") ומסבירה למה גם כשנדמה לנו שהקידמה מאפשרת לנו לחיות אחרת מהדורות הקודמים, יש דברים שהביולוגיה עדיין מחליטה עבורנו – וכדאי לנו להקשיב לה. "הגוף שלנו יודע מה השעה גם אם אנחנו לא מודעים לזה", אומרת אבירם, "זה עוזר לנו להפריד בין תהליכים שלא צריכים לקרות ביחד, כמו שינה ואכילה, ולהתאים תהליכים לשעה המתאימה. היום הזמינות של האוכל לא משתנה ותמיד אפשר להדליק אור, אבל השעון הוא עדיין מנגנון שהתפתח לפני מיליוני שנים ואורח החיים המודרני מביא לתחלואות כי אנחנו לא מקשיבים לשעון שלנו". לדברי אבירם, אפשר להתרגל לדברים רגשית או מנטלית, אבל יש תהליכים שפשוט לא יכולים לקרות בשעות מסוימות. נגיד ההורמון מלטונין לא יכול להשתחרר ביום, ואם תישנו ביום זו לא אותה שינה, אי אפשר להשלים".

למה כדאי לא לנהוג בלילה ולעשות אהבה בבוקר? / רונה אבירם
רביעי 23.5, 20:30, סילביה באמפר, אבן גבירול 38, 054-4566228

המחקר של רוני זהר, החל מהשבוע ד"ר לפיזיקה, הוא תולדה של אהבתה לפיזיקה ולמחול, שני תחומים שמלווים אותה כל חייה. "למדתי פיזיקה בתואר הראשון ביחד עם לימודי מחול באקדמיה למחול בירושלים, ואני בעצמי מורה למחול וגם פיזיקאית, אז כל החיים אני בשני התחומים", היא אומרת על הרקע לדוקטורט שלה, שבמסגרתו פיתחה שיטה ללימודי פיזיקה דרך תנועה. מעבר לעובדה ששיעור שכולל תנועה הוא אטרקטיבי יותר מאשר לימודי פיזיקה בעיני תלמידים רבים, המחקר של זהר מראה שלמידה דרך הגוף יכולה לספק הבנה טובה יותר ועמוקה יותר של מושגים בפיזיקה. "שני המושגים שחקרתי לעומק הם שיווי משקל ומהירות זוויתית ועל זה אני אדבר בהרצאה", מספרת זהר, "אחרי תהליך הלמידה ביקשתי מהתלמידים לעשות משימה מסכמת – וקרו דברים מדהימים שהראו לנו שההבנה שלהם הרבה יותר עמוקה מאשר זו של ילד שלומד את המושג בצורה פורמלית. הם קישרו, למשל, בין שיווי משקל למושגים רחבים יותר כמו יציבות בחיים. רמת ההבנה היא גם פילוסופית. היה מעניין גם לראות את המוטיבציה של בנות ללמוד מדעים כתוצאה מהשיטה, אבל זה כבר נושא למחקר המשך".

למה החלטתי לרקוד את הדוקטורט שלי? מה הקשר בין תנועה  ללימודי פיזיקה? / רוני זהר
רביעי 23.5, 20:30, קפה יפו שוק הפשפשים, עולי ציון 11, 03-5181988