סוגרים שנה: 3 סגירות מצערות של מסעדות מהדרג העליון
גל קטן ומבאס של סגירת מסעדות עובר על הסצנה הקולינרית שלנו, ובעיקר מסעדות שף מהשורה הראשונה. לפני שמייצרים תיאוריות על משבר בענף אפשר גם להיפרד מהן בכבוד ולהבין שהזמנים השתנו, הסועדים התקדמו ועייפות החומר היא דבר. טעמתם לנו מאוד
אלה לא ימים טובים למסעדות בתל אביב. למרות התפוסה המלאה במרבית המקומות ולמרות הקאמבק ממשבר הקורונה, עליית המחירים בחלק ניכר מהמסעדות מרגיזה את קהל הסועדים ומייצרת עצבנות על הפלור, ומתח הרווחים הנמוך גם כך סופג עוד מהלומה כואבת. הפגיעה הקשה מורגשת בעיקר במסעדות מהז'אנר העילי שמתקשות לתת פייט ולפעמים לבעליהן נמאס לתת פייט. לא בטוח שצריך לייצר תיאוריות סביב גל הסגירות הקטן הזה, לפעמים זו לא מגמה אלא פשוט עייפות החומר של מסעדות ותיקות מאוד וצורך של הבעלים להתחדש ולהתאים את עצמם לזמנים המשתנים. נסתפק בלהיות קצת עצובים בשבילם. טעמתם לנו מאוד.
1. יאקימונו רוטשילד
ללא ספק המכה הקשה ביותר מבחינה קולינרית מבין הסגירות האחרונות. היפנית היוקרתית ברוטשילד הייתה פורצת דרך בכל הקשור לסושי אותנטי עם איכות חסרת פשרות, ובמשך 21 שנה שמרה כמעט תמיד על מקומה בטופ של הטופ של פסגת הרולים המקומית. הסניף הקטן והכשר של יאקימונו בהילטון ימשיך לפעול, אבל מי שזכה לטעום את הפלאים שחוללו ברוטשילד עם פירות ים וצדפות לא ימצא בכך נחמה. בין הנימוקים לסגירה היו מותו של מייסד יאקימונו, אבי כהן ז"ל, לפני כשבע שנים ובמקביל השינוי הדרמטי שחל בסצנת האוכל המקומית. בקיצור, לא מגיע לנו כזה סושי טוב.
2. דוד ויוסף
מה שתחיל בתור מסעדה קטנה ושמחה ברחוב ירמיהו, מסעדה שהקדימה את זמנה בכל הקשור לאווירת שוק צוהלת ופרשנות עילית למטבח עממי, הפך עם המעבר לרחוב מונטיפיורי למעוז של נובורישיות מבסוטה מעצמה עם אווירה קצת יותר מדי צוהלת. בכל הקשור לאוכל, כפי שגילה מבקר המסעדות שלנו, לא איבדו שם אף פעם את הטאץ'. למרות ההצלחה המסחרית, לשפים דודו אלמקייס ויוסי שיטרית (לא היוסי שיטרית הזה) פשוט נמאס מהאצ'קלונה שהתפתחה אצלם על הפלור ואחרי 13 שנים של הצלחות הם הכריזו במפתיע על סגירה. בטח נתראה במקומות אחרים.
3. שגב ארט
אף פעם לא השתגענו על המסעדה ההרצליאנית של שף שגב משה עם אווירת האינסטה-אינסטוש ששלטה בה בכל פינה ועל כל צלחת, אבל את הקרדיט על המעוף שבדגש הוויזואלי צריך לתת לו. לטוב ולרע, שגב ארט הובילה החל מ-2015 את הדרך בכל הקשור לאוכל שמצטלם נפלא ושמטרתו היא להצטלם נפלא (לפני כן במשך כעשור הייתה שם מסעדת "שגב" המאופקת מעט יותר), עם המון חדווה של יצירתיות ומעוף. אבל הזמנים השתנו וגם הקהל שנמשך לויזואליה החזקה של שגב משה התקדם אל מחוזות מעט מעודנים יותר, והשף הפופולרי יצטרך כנראה להמציא את עצמו שוב מחדש. נוסיף לו עוקב.
