BadBadNotGood מנצחים את התדמית המשעממת של הג'אז. ריאיון
BadBadNotGood, שמגיעים להופעה בישראל, נמנים על כמה יחידי סגולה שמצליחים בשנים האחרונות להוריד את הג'אז מהעץ הגבוה אל קהל רחב של חובבי היפ הופ וגרוב. ריאיון
ג'אז, ז'אנר המעלה ברבים פיהוק רק למשמע שמו, לא מרשה לעצמו למצוא את מותו בדמות רעש רקע לשיחות סלון. בשנים האחרונות אפשר למצוא את הג'אז אצל כמה מהאמנים הכי מעניינים בסביבה שפועלים על קווי תפר דמיוניים בין ז'אנרים שונים. BadBadNotGood הם דוגמה טובה לכך, בתור הרכב שהחל את דרכו כטריו ג'אז אינסטרומנטלי שמבצע אינטרפרטציות חיות לביטים של היפ הופ. "זו באמת תנועה חדשה שאנחנו נלהבים להיות חלק ממנה", מסכים בסיסט ההרכב, צ'סטר הנסון, לשיוכו אל אותה קבוצת אמנים שמנגישה ומפיחה חיים חדשים בג'אז.
הנסון מציין כי דרך מוזיקה חדשה של אמנים דוגמת ת'אנדרקאט, פליינג לוטוס, קמזי וושינגטון וקנדריק למאר, אנשים מגיעים לשמוע גם את BadBadNotGood. "אלה אנשים שאולי לא שומעים בכלל ג'אז, אבל מקשיבים לנו בגלל הקשרים עם מוזיקאים שהם כבר אוהבים ומוצאים משהו חדש".
הז'אנרים ג'אז וההיפ הופ מלאים בטהרנים. איזה מהצדדים יותר כועס כשאתם נוגעים לו בקלאסיקות?
"הייתי אומר שהצד של הג'אז, פשוט כי לכל אחד יש את המשמעות שלו למה שג'אז אמור להיות. אז כשקוראים לנו להקת ג'אז, אנשים נעלבים כי אין בנו הרבה מהדברים שלג'אז שהם מכירים יש. זה מצחיק עבורנו, כי אנחנו לא ממש קוראים לעצמנו להקת ג'אז. אמנם ג'אז הוא השפעה עצומה עלינו, אבל אנחנו אוהבים כל כך הרבה סגנונות מוזיקליים ואוהבים לשחק ולערבב ביניהם. אנחנו אפילו לא ממש יודעים איך להגדיר את המוזיקה של עצמנו. אפשר למצוא אנשים עם ראש פתוח בשני הז'אנרים, ואפשר גם למצוא אנשים מאופקים ותקועים בשני המחנות".
את שמם הטוב־טוב־לא־רע עשתה הלהקה לא רק בעזרת קאברים מלאי מעוף לשירי היפ הופ, אלא גם בזכות הופעות אנרגטיות להפליא. הדאבל פיצ'ר הקרוב בתל אביב, יחד עם טטרן הישראלים, יכלול את אינטרפרטציות הביטים המהפנטות שלהם, קטעים מהאלבום "Sour Soul" שיצרו עם הראפר גוסטפייס קילה מלהקת הוו טאנג קלאן ("זה בלתי יאומן עבורנו, הוא אגדה שגדלנו עליה") וקטעים מקוריים משני אלבומיהם האחרונים בסדרת "BBNG", שהאחרון בהם יוצא רשמית רק עוד כשבועיים.
כשאתם עובדים על חומרים מקוריים, אתם עדיין מסתכלים על זה כביט היפ הופ?
"בהחלט. עדיין יש השפעה כבדה של היפ הופ לכל מה שאנחנו עושים. אנחנו מקשיבים לזה כל כך הרבה וממש אוהבים לנתח מה גורם לביטים לעבוד. הקשבנו לכל כך הרבה סוגים של מוזיקה ונכנסנו מאוד למוזיקה ברזילאית בשנים האחרונות, כמו גם למוזיקת ג'אז וסול ישן והמון דברים אחרים מכל העולם. אנחנו רק מנסים להפוך את כל הדברים המגוונים האלה לאחד".
כהרכב שמנגן מוזיקה חיה, הפרספקטיבה שלכם לביטים שונה ממפיקי היפ הופ אחרים?
"אני חושב שכן. מאז שהתחלנו להקשיב להיפ הופ ולנגן מוזיקה, תמיד ניתחנו מה גורם לשירים כאלו לעבוד. מה גורם לתופים להתאים לבס, או איך הסימפול משתלב עם הווקאלז. בתור אנשים שבאים מג'אז, זה דבר ממש עוצמתי להבין איך שיר, שמורכב מלופ של שתי תיבות, מצליח להיות כל כך מבדר, מרתק ופשוט להישמע מדהים במשך ארבע דקות. את ההשפעה הזו לקחנו למוזיקה שאנחנו יוצרים".
כתבות נוספות שיעניינו אתכם:
להקת סייקיק אילז חוזרת לשורשי הקאנטרי והגוספל. ריאיון
המפיק של סטטיק ובן אל לא חושב שהוא מגזים. ריאיון
אם מכללת BPM מכוונת תלמידים למיינסטרים?
אז ככל שהביט יותר פשוט יש לכם יותר אפשרויות?
"כשעבדנו עם שיר כמו "Lemonade" (שיר של גוצ'י מיין שהוביל לפריצת הלהקה. מ"ש), זה אמנם ביט מאוד פשוט, אבל משהו בו איפשר לבלגן אותו. זה נשמע ממש טוב לעשות איתו דברים משוגעים, לנגן אותו לאט, לנגן אותו מהר. זה הרבה יותר המלודיה ומבנה השיר. צריך לראות מעבר לבסיס".
אני חייב לשאול, מה הקטע עם השם?
"(צוחק) זה סיפור טיפשי. עוד לפני שהייתה להקה, מאט כתב איזה מופע קומדיה עם כמה חברים וזה היה השם שהם המציאו, אבל זה לא ממש קרה, אז לקחנו להם אותו. לא ממש הושקעה בזה מחשבה וזה איכשהוא מתאים. נראה לי שעם כל שם להקה, המוזיקה והאישיות של הלהקה מתפתחת מעבר לשם".
בארבי, קיבוץ גלויות 52 תל אביב, חמישי (23.6) 20:30 , 139 ש"ח. מופע פותח: טטרן