הרעיון פשוט ומבריק. אז למה הביצוע הופך את המשלוח הזה לפספוס?

חופשי על הבר, אבל איך במשלוח?. DNA (צילום: דוד מויאל)
חופשי על הבר, אבל איך במשלוח?. DNA (צילום: דוד מויאל)

אחרי שהצליחו לעשות את הבלתי יאמן ולהרים מתחם אוכל ראוי בעזריאלי, מתחם DNA הצטרף לשירות המשלוחים של וולט בפורמט מיוחד - ארבע דוכנים תחת משלוח אחד. אבל עם כמה שההיצע משמח, זה פחות עובד כשהאוכל לא מצליח להרשים

13 ביולי 2023

לפני כשנה וקצת הופתעתי לגלות משהו טוב בעזריאלי. מתחם DNA המושקע, שנפתח בחלל שהיה בעבר חניה בתחתית הבניינים, היה כל מה שלא חשבתי שיכול להגיע לעזריאלי המושמץ – מלא בסטייל, נעים לישיבה ועמוס באוכל מצוין. הפורמט של המתחם בהחלט הביא משהו חדש לעיר, סוג של שעטנז בין פאסון של יוקרה לסטייל של בזול, כפי שהתבטא בדינמיות שבין הבר המרכזי (שהם דואגים להזכיר שהוא הבר הכי גדול במזרח התיכון) לפוד טראקס שפזורים בחלקיו השונים, ומספקים אופציות מגוונות לאכילה. טרפתי נאצ'וס מצוין, אכלתי פיצה מטוגנת, קינחתי בקרואסון בשרי, והיה לי מושלם.

DNA עזריאלי (צילום דוד מויאל)
DNA עזריאלי (צילום דוד מויאל)

אחד היתרונות (או שמא, אחד החסרונות) במתחם המדובר הוא הדינמיות שמתאפשרת עם ארבעת הפוד טראקס – לא מדובר באוכל קבוע, אלא במטבחים מתחלפים ומשתנים באוצרות של שף יוסי שיטרית. כך, למשל, ביקרתי שם שוב לפני כחצי שנה כדי לטעום את הפוד טראק של "הפרופסור" (זוכרים את ההמבורגר הסודי הנודניקי?), ארוחה שהיתה משמעותית פחות מוצלחת מהקודמת שאכלתי במתחם. לאחרונה היה גם חידוש נוסף שאולי נשמע טריוויאלי, אבל למעשה הוא אירוע די מיוחד – המתחם הגיע לשירות המשלוחים וולט. מה מיוחד בעוד מסעדה בוולט? אה, זה פשוט – היא למעשה מסעדה אחת שמביאה משלוח מארבעה פוד טראקס שונים לחלוטין. וכאן יש כבר קטע.

כתבתי על זה בעבר כשסיקרתי את "פוד טרמינל" הקרוב לעזריאלי, שמציע ארבעה סוגי מטבחים שיוצאים ממטבח אחד – מצד אחד אסייתי של וונג, מצד שני המבורגר מצוין של ביג איב, ועוד ועוד. זה היה, לפחות בעיני, פיתרון פנטסטי לבעיה שכל מי שמזמין אוכל עם אנשים אחרים חווה, שכל אחד רוצה סטייל אוכל אחר – כי זה שאני מזמין המבורגר לא אומר שחברי למשרד חייבים להיתקע עם הלחמנייה. כך גם מתחם DNA מביא מכל הבא ליד, ומציע ארבע אופציות שונות של מטבחים: JPN היפני (סושי, ראמן וראשונות), USA אמריקאי (ראשונות והמבורגר), JAI התאילנדי (סלטים ונודלס) ו-SOUK המזרח תיכוני (בשרים על האש ותוספות. וגם שניצל). ההיצע מסחרר בקטע הכי טוב, ולמרות שכל דוכן מציע מעט מנות, המכלול מרגיש כמו הרבה אפשרויות לארוחה.

הקבב והגיוזה, הגמל והשיבוטה. משלוח ממתחם DNA. צילום: מתן שרון
הקבב והגיוזה, הגמל והשיבוטה. משלוח ממתחם DNA. צילום: מתן שרון

וזה לא רק השפע שמשמח – בכל הזדמנות שרק ניתן, אני נהנה ממשחק הפאזל של להרכיב ארוחה ממגוון מטבחים. הראשונה תבוא מהיפני, העיקרית מהאמריקאי, העיקרית השניה מהמזרח תיכוני, ואולי אקנח במשהו תאילנדי. תודעת שפע במלוא הכח, ושהם ישברו את הראש איך לתאם בין כל הדוכנים. ההיצע הרחב הגיע במשלוח מאורגן לעילא – הכל היה מחולק ומסודר בקופסאות נוחות והאוכל תויג בצורה ברורה. בכל הנוגע לאתגר הלוגיסטי של לתאם ולאחד בין ארבעה מקומות, נראה שב-DNA מצאו שיטה טובה.

כלומר זה נראה ככה, עד ששלחתי יד לטעום מהצ'יפס שהגיע עם מנת ההמבורגר (69 ש"ח, 5 ש"ח נוספים לצ'ילי מטוגן), וגיליתי שהם קרירים למדי. כך גם היה עם השיפוד קבב על סאלוף (33 ש"ח) מהצד המזרח תיכוני, שהתעייף כנראה עד שיצא לדרך. הגיוזה פרגית (42 ש"ח ל-4 גיוזות) וכנפי הבאפלו (59 ש"ח ל-12 יח' כולל תוספת) היו דווקא חמימים יותר, מה שמעיד על כך שכנראה מדובר בפערים שנבעו מזמן הוצאת המנות מהטראק, ולא בהכרח מהמשלוח. מזל שסלט הקיסר (48 ש"ח) והסום טום פלא (59 ש"ח) מוגשות גם ככה קרות.

לא רע, אבל לא מספיק. משלוח ממתחם DNA. צילום: מתן שרון
לא רע, אבל לא מספיק. משלוח ממתחם DNA. צילום: מתן שרון

יש עונג סוטה בלהתפרע על ארוחה כל כך רחבה במנעדה. גיוזה לראשונה, ביס מהקבב, לטרוף בורגר ואז לקנח בסלט תאילנדי. עם זאת, חוץ מהזיגזג הקולינרי, לא מצאתי הרבה צדדים חיוביים מדי לארוחה. היא היתה בסדר, שום דבר לא היה נורא, לא נרשמו מנות שהיו חוזרות באם הייתי בטראק – אבל גם לא היה שום דבר שהלהיב אותי. הבורגר היה המוצלח מכל המנות (ועם צ'ילי חריף לאללה), ובעיקר ניחן בלחמנייה מאוד מוצלחת, בשר איכותי וטעם שהזכיר יותר בורגר ים תיכוני מאשר אמריקאי; הכנפיים היו נחמדות עם רוטב מעקצץ בסרירצ'יותו, אבל לא בדיוק הבאפלו לו פיללנו; הקבב, למעט קרירותו, היה טעים מאוד בפני עצמו (גם אם לא היה שיפוד, אלא 3 קציצות קבב חביבות), ועם קצת טחינה הסאלוף אפילו היה טעים.

אבל מולם עמד סלט קיסר עם חסה מסולסלת וקצת עייפה, רוטב מאוד לא קיסרי וחתיכות סרוולד שהיו טעימות, אבל מה קשור. הגיוזה פרגית היתה פשוט לא טובה בשום צורה, פשוט גוש בשר אנמי ומעטפת עייפה. מהסלט התאילנדי, יש להודות, לקחתי רק ביס אחד בסוף הארוחה מפאת מיאוס, ולא התלהבתי – אבל אולי אם הייתי מתחיל איתו, התחושה היתה קצת שונה. אבל בסוף, עם כל ההנאה מהוורסטיליות של האוכל, זה לא כל כך מלהיב אחרי המנה השלישית שלא מלהיבה בשום צורה. המתחם, כאמור, משתנה תמידית, כך שיש סיבה לתקווה – הפוד טראקס בטח עוד יוחלפו, וכולי תקווה שימצאו אוכל שיודע לעבוד עם משלוח. כי ברגע שיפתרו את הבעיה הזו ב-DNA, הם יכולים לעשות מהפיכה. עד אז, הם עושים בעיקר בלגאן.

מתחם די.אן.איי תל אביב / DNA TLV, דרך מנחם בגין 132, מעכשיו גם במשלוח בוולט