מתברברות בפעם האלף, ערב של שתי עבודות מאת ובביצוע מיכל הרמן וענת גריגוריו.
מתברברות
אנחנו בוחרות להיפרד, להשליך יצירות קודמות, מחשבות, פרסונות, את הפרפורמטיביות, את הצפוי, את הלא-צפוי, את החיבורים, ההשתדלות, האמביציה, הדימוי, האובייקט, הסובייקט, הגוף, הגוף-לגוף, הנשימה, המאמץ, המנוחה. מה נשאר? אולי רק ההשלכה עצמה. בתוך פרקים של התברברות אנחנו מרשות לעצמנו לפנטז, להתמסר, להיות ברבורות, לוותר ולהמציא את עצמנו מחדש כשאנו נאחזות אחת בשנייה ובאיי האיבוד השבריריים שלנו.
בפעם האלף
שוב אנחנו חוזרות, יושבות, קמות, נופלות, מוצאות, מספרות, אוהבות, סולדות, מבקרות, משנות, מדייקות. בפעם האלף מבצעות את אותן פעולות ומחוות מוכרות. מפרקות אותן, נחות, מתנחמות וחושבות על עצירה, על אין פעולה. משהו שוב קורא לנו להתייצב, להחזיק במרכז, להרפות בקצוות, לנוע, לייצר, לפעול, לחזור, לרקוד. כי מה אנחנו בלי כל זה?