תופעת הבר-מסעדה-מועדון מקבלת חיזוק מפתיע מקבוצת הספיקאיזי

אייל שני תמיד ידע להגדיר את גבולות הבליינות. לא שאנחנו חושבים שהתופעה החדשה שמתפתחת בחיי הלילה בעיר נובעת מלידתה של "גילה וננסי", אבל אנחנו חייבים להודות שמאז שהשף הוותיק פתח את מסעדת האסקפיזם/חיי לילה עם ליין הפאג, גם סצינת האוכל חזרה לשעות הקטנות והמלוכלכות. מאז נפתחו במהלך החודש האחרון  Jome ו-Le Miel כגרסאות כשרות למסעדה שהיא גם קלאב (עובדה מעניינת כשלעצמה), אך כעת החותמת הסופית ניתנה, ולתמונה נכנסת קבוצה רצינית שמבהירה שהבר־מסעדה־מועדון כאן כדי להישאר.

>> שפגאט אחרון ודי: הבר הכי להטב"קי בעיר סוגר את שעריו

LouLou נפתח בקרן הרחובות נחלת בנימין ומונטיפיורי, אחת הפינות החמות בעיר. לחלל שבו פעל סניף טיב טעם נכנסה קבוצת הספיקאיזי, אנשי עסקים רציניים שמחזיקים יחד ולחוד בכמה מותגים מתחום הבליינות – Supreme Room, Goat, ראביט והספיק איזי כמובן. לפני כשלוש שנים זיהתה הקבוצה את הפוטנציאל הטמון בנחלת בנימין. כולנו נחנקנו אז בבית בקורונה, וכשהמדינה אישרה – יצאנו החוצה לאכול ולשתות על ארגזים ירוקים. הלמון טרי וקפה ברלין רכבו על המומנט, בימים בהם פעלה עיריית תל אביב לסגירת מדרכות, וסיפקה לבתי עסק אישורים להישפך אל המדרכה.

אוכל בגבוה אבל לא מסעדת שף. לולו (צילום אסף קרלה)

המדרחוב התגלה כבוננזה משוגעת, והנחת העבודה של אנשי הספיקאיזי הוכחה כנכונה. משם זה רק הלך והמריא: הלמון טרי ושיינע נסגרו ואוחדו לחלל אחד שבו התמקמה נואמה – מסעדת דגים ופירות ים (ומנת פסטה אחת לפנתיאון) בהובלת שף רוסלן אוסוב. כבר בהשקה שחררו הבעלים הצהרת כוונות על האויסטר קלאב, בר שמפניה ואויסטרים שנפתח חודשיים אחר כך – זמן שיא במונחי מסעדות, על אחת כמה וכמה בעיצומו של משבר כלכלי מהקריטיים שידעה המדינה. פחות מחודשיים לאחר מכן, פותחת הקבוצה את לולו – בר־מסעדה נוצץ וחלל אחורי שבינתיים נקרא Secret Room. רשמית עוד לא ידוע מה יהיה בו, אבל אם תשאלו אותנו, מה שראינו בחטף בהחלט נראה כמו התחלה של מועדון.

החלל העצום, כ-600 מ"ר, דרש השקעה של כמה מיליוני שקלים. מדפי ירקות ומקררי חלב הוחלפו במטבח ענק פתוח ובר גדול, תאורה מעומעמת וספות בירוק עז. לנו משהו בעיצוב מזכיר את הסלונים של ורסאיי, במיוחד על רקע המציאות שבה אנו חיים. אחד מבעלי הקבוצה עמו שוחחנו מספר שזרעי הרעיון נטמנו עוד לפני פרוץ המלחמה. "החיים יותר חזקים מכל דבר אחר. אנשים לא נוסעים לחו"ל, אין צפון ואין דרום והכול מתרכז בתל אביב ברוטשילד, נחלת בנימין ודיזינגוף, שהם כיום המוקדים הכי חזקים". ומה לגבי האסקפיזם/הדוניזם? "אנחנו עושים הכול הרבה יותר סולידי, מבינים את האווירה ומאוד מחוברים למה שקורה. וממילא המקום פונה לקהל בוגר יותר".

על המטבח בלולו מופקד כאמור שף הקבוצה אוסוב, כשהוא מתוגבר בשף בפועל צחי רודה. שניהם מכירים מטוטו, ורודה בכלל נאלץ לעזוב בעקבות המלחמה את מסעדת פוקצ'ה שבה עבד, ואת ביתו בקריית שמונה, לטובת מעבר לתל אביב. התפריט מציע מנות חלוקה בגודל בינוני, כמקובל כיום, והוא מחולק למספר חטיבות.

צלחת חריפים וצ'יפס הסטון בלומנת'ל עם איולי חרדל תמצאו ב"ראשונות"; ב"סלטים" ישנם סלט עלים וגבינת עזים מיושנת, וכרוב יווני – סקורדליה, צ'ימיצ'ורי חלפיניו וקונפי כרישה; סשימי דג ים ותפוח ירוק, טרטר טונה אדומה ורוסטביף ב"נאים"; ריזוטו סלק, פסטה אלי אולי ולינגוויני קאצ'ו א פפה ב"איטליה"; ו"במטבח חם" – שרימפס טריים צלויים במטבוחת עגבניות מגי, בריוש בורגר, ושיפוד פילה בקר בציר בקר מצומצם עם ברוקולי וצ'יפס. האחרון הוא גם המנה היקרה ביותר בתפריט, 98 ש"ח. "אנחנו רוצים שהמקום יצמח מהרחוב וידבר את השפה שלו, והתמחור נגזר מכך. אפשר לשמור על מחיר שפוי מבלי לזלזל בקהל, ולא רק לחבר חומרי גלם. זה שיש מנות פסטה לא הופך אותנו לאיטלקים ודגים נאים לא הופכים את המקום ליפני. אנחנו עושים אוכל טעים".

עושים אוכל טעים. ריזוטו סלק, לולו (צילום אסף קרלה)

כרגע הלולו פתוח רק בשעות הערב. בהמשך, בכפוף לענייני כוח אדם ותפעול, הוא ייפתח כאול דיי בר. מחצות ייכנס לתוקף תפריט לילה עם נקניקייה מושחתת, סלט קיסר, המבורגר ומנות לייט נייט לקהל צעיר ורעב. בכוונת העירייה להסדיר, החל מאחד בספטמבר, גם ישיבה בכביש – מה שמחזק את אמונת הקבוצה במקום ובנחלת בנימין ככלל. "כשיורד גשם, הוא יורד על כולם. התחרות טובה לנו וכולם מרוויחים ממנה, גם האורחים, שמקבלים מקומות טובים יותר ואוכל טוב יותר. אנחנו ברכבת הרים מ-2020 – יצאנו מהקורונה, נכנסנו למלחמה ועדיין אנחנו מחייכים. כישראלים, אנחנו מורגלים לעבוד במציאות שבה בכל יום קורה משהו חדש".
נחלת בנימין 47, ראשון-שבת מ-19:00, להזמנות