לבנות את ההיסטוריה – יורם קראוס על ניהול פרויקטים בתחום שימור מבנים

ניהול פרויקטים בתחום שימור מבנים הוא אתגר מורכב ומרתק. פרויקט שימור מבנה מצריך יכולות הנדסיות מתקדמות, ידע אדריכלי, ניסיון בעבודה מול מגוון רחב של גורמים תחת חוקים ומגבלות, וכמובן יצירתיות רבה, חזון ומעוף. חברת SMS ניהול פרויקטים בניהולו של יורם קראוס מציעה ארגז כלים ייחודי הכולל התמחות, ידע נצבר ומקצוענות בלתי מתפשרת בניהול פרויקטים לשימור ברחבי הארץ ובעיקר ב"עיר ללא הפסקה", תל אביב. ראיון עם מייסד ומנכ"ל חברת SMS יורם קראוס, על היסטוריה, הווה ועתיד מנקודת מבטו של איש מקצוע מהמובילים בענף.

מה מושך אותך בשימור מבנים באופן כללי ובתל אביב בפרט?
"יש משהו יפה בתל אביב, זו עיר שיש לה היסטוריה קצרה יחסית, בת כמאה שנים, ועדיין יש ניסיון מתמיד לשמר את המראה הראשוני שלה. זאת עיר שמנסה לשמור על הצביון ההיסטורי שלה, למרות שבראייה היסטורית היא עיר צעירה מאוד. נוסף על כך, תל אביב היא עיר מתקדמת מאוד ששואפת למראה ופונקציונליות מערביים ומתקדמים. אנחנו מנסים לשמור ולטפח את ההיסטוריה של העיר, כי עיר או אדם ללא היסטוריה – אין להם משמעות. הצביון של העיר נקבע על ידי ההיסטוריה שלה ועל מנת שנוכל לחנך את הילדים שלנו והדורות הבאים אנחנו חייבים ללמד ככל הניתן על ההיסטוריה שלנו, והמבנים – הם ההיסטוריה של כל מרחב גיאוגרפי עירוני".

SMS ניהול פרויקטים היא אחת מהחברות המובילות בישראל בתחום ניהול פרויקטים ושימור מבנים ופועלת מעל לשני עשורים בייזום ובנייה של עשרות פרויקטים מגוונים עבור חברות מובילות, יזמים פרטיים ואף עבור המגזר הציבורי ומשרד הביטחון. הניסיון של SMS בא לידי ביטוי באופן בו ניגשים לפרוייקט, עובדים מול הגורמים השונים ומגייסים אותם לבנייה איכותית בלוחות זמנים מוגדרים היטב, ובתקציב מוגדר מראש. בנוסף לפעילות החברה בתחום שימור המבנים, לחברת SMS ניהול פרויקטים ניסיון רב בניהול פרויקטים עבור החברות הגדלות בעולם בניהן גוגל, SAP, הוט, מלאנוקס ועוד, עבורן בנתה SMS משרדים, דאטה סנטר ופרויקטים הנדסיים מורכבים בישראל ומחוצה לה. יורם קראוס מייסד ומנכ"ל החברה הוא אחד מאנשי המקצוע המבוקשים בתחום ומוביל אותה מעל לשני עשורים תוך הקפדה על תהליכי תכנון ובקרה איכותיים, שימוש בטכנולוגיה מתקדמת, מקצועיות בלתי מתפשרת וחזון.

"מבנים לשימור הם ההיסטוריה שלנו, הם התרבות שלנו, הם מראים לנו כיצד העיר התפתחה ומאיפה היא התחילה את חייה כסביבה עירונית חיה ותוססת. הם ההשתקפות שלנו כאזרחים, כאנשים, הצביון של העיר הוא לא רק המגדלים שלה, אלא גם המבנים לשימור שמזכירים לנו מאיפה הכל התחיל וכיצד העיר נראתה בעבר. למשל מגדל שלום שהוא בניין לשימור, היה בעבר המגדל הגבוה ביותר במזרח התיכון, אני זוכר שכילד נסענו מחיפה לעיר הגדולה לתל אביב, עלינו לגג של מגדל שלום שהיה בו פארק שעשועים ושם למעלה על הגג הגבוה חשנו כאילו כבשנו את העולם. הבניין הזה הוא בניין לשימור כיום, הוא פרק בהיסטוריה לא רק שלי אלא של ילדים ואנשים רבים. לבניין יש צביון מדהים בעיני, אפשר להתווכח אם הוא יפה יותר או פחות  אבל הוא חשוב מאוד והוא חלק בלתי נפרד מהסיפור של תל אביב. אנשים לא תמיד מבינים למה מבנים מסוימים זוכים לשימור, ישנה שורה ארוכה של מקבלי החלטות, בעיקר מחלקת השימור של העירייה ובסופו של דבר מבנים לשימור הם כרטיס הביקור של המרחב העירוני. חלק מתעודת הזהות שלו. המבנים הישנים מדהימים בעיניי, הם מספרים את הסיפור של העיר, של ההיסטוריה שלה ובדיוק על פי ההיסטוריה הארכיטקטונית הזו, נקבע המראה העתידי של העיר".

מה מושך בעיניך בשימור מבנים?
"אתן כדוגמא את פרויקט יבנה 7 בתל אביב, אחד מהפרויקטים לשימור היפים בישראל בעיני, עד היום כמעט בכל פעם שאני עובר לידו אני רואה חבר'ה צעירים מצלמים סלפי לידו. אתה מקבל פרויקט שנבנה ב-1925, אתה משחזר ומשפץ את הבניין שבנוי מטכנולוגיה של 1925 ואתה משחזר אותו עם טכנולוגיה מהמאה ה-21. עבר ועתיד נפגשים. אתה משתמש בחומרי גלם שמנסים לשחזר את המראה והתחושה של ההיסטוריה של הבניין והתקופה בה הוא הוקם. קהל היעד של הבניין אמור ליהנות ממראה של 1925 עם הנוחות, איכות החיים והפונציונליות של היום. את פרויקט יבנה 7 למעשה תלינו באוויר על מנת לשמר אותו, ממש תלינו אותו באוויר על מנת להוסיף לקירות הנושאים שלו רשת של עמודים תומכים, מדובר בפרויקט מורכב ביותר מבחינה הנדסית". 

"ישנן חברות ניהול פרויקטים שמעדיפות לא להתמודד עם שימור מבנים, אנחנו ב-SMS  מאוד אוהבים פרויקטים לשימור, אלו פרויקטים מאתגרים ביותר, מסובכים ובלתי צפויים, צריך לתמחר אותם נכון ובסופו של דבר אתה בונה יצירה הנדסית יפהפיה, שיושבת בלב העיר ומראה לעוברים ושבים מאין התחיל הסיפור של העיר".

מהם שלבי העבודה של פרויקט לשימור?
"ראשית התהליך היא בעירייה, ישנן הנחיות לשימור של כל עירייה ושם קובעים אילו בניינים יעברו שימור ואילו לא, על פי קריטריונים שונים של כל רשות מקומית. כשאנחנו מנהלים את התהליך, ראשית, בודקים את זכויות הבנייה ביחד עם האדריכל ולאחר מכן מבצעים ניתוח והערכה מדויקת של עלות הפרויקט. עלות ההקמה של בניין לשימור יקרה ב-30-50 אחוז יותר מעלות ההקמה של בניין רגיל. הפרויקטים האלו אינם צפויים במקרים רבים ולכן צריך לגשת לתמחור התקציב הדרוש באופן המדויק ביותר ואכן, לעולם לא חרגנו מהתקציב המתוכנן".

"חשוב מאוד לשמור על מערכת יחסים יעילה ופורה מול מחלקת השימור של העירייה, חשוב לא לחרוג מספר השימור, מסמכי ההיסטוריה של הבניין שהאדריכל השימור מכין לאחר שאסף את כול הארכיונים ההיסטוריים והמסמכים האדריכליים הקשורים בבניין מיום הקמתו. בונים תיק שימור ובונים ספר שהוא ממש ספר היסטוריה שמראה את תהליך הבנייה של העיר, זה ספר היסטוריה של ממש, שכולל את המידע על הרחוב וההתפתחות שלו, התשתיות השונות, את כל התוכניות שהוגשו לאורך השנים ועוד מידע מסוג זה, וספר השימור בונה עבורך את כל סט הפרמטרים שעליהם צריך לשמור בתהליך העבודה מול העירייה ומחלקת השימור. אני מאוד נהנה מתהליך הבנייה של ספר השימור, זה תהליך מרתק, אתה הופך להיות פרק נוסף מהסיפור של העיר, ולעוד נדבך מבין בוני ההיסטוריה הרבים של העיר לאורך השנים. אתה מגלה כיצד לאורך השנים כל עלייה ועלייה לישראל הביאה איתה שכבות נוספות של בנייה, שכונות נוספות וסגנונות בנייה חדשים, הארכיטקטורה המקומית מספרת את סיפור האנשים שחיו כאן לפנינו".

"נדבך נוסף  ומרתק בשימור מבנים הוא מגוון התקנים שהבניין הישן צריך לעמוד בהם, ומגוון התהליכים שיש לבצע על מנת שהבניין יעמוד בתקנים והרגולציה של בנייה מודרנית, אם זה עמידות לרעידות אדמה, בניית ממד"ים או ממק"ים וכו'. הדבר דורש פעולות הנדסיות מורכבות ביותר. כל זאת מבלי לפגוע בקו המתאר החיצוני של הבניין. מבחוץ הוא נראה ישן ומבפנים הוא מודרני לחלוטין, האתגר ההנדסי הוא עצום".

צילום: יורם קראוס

יורם קראוס יודע דבר או שניים על אתגרים מורכבים, כמעט מדי שנה הוא מקפיד לצאת למסע טיפוס הרים על הפסגות הגבוהות ביותר מסביב לעולם ומאחוריו קרוב לשני עשורים של טיפוס הרים בכל קצוות תבל. בין השאר טיפס קראוס על פסגות כגון קילמנג'רו  (Kilimanjaro)  שבאפריקה, מון בלאן, הר אלברוס והר מטרהורן באירופה, אונקגווה (Aconcagua) שבדרום אמריקה, פסגת מקינלי (McKinley)  שבאלסקה והרים נוספים בדרום הפסיפיק ואסיה. יורם קראוס מוצא קשר ערכי מובהק בין טיפוס הרים לבין ניהול פרויקטים ומקפיד לשלב בתהליכי העבודה השונים עקרונות שלמד בדרך לפסגת ההר, ערכים כגון נחישות והתמדה, חשיבות חקר מקדים ותכנון מעמיק, ועל יכולת העבודה בצוות כמרכיב קריטי בדרך לפסגה והשגת היעדים. את העקרונות האלו מיישם יורם קראוס גם כיזם חברות הזנק ולאורך השנים הקים קראוס מספר חברות סטארט-אפ שחלקן היו "יוניקורן". מוקד המשיכה המשותף לטיפוס הרים, תחום הבנייה ועולם ההייטק לדבריו של קראוס הוא הרצון לעמוד באתגרים המורכבים שמציע כל תחום.

מה הם האתגרים הבולטים בשימור מבנים?
"ברגע שאתה מתחיל לחזק את הבניין על פי התקנים והרגולציה המקובלים כיום אתה חייב להרוס הרבה קירות, הקירות החיצוניים והפנימיים של פעם היו "קירות נושאים" – כשמם, תפקידם היה לשאת את משקל המבנה והתקרה. כיום על פי התקנים של הבנייה המודרנית, יש מערכת עמודים שמחזקת את שלד הבניין, לכן צריך למעשה לתלות את הבניין באוויר, להשאיר מעט מאוד קירות תומכים ולבנות את השלד מחדש. מדובר באוסף של פעולות מורכבות ביותר ועדינות במיוחד כאלה שמשלבות ידע הנדסי רב ושימוש בטכנולוגיה מתקדמת".  

מה ההבדל בין שימור מבנים בתל אביב לבין שימור מבנים בירושלים או חיפה?
"רוב מקימי תל אביב היגרו מאירופה, לכן הבנייה בעיר ניסתה לשחזר את מראה הערים בהם גדלו והתחנכו המתיישבים הראשונים שביקשו להקים עיר בעלת צביון אירופאי, זה תהליך שהחל בעיקר משנות ה-30. בירושלים הבנייה מייצגת ניסיון לשחזר סגנון שהיה קיים באיזור לפני אלפי שנים עם אבנים ירושלמיות, חלונות קטנים, גגות מאוד מסויימים, מערכות פתחים זהות ומאפיינים נוספים של אותה תקופה. עם הקמת תל אביב, הגיע דור ראשון של אדריכלים ובנו את העיר על פי הידע שצברו באירופה, לאחר מכן בשנות ה-40 וה-60 הגיע דור אחר של אדריכלים שהביא איתו סגנון אחר. מגדל שלום שהוקם בשנות ה-60 שונה לחלוטין מבחינת הבנייה שלו בהשוואה לבנייה של שנות ה-30 בתל אביב. הן מבחינת גובהו והן מבחינת השפה העיצובית שלו. בחיפה, מבנים רבים נבנו בסגנון יותר ערבי-ישראלי והיום נעשה מאמץ לשמר אותם כי הם יפים וחשובים ומספרים את ההיסטוריה של העיר. העיר התחתית, הדר, הכרמל, כל איזור כזה הוא שכבה של ההיסטוריה של המקום. בתל אביב רואים את השכבות ההיסטוריות האלו בהבדלים שבין מרכז העיר ליפו, מתחם התחנה, נווה צדק וכן הלאה. כל איזור מסמל תקופה היסטורית אחרת וזה מה שיוצר בסופו של דבר את הערך ההיסטורי של העיר. ישראל, כמדינה, צעירה מאוד, ואנשים הגיעו מכל קצוות העולם כדי להקים את המדינה ואת סיפורה  רואים בצורה מובהקת בארכיטקטורה של כל עיר ועיר".

איזה בניינים נבחרים לשימור?
"בכל עירייה יש מחלקת שימור והיא זו שמקבלת את ההחלטה איזה בניין יבחר לתהליך של שימור. זה תלוי בצביון של הבניין, תקופת הקמתו, הערך ההיסטורי שלו (אירועים שקרו בו), האם הוא מציע ארכיטקטורה שמזוהה עם העבר של העיר והמדינה ואף ההקשר הפוליטי והיסטורי אם קיים כזה. בניין כזה או אחר לא חייב להיות יפה אך יבחר לשימור בגלל הערך ההיסטורי שלו. הבניינים האלו הם מוזיאונים חיים."

כמה זמן בניין חי?
"בניין יכול לעמוד במקומו מאות שנים – תלוי כמה מטפלים בו. רוב הבניינים בישראל קיימים עשרות שנים וזוכים לטיפול ושיפוץ כל מספר שנים. ברגע שבניין לא מתוחזק באופן שוטף הוא הופך להיות מסוכן לציבור, נופלים ממנו חלקים ונשברים אלמנטים שנשחקו עם הזמן, ולכן מבצעים שיפוצים ומאריכים את חייו, וכך גם שומרים על ערך הבניין. בדרך כלל מבוצעים שיפוצים כל כמה עשרות שנים, זה תלוי מאוד גם היכן הבניין בנוי, ואם הוא מצוי בקרבה לים שכן הקורוזיה משפיעה על המבנה ולכן דרושה תחזוקה תכופה יותר. בניין לא מתמוטט, אם הוא בנוי טוב היא מחזיק מעמד לנצח, הרי בסופו של דבר הוא בנוי מבטון, בטון זה אבן. אם אין תנאים קשים של רוחות או לחות קיצונית וקורוזיה הבניין ישאר במקומו" כל עוד יתוחזק נכון".

אילו שכונות ומבנים אתה אוהב במיוחד?
"אני אוהב מאוד את המבנים שבנינו בתל אביב כגון יבנה 7, קלישר 25, נחלת בנימין 10, מתחם התחנה ונווה צדק הם איזורים מדהימים בעיני, שדרות רוטשילד, זו תל אביב האמיתית. שדרות רוטשילד בתל אביב היא מהשדרות היפות בעולם בעיניי והחוזקה שלה היא שבניינים לשימור חיים לצד מבנים מודרניים והישן-חדש הזה הוא מקסים בעיניי. זה העבר והעתיד של העיר שחיים זה לצד זה."

"מחוץ לישראל אני מאוד אוהב את הבנייה בטוקיו, ישנם בניינים בני מאות שנים וצמוד אליהם בניינים צעירים וטכנולוגיים בסגנון עכשווי, ולצידם מקדשים עתיקים בסגנון מרהיב ואפילו בתי עץ עתיקים. הארכיטקטורה היפנית מדהימה בעיניי. השוני התרבותי בא לידי ביטוי בארכיטקטורה המקומית".

"אני מאוד נהנה לראות איך אנחנו בישראל מצליחים לשמר מבנים ולספר את סיפור העלייה לישראל מזה כ-150 שנה וזה לא תמיד פשוט, כי במקרים רבים מגיעים יזמים ומבקשים למקסם את זכויות הבניה ולבנות מגדלים מודרניים ובכל זאת, אנחנו מצליחים לשמור על הצביון של כל עיר בעזרת פרויקטים לשימור שחיים לצד בנייה מודרנית מהשנים האחרונות, זהו דיאלוג חינני ומתמשך בין עבר לעתיד".

קראו עוד על יורם קראוס והקשר הערכי שבין ניהול פרויקטים לטיפוס הרים בכתבה הבאה.