מקודם

קלימרה: קיבלנו את השבת ביוון והשארנו את הדרכון בבית

שתינו ברנדי יווני, טבלנו פיתות חמימות בציזיקי, אכלנו מוסקה, מאפה של תריסר אלים ולמי שנותר עוד מקום - גם גלידת קיימאקי קרה. וכן, זה רק 20 דקות מתל אביב

גרקו הרצצליה. צילום: אנטולי מיכאלו
גרקו הרצצליה. צילום: אנטולי מיכאלו
12 בפברואר 2020

בין יוון לישראל מפרידות רק שעתיים טיסה, אבל כל מי שביקר במדינת האיים יודע שבלבבותינו – אנחנו קרובים בהרבה. אולי זו הסיבה שיוון היא אחד מהיעדים היותר חביבים על הישראלים שבתום רביצות ממושכות בחופים, הולכים להשביע את תיאבונם בערב של מוזיקה חיה שמתחיל בשעות המאוחרות ונמשך עד אור הבוקר. ומי שרוצה לחסוך לעצמו מעבר בנתב"ג אך בכל זאת מתגעגע לחוויה, ימצא אותה בגרקו בהרצליה.

אוקטופוס בגריל על קרם פאבה בגרקו. צילום: אנטולי מיכאלו
אוקטופוס בגריל על קרם פאבה בגרקו. צילום: אנטולי מיכאלו

הבעלים צביקי עשת, שמחובר לתרבות היוונית כל כך עד שהחליט לפתוח מסעדות יווניות, משחזר את הפורמט עם טוויסט של קבלת שבת מוקדמת. ביום שישי בצהריים, כששבוע העבודה מאחורינו ואפשר להתפנות לבילוי, השולחנות הארוכים בגרקו נפתחים, במה במרכז החדר נערכת להופעה חיה, וצוות מתכונן לקבל את פני האורחים.

פאנקוריזו. תבשיל אורז ותרד עם שמן זית ולימון. צילום: אנטולי-מיכאלו
פאנקוריזו. תבשיל אורז ותרד עם שמן זית ולימון. צילום: אנטולי-מיכאלו

מהמטבח הפתוח עולים ריחות מפתים והטבחים מיישרים את הסינר ומשחיזים סכינים. בשעה שתיים בצוהריים המופע הקולינרי מגיע לשיא המערכה הראשונה. זמר צעיר וחתיך כבר מסלסל בקולו (עשת נוסע ליוון ובוחר את האמנים בעצמו), ומדי פעם יורד מהבמה להתערבב עם האורחים. סמארטפונים נשלפים להעלות סטורי ומחיאות כפיים קצובות מלהיטות את האווירה ובמקביל מלצרים עמוסי מגשים מניחים על השולחן מזאטים לפתיחה, כמו בכל טברנה יוונית שמכבדת את עצמה.

ספאנקופיטה. מאפה במילוי גבינה ותרד. צילום: אנטולי מיכאלו
ספאנקופיטה. מאפה במילוי גבינה ותרד. צילום: אנטולי מיכאלו

בצלחות

צזיקי מתובל בשמיר, טירוקפטרי – ממרח פלפלים פיקנטי-עדין וגבינת פטה, איקרה מתוצרת בית, סלט תפוחי אדמה טבעוני וסקורדליה (ממרח שום) מייצגים את המטבח האגאי בכבוד. אליהם מצטרפים כמטעמי קבלת שבת קלאסיים הרינג בבצל ולימון וגרסת הבית לכבד קצוץ. מנה רודפת מנה: גאברוס – בייבי אנשובי מטוגנים בשמן עמוק, קציצות זוקיני עם גבינת פטה ועשבי תיבול ועלי גפן ממולאים. הצלחות הקטנות יוצרות פסיפס מרהיב ומפתה, ויחד עם סלסלת פיתות חמות באמת שלא צריך יותר שום דבר.

הכי קרוב לטברנה. גרקו. צילום: דן פרץ
הכי קרוב לטברנה. גרקו. צילום: דן פרץ

בכוסות

בקבוק קטן של אוזו מתוצרת יוון עם קוביית קרח ומעט מים כתוספת לאוהבי אניס, או קוקטיילים מקוריים שמשלימים את מניפת הטעמים. קוקטייל מטקסה אייס טי מבוסס על מטקסה, אולי הברנדי היווני המפורסם ביותר, בתוספת קרח גרוס, פסיפלורה, תמצית תה וענף ברזילון, צמח שגדל ביוון ומוסיף למשקה ניחוח של שדה פורח, טבע ושמש. סופי הברמנית מספרת שהברזילון מגיע מיוון, וכשהמלאי אוזל – כך גם הקוקטייל, עד למשלוח הבא.

ייצוג מכובד של המטבח האגאי. גרקו. צילום: דן פרץ
ייצוג מכובד של המטבח האגאי. גרקו. צילום: דן פרץ
יאסו. צילום: יח"צ
יאסו. צילום: יח"צ

בצק אלים

ליה, מארחת שמלווה את עשת בעסקיו כבר שנים רבות, מגישה מאפה 12 האלים – גבינת פטה עטופה בבצק פילו בסירופ דבש ושומשום. "ביוון אומרים שבכל ארוחה נוכח אל, אבל כשמגישים את המנה הזו כל האלים באים", היא מספרת בחיוך. ואכן השילוב של בצק פריך וגבינה רכה במליחות עדינה עם הדבש והשומשום מתחברים בפה לביס מושלם. מוסקה, פסטיצ'יו (מאפה פסטה ובשר), סובלאקי וגירוס מחכים למי שעוד יכול לאכול, ומי ששבע חותך ישר לקינוח. גלידת קיימאקי קרירה במתיקות עדינה ועוגת תמרים חמה ישלחו אתכם הביתה בחיוך מאושר, יחד עם צ'ייסר אוזו מתובל בפירות יבשים ותבלינים. הטעמים נשארים בפה הרבה אחרי שהחגיגה נגמרת, והמוזיקה היוונית שזורמת בוורידים מחממת את הגוף והנשמה. יאסו.

מאפים שהטיסו אותנו לאלים. או לפחות לאתונה. צילום: דן פרץ
מאפים שהטיסו אותנו לאלים. או לפחות לאתונה. צילום: דן פרץ

לעמוד המסעדה