מקודם

השתלטות קולינרית: הארוחה כבילוי

בינינו, ישראלים לא מאמינים שאסור לשוח בשעת הסעודה. אבל גם בעלי הברים ואנשי הלילה. שף ברק אהרוני (אלנה) מסביר איך הפכנו לזללני לייט נייט, אפריטיבו ובראנץ'

ברק אהרוני. צילום: אנטולי מיכאלו
ברק אהרוני. צילום: אנטולי מיכאלו
26 בנובמבר 2019

למי מאיתנו שטייל בפריז, רומא או מדריד ונתקף רעב בשעות מפוקפקות, ייאלץ לצפות במסעדות הסגורות ולרדת על פאסט פוד סביר או מסעדת תיירים בינונית. כן, גם בישראל עד לפני קצת יותר מעשור ידענו מתי כל ארוחה מוגשת ולמה לצפות. היום אנחנו כבר גמישים ויודעים שאוכל זמין לאורך כל שעות היממה ולא רק כדי להשביע רעב. אוכל הוא בילוי. ואחד מהחביבים עלינו.

ארוחת הבוקר יכולה להתחיל בקפה וקרואסון מנחם ולהמשיך בכריך עסיסי, קערת בריאות, שייק או סלט, שסוגרים פינה עד לארוחת הצהריים. בראנצ'ים הם חלק בלתי נפרד מלו"ז סוף השבוע שלנו עם אלכוהול קליל, אגז בנדיקט, קרוק מאדאם ואווירת נהנתנות כללית שתסתיים בשנת צהריים ערבה. גם על הפופולריות של ארוחת הצהריים יעידו התפריטים העסקיים, שירותי המשלוחים והטלפניות שקורסות מדי יום באווירת חמ"ל. בכל משרד פותחים שולחן ועוצרים לרגע לטובת ארוחה מפנקת, מסוג שפעם הרשינו לעצמנו רק בסופ"ש.

גם שעות אחר הצהוריים החלו להתהדר בזמן נהנתי משלהן ואימצו באהבה את האפריטיבו האיטלקי. בילוי אלגנטי אך קליל עם קוקטיילים קלילים ונשנושי שף בביצוע גבוה. ארצות דוברות אנגלית הביאו לעולם את ההאפי האוור כדי לחטוף בילוי נינוח אחרי העבודה. בשני המקרים העיקרון הכללי דומה: באנו ליהנות.

מכאן המרחק קצר עד לארוחת הערב, שכבר מזמן לא מורכבת משלוש מנות וקינוח ליד שולחן מכוסה מפה לבנה. הרשמיות פינתה מקום לשולחן עמוס דרינקים, מנות חלוקה, בילוי עם חברים ותפריט לייט נייט אטרקטיבי.

אוכלים. שותים. מבלים. אלנה. צילום: אנטולי מיכאלו
אוכלים. שותים. מבלים. אלנה. צילום: אנטולי מיכאלו

את השינוי בהרגלי הצריכה אפשר לייחס להתפתחות הפאסט קז'ואל (ארוחה משביעה ואיכותית המעניקה ללקוח תמורה מלאה לכספו) וברי הטאפאס, לשעות העבודה המתארכות, להתחממות הגלובלית (חם אז חייבים לשתות ורצוי לאכול משהו קטן ליד), לטרנדים ולתרבויות שמשתרשות בקולינריה הישראלית הצמאה לחידושים. אנחנו אוהבים לאכול, ואם אפשר להפוך את האוכל לבילוי מתמשך לאורך כל שעות היום – מה טוב.

מתי עברנו מיציאה למסעדה כדי לאכול לבילוי?

"המעבר קרה לפני כמעט שני עשורים, כשאנשים שיציאה למסעדה זו חוויה מלאה שכוללת מוזיקה, עיצוב ואווירה. בילוי במסעדה פונה לאנשים שלא מעונינים ללכת לבר, להצגה או לסרט ששם אי אפשר לדבר במהלך הבילוי. בעצם זו חוויה שמאגדת בתוכה הרבה אלמנטים שלפני כן היו מפוזרים בכל מיני מקומות".

אלנה. צילום: אנטולי מיכאלו
אלנה. צילום: אנטולי מיכאלו

מלבד אוכל מה עוד צריך כדי להרכיב חוויית ארוחה טובה?

"קודם כל, שירות מעולה. דבר שני, מוסיקה, נוחות בזמן האוכל, העיצוב, האוירה והקהל שסובב אותך".

האם ארוחה שהיא בילוי מצריכה יותר מאמץ מבחינתך?

"כמובן שזה יותר מורכב. יש הרבה אלמנטים שצריך לדאוג להם ואנשי מקצוע שצריכים הכוונה ושיתוף פעולה איתי ועם הצוות. הצוות עצמו גדל ויש לו אחריות רבה לאופי המסעדה ולחוויה לאורחים".