מוזיקה

פסטיבל פולק תל אביבי מפגיש את כוכבי הסצנה לערב אחד

אהוד בנאי, רד בנד, אוסוג, תומר ישעיהו, עמיר לב ואחרים ישתתפו בנובמבר ב-TLV FolkNight. לקראת האירוע הם מספרים למה פולק כל כך עושה להם את זה

29 באוקטובר 2019

הפולק בישראל חווה סוג של רנסאנס בשנים האחרונות. אם בתחילת העשור המילה "פולק" הודבקה לכל סינגר סונגרייטר ששר שירים נוגים ומלנכוליים, היום סצנת הפולק רוק ענפה ורצינית וכוללת אמנים והרכבים שעושים מוזיקה שנעה בין אמריקנה שורשית לאסיד פולק הזייתי. ב-23 בנובמבר יתקיים בתל אביב בפעם השנייה TLV FolkNight, אירוע המוקדש כולו למוזיקת פולק ויכלול כמה מהשמות האהובים בסצנה.

הפסטיבל, שמופק על ידי אמנים המופיעים בו בעצמם, בנוי מעשר הופעות על שתי במות וכולל שיתופי פעולה חד פעמיים והפקות מקור. בין המשתתפים: אהוד בנאי, עמיר לב ותומר ישעיהו בהופעות סולו אקוסטיות, מאיה איזקוביץ'
חוגגת עשור לאלבומה הראשון, OSOG מארחים לראשונה את רד בנד ועוד. לרגל הפסטיבל שאלנו כמה מהאמנים המשתתפים למה הם אוהבים פולק ומהי בעצם המוזיקה הזו עבורם.

"אני אוהב מוזיקת פולק כי היא מפעם והיא לא שמה זין, כמוני", אומר רד אורבך, סולן רד בנד. "מוזיקת פולק היא דבר אחר. השירים האלה קיימים כבר הרבה זמן, לפני שהיה לנו אוטוטיון וחברות תקליטים. לפני קונספטים כמו קניין רוחני וסינגר-סונגרייטר. אלה היו פשוט שירים. לאף אחד לא היה אכפת מי כתב אותם. היית יכול לשיר אותם ולהפוך אותם לשלך. השירים האלה הסתובבו מסביב לעולם, בשינוי מתמיד, מתפתחים.

"אני נכנסתי לפולק בשנות ה-60 בזמן תחיית הפולק בניו יורק. בהתחלה נכנסתי לסצנה כי שם היו כל הבחורות ואני מונע קודם כל על ידי הפין שלי, אבל אחרי כמה זמן הבנתי שהמוזיקה הזו היא מעבר לטרנדים וסטייל, יש שם משהו עמוק יותר, ואז זה היה כאילו הנשמה שלי קיבלה פין. כשאני שר את אחד השירים הישנים ההם אני מרגיש כאילו אני חלק ממשהו, חלק בשרשרת האנשים ששרו אותו לפני. וגם חרמן".

 

אביטל תמיר, סולן אוסוג, מספר שהרומן שלו עם המוזיקה הזו החל לפני כמעט עשר שנים. "חבר טוב חזר אז מגרמניה אחרי שקיבל כמה שיעורי בנג'ו. הוא לימד אותי לנגן מנגינת עם אמריקאית על הבנג'ו ששכב בביתי מוזנח במשך מספר שנים, ומשם זו היתה כמו סופה ששאבה אותי לתוך המרכז שלה בלי שליטה. השארתי את עולם הרוקנ'רול והכוכבות מאחור וצללתי לתוך העומק האינסופי של העולם הקסום והחדש-ישן הזה של מוזיקת עם, שבו גיליתי שהאמנים הם לא כוכבים שנישאים מעל הקהל שלהם אלא משרתים של הקהל – לא שונה מהאופן בו טבחים מכינים אוכל שמזין את הסועדים שלהם. זה מקום שהרגיש לי בפעם הראשונה טבעי, נכון ומכבד.

"החיבור שלי עם המוזיקה הזו העמיק והלך, ולקח אותי ואת הלהקה שהקמתי עם חבריי הטובים למסעות מופלאים מסביב לעולם. בשנים האחרונות היה לנו המזל והכבוד העצומים להשתתף באירועים גדולים של תעשיית הפולק האמריקאית ולגלות כמה בדיוק המוזיקה הזו נוכחת בכל רובד של החיים באמריקה. מנסיעה באוטו, דרך ביקור חטוף בסנדוויצ'יה ועד הבילוי של מוצ"ש. הדבר המשותף לכולם הוא האיש עם הגיטרה שנמצא בכל מקום. הפולק הוא מצרך בסיסי של החיים של האנשים האלה. טווח הגילאים בהופעות של מוזיקת פולק הוא ללא ספק הכי רחב שראיתי אי פעם באיזשהו ז'אנר של מוזיקה ואין דבר יותר יפה לראות מאשר את השמחה של הדור המבוגר כשהוא רואה איך הצעירים באים ומפיחים רוח חדשה, משמרים את המלאכה ומעדכנים אותה ברוח הזמן, מלאכה שהיא לספר סיפור פשוט, של אנשים פשוטים – לא להיות גדול מהחיים אלא להיות נוכח בהם לרגע".

"מצרך בסיסי של החיים". OSOG, אביטל תמיר עומד באמצע (צילום: אופיר אייב)
"מצרך בסיסי של החיים". OSOG, אביטל תמיר עומד באמצע (צילום: אופיר אייב)

תומר ישעיהו מסתייג מההגדרה הזו למוזיקה שלו, למרות שהוא נחשב בעיני רבים כאחד המייצגים הבולטים של הפולק היום בישראל. "אין משמעות למילה פולק בעיניי בנושא הזה", הוא אומר, "אני חושב שהיא עברה כל מיני גלגולי פרשנות בשנים האחרונות. אם פולק הוא עממי אז כן, אני רואה משהו פולקי בשירים שלי. ופולק ישראלי קיים בעיניי רק אם צריך להניח יפה על המדף".

גם לעמיר לב יש הגדרה קצת שונה: "קראתי במילון שפולק זה תרבות מקומית. אהובה עוזרי, זוהר ארגוב ותומר ישעיהו הם זמרי הפולק האהובים עלי. אני משתדל תמיד שכל מה שאני עושה – המילים והמוזיקה – תמיד יהיה קשור לפה ומפה".

"אין משמעות למילה". תומר ישעיהו (צילום: מיכאל טופיול)
"אין משמעות למילה". תומר ישעיהו (צילום: מיכאל טופיול)

מאיה איזקוביץ' רואה את המוזיקה הזו כדבר פשוט ללא מסכות ופילטרים, משהו שמחבר אותה לילדות. "היא חסר יומרות וזה מה שאני כל כך אוהבת בה. כשהייתי קטנה, בקיבוץ מעין ברוך, בזמן שכל המשפחה היתה מתארגנת ללכת לארוחת ערב בחדר אוכל, אבא שלי היה מרים גיטרה ומתחיל לנגן בסלון. זה היה פריטה פולקית עם שלושה אקורדים (שאותה הוא מנגן עד היום) והבית היה מתמלא אור. הוא היה נכנס למן טרנס אינסופי עם כל כך הרבה רגש ושמחה. זה פולק בשבילי".

האם המוזיקה שאת עושה היא פולק?
"השורשים שלי הם לחלוטין פולק על כל צדדיו, עם אלמנטים של בלוז וקאנטרי. משם אני מגיעה. זה הבית שלי. זה בוורידים שלי וזה הלב הפועם של מה שאני יוצרת. עם זאת, אני לא מגדירה את המוזיקה שאני עושה כפולק מכיוון שהיא רחבה יותר מהגדרה כזו או אחרת. אני תמיד אוהבת לחקור, לחפש ולהעמיק בכל מיני כיוונים. האלבום האחרון שלי לדוגמא הלך לכיוון אלקטרוני, אבל הנשמה והפולק עדין מהדהדים ונמצאים שם וחלק בלתי נפרד מה-DNA שלי".

האם יש פולק ישראלי בעיניך?
"כשאני חושבת על פולק ישראלי אני חושבת על מאיר אריאל, חווה אלברשטיין, רונית שחר, אבל גם על מוזיקה חדשה יותר כמו דניאלה ספקטור, The Angelcy, ג'יין בורדו ועוד. בהמון מהמוזיקה הישראלית שאנחנו שומעים יש בסיס ואלמנטים חזקים של פולק, מוזיקה חדשה וישנה כאחד, גם בעברית וגם באנגלית. בעיניי כל יוצר שנולד וגדל בארץ עושה בין היתר מוזיקה ישראלית שמושפעת בצורה כזו או אחרת מהחיים כאן. אז כן, יש פולק ישראלי".

TLV פולקנייט, שבת (23.11) 18:00, פפאיתו, אליפלט 3 תל אביב, 95-110 ש"ח.
משתתפים: אהוד בנאי, עמיר לב, תומר ישעיהו, OSOG feat. RedBand, מאיה איזקוביץ', Twin Tree Grove, אסף שלם (מלכה באיה), גחליליות, עמוס צימרמן, קרן אילן, ספיר וולך