Time Outתל אביב הוא חלק מרשת Time Out Global — רשת מדיה בינלאומית הפועלת ב-360 ערים מרכזיות וב-60 מדינות ברחבי העולם. Time Out הוא אחד ממקורות התוכן המקיפים והאמינים ביותר בתחומי התרבות, הקולינריה, הבילוי ותיירות עירונית. התוכן, שמתעדכן 24/7, נכתב ונערך על ידי צוות עיתונאים מקצועי מקומי בישראל, בהתאם לסטנדרטים של Time Out העולמית.
להקת הפסיכדליה Pond מגיעה לישראל, וההרכבים בסצינה המקומית מכינים אתכם להופעה. אוזו בזוקה ולס אקרובטס משחררים שני קליפים עם גרסאות כיסוי לשירי הלהקה האוסטרלית, כל אחת בסגנונה הייחודי.
פונד היא מעין להקת אחות של טיים אימפלה, כשבין חברי הלהקה בעבר ובהווה נמנים גם חברי טיים אימפלה. לישראל מגיעה פונד במסגרת סיבוב הופעות עולמי לרגל אלבומם החדש, The Weather, שיוצא החודש.
אוזו בזוקה צילמו קליפ פסיכדלי יפהפה ב"חלל" עם גרסת כיסוי לשיר "Dig Brother", בהפקת הסולן והגיטריסט אורי בראונר כינרות.
להקת לס אקרובטס הקליטה את השיר "Outside is The Right Side", עם קליפ באסתטיקה הייחודית ללהקה, עם מיגל לזרוז על כלי הקשה. על העיבוד וההפקה אחראים הלהקה ושמעון טל באולפני אנובה.
קונספט ובימוי: דוד מיכאל שחר ניהול פרויקט – אוהד עזרתי מפיקי המופע של Pond בישראל: ZUZZ Agency & Auris Media
פונד, יום שלישי (13.6), מועדון הבארבי – דרך קיבוץ גלויות 52 ת"א.כרטיסים החל מ-179 ש"ח
רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו
בימוי ועריכת וידאו: דייב שחר, סאונד ומיקס: ירון שראל, עוזר סאונד: יאיר טרגנו, צילום וידאו: לי זגנרייך, שיר רוזנטל, מנחה: לאון פלדמן, עורך ראשי: קוואמי, הפקה: בר זבדה
"Ouzo Bazooka", אלבום הבכורה של פרויקט הסולו של אורי בראונר כנרות (בום פם) הפך עם צאתו ב־2014 לאחד האלבומים המדוברים של השנה. הסינגלים "I Got You" ו־"Desert Love" לוו בקליפים מרהיבים ושודרו בתדירות גבוהה בשלל תחנות רדיו. האלבום שוחרר גם בגרמניה וביפן וזכה להצלחה גדולה ולקבלת פנים חמה במיוחד.
מתוך ההופעות החיות מה שהחל כפרויקט סולו, הפך ללהקה בה חברים דני עבר הדני (קלידים, שירה), אדם שפלן (בס) ועירא רביב (תופים). האלבום השני, "SIMOOM", הוקלט בקיץ 2015 על ידי ההרכב המלוכד באולפנו של כנרות בדרום תל אביב. האלבום מציג שילוב בין מזרח ומערב ,ישן וחדש, ריפים מחוספסים של גיטרות, מרבדי סינטיסייזרים חלומיים וסלסולים מזרח תיכוניים.
אוזו בזוקה בחי על הקצה. צילום: יאיר טרגנו
יחד עם כנרות (שירה, גיטרה), יצרו חברי ההרכב מסע פסיכדלי שנע בין הרצון לצלול, לבין החשק לרקוד. האלבום הושק בגרמניה באפריל 2016 בהופעה בברלין שהייתה לה כל הכרטיסים נמכרו, ויצא במהדורת ויניל אשר אזלה במהירות. הלהקה יצאה לטורים בלתי פוסקים כדי לקדם את האלבום, וחרכה את במות הפסטיבלים הגדולים בעולם כגון The Great Escape באנגליה ו-Sziget בהונגריה.
רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו
דמיינו את טיים אימפלה מארחים בהופעה את יצחק קלפטר. נהנים? יופי, כי זה הסאונד שבו נפתח האלבום החדש של אוזו בזוקה. את הופעת ההשקה הראשונה ערכה הלהקה בברלין, וההשקה התל אביבית תיערך בבסקולה (מועדון ההופעות הכי נכון בעיר כרגע) בחמישי. "ההופעה בברלין הייתה כיף חיים ממש", מספר אורי בראונר כנרות, הפרונטמן של אוזו בזוקה. "זו לא הייתה רק הופעה אלא יריית פתיחה של תקופה. דברים ממש מתחילים לקרות שם. יש לנו שותפים משמעותיים: חברת תקליטים, בוקינג, וכל העניין הופך למכונה משומנת. גם אנגליה הולכת להיות אחלה עניין".
למה בעצם כמעט כל האמנים הישראלים מתחילים את ההצלחה הבינלאומית שלהם בגרמניה?
"זה נכון, זה כבר לא מקרי, יש סטטיסטיקה. לי זה קרה עם בום פם כבר לפני שנים. אני חושב שיש לגרמנים יותר נכונות לחבק מוזיקה מישראל, אולי זה רגשות אשפה (השיבוש החינני במקור – ש"ק)."
אולי זה גם שיבוש של צייתנות היתר, שהופכת לסובלנות אמנותית?
"באמת יש בגרמניה איזו פתיחות קיצונית. הייתי שם בפסטיבל שהיו בו הופעות של פרי ג'אז קיצוני מאוד, ואתה רואה כמויות של אנשים יושבים ומקשיבים. אלפים! הזיה".
לפני שגילה את קסם המזרח, כיאה לגולש, כנרות שמע המון סרף רוק, ואז קרה הנס: "חבר השמיע לי אריס סאן. אמרתי שאולי זה יותר טוב מדיק דייל (מוזיקאי סרף אגדי – ש"ק) והייתי חייב לנסות לנגן את זה בגיטרה". אבל לא בכל הקטעים באלבום החדש, "סימום", כנרות הולך על הטיקט האוריינטלי. "גם בקודם בראשון היו קטעים של פשוט רוק קלאסי. אם יש שיר שהוא רוקנ'רול, לא חייבים לכפות עליו את האוריינטלי, ולהפך."
לפחות בחו"ל, האוריינטליות היא ודאי הטיקט שלכם.
"כל הזמן מרגיש לי שבעיקרון אנחנו מנגנים רוקנ'רול, אבל אני מוצא ערך מוסף בלהביא משהו מהבית. כשאני אומר 'ערך מוסף' זה לא חייב להיות סולמות ערביים. קחי לדוגמה את מונוטוניקס: מעבר לטובים או לא טובים, בווייב של עמי שלו (סולן הלהקה, שנודעה בהופעות אנרגטיות בצורה קיצונית והייתה אחת מלהקות האינדי הישראליות הראשונות שהצליחו בחו"ל – ש"ק) היה משהו כל כך ישראלי. זה מה שהעיף את האמריקאים לדעתי. משהו שהוא רק וייב, לא נמצא בסולמות ולא במוזיקה בכלל. משהו מאוד ישראלי, עם אנגלית במבטא ועם חוצפה ישראלית, אבל חיננית במקרה שלו. כשאנחנו מציגים את עצמנו בהופעות או ביחסי ציבור, אנחנו לגמרי מציגים את זה כ'מידל איסטרן פסייכדליק רוק', גם אם זה לא נכון לכל השירים".
כנציג השיק הים תיכוני בלב המאפליה של הרוקנ'רול, יש לך עמדה בסוגית גלגלצ־מירי רגב?
"העיסוק במוזיקה ים תיכונית או לא ים תיכונית הוא מיותר. יש מוזיקה טובה ומוזיקה לא טובה, יש פופ איכותי ופופ לא איכותי. אם תקחי למשל את יהודה קיסר, שעבדתי איתו הרבה – הוא לא מבין מה רוצים, הוא אומר: עבדתי בשנות ה־70־80 ועשינו מלא כסף. על איזה קיפוח מדברים? יש פה אפליות וקיפוחים שלא קשורים למוזיקה והם הרבה יותר חשובים. זוהר ארגוב הוא 'המלך' בארץ, לא אף זמר פופ 'אשכנזי'. לקחת את זה למקום עדתי זה ממש להיות גזען. אנחנו כל כך מתערבבים סוף סוף. אפשר להגיד שבתחנה כזו או אחרת משמיעים בעיקר חרא. זה משנה מאיזו עדה מגיע החרא הזה? כי הסבים של מישהו באו מארץ זו או אחרת? הדיון הזה לא קשור לתרבות, אלא לכמה אנשים יצביעו לך אחר כך".
אוזו בזוקה ישיקו את "סימום" בבסקולה, הרכבת 72 תל אביב, חמישי 21:00, 43־60 ש"ח
רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו
