אנדראה קוסטנזו מרטיני הפך את תל אביב לביתו ולא מפסיק לעבודהמבטיחיםאנדראה קוסטנזו מרטיני הפך את תל אביב לביתו ולא מפסיק לעבוד
הכוריאוגרף האיטלקי גר כאן כבר 12 שנה, ובת שבע הייתה בשבילו רק תחנת הפתיחה. פרויקט המבטיחים
אנדראה קוסטנזו מרטיני (צילום: איליה מלניקוב) החודש קפץ אנדראה קוסטנזו מרטיני (36) לארץ הולדתו איטליה, וכשנחת בחזרה בארץ הקודש ותוחקר על ידי עובדי השדה בנוגע למטרת ביקורו הפתיע את עצמו והשיב "אני פשוט חוזר הביתה". הייתה זו אמירה הגיונית בסך הכל בשביל אדם שחי בתל אביב זה 12 שנים, אך לא טריוויאלית ביחס לקוסטנזו מרטיני שעזב את ארץ המגף בגיל 18 ועקר לגרמניה עוד בטרם עלה לישראל, ומצוי לפחות חצי מהשנה בנסיעות לחו"ל.
כמו רבים אחרים הגיע קוסטנזו מרטיני בשביל עבודה ונשאר בשם האהבה. הוא הוזמן להצטרף ללהקת המחול בת שבע והכיר כאן את בן זוגו. השניים חיו כמה שנים בשטוקהולם, שם רקד קוסטנזו מרטיני באחת הלהקות המקומיות, אך לבסוף חזרו ארצה, אז החליט סופית להתחיל לייצר עבודות בעצמו. "איכשהו הרעיון של לגור שוב בישראל – המקום שבו אני מתכנן להישאר – גרם לי להחליט לזרוע משהו משלי", הוא מספר.
אנו מבטיחים בזאת: היוצרים שיעשו לנו את 2020
יצירותיו הראשונות ככוריאוגרף היו מופעי סולו או דואטים, בהם גם השתתף כרקדן, אולם כעבור זמן לא רב הבחינו בו שתי להקות איטלקיות – בלטו די רומא ובלטו די טורינו – והזמינו ממנו עבודות. היצירה שהרכיב לרומא – בלט עכשווי יחסית שבמקור אמור היה לעלות פעם אחת בלבד – זכתה להציג בביאנלת המחול האיטלקית והפכה לחלק מהרפטואר הקבוע של הלהקה. העבודה בטורינו מסורתית יותר ומבוססת על הבלרה (Balera), מעין מוסד איטלקי לריקודי זוגות. "רצינו ליצור תחושה של משמעת, הרקדנים עונים להוראות נוקשות. דחפנו את זה למקום קצת אפל", הוא מספר.
https://www.youtube.com/watch?v=UvLb-2_-dZU
במקביל עלו בקיץ האחרון המופע "אנטו" שיצר קוסטנזו מרטיני עם תיאטרון המחול אבשלום פולק על פי סיפור ילדים של דורית רביניאן ו"The King's Camera" שבו הוא מופיע לצד אמנית וידיאו בלגית, אשר תוך מניפולציות של אפקטים ועריכה יוצרת סרט בשידור חי.
המופע הושק לראשונה בפסטיבל המחול בתיאטרון הבית והוזמן להופיע בפלטפורמתInternatioal Exposure של סוזן דלאל שתיערך בדצמבר. כרגע עובד קוסטנזו מרטיני על עבודה לילדים שמשלבת מעצב נייר ותעלה בשיתוף פעולה עם שני מוסדות גרמניים, הפקה נוספת לבלטו די רומא וכוריאוגרפיה למחזה של חנוך לוין שיעלה בקרוב בתיאטרון הקאמרי בבימויו של ארי פולמן.
לאחרונה הוכר כחבר באיגוד הכוריאוגרפים, ובעתיד הוא חולם להקים להקה משלו או לפחות לייצר שיתופי פעולה קבועים, "כי הרעיון של קבוצה משלי לפעמים קצת מפחיד".
רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו
אנדראה קוסטנזו מרטיני הפך את תל אביב לביתו ולא מפסיק לעבוד
הכוריאוגרף האיטלקי גר כאן כבר 12 שנה, ובת שבע הייתה בשבילו רק תחנת הפתיחה. פרויקט המבטיחים
החודש קפץ אנדראה קוסטנזו מרטיני (36) לארץ הולדתו איטליה, וכשנחת בחזרה בארץ הקודש ותוחקר על ידי עובדי השדה בנוגע למטרת ביקורו הפתיע את עצמו והשיב "אני פשוט חוזר הביתה". הייתה זו אמירה הגיונית בסך הכל בשביל אדם שחי בתל אביב זה 12 שנים, אך לא טריוויאלית ביחס לקוסטנזו מרטיני שעזב את ארץ המגף בגיל 18 ועקר לגרמניה עוד בטרם עלה לישראל, ומצוי לפחות חצי מהשנה בנסיעות לחו"ל.
כמו רבים אחרים הגיע קוסטנזו מרטיני בשביל עבודה ונשאר בשם האהבה. הוא הוזמן להצטרף ללהקת המחול בת שבע והכיר כאן את בן זוגו. השניים חיו כמה שנים בשטוקהולם, שם רקד קוסטנזו מרטיני באחת הלהקות המקומיות, אך לבסוף חזרו ארצה, אז החליט סופית להתחיל לייצר עבודות בעצמו. "איכשהו הרעיון של לגור שוב בישראל – המקום שבו אני מתכנן להישאר – גרם לי להחליט לזרוע משהו משלי", הוא מספר.
אנו מבטיחים בזאת: היוצרים שיעשו לנו את 2020
יצירותיו הראשונות ככוריאוגרף היו מופעי סולו או דואטים, בהם גם השתתף כרקדן, אולם כעבור זמן לא רב הבחינו בו שתי להקות איטלקיות – בלטו די רומא ובלטו די טורינו – והזמינו ממנו עבודות. היצירה שהרכיב לרומא – בלט עכשווי יחסית שבמקור אמור היה לעלות פעם אחת בלבד – זכתה להציג בביאנלת המחול האיטלקית והפכה לחלק מהרפטואר הקבוע של הלהקה. העבודה בטורינו מסורתית יותר ומבוססת על הבלרה (Balera), מעין מוסד איטלקי לריקודי זוגות. "רצינו ליצור תחושה של משמעת, הרקדנים עונים להוראות נוקשות. דחפנו את זה למקום קצת אפל", הוא מספר.
https://www.youtube.com/watch?v=UvLb-2_-dZU
במקביל עלו בקיץ האחרון המופע "אנטו" שיצר קוסטנזו מרטיני עם תיאטרון המחול אבשלום פולק על פי סיפור ילדים של דורית רביניאן ו"The King's Camera" שבו הוא מופיע לצד אמנית וידיאו בלגית, אשר תוך מניפולציות של אפקטים ועריכה יוצרת סרט בשידור חי.
המופע הושק לראשונה בפסטיבל המחול בתיאטרון הבית והוזמן להופיע בפלטפורמתInternatioal Exposure של סוזן דלאל שתיערך בדצמבר. כרגע עובד קוסטנזו מרטיני על עבודה לילדים שמשלבת מעצב נייר ותעלה בשיתוף פעולה עם שני מוסדות גרמניים, הפקה נוספת לבלטו די רומא וכוריאוגרפיה למחזה של חנוך לוין שיעלה בקרוב בתיאטרון הקאמרי בבימויו של ארי פולמן.
לאחרונה הוכר כחבר באיגוד הכוריאוגרפים, ובעתיד הוא חולם להקים להקה משלו או לפחות לייצר שיתופי פעולה קבועים, "כי הרעיון של קבוצה משלי לפעמים קצת מפחיד".
בנימין יום טוב יצר מופע בסלון ביתו שהפך לקאלטהמבטיחיםבנימין יום טוב יצר מופע בסלון ביתו שהפך לקאלט
"טווס" קצרה שבחים מפה לפה ובנויה ממגוון דמויות צבעוני שאת כולן מגלם יום טוב בעצמו. המבטיחים
בנימין יום טוב (צילום: איליה מלניקוב) בנימין יום טוב (34) מעולם לא הרגיש בבית בתיאטרון. ההצגות המעטות שפקד לא מצאו חן בעיניו ומשחק תמיד נתפס בעיניו כטריטוריה זרה. הוא למד בבית הספר תיאטרון הגוף על פי שיטת ז'אק לקוק ובבית הספר למשחק של סמינר הקיבוצים, אך עד מהרה מצא עצמו מייחל שצלצול הטלפון לא יבשר על תפקיד שקיבל או על קריאה לאודישן. הוא חילטר בהצגות ילדים ומופעי פרינג' בינוניים ולבסוף אמר נואש. יום טוב ערק לירושלים, התחיל לעבוד בחומוסייה וסירב להצעות בתחום המשחק.
אחרי זמן לא רב הציעה לו חברה מימי הילדות בנתניה להצטרף לאירועים שערכה בחלל ששכן בשכונת תלפיות עם חברותיה מהתיאטרון החזותי. בעזרתו של יום טוב יצרה החבורה ליין אירועים של מסיבות פיג'מות למבוגרים שאפשרו לנוכחים לחוות רגרסיה לימי הילדות. "הקהל היה מגיע בפיג'מות עם כריות, שמים את התיקים בצד, יושבים על השטיח, משחקים משחקי קופסה", הוא נזכר. "שם התנסיתי לראשונה בתיאטרון חזותי והתאהבתי מחדש בפרפורמנס ועמידה מול קהל – כל הדברים שכבר הטלתי בהם ספק".
הוא חזר לתל אביב, הגיש מועמדות לחממת היוצרים של תיאטרון הבית והחליט להעניק לעצמו מתנה לרגל יום הולדתו ה־31 בדמות מופע סולו שערך בסלון ביתו לכ־20 חברים קרובים. "במשך השנים יצא לי להתנסות במופעי סלון בבית. הייתי משתמש בפורמט הזה כי לא היה לי חלל, תליתי פנס בסלון והכל. לכבוד יום ההולדת עבדתי המון כדי לרכז את כל ארסנל הדמויות, הקולות והטקסטים שהצטברו עם השנים. התאבדתי על זה, ניסיתי מעבר בין דמויות, החלפת תלבושות, כניסה, יציאה, סאונד, מוזיקה אלקטרונית לייב. הרבה שנים לא באמת יצרתי במסגרות בחוץ וראיתי שהשנים עוברות וכלום לא קורה, זה תסכל אותי וזו הסיבה שנתתי לעצמי את המתנה הזאת".
אנו מבטיחים בזאת: היוצרים שיעשו לנו את 2020
זה השתלם לחלוטין. יום טוב התקבל לחממת הביכורים של תיאטרון הבית, והופעת הסלון הקטנה שלו התגלגלה לכדי היצירה "טווס" שמציגה שם וקצרה שבחים מפה לפה ובנויה ממגוון דמויות צבעוני שאת כולן הוא מגלם בעצמו. "היצירה שלי היא בין סטנדאפ לפרפורמנס. מהסטנדאפ – אחת האמנויות הגדולות בעיני – לקחתי את המהלך הקומי הישיר והבלתי אמצעי. אני ניגש ומדבר אל הקהל כאן ועכשיו. כשעוברים לסצנה פנטסטית יותר, אני מביא את כל הכוח שהתיאטרון יכול להציע, שזה תאורה וסאונד ואימג'ים ויזואליים", הוא מספר.
יום טוב עדיין מתרגש לראות את הקהל שיוצא מהופעותיו. "נורא משמח לראות אנשים בגילים שונים שמגיעים, מרקעים שונים, ממקומות אחרים, לא מתל אביב. ראיתי סטרייטים שמגיעים ועפים על זה. כל בנאדם בוחר לדבר על סצנה אחרת שנגעה בו. זה פותח שיח. לטווח הרחוק הוא מתכנן הצגת ילדים וגם פריצות במסיבות מועדונים, בסט פרפורמטיבי שאפשר לרקוד יחד איתו. כמו כן מתבשל פרויקט המשך ל"טווס", העוסק בדמותו של נרקיס.
רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו
בנימין יום טוב יצר מופע בסלון ביתו שהפך לקאלט
"טווס" קצרה שבחים מפה לפה ובנויה ממגוון דמויות צבעוני שאת כולן מגלם יום טוב בעצמו. המבטיחים
בנימין יום טוב (34) מעולם לא הרגיש בבית בתיאטרון. ההצגות המעטות שפקד לא מצאו חן בעיניו ומשחק תמיד נתפס בעיניו כטריטוריה זרה. הוא למד בבית הספר תיאטרון הגוף על פי שיטת ז'אק לקוק ובבית הספר למשחק של סמינר הקיבוצים, אך עד מהרה מצא עצמו מייחל שצלצול הטלפון לא יבשר על תפקיד שקיבל או על קריאה לאודישן. הוא חילטר בהצגות ילדים ומופעי פרינג' בינוניים ולבסוף אמר נואש. יום טוב ערק לירושלים, התחיל לעבוד בחומוסייה וסירב להצעות בתחום המשחק.
אחרי זמן לא רב הציעה לו חברה מימי הילדות בנתניה להצטרף לאירועים שערכה בחלל ששכן בשכונת תלפיות עם חברותיה מהתיאטרון החזותי. בעזרתו של יום טוב יצרה החבורה ליין אירועים של מסיבות פיג'מות למבוגרים שאפשרו לנוכחים לחוות רגרסיה לימי הילדות. "הקהל היה מגיע בפיג'מות עם כריות, שמים את התיקים בצד, יושבים על השטיח, משחקים משחקי קופסה", הוא נזכר. "שם התנסיתי לראשונה בתיאטרון חזותי והתאהבתי מחדש בפרפורמנס ועמידה מול קהל – כל הדברים שכבר הטלתי בהם ספק".
הוא חזר לתל אביב, הגיש מועמדות לחממת היוצרים של תיאטרון הבית והחליט להעניק לעצמו מתנה לרגל יום הולדתו ה־31 בדמות מופע סולו שערך בסלון ביתו לכ־20 חברים קרובים. "במשך השנים יצא לי להתנסות במופעי סלון בבית. הייתי משתמש בפורמט הזה כי לא היה לי חלל, תליתי פנס בסלון והכל. לכבוד יום ההולדת עבדתי המון כדי לרכז את כל ארסנל הדמויות, הקולות והטקסטים שהצטברו עם השנים. התאבדתי על זה, ניסיתי מעבר בין דמויות, החלפת תלבושות, כניסה, יציאה, סאונד, מוזיקה אלקטרונית לייב. הרבה שנים לא באמת יצרתי במסגרות בחוץ וראיתי שהשנים עוברות וכלום לא קורה, זה תסכל אותי וזו הסיבה שנתתי לעצמי את המתנה הזאת".
אנו מבטיחים בזאת: היוצרים שיעשו לנו את 2020
זה השתלם לחלוטין. יום טוב התקבל לחממת הביכורים של תיאטרון הבית, והופעת הסלון הקטנה שלו התגלגלה לכדי היצירה "טווס" שמציגה שם וקצרה שבחים מפה לפה ובנויה ממגוון דמויות צבעוני שאת כולן הוא מגלם בעצמו. "היצירה שלי היא בין סטנדאפ לפרפורמנס. מהסטנדאפ – אחת האמנויות הגדולות בעיני – לקחתי את המהלך הקומי הישיר והבלתי אמצעי. אני ניגש ומדבר אל הקהל כאן ועכשיו. כשעוברים לסצנה פנטסטית יותר, אני מביא את כל הכוח שהתיאטרון יכול להציע, שזה תאורה וסאונד ואימג'ים ויזואליים", הוא מספר.
יום טוב עדיין מתרגש לראות את הקהל שיוצא מהופעותיו. "נורא משמח לראות אנשים בגילים שונים שמגיעים, מרקעים שונים, ממקומות אחרים, לא מתל אביב. ראיתי סטרייטים שמגיעים ועפים על זה. כל בנאדם בוחר לדבר על סצנה אחרת שנגעה בו. זה פותח שיח. לטווח הרחוק הוא מתכנן הצגת ילדים וגם פריצות במסיבות מועדונים, בסט פרפורמטיבי שאפשר לרקוד יחד איתו. כמו כן מתבשל פרויקט המשך ל"טווס", העוסק בדמותו של נרקיס.
דור כאהן ויותם בקר הופכים את ההומור הקרינג'י שלהם למיינסטרים
יונתן עמירן הוא הכוכב הבא של סצנת הסטנדאפ התל אביביתהמבטיחיםיונתן עמירן הוא הכוכב הבא של סצנת הסטנדאפ התל אביבית
פחות "יש כאן מישהו מבת ים" ויותר "יש כאן מישהו שסובל משפיכה מוקדמת". פרויקט המבטיחים
יונתן עמירן (צילום: ינאי יחיאל) 4 בנובמבר 2019סצנת הסטנדאפ התל אביבית של השנים האחרונות כבר הוציאה מתוכה כמה כוכבים לא קטנים, ואם יש צדק בעולם אז הנה מגיע תורו של יונתן עמירן. עם מופע יחיד מרשים ומהודק באורך שעתיים, ובעיקר עם סגנון סטנדאפ מובחן וייחודי שמתרחק מקלישאות הז'אנר – עמירן נראה לגמרי מוכן לקלוזאפים שלו (וגם קיבל אותם בפינה ב"מה נסגר" ותפקיד חמוד ב"האחיות המוצלחות שלי"). פחות "יש כאן מישהו מבת ים" ויותר "יש כאן מישהו שסובל משפיכה מוקדמת". כמו שצריך.
אנו מבטיחים בזאת: היוצרים שיעשו לנו את 2020
רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו
יונתן עמירן הוא הכוכב הבא של סצנת הסטנדאפ התל אביבית
פחות "יש כאן מישהו מבת ים" ויותר "יש כאן מישהו שסובל משפיכה מוקדמת". פרויקט המבטיחים
סצנת הסטנדאפ התל אביבית של השנים האחרונות כבר הוציאה מתוכה כמה כוכבים לא קטנים, ואם יש צדק בעולם אז הנה מגיע תורו של יונתן עמירן. עם מופע יחיד מרשים ומהודק באורך שעתיים, ובעיקר עם סגנון סטנדאפ מובחן וייחודי שמתרחק מקלישאות הז'אנר – עמירן נראה לגמרי מוכן לקלוזאפים שלו (וגם קיבל אותם בפינה ב"מה נסגר" ותפקיד חמוד ב"האחיות המוצלחות שלי"). פחות "יש כאן מישהו מבת ים" ויותר "יש כאן מישהו שסובל משפיכה מוקדמת". כמו שצריך.
אנו מבטיחים בזאת: היוצרים שיעשו לנו את 2020
אריאל בראון לא נכנע לתיאטרון המסחרי וגם לא לפרינג'
אופיר יודלביץ' הפך מילד קפוארה לכוריאוגרף שמציג בכל העולם
