במאי 2015 יצאתי מ"מקס הזועם: כביש הזעם" נרעשת ונרגשת. חשתי שצפיתי בסופת הוריקן קולנועית שהיא גם טקסט הומניסטי מרחיב לב שאיתר את רמצי האנושיות בעולם חרב, ובכך שינה את הכיוון של הסאגה הפוסט אפוקליפטית. ההפתעה הכי מדוברת היתה שמקס הוא בכלל דמות משנה בסרט שנקרא על שמו. הלוחמת קטועת היד פיוריוסה התגלתה ככוח שהניע את העלילה, ושינוי הכיוון הדרמטי יוצג באופן סמלי בסיבוב הפרסה שהיא עשתה במהלך הסרט.

>> ד"ש מ-2015: הביקורת המקורית על "מקס הזועם: כביש הזעם"
>> זהו קוף העולם: איך הפך "כוכב הקופים" לעוד סרט חיות מדברות?

מאז צפיתי ב"כביש הזעם" עוד כמה פעמים, ואהבתי אליו לא הועמה. שאלות כמו איך אישה יפה כמו פיוריוסה (שרליז ת'רון) הפכה לנהגת לוחמת ולא לאחת משפחות המין של הרודן אימורטן ג'ו וכיצד נקטעה ידה, לא הטרידו אותי משום לגיבורה העזה היתה נוכחות של דמות מיתולוגית. בחלוף תשע שנים, ג'ורג' מילר מוציא למסכים פריקוול שעונה על השאלות האלה ואחרות, והתשובות מרתקות. "פיוריוסה" אינו מנסה לחקות את הייחוד של הסרט הקודם – אפוס בריחה שנפרס על פני שלושה ימים ונחווה כסיקוונס אקשן כמעט רציף – אלא ניחן במבנה שונה לגמרי. לכן הוא אינו לוקה במחלת הסיקווליטיס, אלא נחווה כחלק אורגני מהסאגה, כפי שמצהיר שמו המלא. בצפייה ראשונה הוא אינו יצירת מופת כמו קודמו, אך הוא נהדר בפני עצמו.

ב"כביש הזעם" פיוריוסה ו"הרעיות" של הרודן אימורטן ג'ו ברחו מהסיטדל שבמדבר לעבר "המקום הירוק" שפיוריוסה זכרה מילדותה, אך בהגיען לשם הן גילו שאינו קיים עוד. הסרט הנוכחי מתחיל במקום הירוק, בדימוי חושני של קטיפת אפרסק על ידי פיוריוסה הקטנה (אלילה בראון). מהר מאוד הילדה הנועזת נחטפת משם על ידי חבורת אופנוענים ומובאת אל דמנטוס (כריס המסוורת' בלתי מזוהה תחת איפור כבד), מנהיג שבט האופנוענים הנוודים. דמנטוס, המתנייד במרכבה רתומה לשני אופנועים, הוא אב שכול שמנסה למלא את החור בליבו בכמה שיותר אלימות, והילדה מעוררת בו עניין.

תאוות הכוח וההרס של דמנטוס מובילה אותו אל הסיטדל (המקום היחידי שיש בו מקורות מים). בהמשך הוא מסתער גם על "חוות הקליעים" ו"עיר הגז", ומפר את יחסי הסחר ואת מאזן הכוחות בין שלושת המעוזים המדבריים. הסיפור נפרס על פני כמה שנים, במהלכן פיוריוסה מועברת מיד ליד ומבינה שבניגוד למקום מולדתה, שנוהל על ידי נשים, בעולם חסר התקווה שבו היא חיה מוטב להתחזות לבן. וכל הזמן הזה היא נושאת עימה את גרעין האפרסק, שהופך לדימוי עתיר רבדים. בין השאר זה דימוי לתקווה, שדמנטוס מכחיש את קיומה.

הסרט מחולק לפרקים, תבנית שמדגישה את אלמנט הרכבת המיתוס של פיוריוסה הזועמת (לניחוח המיתולוגי תורם גם סיקוונס בהשראת הסוס הטרויאני). חוקי השבט של אימורטן ג'ו, שצבאו מורכב בעיקר מבניו הששים למות למענו, אינם מוסברים לנו מחדש, מתוך הנחה שהצופים מכירים אותם. הרודן המפלצתי נראה ומתנהג כמו שאנחנו זוכרים אותו (השחקן המקורי הלך לעולמו ועכשיו הוא מגולם על ידי לאצ'י היום מהסדרה "אהבה מלידה"), אבל הוא פחות תאב מלחמה מדמנטוס.

כך יוצא שבניגוד ל"כביש הזעם", שם הוא היה הנבל הראשי, בעימותים בין "נערי המלחמה" של אימורטן ג'ו לבין חייליו של דמנטוס, אנחנו מוצאים את עצמנו חפצים בניצחונו של הראשון. פיוריוסה, שאחרי כשעה מתבגרת להיות אניה טיילור ג'וי, מנסה לשרוד בין שני המנהיגים האלה, מונעת על ידי שני רצונות עיקריים – לחזור הביתה, ולנקום.

גם בגיל 79 ג'ורג' מילר שב ומוכיח שאף אחד לא מביים אקשן כמותו. סיקוונסים מטורפים של מרדפים וקרבות ממלאים את הסרט מקצה אל קצה, והם עוצרי נשימה ומשאירים מאחור כל סרט אקשן שראיתם מאז "כביש הזעם". הדרמה האנושית מעט פחות מגובשת, אבל מילר יודע לספר סיפור באמצעים ויזואליים ולזרוע זרעים שיניבו פרי, וגם כאן יש רגעים מרגשים, כמו פצצה שמתפוצצת בירוק במקום באדום.

המסוורת', עם אף גדול, זקן ארוך, עיניים חומות וחזה מפואר של כריס המסוורת', עובד קשה לשכנע אותנו שהוא נבל שמפיק הנאה מלהיות נבל. יש לו רגעים טובים אבל לפעמים מרגישים את העבודה. ג'וי, שחקנית עם עיניים גדולות ומספר מוגבל של הבעות, מדברת מעט מאוד, וזה תורם לאפקטיביות של הופעתה. בחירתה של פיוריוסה באלם משחקת כאן משחק כפול – היא דימוי לחטיפתה ומחיקת זהותה על ידי הגברים שאיבדו צלם אנוש, אך היא גם מעניקה לה כוח דומה לזה של הגיבורים השתקניים הקלאסיים דוגמת קלינט איסטווד.

ג'ני ביוון, שזכתה באוסקר על עיצוב התלבושות עבור "כביש הזעם", מפליאה לעשות גם כאן, וכמותה העורכת מרגרט סיקסל, המעצב האומנותי קולין גיבסון, ושאר אנשי צוות שהתקבצו מחדש. הצלם ג'ון סיל לא שב למדבר (אולי בגלל שהוא בן 81) אבל מחליפו סיימון דוגן עושה עבודה מצוינת. בגלל שיש בו יותר סיפור במובן הקלאסי ופחות נשים, יש סיכוי ש"פיוריוסה" ידבר לקהל רחב יותר מקודמו אהוב המבקרים. אבל כדי לחוות אותו במלואו בהחלט מומלץ לצפות קודם לכן ב"מקס הזועם: כביש הזעם".

4.5 כוכבים
Furiosa: A Mad Max Saga בימוי: ג'ורג' מילר. עם אניה טיילור ג'וי, כריס המסוורת', טום ברק. אוסטרליה/ארה"ב 2024, 148 דק'

• ביקורת סרטים
• סרטים מומלצים
• מקס הזועם
• ג'ורג' מילר
• המסך

• Facebook
• Twitter
• Email

"בימים אלה עובדים בהוליווד בקדחתנות על סרטי המשך ל'היום השלישי', 'חתום בנשיקה' (בלי אשלי ג'אד, שתככב כנראה בסרט ההמשך ל'אינסטינקט בסיסי'), 'פרויקט המכשפה מבלייר' ו'מטריקס'". את המשפט הזה מצאתי בכתבה שכתבתי ל"ידיעות אחרונות" בפברואר 2000. חלפו 16 שנה, והעבודה הקדחתנית על "היום השלישי 2" סוף סוף הניבה סרט שמגיע למסכים 20 שנה אחרי הראשון. מהלהיט המקורי נשארו הבמאי רולנד "מרסק העולמות" אמריך, התסריטאי דין "אוהב להעיף מכוניות באוויר" דוולין (אחד מחמישה שמקבלים קרדיט על התסריט) והשחקנים ביל פולמן וג'ף גולדבלום. וויל סמית, שדרש 50 מיליון דולר כדי לחזור לגלם את הטייס הקשקשן, נשאר בחוץ. אולפני פוקס סירבו לשלם והתסריט סידר לו מוות הרואי – תאונה בעת טיסת מבחן.

הסיבה לעיכוב היא ככל הנראה כישלונו של דוולין לכתוב תסריט ראוי – הוא החזיר לאולפנים את הכסף שקיבל כדי לכתוב אותו (אם להאמין לסוזן סרנדון, שדחתה הצעה להשתתף בסרט החדש, גם התסריט שהגיע למסכים הוא לא הברקה). כידוע, התוכניות לסרט המשך ל"חתום בנשיקה" לא צלחו, ואשלי ג'אד לא כיכבה ב"אינסטינקט בסיסי 2". שרון סטון בת ה־48 שבה לגלם את פצצת הסקס המסוכנת בסרט שהתרסק על המסכים 14 שנה אחרי הראשון.

האם העולם זקוק לעוד סרט חייזרים בתקציב 200 מיליון דולר? והאם הוא יעבוד בלי וויל סמית, שהאגרוף שהחטיף לחייזר היה ההיילייט של "היום השלישי"? סרטי המשך הם לרוב תופעת טפילית, ובהמשכונים מאוחרים יש אפילו משהו פתטי ("זולנדר 2", 15 שנים אחרי), ורבים מגלים שאף אחד לא חיכה להם ("האחים בלוז 2000", 18 שנים אחרי). בתחילת השנה התרסק על המסכים עוד המשכון מאוחר. "נמר דרקון 2" נוצר 16 שנה אחרי סרט הקונג פו הפיוטי של אנג לי, שגרף אוסקרים והיה ללהיט הקופתי הגדול ביותר שאינו דובר אנגלית. יואן וו־פינג – כוריאוגרף האקשן של הסרט הראשון – ביים, ומצוות השחקנים נותרה רק מישל יאו. בכורת הסרט נערכה בנטפליקס, במקביל להקרנתו על מסכי איימקס, והניסוי הניב ביקורות גרועות ושביעית מהכנסות הסרט המקורי.

אבל יש גם יוצאי דופן. "מקס הזועם: כביש הזעם" הגיע למסכים 30 שנה אחרי הסרט הגרוע שקדם לו. ג'ורג' מילר – שברא את החזון העתידני ששינה את פני הקולנוע – שב אליו עם השראה חדשה ועם תפיסה משופרת של הפוטנציאל האנושי, ויצר יצירת מופת. אבל ההכנסות הקופתיות הנאות של "מקס" היו כעין וכאפס לעומת "עולם היורה" (14 שנה אחרי). אף שאף לא אחד מיוצרי וכוכבי המותג התייצב לצילומים, הסרט גרף יותר ממיליארד וחצי דולר. לכן אפשר להבין את הכוונות של אולפני פרמונט להוציא למסכים סרט נוסף בסדרת "השוטר מבוורלי הילס". הסרט השלישי יצא ב־1994, ואחריו ניסו להרים סדרת טלוויזיה עם כוכב הסרט אדי מרפי בתפקיד אורח. אבל הפיילוט שיצר שון ראיין ("המגן") לא שכנע את אולפני CBS, ועכשיו מתכננים להחזיר את השוטר המקורי למסך הגדול. אדי מרפי כבר בן 55 כך שמוטב שימהרו.

בידיים טובות הזדקנותו של הכוכב דווקא יכולה להניב התפתחויות מעניינות. ב־1986 פול ניומן בן ה־61 חזר אל אחד מתפקידיו הגדולים ביותר כשחקן הביליארד אדי פלסון, שאותו גילם 25 שנה לפני כן בקלאסיקה הקולנועית "The Hustler". ניומן, שהיה מועמד לאוסקר על הופעתו בסרט הראשון, זכה בו סוף סוף על הופעתו כמי שלמד מטעויותיו ב"צבע הכסף" שביים מרטין סקורסזה. פיטר בוגדנוביץ', שבתחילת דרכו הקולנועית נחשב להבטחה גדולה אך זו התפוגגה עם השנים, ניסה טריק דומה כשב־1990 שב אל גיבורי "הצגת הקולנוע האחרונה", סרטו המהולל מ־1971. הוא אפילו הצליח לגייס את הכוכבים המקוריים, בהם ג'ף ברידג'ס וסיביל שפרד, אבל היה עצוב לראות איך הצעירים העדינים והחולמניים הפכו בחלוף השנים לקריקטורות.

גם דורי שבה השבוע למסכים 13 שנה אחרי שהתוודענו אליה ב"מוצאים את נמו". הסרט החדש מתרחש שנה אחרי אירועי הסרט ההוא – מסוג הדברים שאפשר לעשות רק בסרטי אנימציה שגיבוריהם אינם מזדקנים. אנדרו סטנטון, שכתב וביים את "מוצאים את נמו", לא רצה לעשות סרט המשך ודחה את הגישושים של דיסני עד ששב וצפה בסרטו כשיצא במהדורת תלת ממד לרגל חגיגות העשור, וחשב שזה דווקא מאוד הגיוני שדורי השכחנית תלך לאיבוד. זה לא הזיק שעל פי מדד הלייקים בפייסבוק דורי היא הדמות הכי פופולרית בתולדות דיסני ופיקסאר – לעמוד שלה יש יותר מ־25 מיליון לייקים.

"היום השלישי: התחדשות", ו"מוצאים את דורי" מחמישי (23.6) בבתי הקולנוע

• ג'ף גולדבלום
• אדי מרפי
• נטפליקס
• דיסני
• מטריקס
• ג'ורג' מילר
• פיקסאר
• שרון סטון
• מקס הזועם: כביש הזעם
• מוצאים את דורי
• היום השלישי
• סרטים
• תרבות

• Facebook
• Twitter
• Email

הפעם האחרונה שבה ראינו את מקס זועם הייתה לפני 30 שנה. זה היה בסרט השלישי והלא מוצלח בסדרה המדברית בעלת מראה הפאנק הפוסט־אפוקליפטי, זה שהניב שלל חיקויים. תוכניות לסרט רביעי נתקלו בבעיות פיננסיות, בטיחותיות (עקב הכוונה לצלם בנמיביה) ואחרות, והמותג נכנס למה שמכונה בביזנס "גיהנום הפיתוח", בעוד הבמאי ג'ורג' מילר עבר לעשות סרטים על חזירים מדברים ופינגווינים מרקדים.

ב־2006 הכריז מילר שהוא מתכוון לחזור לכור מחצבתו עם תסריט שכתב עם אמן הקומיקס הבריטי ברנדן מקארתי. מאז חלפו תשע שנים, וכעת, בגיל 70, מילר מציג לעולם מקס חדש. תום הארדי נכנס לנעליו של מל גיבסון ומאחד כוחות עם שרליז ת'רון כדי לשרוד בעולם הסובל ממחסור חמור בדלק. במונחי גיקים מדובר ב"אינטרקוול" שמתרחש בין הסרט הראשון לסרט השני בסדרה.

"מקס הזועם: כביש הזעם" (שיעלה בישראל ב־14.5) אינו המותג הישן היחיד שחוזר הקיץ אחרי היעדרות ארוכת שנים. את "פארק היורה", פרנצ'ייז נוסף שחוזר לביקור, לא ראינו על המסך מאז 2001 (אם להתעלם מההמרה של הסרט המקורי לתלת ממד והפצתו המחודשת ב־2013). במקרה שלו, האכזבה היחסית מהסרט השלישי בסדרה עוררה את ההחלטה להתעלם ממנו בזה הנוכחי ("עולם היורה", יעלה ב־11.6). זהו סרט שנמצא בעבודה מאז 2002, לא פחות, שכן בעיות בתסריט וחילופים תדירים של שחקנים ובמאים יצרו שלל עיכובים. לבסוף מלאכת הבימוי הוטלה על כתפיו של קולין טרבורו, במאי צעיר שהרקורד שלו הסתכם בבימוי סרט עצמאי דל תקציב שזכה לאהדה בסנדאנס.

יחסית לשני אלה, שיבתו של "ארבעת המופלאים" (יעלה ב־6.8) אחרי היעדרות של שמונה שנים "בלבד", נראית זריזה. בשל עליבותו של הסרט השני, הסדרה עברה אתחול מחדש (מיילס טלר, הילד מ"וויפלאש", ינהיג את המופלאים החדשים), וגם הסרט הזה הופקד בידיו של במאי צעיר, ג'וש טרנק, שהרשים בסרטו הראשון, "כרוניקה בזמן אמת".

אבל השאלה מי זוכר ולמי בכלל אכפת תעלה בעיקר ביחס ל-The Man from U.N.C.L.Eשיצא ב-13.8 – סדרת טלוויזיה בריטית משנות ה־60 שמגיעה לראשונה למסך הגדול. סרטו של גאי ריצ'י מספר על שיתוף פעולה בין סוכני CIA ו-ק.ג.ב בימי המלחמה הקרה; והנרי קאוויל, הידוע יותר כסופרמן, יבחן אם הוא מביא קהל גם בלי הגלימה.

• ג'וש טרנק
• כרוניקה בזמן אמת
• מיילס טלר
• ארבעת המופלאים
• קולין טרבורו
• פארק היורה
• שרליז ת'רון
• מל גיבסון
• ג'ורג' מילר
• מקס הזועם
• הנה זה בא: המדריך המלא לקיץ 2015
• וויפלאש
• מיוחדים
• הנרי קאוויל