Time Outתל אביב הוא חלק מרשת Time Out Global — רשת מדיה בינלאומית הפועלת ב-360 ערים מרכזיות וב-60 מדינות ברחבי העולם. Time Out הוא אחד ממקורות התוכן המקיפים והאמינים ביותר בתחומי התרבות, הקולינריה, הבילוי ותיירות עירונית. התוכן, שמתעדכן 24/7, נכתב ונערך על ידי צוות עיתונאים מקצועי מקומי בישראל, בהתאם לסטנדרטים של Time Out העולמית.
בסוף השבוע האחרון הגיעה לסיומה סדרה מעולה שזכתה לקיתונות של לעג בחמש השנים שבהן היא שודרה, בעיקר מצד אלה שלא טרחו לצפות בה. בעצם, רוב הזמן היא אפילו לא זכתה ללעג, אלא להתעלמות מעליבה. סדרה שעשויה מהטוב שבכל העולמות: דמויות משנה שגונבות את ההצגה, עקיצות לכיוון טראמפ, סיפורי אהבה וארכי־פושעת שמסבכת הכל.
למה זה קרה? אולי כי המילה "טלנובלה" היא עדיין רעילה, על אף שמדובר בפארודיה קומית מלאת מודעות עצמית. אולי כי תחילת הסיפור כל כך מופרכת ולמי יש זמן לתת הזדמנות לסדרות דו לשוניות. זה בסדר, אני לא נוזפת. גם אני סירבתי לצפות בה עד השנה.
זר לא יבין. "ג'יין הבתולה" מתגמלת רק את הצופים האדוקים שלה, שמקבלים גאגים פנימיים מצחיקים עד נחירה, דמויות עגולות יותר מהבניין של עזריאלי וקול פנימי שזועק בכל סיום פרק: "אלוהים, איזה שטויות! שימי שימי עוד אחד".
השם הוא רוחחחחליו, רוחליו דה לה וגה (מתוך "ג'יין הבתולה")
כמה מילים על דמויות המשנה, שרק בשבילן שווה לצפות בסדרה: הכוכב הוא ללא ספק רוחליו, אביה של ג'יין – שחקן מוגזם ודרמטי, הורס מצחוק, מלא אגו ורגיש להתפקע, מעיין נובע של האשטגים ומשחקי מילים שמתמכרים אליו די מהר. ישנה גם פטרה (יעל גרובגלס הישראלית והמצוינת), "אוכלת הגברים" (סליחה, זה לא אנחנו אמרנו) שהופכת לדבר הכי מתוק בסדרה (אפילו בלי שתצטרך לוותר על קריירה מפוארת, ראיתם מה זה?), וגם הקריין שמלווה את הסיפור – הדעות חלוקות לגביו, אבל אני בעדו (בפרק הלפני אחרון גם נחשפת זהותו).
"ג'יין הבתולה" בולטת בנוף הטלוויזיוני מכמה סיבות, את חלקן פרשנוכאן(ספוילרים בלינק). ראשית, השפה הוויזואלית המיוחדת – הסדרה שופעת עבודת אפטר הומוריסטית ולא מעיקה, שהפכה לחלק בלתי נפרד מהדנ"א של הסדרה; ייצוג נהדר של משפחה לטינית בארצות הברית של טראמפ; ונגיעה מוצלחת בנושאים מאד לא סקסיים כמו מהגרים, תרופות פסיכיאטריות, נצרות ושמרנות מינית.
יעל גרובגלס המצוינת (מתוך "ג'יין הבתולה")
אבל כל זה לא היה שווה כלום בלי מה שהופך אותה לסדרה טובה באמת: הפשטות שבה היא מצליחה לחבר גם את הצופים הציניקנים ביותר (מבוסס על סקר פרטי שערכתי) לבלילה הלכאורה מיושנת של מתח־רומנטיקה־צחוק־בכי. איך היא עושה את זה? פשוט מאד: היא עשויה בדייקנות לפרטי פרטים, אבל לא לוקחת את עצמה ברצינות. "ג'יין הבתולה" הייתה מספיק אינטליגנטית כדי לעצור בעונה החמישית, במקום לגסוס עד לעונה 9. מסתבר שכל מה שהיינו צריכים הוא מודעות עצמית, הומור משוייף ורוחליו דה לה וגה אחד.
מחפשים סדרה חדשה? בואו לדבר על זה בקבוצת הטלוויזיה של Time Out, "מה רואים היום?"
רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו
"להרוג את איב" חוזרת, ג'יין הלא כל כך בתולה בסיבוב חמישי ואחרון, ברי לארסון ("קפטן מארוול") בסרט משלה ושכיר החרב הכי מתוק על המסך: שבע המלצות צפייה לשבוע הקרוב
עונה שנייה לדרמה המהוללת עם סנדרה או וג'ודי קומר, שצפויה להיות אפלה יותר מקודמתה. סוכנת ה־MI5 איב והרוצחת השכירה וילאנל ממשיכות במשחקי החתול ועכבר שלהן ברחבי העולם, בעוד איב מנסה להבין מי האויב האמיתי שנגדו היא נלחמת.
← HOT HBO, ראשון (7.4) 22:00; וב־HOT VOD
ג'יין הבתולה
רגע אחרי עלייתהרימייק הישראלישל "ג'יין הבתולה", הדרמה הקומית האהובה מגיעה לסיבוב חמישי ואחרון. העונה מתחילה מיד אחרי הסיום הדרמטי של העונה הקודמת ומסבירה איך התרחש הטוויסט המפתיע ומה ההשלכות שלו על ג'יין ורפאל. עוד מסתורין שייחשף הוא זהות הקריין שמלווה את הסדרה מהפרק הראשון.
עונה שנייה לקומדיה השחורה עם ביל היידר, שגם יצר אותה לצד אלק ברג. בעונה הראשונה ניסה בארי לנטוש בכל מחיר את חייו כרוצח שכיר כדי להפוך לשחקן. עכשיו הקריירה החדשה שלו מתקדמת, אבל הוא מתקשה להיפטר מהעבר האלים כשבעקבותיו המאפיה וגם המשטרה.
← החל משלישי (9.4) ב־yes EDGE (הסדרה כבר עלתה ב־yes VOD ומשודרת ב־HOT HBO, ימי רביעי 22:30 וב־HOT VOD; ובסלקום TV)
אתגר בטבע (You vs. Wild)
אחרי הצלחת "מראה שחורה: בנדרסנאץ'", נטפליקס הולכת על עוד תוכן אינטראקטיבי. "אתגר בטבע" היא סדרת הרפתקאות שבה בר גרילס יוצא לאזורים מסוכנים ברחבי העולם, והצופים הם אלה שצריכים לעזור לו להיחלץ מהם בשלום.
← נטפליקס, שישי (10.4)
חנות חדי קרן
סרט בכורה כבמאית של השחקנית ברי לארסון ("חדר", "קפטן מארוול"), שגם מככבת בו לצד סמואל אל. ג'קסון. ציירת צעירה שנשרה מלימודי אמנות לא מוצאת את עצמה בעבודה משרדית משעממת, עד שיום אחד היא מקבלת הזדמנות להגשים חלום ילדות – לאמץ חד קרן.
← נטפליקס, שישי (5.4)
בן הארץ
סרט דרמה מבית HBO שביים האמן ראשיד ג'ונסון. תומאס (אשטון סאנדרס מ"אור ירח"), צעיר משיקגו, מתחיל לעבוד בתור הנהג של איש עסקים רב השפעה. המשרה היא שער כניסה לעולם המושחת והמפתה שכולו כסף וכוח. עם ניק רובינסון וביל קאמפ.
← סלקום TV, ראשון (7.4); yes 3, שלישי (9.4) 22:00; HOT VOD, ראשון (7.4)
לוחם
אנחנו חיים בעידן מופלא שבו עולות לאוויר סדרות אקשן "על פי רעיון של ברוס לי". זהו סיפורו של מהגר, אמן לחימה צעיר ומוכשר, שמגיע לסן פרנסיסקו במאה ה־19 ומסתבך במלחמת הכנופיות של צ'יינה טאון. הון לי ("באנשי") מככב.
← סלקום TV, ראשון (7.4); yes VOD, שבת (6.4); HOT HBO, ראשון (7.4)
מחפשים סדרה חדשה? בואו לדבר על זה בקבוצת הטלוויזיהשל Time Out, "מה רואים היום?"
בזמן שהתנשאתם: 5 סיבות להתחיל לצפות ב"ג'יין הבתולה"
"ג'יין הבתולה" היא סדרה מתוחכמת, מצחיקה ואפילו ריאליסטית בטירוף (למרות הקטע של הבתולה שנכנסת להריון). הנה חמישה דברים שיהפכו אותה לבינג' הבא שלכם ׁ(זהירות, ספוילרים לעונות הקודמות)
"ג'יין הבתולה" מתחילה בסיפור לא אמין על בתולה שנכנסת להיריון בטעות בהפרייה מלאכותית, שנועדה לאישה אחרת. אך למרות נקודת הפתיחה המטופשת (בכוונה), הפארודיה הקומית על טלנובלות עובדת נהדר והיא גם סדרה חכמה ומלאת תובנות, אם לא דוחפים לה דעות קדומות. העיבוד המקומי שיצא לא מזמן, "בת אל הבתולה", עשוי להקשות על העניין, אז לכבוד העונה החמישית והאחרונה של המקור הלועזי – הנה 5 סיבות שבגללן מדובר בסדרה הכי טובה שפספסתם.
מי אמר שטלנובלות מלאות בקלישאות, סטריאוטיפים ותיאורי חיים מוגזמים? הסדרה אמנם מתרחשת בבית מלון יוקרתי במיאמי הנוצצת ויש בה קווי עלילה דרמטיים ומוגזמים, אבל למרות זאת היא שומרת על נאמנות לאמת בכל הרמות – מהדיאלוגים ועד לארט. החיים של רוב הדמויות רחוקות מפנטזיה נוצצת: חלקן עניות ונאבקות על פרנסה, וזה לא הופך אותן לנחותות. ג'יין ורפאל חוסכים שקל אל שקל כדי להצליח לעבור דירה, ועל המסך אנחנו רואים כל אגורה שנחסכת. היא גם עובדת כמלצרית לאורך רוב פרקי הסדרה, ואין לה טינה על זה, כי זו המציאות: צריך להתפרנס. ההקפדה ניכרת בפרטים הקטנים: ג'יין תמיד לבושה בבגדי בייסיק שאפשר לרכוש ברשתות גדולות, והדמויות העשירות יותר לבושות בבגדי מעצבים יקרים.
בכל פרק ופרק הסדרה מחוייבת לייצוג שווה של נשים בכל שלב בחייהן. בעוד שבטלוויזיה מככבות דמויות צעירות ובריאות, ב"ג'יין הבתולה" יש גם את ההפך הגמור, כמו בחיים. אלבה נמצאת במוקד עלילה מרכזית משלה ומתמודדת עם צרות של מבוגרים: היא מתקשה להמשיך הלאה אחרי שבעלה מת, למרות שעברו מאז יותר מעשרים שנה. בנוסף, הדמויות לא תמיד בריאות ושמחות. כשאמא של ג'יין, זואה, חולה בסרטן השד, אנחנו רואים אותה טרוטת עיניים, מקריחה מהכימותרפיה וסובלת מכל רגע. הנושאים הסופר רציניים האלו זוכים לטיפול כן שלא מנסה להתחנף לצופים. ויש גם את עניין השפה. כמעט בכל סדרה אחרת, בין אם הדמויות גרות בחלל או ברוסיה, הדמויות מדברות אנגלית. לא כאן: הסצינות שכוללות את סבתא אלבה מדוברות בספרדית, כי זו שפת האם שלה והאנגלית שלה טובה פחות. כמו מהגרים רבים מהדור הראשון ששומרים על שפת אמם בניכר, גם אלבה מתקשרת איך שנוח לה, והצופים מסתדרים עם הכתוביות.
אחד האלמנטים הבעייתיים ביותר בסדרות אמריקאיות ובכלל הוא רצח או מוות של דמויות לסביות, שכאילו "נענשות" על אהבת הנשים שלהן, במה שמכונה "The dead lesbian trope" (זהירות, ספוילרים לסדרות עבר). תחשבו על טארה מ"באפי ציידת הערפדים", על לקסה מ"המאה" ומאיה סיינט ג'רמיין האהובה מ"שקרניות קטנות". כאן פטרה וג'יי אר מנהלות מערכת יחסים שמתחילה באופן מוזר אמנם, כשג'יי אר מייצגת את פטרה במשפט על רצח אחותה התאומה, אבל משם הן ממשיכות לקשר בריא, מעניין ונדיר להפתיע.
היא אקטואלית וביקורתית
כמו מהגרים רבים בארצות הברית, אלבה, סבתא של ג'יין, מעולם לא קיבלה אזרחות למרות שהגיעה לאמריקה מוונצואלה בשנות ה־20 המוקדמות לחייה. עם המדיניות הגזענית של טראמפ, ברור לה שהיא עלולה להיות מועמדת לגירוש והיא חייבת לקבל אזרחות, ומהר. אנחנו מלווים אותה כשהיא מתכוננת למבחן ועוברת אותו בהצלחה. אנחנו איתה גם כשהאקס שלה מבין שהוא עלול להיות מגורש והיא נחלצת לעזרתו. המציאות בארצות הברית משתנה, והסדרה לא שוכחת מאיפה היא הגיעה, ליטרלי.
היא שוברת את הפורמט
מודעות עצמית היא המאפיין הבולט ביותר ב"ג'יין הבתולה", שנפתחת בכל פרק מחדש עם המספר הלטיני (שנקרא משום מה "The Latin lover" בחלק מהכתוביות, אולי כיוון שיש לו קול חלקלק ומלאכותי). המספר מצליח להפוך סצינות מופרכות לקורעות מצחוק באמצעות אפטר אפקטס ותזמונים מצוינים. למשל: מהרגע שבו ג'יין קיימה יחסי מין לראשונה, המילים "The virgin" נמחקות מכותרת הפתיחה של הסדרה, בכל פעם באופן פומפוזי ומשעשע אחר, ומוחלפות בהגדרה רלוונטית יותר שקשורה לאותו הפרק. גם בתפקידי האורח יש הרבה הומור: בעונה הרביעית למשל, ברוק שילדס משחקת כוכבת עבר שהיא דיווה בלתי נסבלת, איווה לנגוריה מפציעה בתור היריבה שלה, וגם כוכבים לטיניים ענקיים כמו גלוריה אסטפן מגיעים לביקור.
"ג'יין הבתולה"
המילה הכתובה היא הכל
ג'יין היא הרבה דברים: אמא, בת ומורה, אבל בראש ובראשונה היא סופרת. ולא סתם סופרת, אלא כותבת רומנים רומנטיים, הז'אנר הכי נשי ובהתאמה הכי "נחות" תרבותית וביקורתית. תהליכי הכתיבה שלה הם מסע בפני עצמו בסדרה, שלצד כל התככים והמזימות עוקבת אחרי ג'יין כשהיא בוחרת נושא לספר החדש שלה ומנסה להישאר נאמנה לעצמה תוך ניווט בעולם ההוצאה לאור. בנוסף היא מלמדת באוניברסיטה "ראליזם פיוטי", ז'אנר לטינו־אמריקאי שנותן הרבה כבוד לפנטזיה, לדמיון ולמלודרמה על מנת לרומם את הדמויות בו מחייהם הקשים. הסיפור בתוך סיפור על סיפורים וחשיבותם יוצר שכבה אירונית מעניינת ומקורית, שמאפשרת לכל סצנה לתפקד בכמה מישורים ולקיים מעין דיון על העלילה המוגזמת והמופרכת בכוונה שבה אנחנו צופים.
← ג'יין הבתולה, ימי רביעי (החל מ־10.4) 21:15, ב־yes Drama וב־yes VOD
מחפשים סדרה חדשה? בואו לדבר על זה בקבוצת הטלוויזיה של Time Out, "מה רואים היום?"
"בת אל הבתולה" נראית כמו פוסט "בואו נדמיין גרסאות ישראליות ללהיטים מחו"ל" שיצא משליטה. הכותרת היא משחק מילים, העלילה זהה מלבד שמות ומאפיינים ישראלים, זהו בערך. שלושת הפרקים הראשונים של "בת אל" הם רימייק דל תקציב לפרק וחצי של "ג'יין הבתולה", עם צילום פחות טוב, בדיחות פחות טובות ושימוש עודף במילה "וזה". אין לה שום דבר להציע שלא היה גם בגרסה האמריקאית חוץ משחקנים דוברי עברית, אז למה שלא נראה את "ג'יין" וזהו?
העלילה הזהה היא כזו: ג'יין/בת אל (משי קליינשטיין) היא צעירה בשנות ה-20 לחייה. היא גרה עם אמה קלת הדעת (שיפי אלוני המצוינת) וסבתה הקשוחה (רובי פורת שובל), לומדת חינוך ויוצאת כבר שנתיים עם מייקל/מיכאל (תום גרציאני), בלש במשטרה. כדי לא לשחזר את הטעות של אמא שלה – שילדה אותה כשהייתה רק בת 16 – היא נחושה להישאר בתולה עד החתונה. העניין הזה עם הבתולין עובד הרבה יותר טוב באמריקאית, אבל להפוך אותה לדתייה או דתל"שית כנראה היה שינוי גדול מדי. בצירוף מקרים בלתי סביר, הבתולה הנ"ל מגיעה לבדיקה גניקולוגית ומוזרעת מלאכותית בטעות בזרעו של רפאל/גברי (מאור שוויצר), שהוא לא רק הבוס הנשוי שלה, גם יש להם היסטוריה רומנטית קצרה ומתוקה.
"ג'יין" היא בעצמה עיבוד לטלנובלה ונצואליאנית, ששמרה על הלטיניות עם דמויות היספניות ואווירת טלנובלה בחיים האמיתיים. בישראל החליפו את זה במזרחיות עם טאץ' לטיני, כדברי משה פרץ – "בואו נרקוד כמו בהוואנה ולא כמו ביוון". בת אל ומשפחתה גרים באשדוד, אבא שלה הוא זמר מזרחי (יובל סגל בליהוק תמוה אבל עם פוטנציאל), הצבעים עזים, הפסקול מלא להיטים עאלק לטיניים והסבתא מדברת קצת צרפתית. באשדוד העלאק-טרופית הזו בת אל היא דאונרית רצינית שמקשיבה לחווה אלברשטיין (???) ומגלגלת עיניים מול הצעקות והדרמה שכולם כופים עליה. היא בטח עוד תשנה את דרכיה ותשתחרר, שלא תצא כמו אלכס המרשעת (דניאל גל חיוורת מכל בחינה), אשתו של גברי ובת לאם צ'כית שאוכלת גפילטע מצנצנת. איפה זה ואיפה יעל גרובגלס.
אם "ג'יין" ניסתה לעשות טלנובלה עם טוויסט, "בת אל הבתולה" היא דרמה יומית די רגילה, כי אנדרסטייטמנט ומודעות עצמית זה די הסטנדרט בישראל עשור וחצי אחרי "השיר שלנו" ו"טלנובלה בע"מ". הבעיה עם הסדרה היא לא בהכרח העובדה שהיא רימייק זול יותר של משהו שהצליח (זה לגמרי עבד ב"בנות הזהב" וב"משרד"), אלא שהיא מתעקשת להישאר דומה מדי למקור. קחו לדוגמה את הקריין השנון, אחד האלמנטים הכי כיפים בסדרה המקורית, שלא מועיל ואשכרה פוגע ברימייק הישראלי. במקום לנצל אותו כדי להוסיף מידע חדש ולהפוך את הסיפור לברור יותר, הוא מתנהג כמו גרסת המקס סטוק של שי אביבי ב"בואו לאכול איתי" – מאכיל בכפית וזורק פאנצ'ים עבשים על המתרחש.
ג'יין גלוריאנה ויאנואבה גם לא מבינה מה הקטע עם חווה אלברשטיין (צילום: יח"צ)
כדי שתהיה לה זכות קיום, "בת אל" חייבת להדגיש את הייחוד והשוני שלה. לבת אל שאיפות מוזיקליות וליהוק בהתאם, כמקובל בימינו, שזו התרחקות מבטיחה ומסקרנת שבטח תשתלם בהמשך. אולי גם העניין העדתי עוד ימצא את מקומו בעלילה בהמשך, ויהיה מדהים אם זה יכלול גם הופעת אורח של חווה אלברשטיין. האם זה מספיק כדי להפוך אותה לטראש הממכר שהיא יכולה להיות? כמו הדמויות בסדרה, ננסה גם אנחנו להאמין בניסים.
מחפשים סדרה חדשה? בואו לדבר על זה בקבוצת הטלוויזיהשל Time Out, "מה רואים היום?"
בשנת 2005 נראה היה שמעמדה של הרומנטיקה הקולנועית יציב ובטוח. קומדיות ודרמות רומנטיות היו יוצאות במשך השנה וזוכות להצלחה יחסית, וכמה מהן גם מתברגות באופן קבוע ברשימת 20 הגדולים בסוף השנה. אלה לא היו הסרטים הכי רווחיים (אבל גם ממש לא הכי יקרים), מוערכים (אבל גם ממש לא הכי נקטלים) או חשובים (אבל מה זה חשוב בכלל?) בלוח השנה, אך היה להן מקום בו. בצד "הארי פוטר", "באטמן מתחיל" ו"קינג קונג" הופיעו ברשימת שוברי הקופות השנתיים ברחבי העולם גם "מר וגברת סמית", "בתול בן 40", "לדפוק חתונה" ו"היץ'". ובינתיים על המסך הקטן צצו באותה שנה שתי סדרות שיהפכו ללהיט ענקי – "איך פגשתי את אימא", קומדיה רומנטית במסווה של סיטקום, ו"האנטומיה של גריי", דרמה רומנטית במסווה של סדרת בית חולים.
עשר שנים לאחר מכן – כלום. מבט קצר ברשימת שוברי הקופות העולמית מגלה אפס קומדיות רומנטיות מובהקות בצד כל מיני בערך: "סינדרלה" ו"50 גוונים של אפור" במיקומים גבוהים, סרט הפשע הרומנטי "פוקוס" ו"אסון מהלך", מעין פרשנות חדשה וחצי עוקצנית על הז'אנר, בעשירייה הרביעית. הלהיט הרומנטי הגדול של 2016, "ללכת בדרכך", מדורג רק במקום ה־26 ברשימת הסרטים הרווחיים של השנה, והוא פחות או יותר לבד שם. בטלוויזיה בינתיים: "מינדי", "ג'יין הבתולה", "Love", "קז'ואל", "האקסית המטורפת", "הכי גרועים שיש" ו"קטסטרופה" מנסות ללמד אותנו משהו חדש על אהבה, סקס ומערכות יחסים, וגם "כתום זה השחור החדש", "בנות", "בוג'ק הורסמן", "Master of None" וכמובן "האנטומיה" ושאר להיטי שונדה ריימס, שהפכה בעשור שחלף לאימפריה מהלכת, עוסקות בנושא באינטנסיביות.
זה לא שהוליווד ויתרה לגמרי על הרומנטיקה, היא פשוט סיפחה אותה לתוך ז'אנרים אחרים והורידה ממנה את הפוקוס. בסוף העשור הקודם ז'אנר הקומדיה הרומנטית כבר נחשב לשחוק, קלישאתי וירוד, והוא התקשה להיוולד מחדש בגרסה מודרנית. זה לא שלא היו ניסיונות לחדש ולרענן, חלקם מוצלחים ומצליחים: סרטי אנסמבל ("אהבה זה כל הסיפור" או "יום האהבה"), קומדיות יזיזים כמו "ידידים פלוס" או "קשר לא מחייב", היפוכי תפקידים או סרטי קוגריות ("ההצעה", "להתאהב מחדש"), עלילות רומנטיות סביב הזרעה מלאכותית ("תוכנית גיבוי" או "אהבה בהפתעה"), קומדיות אינדי רומנטיות ("500 ימים עם סאמר") וכמובן סרטים של ג'אד אפאטו שעדיין מנסה לתרגם את הסוגה למאה ה־21, עם סטוצים ושוויון מגדרי וכל זה. זה פשוט לא עבד. לקומדיה הרומנטית דבק הדימוי של שיא ההטרונורמה, יקום מקביל ועמוס קלישאות שלא אומר שום דבר אותנטי.
התחייה המחודשת של הקומדיה הרומנטית הטלוויזיונית היא תהליך משלים של היעלמות האהבה מהקולנוע. המבשרת שלה הייתה "סקס והעיר הגדולה", ואחריה הגיעו, כאמור "איך פגשתי", "האנטומיה" וסדרות אחרות שלא התביישו להתעסק באופן ארוך טווח במערכות יחסים רומנטיות ומיניות, בצורה שעשתה צחוק מעלילות "גבר פוגש בחורה" שמרניות ובנאליות שאנחנו מכירים היטב מהמסך הגדול. בקולנוע הנשיקות מסתתרות היום לפני או אחרי הקרב הגדול של הגיבור בטייץ או רגע אחרי שהגיבורה מרססת דינוזאורים ומצילה את הבחור ההוא שהחליף איתה בערך שני משפטים. בטלוויזיה, עד סוף העונה הראשונה אפשר להספיק לשכב, להדחיק, לדבר על זה, להתאהב, לשכב שוב, לשכב עם מישהו אחר ולפלוט וידוי אהבה מביך ברגע הכי לא מתאים. אם בעבר הסתתרה האהבה במסדרונות בית החולים או בתי המשפט, מאחורי עלילות אקשן או הומור מצבים, היום כבר אין בושה בהתעסקות בה עצמה. "האקסית המטורפת", "בוג'ק" או "קטסטרופה" אף פעם לא הסתירו את הגישה הפוליסמית שלהן כלפי אהבה ורומנטית – הכרחיות אמנם, אך בעלות פוטנציאל הרסני עבור הדמויות.
מלבד הרלוונטיות ההולכת ודועכת, גם לשינוי סדרי העדיפויות של הוליווד יש קשר למצב. בשנים האחרונות רודפים האולפנים הגדולים אחרי שוברי קופות מרשימים ועתירי תקציב, כאלה שאפשר לתרגם למוצרים נלווים ולהפוך לפרנצ'ייז או אפילו ליקום קולנועי. במצב שכזה לז'אנר הצנוע בבסיסו אין הרבה מקום. "דמדומים" היא אולי סדרה רומנטית אבל גם יש בה קרבות CGI בין ערפדים ואנשי זאב, בעוד סרטי "סקס והעיר הגדולה" אולי זכו להצלחה מסחרית, אך לא נראה שלמישהו דחוף להמשיך לסיבוב שלישי. הטלוויזיה התגלתה כבית גידול הולם וטבעי יותר לנושא כה מורכב, שמבוסס על בנייה אטית ומתמשכת של מערכות יחסים.
רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו
![השם הוא רוחחחחליו, רוחליו דה לה וגה (מתוך "ג'יין הבתולה")](https://medias.timeout.co.il/www/uploads/2019/04/jan-epi0502-c0394bi-750x500.jpg "השם הוא רוחחחחליו, רוחליו דה לה וגה (מתוך "ג'יין הבתולה")")
![יעל גרובגלס המצוינת (מתוך "ג'יין הבתולה")](https://medias.timeout.co.il/www/uploads/2019/04/jan-epi0101-0040ri-750x500.jpg "יעל גרובגלס המצוינת (מתוך "ג'יין הבתולה")")
!["ג'יין הבתולה". הכוכב האמיתי הוא רוחליו](https://timeoutil-static.s3.eu-central-1.amazonaws.com/media/2019/04/sizes/jan-epi0502-c0394bi_wo_500_333.jpg ""ג'יין הבתולה". הכוכב האמיתי הוא רוחליו")
!["ג'יין הבתולה". אופנת צילה](https://timeoutil-static.s3.eu-central-1.amazonaws.com/media/2019/04/sizes/jan-epi0201-c_0276bi_wo_500_333.jpg ""ג'יין הבתולה". אופנת צילה")
!["ג'יין הבתולה"](https://timeoutil-static.s3.eu-central-1.amazonaws.com/media/2019/04/sizes/jan-epi0101-0040ri_wo_500_333.jpg ""ג'יין הבתולה"")
![ג'יין גלוריאנה ויאנואבה גם לא מבינה מה הקטע עם חווה אלברשטיין (צילום: יח"צ)](https://timeoutil-static.s3.eu-central-1.amazonaws.com/media/2019/03/sizes/9a27b904-93cd-4589-8a2a-cb512ed532c8-382ce83c-2c8d-407d-8697-0a7ea102842b-jav417c_0358bc_P_wo_500_281.jpg "ג'יין גלוריאנה ויאנואבה גם לא מבינה מה הקטע עם חווה אלברשטיין (צילום: יח"צ)")
