בתל אביב תמיד יש מה לעשות במהלך חול המועד, שלא לדבר עלמקומות לאכול בהם אוכל לא כשר, אבל מחוץ לעיר המסורת בחול המועד היא בערך לעשות על האש. למה, לכם יש משהו יותר טוב לעשות במהלך ימי הביניים האלו? אה, אתם עובדים? טוב סליחה, אז תוכלו להתחבר למסורת בדרך אחרת – הדרך התל אביבית – שהיא מסעדות גריל, החלופה שלנו לעל האש (זה אומר שבמקום להסריח מפחמים אנחנו משלמים, וזה עובד). היום אנחנו רוצים להמליץ לכם על 3 מסעדות גריל מצוינות. לא בא לכם? נסו אותנו ביום אחר.

>>הגודל לא קובע: 9 בתי קפה קטנים ומתוקים שמעירים את תל אביב

דה גריל רום

למה כדאי:כי אנחנו לא רוצים שהפופ-אפ הזה יגמר לעולם. מסעדת הסטייקים המוערכת ממלון המלך דוד בירושלים נחתה בחלל האיקוני שאכלס עד לא מאוד מזמן את מסעדת אנימאר הנהדרת, ומספקת סניף תל אביב לא כשר ללהיט הירושלמי. כן, זה אומר סטייק משכשך בחמאה אם זה מה שבא לכם, וגם אויסטרים ומולים – אבל אנחנו באנו לפה בגלל הבשר על הגריל בגרסתו האיכותית ביותר.
מה טעים:מה לא טעים?לשלם על סטייק. אבל נתמודד עם זה בפעם אחרת, היום אנחנו מזמינים ניו יורק סטייק ב-65 ש"ח ל-100 גרם.
אווירה:ניו יורק בצלחת והנוף הכי יפה בתל אביב.
>> דה גריל רום, הירקון 87

בוצ'ר אנד סאנס

למה כדאי:הסוד הקטן הזה של שוק הכרמל התגלה לנו לאחרונה, ומאז אנחנו לא מפסיקים לרייר על הפוטנציאל. האנשים הטובים מקצביית-העל בוצ'ר שופ פותחים למשך יומיים בשבוע את "בוצ'ר בפיתה" בחלל השכן שלהם בשוק, ושם מתחבאים כמה מנתחי הבשר הכי מעניינים שנכנסו אי פעם לתוך פיתה בעיר הזאת, המיטב של הקצב, הישר מהגריל לפיתה. כן נו, פיתה – אנחנו לא שומרים, אבל אפשר לקחת גם בצלחת.
מה טעים:180 גרם של אנטריקוט בפיתה, או פיקניה, צ'וריסו או פרגית ומרגז, אבל מטיבי הלכת ידעו ללכת הישר לחלקי הפנים: לב/כבד עגל, שקדי עגל בפיתה ועוד הפתעות שמדי פעם צצות כספיישלים נוטפים ומפתים.
אווירה:פיתה בשוק, אין יותר פשוט מזה.
>> בוצ'ר אנד סאנס, חבשוש 31, ימי חמישי-שישי

השחף

למה כדאי:מסעדת הדגים ופירות הים הזו מעלה ניחוח נוסטלגי של שנות התשעים, אבל לגמרי מחדשת את פארק המסילה בריח נהדר ואווירה ייחודית שמתחילה כבר עם שלט הניאון האולד-סקול של המסעדה, ממשיכה בתפריט המנוילן ומסתכמת בארוחה לא יומרנית, גם במחירים. אם רציתם אווירת גריל ישנה בטוויסט מודרני, ועוד מול הנוף העירני של פארק המסילה, אז למה לא אמרתם קודם? ממש חיכינו לכזו.
מה טעים:הדגים! הם מגיעים הישר מהדגה של זנו באשדוד, ונוחתים לכם בצלחת אחרי ביקור בגריל (או בטיגון, אבל לא באתם לפה עבור זה). דניס או לברק על הגריל נשמע כמו זהב, אבל מהסוג שמוצאים בים ומשאיר רק עצמות על הצלחת.
אווירה:כמו שמסעדה ים תיכונית מודרנית אמורה להרגיש, כולל שולחנות הנירוסטה.
>> השחף, הרצל 22 פינת סמטת הבד

• אוכלים שותים
• על האש
• גריל

תל אביב היא אמנם בירת הטבעונות העולמית, אך מסתבר שאנחנו גם מאוד מאוד אוהבים בשר. לרשימתמסעדות הבשר הטובות בעירשפרסמנו לפני ימים ספורים, עומדת להצטרף חוויה קרניבורית מסקרנת חדשה ביבוא ישיר מאמריקה – Ocean Grill במלון סטאי תל אביב, אחות למסעדה במיאמי. הקונספט דומה, ארוחה לקול רחש הגלים, למרות המרחק בין כיכר השעון לסאות' ביץ'.

>>השקרים שמספרים לנו במסעדות, למרות שאנחנו יודעים שזה שקר

רשת סטאי שבבעלות משפחת נקש הישראלית מחזיקה במלונות ביפו ובחוף צאלון שבכנרת ובסטאי מיאמי, שאירח בין היתר את קים קרדשיאן, מדונה וביונסה. מאז השבעה באוקטובר אירח המלון המפואר שבכיכר השעון מפונים, ואמש הוא פתח את שעריו שוב לאורחים ישראלים ולתיירים שבתקווה יגיעו מתישהו.

להשקה המחודשת מצטרפת השקת האושן גריל, שמשקיף מגבוה על קו החוף של תל אביב. אלא שבעוד שבמסעדה בסטאי מיאמי התפריט איטלקי ברובו והלוק אפלולי, האושן גריל ביפו מתמקד ב – ובכן – יפו: לחם פרנה בטאבון אבן ומטבלים לפתיחת שולחן, חומוס הבית, סלט ירקות קצוץ וסלט עגבניות פיקנטי. לעיקריות תוכלו לזלול מול הכחול הגדול קבב ביתי על חציל בלאדי קלוי עם טחינה וירקות קלויים; המבורגר מבקר מקומי; שניצלונים וצ'יפס ופילה סלמון בדבש ולימון עם ירקות מוקפצים בשמן זית ושום.

המחירים מפתיעים במתינותם, 65 ש"ח בממוצע למנה ראשונה ו-85 ש"ח לעיקרית, עם זליגות בודדות למעלה – פילה סלמון וסטייק אנטריקוט במשקל 300 גרם, שמוגש עם בטטה מדורה ופטריות צלויות (125 ש"ח ו-190 ש"ח בהתאמה). מכיוון שהמסעדה כשרה, מספר מנות אינן מוגשות בשבת והקינוח היחיד בשלב זה הוא פלטת פירות בתמחור חריג של 120 ש"ח. בעצם אולי לא כל כך חריג אם זוכרים את פלטת הפירות של עומר מילר, שעלתה לפני שש שנים 140 ש"ח – ומאז הכול הרי התייקר.

רשימת הקוקטיילים מתמקמת ברף הגבוה של המקובל בענף, אז שניים יקפיצו את החשבון – תמורת אפרול שפריץ, למשל, תתבקשו להשאיר 52 ש"ח, ו-The Setai Cocktail (רום בקרדי, אננס, מי קוקוס וסירופ קוקוס) כבר יעלה 89 ש"ח. תפריט היין מתרכז בישראל (הרוב) ובצרפת (המיעוט), והוא נגיש יותר, מ-42 ש"ח לכוס ומ-190 ש"ח לבקבוק.

בחודש הבא תיפתח במלון מסעדה נוספת, קישלה, גם היא כשרה. בעבר פעלו במלון Jaya, מסעדת שף ים תיכונית, ובר אסיאתי שלא הצליחו לחלחל לתודעה המקומית. אולי כעת, עם הים והמחירים הסבירים יחסית, כדאי לתת לסטאי צ'אנס.
דוד רזיאל 22,להזמנות

• חדשות האוכל
• אוכלים שותים
• סטאי
• גריל
• בשר

בחודש שעבר עלה לנטפליקס מופע קומי חדש ומוזר. מאוד מוזר. "האחים ג'ונאס: קטילה משפחתית", או כמו שמרמז שמו המקורי "Jonas Brothers Family Roast", משתמש בפורמט הותיק של הרוסט הקומי כדי לצחוק על חברי להקת הבנים המזדקנת – אבל כמעט מבלי לשים לב, מצליח לצלות בעיקר את אותו פורמט שנוצר בהשראתו. אמרתי לצלות? התכוונתי לחרוך עד אפר ואז להשתין עליו, לאסוף לתוך כד, להטיס להוואי, למצוא הר געש פעיל ולזורק את הכד לתוכו. ואז להשתין פנימה שוב.

בחיי שאני לא מגזים, מדובר במופע ליקוקים וליטופי אגו שלקרוא לו רוסט זה לעג לקומדיה. במשך יותר משעה מייסרת ישבו שלושת האחים לבין ג'ונאס מול אבא שלהם וצפו במנחה קינן ת'ומפסון (SNL) מנסה להסתיר את המבוכה מרצף הבדיחות חסרות השיניים שכתבו לו ומהאנשים שהגיעו לצלות את הג'ונאס (רשימה קצרה וממצה: נשותיהן המפורסמות של האחים, ד"ר פיל, פיט דייווידסון בגרסה הכי לא מצחיקה שלו), כמו גם מהמערכונים התלושים ששודרו במהלכו ומהרגע המחריד בו עמד על במה במופע שמצולם לנטפליקס והקריא מם על קווין ג'ונאס.

היה גם שיר הלל מאת ג'ון לג'נד ("אתם די חתיכים, אבל אתם לא ממש הביטלס"), סרטון של אחד מהאחים בועט כדור במגרש פוטבול מול 70 אלף צופים (ומבקיע) ואפילו לא בדיחה אחת ראויה לשמה. זה הרגיש כמו רוסט בהפקת ערוץ דיסני, פלוס כמה בדיחות שמרמזות על כך שלכל אחד מהאחים יש זין גדול. כן, קראתם נכון. רק כשמחטטים ברשימת הקרדיטים אפשר להתחיל להבין למה מדובר בתוצר כל כך מביך, עם הגילוי שצוות הכותבים שעבד על הספיישל הזה הורכב בעיקר מהאנשים שהביאו לכם את הלייט נייט של ג'יימס קורדן. אולי אם היו תוקעים את האחים ג'ונאס לשיר במכונית זה היה מצחיק יותר.

הרוסט הזה אולי היה נקודת שפל בתולדות הפורמט, אבל השפל הזה לא הגיע משום מקום. מפתה מאוד להאשים את המשבר של הרוסט בתרבות הפי.סי, אבל בעשור האחרון הפורמט דווקא תפח מעל לפרופורציות: השיק קריירות, הוליד מופעי ספין-אוף, התפתח לקרבות זירה ואפילו עזר למירוץ הנשיאותי של טראמפ (גם אם בלי להתכוון). האמת הכואבת היא שהפורמט הקומי הוותיק נמצא בשנים האחרונות על הקרשים, שרף בעיקר את עצמו אחרי שנים של ניצול ציני שהפכו אותו בו זמנית לפופולרי מתמיד וגם מרוקן מהרוח שהולידה אותו.

בראשית דרכו, הרוסט היה בסך הכל תירוץ למפגש בין קומיקאים. מועדון החברים הותיק "פרייר'ז קלאב" החל במסורת של קטילת חבריו ב-1950, אז הנקטלים הראשונים היו הקומיקאים ג'ו אי לואיס וסם לוינסון, ומאז שמרו על קטילה שנתית של אחד מחברי המועדון שנמשכת עד היום. על פי הסיפורים, הרוסט היה המקום בו קומיקאים מכל הזנים, החל מכוכבים כמו גראוצ'ו מרקס ועד לפליטי חגורת הבורשט, יכלו לפתוח את החגורה ולשחרר את מחסומי הפה עם עלבונות שלא היו עוברים את הבמות הרגילות. ועם זאת, האווירה הוכתבה על ידי הסיסמה שתבעו במועדון: "אנחנו צולים רק את אלו שאנחנו אוהבים".

https://youtu.be/dIVXl-yx65k

הפורמט הפך לאהוב במיוחד על הקומיקאים, ודילג ממועדון החברים האקסלוסיבי למסך הקטן בשלהי שנות ה-60, אז שודרו כמה מהרוסטים של הפרייר'ז קלאב ברשת NBC, כולל רוסטים על קומיקאים אגדיים כמו ג'וני קרסון, דון ריקלס וג'רי לואיס, שהפכו את הפורמט דה פקטו לכבוד הגדול ביותר שניתן להעניק לקומיקאי שעדיין לא התפגר. בשנות ה-70 הרוסט זכה לשינוי ראשון בדי.אן.איי (ובמנותק מהרוסט המרכזי של הפרייר'ז קלאב) כשמותג מחדש במסגרת תוכניתו של דין מרטין כרוסט לסלברטיז – הקומיקאים נשארו בתור הצולים, אבל הנצלים על הגריל היו בעיקר אנשים מפורסמים, החל מרונלד רייגן, וויליאם שטנר ויו הפנר ועד לפרנק סינטרה, מוחמד עלי ומיסטר טי.

אחרי הפסקה קלה של כעשור, בזמן שכולם עדיין נרגעים מהסמים של האייטיז, הרוסטים המקוריים של הפרייר'ז קלאב חזרו למסך לקראת סוף שנות ה-90 ברשת שתהפוך לבית של הרוסטים עד היום, קומדי סנטרל. בשלב הזה חזרו לפורמט המקורי עם אירועים שהתמקדו בקומיקאים כמו דרו קארי, רוב ריינר וצ'אבי צ'ייס, אבל במהרה נחטפו על ידי הרשת (יחד עם הקומיקאי שהפך לשם נרדף לרוסט, ג'ף רוס) וחזרו לפורמט הסלבז. אפשר ממש לראות איך בכל שנה חוש ההומור של הנצלה הופך לפחות משמעותי, בעוד מעמדו ודמותו הציבורית נהיו העיקר. כך קיבלנו רוסטים (לא רעים, למען האמת) של פמלה אנדרסון, פלייבור פלייב, דיוויד האסלהוף, ומאוחר יותר, צ'רלי שין, רוזאן בר ודונלד טראמפ.

בימי קומדי סנטרל הפך הרוסט מבילוי של מועדון חברים למופע מושקע, פופולרי ורווחי כמו טקס פרסים (ולמעשה, עוצב על בסיס טקסי הפרסים של MTV), או במילים אחרות, עסק שצריך לתחזק, וכיאה למורשת הקפיטליזם גם לטפח ולהגדיל. כך בכל שנה הכוכבים הפכו גדולים והקומיקאים לזניחים, מרת'ה סטיוארט הועדפה על פני פאטון אוסוולד ועד הרוסט האחרון ב-2019 (אלק בולדווין, שמפורסם בהומור העצמי שלו) כבר היה ברור – זה לא מה הייתה הבדיחה הכי קוטלת, אלא מי אמר אותה. העיקר שהביאו את קייטלן ג'נר.

עם השחיקה באיכות הגיעה גם הירידה היציבה בכמות הצופים (עם קפיצה צפויה ברוסט על ג'סטין ביבר מ-2015), ובקומדי סנטרל הבינו שהם חייבים לגוון, וכך הביאו למסך פורמט שרץ במועדוני סטנדאפ מחתרתיים בשנים האחרונות: הרוסט באטל – קרב בין שני קומיקאים על ניקוד שופטים. הבאטל רוסט, בהתאם לאלמנט התחרותי שלו, הביא לבמה קומיקאים צעירים ורעבים והחיה קצת את הפורמט העייף, תפס תאוצה ברחבי העולם (הגרסה הבריטית בהנחיית ג'ימי קאר מצוינת) ואפילו הגיע לישראל לרגע קט אבל גם התפוגג כמעט באותה המהירות. כנראה שבלי סלבז זה לא מחזיק. לרגע קל גם ניסו בנטפליקס להרים רוסט של דמויות היסטוריות (בגילומם של קומיקאים) אבל זה בקושי שרד עונה.

https://youtu.be/3rgTph6Boao

וכך, אחרי שנתיים ריקות מרוסטים, הפורמט חזר בגרסה מרודדת לחלוטין עם להקת בנים ובדיחות על זין גדול. מופע ליקוקים משעמם שרוקן מכל תוכן את הקסם של הרוסט, שהיה מקום בו קומיקאים יכולים להתאסף ולכבד את האנשים שהם אוהבים בעזרת בדיחות משוחררות רסן והפך למפעל יח"צ. זה הוא כנראה לא סופו של הפורמט. הוא ימות כמו שצריך במיינסטרים, מוות עלוב ופאתטי, ויקום לתחייה מחדש בפינות אפלות חדשות. אולי כשיחזרו הימים שבהם יצלו רק את אלו שאנחנו באמת אוהבים, אפשר יהיה לצחוק מכל הלב שוב. לא הייתי בונה על מועדוני חברים, אבל כנראה שבמועדוני הסטנדאפ עוד יקום הקומיקאי שימצא דרך חדשה לקרוא להסביר עד כמה אמא של מישהו שמנה.

• ❤ תרבות
• קומדיה
• סטנדאפ
• גריל
• נטפליקס

• Facebook
• Twitter
• Email

מסלול הקפה – קיוסק קפה חדש ומושקע

בעונה האביבית הזאת, כשכל מה שמתחשק הוא לשבת בשדרה וליהנות מהאקליים הכי נעים שתל אביב יכולה להציע, הקיוסק קפה החדש שבשדרות נורדאו הוא המקום הנכון, בזמן הכי נכון. קבוצת פרוסות פקטורי, שבדרך כלל מקימה בתי קפה עבור חברות היי־טק, פתחה בית קפה מושקע בתוך מבנה ישן של קיוסק בפינת רחוב סוקולוב.

מלבד העובדה שהמקום שופץ עם איזו קריצת רטרו של פונטים שחורים מיושנים, לבֵנים אפורות והרבה עץ בגוון טבעי שמכסה על המקום, מציעים פה איזה מסלול חדש ללגימת קפה. אפשר לבחור בין קפה הפוך פשוט בתעריף קופיקס של 5 ש"ח לכוס או להזמין במסלול היוקרתי קפה של מאורו ב־9־10 ש"ח לכוס. תוכלו להתיישב אל כיסאות הבר הגבוהים ולאכול כריכים מלחמי קסטן, או בגטים בעבודת יד (14־26 ש"ח), סלטים (למשל סלט אסייתי של פאפיה בעונה; 14־32 ש"ח), ובהמשך יפציעו כאן כנראה גם קישים.

נורדאו, שד' נורדאו פינת סוקולוב, ראשון־חמישי 7:00־24:00, שישי 7:00־שעה לפני כניסת השבת

אני קרלוס – שף ותפריט חדשים בלה אוטרה

חצי שנה עברה מאזהפתיחה המסקרנת של מסעדת לה אוטרהוכבר המקום מתהדר בשף חדש. אחותה הקטנה של האימפריאל צירפה לשורותיה את השף קרלוס סלמון, שמשיק השבוע תפריט חדש ומעורר תיאבון: המנות, כיאה למטבח מקסיני־קאריבי כוללות הרבה דגים נאים, תבלינים מפתיעים ושילובים מעניינים.

בתפריט תמצאו סשימי דג ים על קרם אבוקדו ובצל סגול, קרמבולה, צ'ילי ושמן שקדים (52 ש"ח); סביצ'ה אדום של דג ים, לצ'ה דה טיגרה, אבוקדו, צנונית וזרעי קמומיל (54 ש"ח); טרטר בקר עם גוואקמולה, בצל חרוך וסלסה רוחה (58 ש"ח); גורדיטה – כיסוני קמח תירס במילוי שרימפס, גבינת ווחקה, בצלים מקורמלים בביסק סרטנים ואפונת שלג (48 ש"ח) ועוד. ותיקי המקום יכולים להירגע: מנות הדגל לא הוצאו מהתפריט ועדיין אפשר לנשנש מנת שרימפס קוקוס עם סלסלת אננס וצ'ילי (45 ש"ח) ומנת ספייריבס עם פריחולס, אבוקדו מטוגן וריבת צ'ילי חלפיניו (74 ש"ח).

למסעדת לה אוטרה

מאנץ' מקסיקני – מקסיקנה מחליפה את אל טאקו

במהלך החודשים האחרונים דווח פה על השיפוץ העמוק של מקסיקנה. המקסיקנית הוותיקה נסגרה למשך תקופה ממושכת במטרה להגדיל את נפח המטבח ולייצר מנות מתוחכמות יותר, ובעיקר כדי לספק לעיר הזאת שגוועת מרעב למאנץ' מקסיקני. מתברר שזה עבד עוד יותר מהצפוי, וזו הסיבה שמזללת אל טאקו בירמיהו הופכת בימים אלה לסניף שני של מקסיקנה. טאקוס, בוריטוס, טוסאדס, פהיטס, קסאדס ושאר ההיילייטס של המטבח המקסיקני שהוסיף השף מיכאל סיידוב הם לב התפריט. המנות מתבססות על טורטיות, רטבים וסלסות – הכל נעשה במקום.

שירות המשלוחים של מקסיקנה יביא אליכם הביתה נאצ'וס ביתיים חמימים עם סלסה (29 ש"ח); מרק סופה דה טורטייה עם חזה עוף מפורק, ירקות ורצועות של קריספי טורטייה מוגש עם אבוקדו וגבינת צ'דר (39 ש"ח); טורטיות חיטה אפויות במילוי שום ומוצרלה עם סלסה בלנקה (34 ש"ח); אנצ'ילדה פויו טינגה עם נתחי עוף, מתובלים בצ'יפוטלה מעושן ועגבניות שרופות, גבינת מוצרלה, סלסה עם גבינת צ'דר ושמנת חמוצה ( 64 ש"ח) ועוד.

מקסיקנה (סניף חדש) ומקסיקנה משלוחים,ירמיהו 17, 500993־700־1, כל יום 12:00־24:00.mexicana.co.il

אוכלים על גחלים – אירוע אוכל מחוץ לעיר

חתונה בלי חתן וכלה ומסיבה של טבחים הן רק שתים מהדרכים לתאר את מסיבת "קרקס על גחלים" שמתקיימת זו השנה השלישית. המסיבה נוצרה בשיתוף פעולה בין חוות צוק – המעדנייה, יקב תבור ובר היין ברוט, ותתקיים השנה בסימן פורים ותחילת האביב עם אוכל טוב, מוזיקה מצוינת, יין ללא הגבלה והרבה שמח. הרעיון שעומד מאחורי הקרקס הוא מפגש בין אנשים שאוהבים לאכול ולשתות בלי שניתנת כותרת חגיגית לאירוע. חומרי הגלם האיכותיים של חוות צוק מפגישים את הטבחים של המעדנייה עם הטבחים של הברוט ליום בישול ללא תפריט, וכולם מרוויחים מיצירתיות וספונטניות מתפרצת.

השנה יקימו צוות השפים מטבח המתבסס על אש טבעית – מדורות, מעשנות וגריל פחמים – ויבשלו טלאים, עופות, דגים, פירות ים וירקות בכל דרך שיחפצו. האירוע ילווה ביינות מסדרת אדמה של יקב תבור לצד משקאות אלכוהוליים נוספים שיימזגו ללא הגבלה. על הצד המוזיקלי תהיה אחראית להקת Orly Roots שתנגן מוזיקה חיה מתחילת האירוע עד סופו (290 ש"ח לאדם, 120 ש"ח לילד עד גיל 12 וחינם לילדים עד גיל 6). הסעה מתל אביב תצא ב־10:00 ותעלה 65 ש"ח הלוך־חזור. רכישת כרטיסים מראש בלבדבאתראו במעדניית חוות צוק.

קרקס על גחלים, כרם רמת סירין כפר תבור, שישי (25.3) 11:00־שקיעה. לרכישת כרטיסים:zuk-farm.co.il

קלימרה! בראנץ' חדש ויווני

בראנץ' חדש מצטרף לעיר, הפעם מכיוון השכונות הצפוניות: מסעדת גרקו באזורי חן משיקה ארוחת בוקר במקצב יווני שמח. כמו בטברנה שמחה המנות שופעות והמגוון רב – סלטים, גבינות, דגים, מאפים – העיקר שלא יחסר ויהיה שמח, בטח כשיש קנקנים עם קוקייטלי אוזו וברנדי יווני. התפריט מחולק למנות קרות קטנות ולמנות חמות גדולות.

בקטנות תמצאו סקורדיליה – ממרח שום, שקדים ושמן זית (12 ש"ח); טירוקפטרי – ממרח פלפל קלוי פטה וגבינה כחולה (14 ש"ח); פלמידה כבושה עם יוגורט כבשים (16 ש"ח); הרינג כבוש בשמן זרעי כוסברה ולימון (16 ש"ח); ציזיקי (12 ש"ח). במנות הגדולות תוכלו לבחור בין טירופיטה – מאפה פילו וגבינות עם ביצה קשה מגורדת ויוגרט יווני (48 ש"ח); קיאה – מקושקשת יוונית, רוטב עגבניות, בצל, פטה, פטרוזיליה ולחם קלוי בגריל (42 ש"ח); וקרם פאבה – קרם אפונה צהובה עם ביצה חצי רכה, פלפל חריף, בצל סגול ופטה (48 ש"ח). חובבי המתוק יגלו מנות כמו יוגורט יווני עם פרי מסוכר (39 ש"ח); לוקומדס – כדורי בצק מטוגנים בדבש וקינמון (39 ש"ח); פילו תפוזים – מאפה פילו, קרם יוגורט ותפוזים (39 ש"ח).

למסעדת גרקו. מומלץ להזמין מקומות מראש

אין כמו יפו בבקרים – ארוחות בוקר שוות

ארוחת בוקר במלון בוטיק נשמעת תמיד שווה יותר מכל אופציה אחרת. התפאורה, השירות, הכלים – הכל משדר חו"ל, ובחו"ל הכל אלגנטי ומוקפד בדיוק כמו שאנחנו אוהבים. במלון הבוטיק מרקט־האוס שבלב שוק הפשפשים ביפו החליטו סוף סוף לפתוח את ארוחות הבוקר לקהל הרחב. הארוחה כוללת מזנון עמוס בלחמים, מאפים מלוחים ומתוקים, גבינות רכות וקשות, ירקות טריים, סלטים, מגש סביח עם חצילים מטוגנים, טחינה וביצה חומה, פירות העונה, מבחר סוגי חלבה, ריבות תוצרת בית ופינת בריאות עם אגוזים, צימוקים, פירות יבשים, זרעי פשתן וצ'ייה. אחרי שהעמסתם כמו ישראלים טובים מהבופה, תוכלו להזמין מנה אישית לבחירה כמו חומוס הבית המוגש עם פיתה, חמוצים וביצים; שקשוקה ירוקה על בסיס תרד ומנגולד; שקשוקה אדומה ועוד. התענוג היפואי יעלה לכם 80 ש"ח וכולל שתייה חמה ומיצים סחוטים טריים במילוי חוזר ללא הגבלה.

מרקט־האוס, בית אשל 5, 7974000־03, כל יום 6:30־12:00

• אוכלים שותים
• גריל
• ארוחת בוקר
• גרקו
• פרוסות פקטורי
• לה אוטרה
• קרקס על גחלים
• בוריטו
• בראנצ'
• מקסיקנה
• חוות צוק
• קפה
• ירמיהו
• ברוט
• טאקו
• שדרות נורדאו
• מרקט האוס
• דגים
• אל טאקו
• חדשות האוכל
• קוקטיילים
• בתי קפה
• סנדוויצ'ים

• Facebook
• Twitter
• Email

מאחורי זכוכית שקופה עומד גרילמן ומנפנף בכוח מכסה פלסטיק מעל גריל. זה לא גריל גז, אלא גריל פחמים אמיתי שמעלה עשן, ניצוצות וריחות מנגל משכנעים לא פחות מאשר גן צ'רלס קלור בערבי חג. העשן הזה הוא לב הקונספט של טרגון פיתה גריל. חן מושל, שפתח את המקום עם בן דודו גלעד מושל, מסביר שהכי חשוב היה להם להדגיש את עניין גריל הפחמים, ואפילו בלוגו נראה גריל ביתי קטן. העיצוב הוא בסגנון יווני וכולל קיר שכולו כחול, נברשות צבעוניות והתמסרות אבסולוטית ללוק; אבל הלוח המחיק שעליו נכתב התפריט מחזיר את המזללה למקום מושבה בשוק לוינסקי: מעורב תל אביבי, נקניקיית מרגז, קבב טחון במקום, פרגית, אנטרקוט (25־31 ש"ח).

אחרי צלייה על הגחלים, הבשר מוכנס לבצק דקיק חצי אפוי עם מבחר רטבים, בהם רוטב טרגון שנתן למקום את שמו. בשלב הבא הבצק מקופל כמו מעטפה, מהודק בסד ברזל וחוזר לצריבה על הגחלים עד חריכה בקצוות. נוסף למנת הפיתה־גריל מגישים כאן צ'יפס או שיפודי הום פרייז (14 ש"ח) וסלט עוף (36 ש"ח). הגל המעושן של מסעדות העיר הגיע לשוק לוינסקי בפורמט של מזללה. זה אמנם לא לגמרי מהיר – תיאלצו להמתין לצריבה הכפולה של הבשר ושל הבצק על הגחלים – אבל התוצאה הלוהטת מתומחרת במחירים עממיים. בטרגון נראה שגם לענה דרקונית יכולה לנשוף אש.

למידע נוסף על טרגון פיתה-גריל

• אוכלים שותים
• חן מושל
• טרגון
• גריל
• לוינסקי
• שוק
• פלורנטין
• גלעד מושל
• חדשות האוכל
• בשר