• Facebook
• Twitter
• Email

אמצעי טשטוש

אחרי שחווינו ערב בלתי נשכחעל הבר של הברמן הטוב בישראל, החליטה בוני (כתבת הלילה, נציגת דור העוד-מעט-Z) לקחת את רוזין (כתבת האוכל) לטריטוריה שלה, להלן: התדר. המטרה: קורס היפסטרים מזורז. האמצעי: פיצה ומשקאות ברד עם אלכוהול. כיאה למסורת המדור, כל אחת הגיעה שיכורה מהבית. רוזין חיסלה כוס ג'זמין ברוטשילד 12 ובוני שתתה את אותו קמפרימהמדור הקודם. הגענו שמחות ומלאות ציפייה לנשנש ולשתות.

מוזיקה

הגענו ביום שני, רגע אחרי שנציגים מערוץ הכיבוד תפסו את המיקרופון. הקו המוזיקלי, בין הפטפוטים שלהם שנשמעו כמו קקופוניה בתחנת רדיו בבית ספר, היה בעיקר היפ הופ רגוע שהתאים לצ'יל של תחילת הערב. חשוב לציין: זכינו לראות את Sugar Hill Gang (רוזין: מה, מי? בוני: הם כאילו הראפרים הראשונים בעולם!) יושבים כמו אחרוני שחקני השש-בש בים.

הימרחות

נתחיל מהסוף: לא נוח. כחלק מהוייב של "זרקנו פה כמה כסאות ושולחנות שיראה שלא אכפת לנו אבל יצא לנו סופר קול" הכסאות לא באמת נוחים אבל זה לא ממש משנה. כסאות עץ לצד כסאות פלסטיק ושולחנות מתקפלים לגמרי עושים את העבודה. מי שחפץ בהימרחות של ממש או משענת במקרה של סף אלכוהול נמוך, העמודים שמחזיקים את הפסאז' האימתני ישמשו לכם לעזר.

עוד ביקורות ברים שיכורות שאסור לפספס:
שלחנו את נועה בונה לטוטו קארה וזה נגמר בשירותים
בוני שברה כוס בספוטניק והכל היה בסדר
הרחבה של בר האוצר הפתיעה אותנו

שירות

כמי שלא הייתה בתדר מעולם, רוזין הגיעה עם אפס ציפיות פלוס סיוטים מהשירות בפורט סעיד. אך, הפתעה: השירות היה אדיב, מהיר, נעים וממש לא עילאי ומתנשא. האחמ"ש/מלצר שלנו, עומרי, שיחק אותה לגמרי עם הסבר מהיר על הקוקטיילים, התאמה מושלמת בין נועה לדרינק שלה ואפילו הצהיר מראש שהפיצה תיקח קצת זמן. אהבנו.

דרינקים

בוני שתתה את הברד מנגו (אבסולוט אפרסק, מנגו איילנד חמוציות, דובדבן, טריפל סק וקצת לימון)בעוד שרוזין הלכה על הג'ין היבסקוס (ג'ין,תה היבסקוס מעשי ידי התדר עם פלפל אנגלי, ג׳ינגר מיובש גרוס, קצת קינמון, מרכיב סודי וסירופ נענע). בוני, ילדה בחיים ובתחום האלכוהול, מצאה עצמה נשברת אחרי ברד וחצי. רוזין, נאלצה לדגום גם מהברד השני (אבסולוט אגס, קוקוס, אננס, ג'ינג'ר ולימון סחוט) אשר מרקמו סמיך יותר פלוס חיזוק כדי שמשהו יתחיל לזוז. אנחנו חייבות לשנות את המאזן, זה לא כיף שאחת שיכורה והשניה סחית. זה גם יקר.

אווירה

לא סתם דובר רבות על האווירה של התדר. המיקום הנוכחי רק מדגיש שמדובר בחבר'ה שיודעים מה הם עושים: זה מרגיש קצת כמו חו"ל, קצת לבנט, קצת חפיף והרבה מקצועי. אחרים שנים של החלפת לוקיישנים התדר פיצחו את הנוסחה ועשו נכון שבחרו בלוקיישן הזה כקבוע. המוזיקה, הרחבה, והחומר האנושי (היפסטרים לצד משפחות עם ילדים) הופכים את התדר למקום שמקבל את כולם, ולכולם נעים לשבת בו.

עישון

המקום תחת כיפת השמיים, אף אחד לא יעיר לכם אם אתם מעשנים או מה אתם מעשנים.

מדד הקיא

השירותים נקיים באופן מפתיע, הדרך אליהם רצופה גלריות, גרפיטי ואורות ניאון מעוררים חשד. יחד עם זאת, יש אספקה של נייר טואלט בשפע וניתן להכנס בזוגות.

מדד המאנצ'

וואלה, לא עפנו. הפיצה טעימה, אבל היא לחלוטין לא מצדיקה את ההייפ שנוצר סביבה. הפרופורציה ענקית (ראו תמונה) היא טעימה והייתה נמכרת ונאכלת בכיף גם אם לא היה שם של שף מאחוריה.

הגלידה אשר נחלבה מחלב שקדים שהושקה בשבוע שעבר הייתה מוצלחת מאוד: טעם וניל משובח ומרקם שמזכיר גלידת שמנת עם אווריריות של סורבה.

לחיים, ותנקי את היד יא מגעילה. הגלידה של התדר. צילום: דנה כספ לביא

ולסיכום

השיחוק הגדול של הערב לא הייתה הפיצה, הדרינקים או הוויב – אלא נפילת האסימון של רוזין. לתדר הודבקו במהלך השנים סטיגמות של שירות לא טוב, אוכל סביר ובעיקר מקום של היפסטרים צעירים שאם אתה לא מכיר את אותה להקת אינדי שהם מאזינים לה אין על מה לדבר איתם. וואלה, טעות: השירות היה מעולה, הוייב היה נעים והלוקיישן עטף את הכל בקולית חוצה גילאים והגדרות חברתיות. צאו לתדר, אהבנו לגמרי.

[tmwdfpad]

• אוכלים שותים
• שיכורה על הבר
• המדריך למתדלק
• נועה רוזין
• אייל שני
• פיצה
• צח בר
• חדשות האוכל
• תדר
• ביקורת ברים

• Facebook
• Twitter
• Email

כרם התימנים הוא מקום טעון רגשית עבורי. בחיפוש אחר דירתי הראשונה במרכז העיר ראיתי פנינת חמד מושלמת בכרם. דירה משופצת, זולה, מוארת, עם סלון ומרפסת, ושירותים שאינם חולקים כיור עם המטבח. כבר הייתי יכולה לדמיין את חיי הנינוחים בשכונה: יורדת לקנות ירקות בשוק, מכירה את כל מסעדות מרק הרגל ומתחילה לצאת עם גולש חתיך בשם אמיתי שהוא במקרה הייטקיסט וגם די.ג'יי. שותפי דאז (ארור תהיה לנצח נצחים אלון) הטיל וטו על הפנינה ומצאתי את עצמי בדיזנגוף, צעירה ובועטת בין המון בורגני. עכשיו אני חוזרת לאיפה שהכל התחיל.

עוד ביקורות ברים שיכורות:
שלחנו את נועה בונה לטוטו קארה וזה נגמר בשירותים
מה יש להיפסטרית, יפנית וסטודנטית לממשל לעשות בבר קוקטיילים?
הלכנו שיכורים לאוצר והיינו בהלם ממה שקרה על הרחבה

פתיחתו של בר החלל, המקום הבולט ביותר שהגיח לאחרונה בכרם, כבר הוזכרה כאן יותר מפעם אחת, מהתחלתו כקרטל תל אביבועד הדיג'יגדל שעשה לבר מוחיטו. כך או כך, עושה רושם שכעת התנאים הבשילו להגעת המבחן האמיתי – ביקורת ברים שיכורה.

אמצעי טשטוש:

לכבוד הערב הוצאתי את התותחים הכבדים: חברת ילדות שמכירה אותי מגיל שנתיים ולעולם לא תפסיק לאהוב אותי בשילוב וויד רפואי וקמפרי שיושב אצלי כמה חודשים טובים במקפיא. עשינו את טעות חיינו ולקחנו מונית שירות לחלל, מה שהביא אותי להיות האדם המעצבן הזה שמנסה להיות סחבק ולדעת את השמות של כולם במונית. אחרי שירדנו ועשינו את צעדת האיכס בתוך מיצי הקיבה של השוק – הגענו לחלל.

מוזיקה:

החלל שומר על הקו של מוזיקה "היפסטרית". טכנו לא יהיה פה אבל היפ הופ צ'יל/מרים, ביטים אוריינטליים, דיסקו אלקטרוני וכל מה שגורם לאנשים להזיז את הישבן ואת הראש באופן בלתי רצוני כן יהיה. הגענו ביום חמישי שהתחיל במוזיקה ערבית והתחלף בפיק של הערב להיפ הופ שגרם לי להגיד "דאאאאאאאאממממ" בסביבות השלושים פעם.

הימרחות:

בפתיחתו של המקום כקרטל תל אביב הייתה ממוקמת מחוץ לבר ספת פשפשים מדהימה שהייתה מוצצת לך את הדם ונותנת לך אופציה להימרח בסטייל. כיום, אופציית ההימרחות היחידה היא להישכב על הספסל המוצמד לקיר ולקוות שמישהו יזרוק לכם שמיכה. המקום מרושת בכסאות (עם משענת! חשוב!) אבל מקומות אמיתיים לרביצה – לא תמצאו.

שירות:

השירות בחלל הוא על טהרת הצ'יל. בצורה מפתיעה גם כשהמקום מלא עד אפס מקום המלצריות רגועות, חייכניות כמו סטלן שזה עתה התארגן לחודש. להוציא את אחד העובדים שהיה נראה כאילו הוא עוד שניה מתפוצץ ומעיף קונפטי של איברים פנימיים על כולנו.

דרינקים:

המוחיטו הרגיל (רום הוואנה 7, לימון כתוש וסחוט, נענע וסודה) די סטנדרטי מבחינת הטעם. הוא טעים אבל לא מעיף את הסכך. הדעה על מוחיטו הקוקוס הייתה חלוקה מכיוון שאני חושבת שקוקוס מקומו בסבון פלמוליב וחברתי משכבר הימים גרסה שהוא "פנומנאלי". השוס האמיתי בגזרת המוחיטו היה מוחיטו האננס. הזמנתי בסך הכל שלושה קוקטיילים בטעם אננס, שזה הישג מרשים בהתחשב בכך שלוקח לי בסביבות השעה לסיים קמפרי תפוזים.

שחקן מפתיע הוא קוקטייל האבטיח (חצי לימון וקצת אבטיח כתושים, מנה של ערק וחצי מנה ליקר אבטיח, נענע וסוגרים עם מים). ערק ודומיו בדרך כלל לא עובדים אצלי בתחום המשקאות אבל לטעמי הוא האפיל על קוקטייל האננס וגרר אמירה מצד אחד השותפים, לפיה "אם את כל כך אוהבת את זה תכיני בבית זה די פשוט".

אווירה:

האווירה בחלל מתחילה מהעיצוב המטורף. קשה להתעלם מציורי הברוקן פינגרז שנשארו מימי קרטל תל אביב על הקירות, ומעניקים למקום וייב אנדרגראונדי, חו"לי ופוטוגני לאללה. אם תרחיקו לכת לחלל האחורי תוכלו למצוא תערוכות מתחלפות של אמנים צעירים ומקומיים.

המקום חברותי לחיות ותוכלו לפגוש את החתול ששון והכלבה מוקה ששולטים בו ביד רמה. תושבי כרם התימנים אינם חוששים מלהביא את כלביהם והחלל תמיד שוקק בכלבים (ובני אדם).

מה שמוריד קצת הוא העובדה שהסאונד בחלל מקשה על יצירת שיחה אם לא מדובר באדם הצמוד אליכם. חוץ מזה, יש מוטיב חזק בחלל של "כולם מכירים את כולם" ו"כולם חברים של הבעלים", אך לא במידה שתפריע לבליין החפץ בביקור חד פעמי.

עישון:

מותר לעשן בפנים. המזגנים הפועלים בפול פאוור בשילוב מאווררים שבאים לעזרת חבר יוצרים את המצב סביל לחלוטין.

מדד הקיא:

הדרך לשירותים ארוכה ומפותלת. תכלס, יכול להיות שלא. יכול להיות שהדרך לשירותים ממש קצרה אבל והשילוב שהיה נראה לי כמו רעיון טוב בתחילת הערב נתן את אותותיו על שיקול הדעת. "לא למות, לא למות" שיננתי לעצמי. קיוויתי שאני הולכת ישר, קרצתי למלצרית כמו סחבקית אמיתית והלכתי לשירותים. השירותים בחלל מוארים בקטע לא ברור, ואם משום מה בא לכם להתפקס, הם לגמרי יעשו את העבודה. לנוחיותכם יש ברז מים בתא, שבמידת הצורך יחסוך לכם את הבקשה לכוס מים/שישטפו לכם את הפנים.

מדד המאנצ':

החלטתי בצעד חסר תקדים ללכת על הסנדוויץ' הטבעוני. מצב טריקי מאחר ואנחנו בבר. להפתעתי הסנדוויץ' היה פאקינג טעים. לא יודעת מה יש בו וגם לא אכפת לי. אולי קישואים. הוא לא הרגיש טבעוני, הוא הרגיש כאילו מלאכים גמרו לי בפה.

ולסיכום:

היה לי כיף להיות שיכורה בחלל כי לא נדרש ממני להפגין אוריינות תקשורתית. רוב הזמן שכבתי על הספסל הצמוד לקיר והרמתי ידיים באוויר כמו מטומטמת. עם זאת, השילוב בין הקהל המגניב, העיצוב, ששון החתול, הסנדוויץ' המוצלח והמוזיקה מייצרים מוצר מגניב ונדיר יחסית בעיר. הפיק-אפרים יתבאסו כתוצאה מהקושי לדבר (או שמא יהפכו זאת לטובתם ויגידו דברים כמו: "בואי נלך לדבר במקום שקט יותר"), ובאופן כללי המקום מיטיב עם הרוקדים, ופחות עם המשוחחים באינטימיות.

• המדריך למתדלק
• קבוצת לס
• איתמר אבן
• קרטל תל אביב
• ברוקן פינגאז
• כרם התימנים
• שיכורה על הבר
• חיי לילה
• ביקורת ברים
• חלל
• תרבות

• Facebook
• Twitter
• Email

אמצעי טשטוש:

בהתאם למסורת העיתונאית החדשה שאימצתי, נקודת ההכנה שנבחרה הייתה דירה של חברה, הפעם על אלנבי. מכיוון שהיא החליטה לחיות על פי עקרונות הבודהיזם ואינה שותה אלכוהול, אלא מתקיימת על מרלבורו לייט בלבד, הבאתי שחקנית חיזוק בדמותה של חברה מוצלחת יותר שהגניבה בקבוק שבלי יקר ומצוין מבית הוריה המבוססים. הבקבוק נגמר ויצאנו לכיוון האוצר.

מוזיקה:

ימי חמישי מוקדשים לליין היחסית חדש, מסיבה באוצר. אני קוראת לז'אנר הזה "מוזיקה רקידה": הקו המוזיקלי נע בין היפ הופ על סוגיו, נגע בביטים ים תיכוניים ומדי פעם ניתן היה לזהות הבלחות של פופ.

A photo posted by Dean Baller (@deanballer)onMay 31, 2016 at 6:56pm PDT

הימרחות:

אם חפצתם בתנומה קלה, הספות ליד הרחבה הפנימית יקבלו אתכם בזרועות פתוחות. אם אתם בעניין של אוויר צח, לא נמכור לכם לוקשים: אין סיכוי שתמצאו מקום בשולחנות הישיבה שבחוץ, כי הם תמיד תפוסים. תמיד (אלא אם כן אתם בקרו של ארי פינס). טיפ: הרחיקו לכת למדרגות שליד הפורט סעיד. מדובר בספוט מצוין להימרחות שגם יביך את החברים שלכם.

שירות:

היחס לא אישי מכיוון שקצב העבודה מזכיר מגה-בר אפוף צרפתים בשיא העונה: באוצר ישנו בר אחד המאוייש בשני ברמנים שעושים עבודת קודש בשירות ההמון הצמא לג'ין וטוניק. אם אתם שיכורים מכדי להזמין, שלחו את החבר הסחי למשימה כי אתם פשוט לא תצליחו. מניסיון.

עוד ביקורות ברים שיכורות שתאהבו:
ביקורת ברים שיכורה על הספוטניק
ביקורת ברים שיכורה על הקונסיירז'

A photo posted by Dean Baller (@deanballer)onJun 22, 2016 at 4:25pm PDT

אווירה:

בפנים:מזמן לא ראיתי רחבה שממש רוקדים בה. אנשים לא מסתכלים אחד על השני, כולם רוקדים פשוט כי בא להם לרקוד. מצאתי את עצמי – שתמיד יושבת, כי עדיף לשפוט אנשים מהצד – קופצת במקום בהתרגשות לצלילי להיט אר נ׳ בי משנת 2002 לצד גיי גרמני בשם אולאף. כיף.
בחוץ:לא סתם הרחבה החיצונית של האוצר זכתה לכינוי "הקלרה של ההיפסטרים", והיא מוקדשת כולה למינגלינג של הסצנה התל אביבית. הקהל תל אביבי מהשורש, וזה כנראה מה שמדמיין הטוקבקיסט העצבני כשהוא חושב על קוראי Time Out.

A photo posted by טיים אאוט תל אביב (@timeout_telaviv)onMay 9, 2016 at 3:26pm PDT

עישון:

בפנים מותר לעשן, אבל הרבה אנשים מחליטים לוותר. ברחבה החיצונית מעשנים. מכיוון שיש המון מרחב, צעד לאחור יספיק לשונאי העשן.

A photo posted by Dean Baller (@deanballer)onJun 28, 2016 at 9:14pm PDT

מדד הקיא:

גם כאן הופתעתי לגלות שירותים נקיים, ואלה של האוצר יכולים היו להשתלב בדירה של חבר עם קיק לתאורה סקסית.הבעיה:יש רק שני תאים, ואם תרצו להקיא תצטרכו להרוס לכל מי שמחכה שעות בתור הנכסף.הבונוס:צעדה מביכה בריח הצ'יריוס שאכלתם לארוחת ערב. מיקום אלטרנטיבי נהדר להקאה נמצא מאחורי המדרגות ליד פורט סעיד (סליחה, אייל). אם כבר נמרחתם, אין סיבה שתעשו יותר משני צעדים כדי להקיא בסתר.ספויילר:להקיא מאחורי המדרגות של פורט סעיד שווה ערך להקאה מאחורי רמקול בבלוק.

A photo posted by Noa Bonné (@noabonne)onJun 9, 2016 at 4:30pm PDT

מדד המאנצ':

לא קיים תפריט אוכל באוצר.

סיכום:

כיף להיות שיכורה באוצר. השילוב של מזגן בפול-פאוור והאפשרות לרקוד כמו מטורפת מבלי לקבל פרצופים מאנשים הפכה את הבילוי לכיפי וקליל – עם חבר אחד או בקבוצה גדולה.
כל המעוניינים בהעמסה כזו או אחרת, האופי הסוציאלי של האוצר מאפשר ניסיונות להזרים את הטעות הבאה שלכם.

לאוצר

• אוכלים שותים
• אלכוהול וקוקטיילים
• פורט סעיד
• אוצר
• המדריך למתדלק
• ביקורת ברים

• Facebook
• Twitter
• Email

אמצעי טשטוש:

הערב נפתח בדירתי הממוקמת במרחק שתי דקות הליכה מהקונסיירז'. אחרי שהזהרתי את חברותיי (יפנית נמוכת קומה וסטודנטית לממשל וקיימות) שמדובר במקום קצת שונה ממה שאנחנו רגילות אליו ואף אחד לא ילבש כאן גרביים מאוירים בעלי מריחואנה, הוצאנו את התותחים הכבדים – וויסקי קולה. רוב הבקבוק התרוקן לו ויצאנו לדרך.

מוזיקה:

הקונסיירז' הוא בר חסר ליינים, כך שלא ידענו למה לצפות. הקו המוזיקלי שבחר הדי.ג'יי לחצי הראשון של הערב היה ים תיכוני-ערבי שגרם לי למחוא כפיים ולשכוח מאשכנזיותי. החצי השני היה מוקדש להאוס, שהיה גם הוא משובח, אבל לא עזר לנו להבין איזו אווירה מנסים להשיג כאן.

הימרחות:

אם מזלכם שפר עליכם והתיישבתם במתחם החדש שהקונסיירז' פתח לא מזמן, יהיה לכם יותר מכיף לשכב בשכרות עלובה על אחת הספות ולתפוס תנומה קלה. בשאר המקרים תצטרכו להסתפק במשענת של כסא רגיל.

שירות:

מכיוון שישבנו תחילה במתחם החדש והמעט מרוחק מהחלל הפנימי, הרגשנו שלקרוא למלצרית זאת משימה בלתי אפשרית. מצד שני, אולי פשוט היינו שיכורות מכדי להרים את היד. בסופו של דבר, בעצתה של המארחת הנחמדה שהחזיקה אותי כדי שלא אפול, עברנו פנימה וגילינו עולם חדש של אחלה שירות. למרות שהיפנית נרדמה על כתפי וממשל וקיימות ניסתה במשך רבע שעה לגלגל את אותה סיגריה, המלצרית ששירתה אותנו פירטה בסבלנות על תפריט הקוקטיילים (שנראה כמו ספר החיים של בלן מקטנטנות), תוך ניסיון למצוא לנו משקה שיהיה לטעמנו.

A photo posted by Concierge Tel-aviv (@concierge_telaviv)onAug 21, 2015 at 8:58am PDT

אווירה:

במהלך השבוע הקונסיירז' נמצא תחת כיבושו של הקהל התל אביבי, ומבט חטוף יחשוף בפניכם קהל ברנז'אי במיוחד המורכב מאנשי העיר. אך סוף השבוע מביא עמו רוחות חוץ-תל-אביביות והאווירה משתנה בהתאם. הייתי צריכה יותר מעשר אצבעות כדי לספור את כמות הפעמים שראיתי בחורות עושות סלפי עם קוקטייל גולגולת, ואת כמות המבטים השופטים שקיבלתי כשעברתי על ידן עם כובע טמבל של אדידס.

A photo posted by Concierge Tel-aviv (@concierge_telaviv)onNov 15, 2015 at 8:41am PST

עישון:

העישון בפנים אסור ובחוץ מותר. במתחם החדש מותר לעשן רק בחצי שקרוב למרפסת. למרות ריבוי השולחנות בחוץ, יש הרבה ספייס ולא תרגישו כאילו אתם נמצאים בתור מאפרה.

מדד הקיא:

השירותים בקונסיירז' הם יצירת אמנות כך שלהקיא שם נראה לי כמו חילול קודש. התא אינו מרווח, אבל נקי בטירוף – מה שמקל על הפעולה ויגרום לכם להרגיש בנוח להתפלש ברחמים עצמיים על הרצפה. תוכלו ליהנות ממוזיקת ביטים אפריקאית נהדרת (אם אתם מסטולים יכול להיות שתמצאו את עצמכם נכנסים בגללה לסרט רע) בזמן שאתם מקיאים את נשמתכם. לנוחיותכם, מחוץ לשירותים ישנן מגבות בד בית מלון סטייל, שיגרמו לכם להיגעל מעצמכם קצת פחות.

מדד המאנצ':

עוגת פאדג' חמה עם גלידה לצדה היא ההצלחה הגדולה של הערב. מומלץ בחום לשים חתיכות פאדג' בתוך הגלידה ולגרגר בהנאה.

A photo posted by Concierge Tel-aviv (@concierge_telaviv)onMay 17, 2016 at 4:28am PDT

ולסיכום:

הקונסיירז' מיועד בעיקר לדייטים, לסגירת שולחן יום הולדת או למי שמעוניין לצוד בחורות שמשתכרות משני צ'ייסרים של קמפרי. הבר במקום בנוי באווירת פיק-אפ, כך שמומלץ להזמין מקום על הבר אם העמסה היא מטרתכם. חווייתי כשיכורה בקונסיירז' הייתה די מבלבלת, בעיקר בגלל הדיסונס בין הצוות המגניב ובעל תודעת השירות הגבוהה, האדיבה והמדויקת – לבין הקהל שהגיע למקום.

A photo posted by Concierge Tel-aviv (@concierge_telaviv)onJan 25, 2016 at 7:40am PST

• אוכלים שותים
• אלכוהול וקוקטיילים
• קונסיירז'
• המדריך למתדלק
• פי אלף יותר טיים אאוט
• מור אבידן
• רז אבידן
• ביקורת ברים