>> נועה סוזנה מורג (אתם צריכים לעקוב) היא סופרת תל אביבית, מהקולות הבולטים בספרות הישראלית הצעירה (וגם מנהלת ספריית התיאטרון בבית אריאלה). ספרה השני והמעולה ממש "סיום מדומה" יצא לאחרונה בהוצאת כתר, והוא תוצר של השנים שחלפו עלינו מאז הקורונה, תקופה שהתאפיינה באובדן האמון של אנשים צעירים בממסד, בחוסר אמון ביכולת שלהם להשפיע ולשנות, באי אמון באנשים, באי אמון במין, בחוסר אונים מול תופעות, בניהילזם מוחלט, בתחושה של חוסר משמעות.ואתם רוצים לקרוא אותו.

>> סתלבט בקיבוץ בעיר והופעות חינם בפארק // העיר של שימי אטיאס
>> וואן וומן שואו מושלם ובורקס שקפא בזמן // העיר של גיא ברטשניידר
>> קבב של נהגת משאית וחנות שהיא נכס תרבות // העיר של קורין אברהם

1. כנסיית עמנואל

המושבה האמריקאית נראית כאילו אין לה שום קשר לשאר העיר, ובפועל דומה יותר לתפאורה שנשתלה מאחורי בנייני הרכבת של רחוב אילת. המעבר החד מפלורנטין אל הרחובות המטופחים של השכונה הזו היא חוויה נעימה שנותנת קצת אוויר, ונמצאת בהם גם כנסייה קטנה עם צריח שלפני שבעה באוקטובר, במשך כמעט שנה, למדתי בה שיעורי נגינה בעוגב ואני בהחלט מתכוונת לחזור.

2. קולנוע יפו

הקולנוע העצמאי והנוסטלגי הזה שומר על הגחלת אחרי שרוב בתי הקולנוע הקטנים בעיר נסגרו. ליד הבר, בשני אולמות קטנים וחמימים, מוקרנים סרטים ישנים וחדשים, קלאסיקות, סרטי קאלט וטראש שבכולם אפשר לצפות עם כוס יין ושקית של הפופקורן הכי טעים באזור.
מרזוק ועזר 14יפו

3. ענן בר

ללא ספק הבר האהוב עליי. אני לא יודעת אם זה הממדים הקטנים שלו או סוג האנשים שנמשכים אליו, אבל האמנות המקומית על הקירות, המוסיקה הלא ברורה, החצר הקטנה בקצה והנוכחות הגשמית של התקליטים, כולם מתמזגים לכדי מקום מפגש מושלם ומנחם.
רענן 36 תל אביב

4. תיאטרון הבית

תיאטרון חתרני שמביא הצגות ומופעים עם קו אומנותי שאני יכולה לסמוך עליו. בשנים האחרונות ראיתי בו את רוב המופעים שהזיזו אותי ויצאתי מהם עם מחשבות חדשות.
נועם 5 יפו

5. גן יעקב

הגן הסבוך שצמוד להיכל התרבות. המבנה הארכיטקטוני המפותל שלו והצמחייה הכהה והצפופה יוצרים את התחושה שהוא משתנה לך מתחת לרגליים תוך כדי הליכה בתוכו. יש לי הרבה זיכרונות מהגן הזה; שיטוטים איטיים מעשורים שונים בחיי, נשיקה אחת מסוימת. אני אוהבת להיבלע בתוכו עם ספר, או סתם לעשות בו סיבוב באמצע היום כשאני בדרך לאחת השדרות.

מקום לא אהוב בעיר:

כל מקום שנמצא כרגע תחת שיפוצים. השיפוצים ברחבי העיר נמשכים כבר כל כך הרבה שנים ובאמת שאי אפשר יותר. במיוחד קשה לי עם מה שעושים ועוד יעשו לאלנבי, רחוב שקרוב לליבי במיוחד; הרחוב הזה היה צריך להישאר בדיוק כפי שהוא, אפור ושחוק, עם בתי העסק המפויחים והמולת האוטובוסים המוכרת. לצערי כל זה עומד להשתנות בזמן שיש בעיר הזו לא מעט מקומות שזקוקים פי כמה לשיפוץ.

השאלון:

איזה אירוע תרבות מהזמן האחרון סידר לך את הראש או פתח לך את הלב?
״המבורגירלז״ של מיה לנדסמן והילה גלוסקינוס; בשנתיים האחרונות נוצרו כאן כמה יצירות שכולן ביקשו לומר משהו עמוק על קריסת מסגרות המשמעות וחוסר האפשרות שלנו להבין את המציאות. ההצגה המוטרפת הזו עשתה את זה בצורה מזוקקת ומקורית במיוחד. וסרט הדוקו״הדונם של סבתא״ של ירמי שיק-בלום ואלעד אורנשטיין. סרט אישי, מצחיק ונוגע ללב, שמעל הכל מנכיח את האבסורד הפוליטי שאנחנו חיים בו ואת מה שקורה מדי יום בגדה המערבית.

איזו יצירה נתנה לך כוח, תקווה או השראה לאחרונה?
״מקום טוב הכל רע״ של ענת ונורית דרימר; הטרגדיה הקומית של שתי האחיות הגאונות מפיחה חיים ביצירות הגנוזות של אביהן, יוצר שאפתן ונועז, שנותרו רובן במגירה. כמו בכל יצירה שהשתיים האלה יוצרות, ההומור, הכריזמה והתעוזה היצירתית הייחודית שלהן מזכירים כמה רחבה הנפש האנושית, כמה רחוק אפשר ללכת עם הדמיון ועד כמה כאב ואהבה כרוכים יחד.
גם האלבום״הסוף״ של להקת ״כוח וידאו״; אני בדרך כלל לא מקשיבה למטאל, אבל לאלבום הזה האזנתי בישיבה אחת מההתחלה ועד הסוף. אני חושבת שהנפש שלי הזדקקה לצרחה שעוברת דרכו ולאופן שבו הוא מביט נכוחה במציאות. בתוך ההיאחזות הבלתי נגמרת שלנו בתקווה בשנתיים האלה, האלבום הזה מאפשר לרגע מקום לייאוש שעולה מול מה שקורה כאן. אחרי שמאזינים לו אפשר לחזור ולחתור לעתיד טוב יותר.

לאיזה ארגון או מטרה את ממליצה לתרום או להתנדב בזמן הזה?
״תרבות של סולידריות״.קבוצה מעוררת השראה שלא מפסיקה לפעול למען הקהילה באופן קשוב ומחמם-לב.

מי התל אביבי.ת שהכי צריך להרים לו/לה כרגע?
כל מי שיש להם אפשרות לעבור כרגע לחו״ל אבל בוחרים להישאר בתל אביב.

מה יהיה?
במהלך המלחמה עם איראן ביוני האחרון, ברגע של ריצה למקלט הבזיקה בי תיאוריה לפיה בשנת 2020 התחילו שבע שנים רעות ברמה הגלובלית (בסגנון ׳חלום פרעה׳), מה שאומר שאנחנו צריכים להחזיק מעמד עד 2027 ובה יתחילו שבע שנים טובות יותר. אני לא יכולה לחתום על ההתגשמות של זה, אבל זה כן מתחזק את האופטימיות שלי.

• העיר שלי
• ספרות ישראלית
• המושבה האמריקאית
• קולנוע יפו
• ענן בר
• תיאטרון הבית
• גן יעקב
• רחוב אלנבי

תל אביבים אוהבים שווקים. בעיר שלנו יש את שוק הכרמל, הפשפשים, לוינסקי, התקווה, וזה עוד מבלי לדבר על שווקים זמניים כמו יריד נחלת בנימין. מה לעשות, כנראה שלשוט בין הדוכנים השונים, לאסוף כמה דליקטסים או פריטי נוי הביתה ולתמוך בתוצרת כחול לבן נמצא לנו בגנים. לכן אנחנו מברכים בהתרגשות כל שוק חדש, גם אם הוא מגיע רק פעם בשבוע. ובמקרה של "שוק המושבה", הוא גם מגיע פעם בשבוע לאחד המקומות הכי יפים ונעימים בעיר.
>>כשהערב יורד על השוק: 3 מקומות שמעירים את הלילה בשוק הכרמל

בכל יום שישי החל מהחודש "שוק המושבה" יתמקם במתחם הגסטהאוס עמנואל, שנמצא בפריים לוקיישן של המושבה האמריקאית-גרמנית, שבאמת מזכירה יותר פינה שקטה בעיירה גרמנית ציורית, ברמה שלפעמים קשה להאמין שהיא בכלל ממוקמת דקה הליכה מדרך יפו המטונפת. בחודשים האחרונים בית קפה חביב וידידותי התחיל לפעול מתוך הגסטהאוס, והוא עונה לשם הקליט "קפה המושבה". שם מציעים כריכים, מאפים, עוגות, קפה ואפילו סיורים מודרכים בתוך בית עמנואל, בו שוכן הגסטהאוס – מבנה מרהיב לשימור בן 150 שנה.

נתנאל אמלינסקי, שמנהל את בית הקפה, החליט לנצל את הרחבה האחורית/החנייה של המבנה ולהרים במקום שוק שישי מהנה עם תוצרת איכותית ומקומית, כמו שתל אביבים (וגם מבקרים) אוהבים. "חשבתי שזו הזדמנות מצוינת להביא לכאן אנשים בימי שישי, וגם לתת במה ליצרנים, חקלאים ואמנים", מספר אמלינסקי, וגם קורא למי מבין קוראינו שחושב למכור את מרכולתיו, מה שהן לא יהיו: "אני תמיד מחפש גם את מי שירצו להשתתף בשוק הבא, אז אם יש לכם מה להציע – מוזמנים לפנות אליי". נו, מה זאת אומרת איך?באינסטגרםכמובן.

בשוק עצמו, שמתקיים משעות הבוקר בכל יום שישי, תמצאו מגוון מייצג של יצרנים מכל הארץ, וממגוון תחומים – וגם את הקפה המצוין של "קפה המושבה", שמקורו בבית הקלייה "שוק קפה הירושלמי". וואו, כמה שווקים. בזה שמתקיים במושבה, בכל אופן, ימכרו את מרכולתם אמני קרמיקה, צורפות, זכוכית, פיסול בעץ ומאיירים, אבל גם חקלאים מהערבה שיגיעו למקום עם פירות וירקות טריים, הישר מהחקלאי וללא תיווך.

למי שמגיע לשוק רעב יוכל להינות מאוכל דרוזי טרי מהצפון, וישנם גם חלות טריות, לחמי מחמצת, עוגות, עוגיות וריבות. למי שמתכנון להתארגן לשישי, יש גם פרחים ונרות לקחת הביתה בזמן לשבת. אם לא שמעתם עדיין, עומס החום צפוי להישבר קצת עד מחר, כך שאם חיפשתם תוכניות לבוקר שישי מועיל, תמצאו אותן בפינה הכי יפה בדרום העיר.
"שוק המושבה", אוארבך 8-12, תל אביב.ימי ו', 9:00-14:30.לפרטים נוספים או פניות

• אוכלים שותים
• שוק
• שוק איכרים
• המושבה האמריקאית
• המושבה הגרמנית

>> דלית מרחב היא אוצרת עצמאית ויועצת לרכישת אמנות המתמקדת בתחום הצילום. היא יזמה ואצרה את התערוכה "חבר נפש: על הדדיות בין כלבים ובני אדם" בהשתתפות מיטב הצלמות והצלמים הפועלים בארץ, המוצגת בימים אלה בחלל האמנות רוטשילד 69 בתל אביב ופתוחה חינם לקהל הרחב עד 28 ביוני. כל הרווחים ממכירת היצירות יוקדשו למיזם"אימוץ עם תקווה".

>> מבני תעשייה ישנים ופיסת טבע נסתרת מעין // העיר של תמי חומסקי
>> בית עם סקס אפיל וקפיצה קטנה לניינטיז // העיר של קרן מור

1. גן הפסגה

הנוף החלומי בגן הפסגה ביפו, בדרך לכיוון הים. לרגע שוכחים איפה אנחנו חיים.

2. המושבה האמריקאית

רחוב אוארבך וכנסיית עמנואל, המושבה האמריקאית, בועה של שקט בלב העיר והשכונה בה גרתי עם בנותיי. עבורי היא קסם וזכרונות מתוקים.

3. פארק אריאל שרון

כל שבת אני והכלב שלי אלבי יוצאים לשם לגיחה קטנה לטיול גם בעלות השחר. ירוק קסום, שקט ונקי מזבל.

4. בראסרי R48

תמיד טעים לאכול בה בכל שעות היממה, מחירים הוגנים ושירות פנטסטי. כיף לחזור אליה שוב ושוב.
רוטשילד 48

5. חוף העלייה

הבקרים בחוף העלייה ביפו, תחילה של יום עם חבורה קבועה של כלבים ואנשים נהדרים, כל בוקר יפה מקודמו, החול והים, רשרוש של המים, ברק השמיים ורק שלא ייגמר לעולם.

מקום/תופעה לא אהוב.ה בעיר:

אני אוהבת כל מקום בעיר, אבל ללא ספק המקום הכי עצוב בה בתקופה האחרונה זוכיכר החטופיםץכאב לא נתפס. הגרון חנוק מדמעות ומעצב, הלוואי וזה היה רק חלום בלהות.

השאלון:

איזה אירוע תרבות מהזמן האחרון סידר לך את הראש או פתח לך את הלב?
"ימים מושלמים" הסרט של הבמאי והאמן וים ונדרס שצולם בטוקיו. יצירת מופת חכמה ומרגשת, שמראה לנו עד כמה אפשר להיות שלמים ומאושרים מהרגעים הקטנים והפשוטים של החיים, ואי אפשר שלא להזכיר את השחקן הראשי קוג'י יאקושו המוכשר והמהפנט.

איזו יצירה נתנה לך כוח, תקווה או השראה מאז פרוץ המלחמה?
"אל תפחד", השיר של אהוד בנאי בביצוע העדין והמקסים של הזמר שי צברי. זה שיר שתמיד אהבתי ובתקופה הזו הוא מקבל משמעות חדשה. אפשר לשקוע איתו ולבכות איתו, והוא גם מסמל געגוע, אהבה ותקווה בתקופה של אי הוודאות בה אנחנו נמצאים.

לאיזה ארגון או מטרה את ממליצה לתרום או להתנדב בזמן הזה?
למיזם "אימוץ עם תקווה"מטעם מכון אדם וחיה ועמותת צער בעלי חיים רמת גן והסביבה, המחבר באמצעות מטפלים רגשיים, בין כלבים שזקוקים לבית לאנשים שזקוקים לסיוע נפשי ושיקום פיזי. העלאת המודעות לחשיבות של תמיכה בגישה ההדדית, מהווה קידום חיובי של ערכי אמון, ומעודדת בנייה, של חברה טובה ובריאה יותר.

מי התל אביבי.ת שהכי צריך להרים לו/לה כרגע?
חברתי גל חכים אשר, פסיכולוגית חינוכית שעובדת בקליניקה עם בעלי חיים, מתנדבת ומפגינה מסביב לשעון. לוחמת חופש, בנחישות התמדה וענווה. לדבריה "דווקא בתקופה שבה אנחנו עסוקים בסבל האנושי, יש חשיבות מכרעת לדאגה ואמפתיה לבעלי חיים, הכל קשור באופן עמוק לעולם שאנחנו שואפים רוצים ליצור".

מה יהיה?
"הכלבים נובחים והשיירה עוברת". עוד זריחה, עוד קפה של בוקר, והחיים כאילו ממשיכים. אבל אנחנו נמצאים בגיהנום, הורגים ונהרגים, בדרך לחורבן. חייבים פה שינוי, אחרת לא יהיה.

• העיר שלי
• כלבים
• אימוץ כלבים
• גן הפסגה
• המושבה האמריקאית
• פארק אריאל שרון
• R48
• חוף העלייה

>> מאיר הוברמן הוא אייקון אינדי תל אביבי.אגדה אורבנית מספרת שהומסוגל להתפצל ולהיות בשלוש הופעות בו זמנית בשלושה מקומות שונים בתל אביב, ובשנים האחרונות הוא הפך לדמות מרכזית בסצנה, לא רק כקהל נאמן אלא גם כזמר-יוצר ומוזיקאי. אחרי עשרות שנים כאיש מחשבים בשירות המדינה, ואחרי שהמציא את עצמו מחדש ולמד מוזיקה, הלחנה, פיתוח קול, כתיבת שירה, קולנוע, פרפורמנס ומה לא, הוציאהוברמןלפני שנתיים את אלבומו הראשון וברגע שסיים אותוהתיישב לכתוב וליצור את אלבומו השני, שסינגלים ראשונים מתוכו ראו אור בשבועות האחרונים וכוללים שת"פ עם עינב ג'קסון כהן ואיה זהבי פייגלין.כדאי לכם מאוד להכיר.

>> הוא ראפר. הוא רסלר. הוא קנדי קראשר. זאת העיר של שי בלנקו
>> מוסד בלוינסקי וסטייקהאוס ניו יורקי בישראל. העיר של שי-לי ליפא

1. לבונטין 7

המקום להופעות אינדי בתל אביב לפעמים אני רואה שם כמה הופעות בשבועממיטב המוזיקאיות.ים, זה מרכז החיים שלי בערב ומה יותר ממוזיקה טובה מנתק אותך מהרוחות הרעות בחוץ. בשבוע שעבר ראיתי שם את דניאל רובין, מיכל גבע מלווה בפסנתר של עינב ג'קסון כהן, יהוא ירון עם עדי רנרט, סיוון טלמור וניר שלמה וזאת רק דוגמא.
לבונטין 7

2. המושבה האמריקאית

אתה עוזב את רחוב אילת המוזנח ופונה ברחוב אוארבך, ואתה נמצא בעולם אחר. בתי עץ מדהימים דו קומתיים, וגם כנסיית סיינט עמנואל שאם יש לך מזל תשמע משם צלילי עוגב. יש שם לפעמים קונצרטים ואפשר גם ללמוד נגינה. העולם הזה מנתק אותך בשניות מרחוב אילת הרועש.

3. קפה עלמה

על פינת יהודה הימית ושבטי ישראל ביפו נמצא קפה שכונתי מזמין ונחמד. השירות אדיב ויש ארוחת בוקר נהדרת ועוד.
שבטי ישראל 14

4. מיטבר

אם אני רוצה לאכול סטייק טוב אני הולך למיט בר בשדרות ח"ן. שירות מעולה. מבחר סטייקים נרחב ומנות ראשונות נהדרות.
שדרות ח"ן 52

5. עמיתה בית מאפה

מקום נפלא לרכוש עוגות ומאפים. אני ממליץ על עוגת פרג בחושה ועל הבאגט הנפלא שלהן.
סלמה 10

מקום לא אהוב בעיר:

החפירות של הרכבת הקלה. לא קלה היא לא קלה דרכנו. בתור אחד שחרש את תל אביב ברגל, מה שהיה אתמול לא יהיה מחר. לפעמים כשאני צריך להגיע לאחד הרחובות הצדדיים אני נאלץ ללכת מאות מטרים כדי לעקוף את כל החפירות ולהגיע אליו.

השאלון:

איזה אירוע תרבות מהזמן האחרון סידר לך את הראש או פתח לך את הלב?
ההופעה של איה זהבי פייגלין באולם צוקר בהיכל התרבות, יחד עם אמוץ נחמני על ההפקה. היא עושה נפלאות, מרגשת עד דמעות ומדברת עם הקהל בלב פתוח ואוהב. לאחרונה יצא גם האלבום מההופעות, "איה והגיטרה", שהוקלט לייב.

איזו יצירה נתנה לך כוח, תקווה או השראה מאז פרוץ המלחמה?
"קוראים לי טיו", שיחות ורישומי מילים מאת ערן צלגוב.המשורר הנפלא הזה, שבתור תרמילאי בטיול אחרי הצבא פגש בטיו במאצ'ו פיצ'ו בפרו, ומהשיחות איתו יצר ספר מרגש שהוא בין פרוזה לשירה.יש גם את התרגום המופתי שלו ל"ארץ השממה" של ט.ס אליוט.

לאיזה ארגון או מטרה אתה ממליץ לתרום או להתנדב בזמן הזה?
בימים הקשים האלה, כשאנחנו מצפים להחזרת החטופים, צריך להתנדב או לתרום או גם וגם למטה משפחות החטופים.

מי התל אביבי.ת שצריך להרים לה/לו כרגע?
עומר מושקוביץ, יוצרת מוכשרת ורב תחומית, שגם עושה מוזיקה וגם סדרת רשת שנקראת "סולד אאוט" שזו כבר עונה שלישית שלה. היא גם יוצרת קליפים מדהימים שבכמה מהם יצא לי להשתתף. עכשיו יצא האלבום שלה "ניצחון" שנכתב לפני המלחמה, ולפניו "לבבות ברזל" שנכתב אחרי תחילת המלחמה. המוזיקה שהיא מגדירה פופ קיומי. הרבה ביקורת ומילים כואבות על החברה עטופה בביטים נפלאים. היום(21.05.25) יושק האלבום "ניצחון" במרץ 2. ממליץ להגיע.

מה יהיה?
כרגע התקווה נמצאת רק בהמנון שלנו. לא רואים את האור בקצה אבל אני אדם שמאמין שבסוף יבוא שינוי דרסטי כי ההזיה הזאת שאנחנו נמצאים בה לא יכולה עוד להימשך לנצח. מקווה שיחזרו החטופים כולם עכשיו ומיד ואז יפתחו אפשרויות חדשות לשינוי.

• העיר שלי
• אינדי ישראלי
• לבונטין 7
• המושבה האמריקאית
• קפה עלמה
• מיטבר
• עמיתה
• הרכבת הקלה

יעל ורטהיים סואן,שביום יום בכלל מרכזת את מגמת אמנות בתיכון "מוזות" ביפו ועובדת עם בני נוער אשר נשרו מכל המסגרות. כעת היא מציגה בגלריה רוזנפלד את התערוכה"פָּתוּךְ נָשׁוּךְ",סדרת עבודות שמתקיימות כולן כבתוך אותו יקום פנטסטי ואירוטי, מאזכרות מצד אחד סצנות ימי-ביניימיות וכוללות מחוות למאסטרים של תולדות האמנות (של הירונימוס בוש או קראווג'יו למשל), ומצד שני משתמשות בשפה ובסגנון בהשראת אמנים בני המאה ה-20 דוגמת חיים סוטין ומקס ארנסט. אבל למה שלא תראו בעצמכם.

>> ללכת אל מקום אחר: 16 תערוכות חדשות שיקחו אתכם מפה בסופ"ש
>> העיר של עומר שחם: קפה מינימליסטי ופלאפל רחוק מהמיינסטרים

1. מרכז קהילתי שפירא

אניגרהבשכונתשפיראעםיונתןבןזוגיושניהילדיםשלנוכברכמעטארבעשנים.הגענולפהאחרישהייהשלשנתייםבגרמניהבעירנוראיפהוירוקה,שרובהמבניםעתיקיםוהרחובותבהמרוצפיםונקיים.המעברלשפיראהיהמאודחדאסתטית,אבלבחרנובהבגללהחייםהמאודקהילתייםשמאפייניםאותהושאנחנולאמפסיקיםליהנותמהם,ובשבילםמוכניםלשלםביופי.המרכזהקהילתיהואמקוםשוקקחייםשאנימבלהבולאמעטזמןעםהילדים.הואקטןוצנועאבלבגללזהגםאינטימיומקרב.השכונההזאתהיאהאנשיםשגריםבהומקומותהכינוסשלהתמידמצליחיםלשמחאותיבזכותמישממלאאותם,בייחודבזמניםקשים.
ישראל מסלנט 27

2. רחוב אוארבך

במשךחמששניםגרנוברחובהזהבמושבההאמריקאית(שמורכבתרקמשנירחובות,השניהוארחובברהופמן).תמידאהבתיאתהאזורהזהבתלאביב,עודמילדות,אזהייתימגיעהלסביבהעםסבתאשלישגדלהבנווהצדק.עדלפניכמהשניםהרחובותשביןנווהצדק,פלורנטיןונגההיומעיןאזורספר,מאוכלסותבנגריותקטנותביןדרכיםכמעטלאסלולות.המושבההאמריקאיתעםבתיהעץשהגיעובספינהממייןושננטשוזמןקצראחרישאוכלסומפאתמגפה,הרגישהליכמוחייםבתוךאגדה.הקירבהלרחובאילתומשםליםשליפונפכוביוםיוםפתיחותלעולמותאחרים,ממשייםודימיוניים.

3. צעצועי צפניה בע״מ

החנויותברחובמטלוןתמידהיומקוםשהלכתיאליוכדילמצואפחותאויותרהכל.כברהרבהשניםהחנותהאהובהעליימביןכולןהיאהחנותהזו.קשהלגמרילהגדיראתהמלאישלה–היאמאוכלסתבחפציםלאהכרחייםשמייצריםאצליחשקשיהיושליבכמויות;צדפים,משרוקיות,כלינגינהמעץ,שלדיםמדברים,ידיגומיכרותות,חרבותפלסטיק,משקפיראייהמזוייפות,קישוטיםלהאלוויןועודועוד.ישבהשפעמאודמוזרשקשהלמסגר,אבלגםקשהלהגידשהואלאספציפי.למרותשרובהחנויותברחובמתאפיינותבסחורהכביכולדומה,החנותהזווהתכולהשלהמצליחותלהיותחדפעמיות.
מטלון 20

צעצועי צפניה (צילום: פייסבוק/צעצועי צפניה בע"מ)

4. סהר ש.סברבניק ובנו, פיגמנטים

החנותשכברהרבהזמןעלסףסגירהלקראתיציאהלפנסיההיאהמקוםבואניקונהפיגמנטיםכדילהכיןמהםצבעישמן.היאממוקמתעלהפינהשלדה–פיג׳וטווהדלתשלהתמידפתוחהכיאיןבהעודמקוראורחיצוני.הפיגמנטיםוכלהחומריםהאחרים,שמשמשיםבעיקרציירים,מאוכסניםבדלייםגדוליםעלמדפיםפשוטים.כלפיגמנט,מעיןערימתחולצבעונית,נדלהלתוךשקיתשקופהלפיהעיןואזנשקלונחתם.אםהחנותבאמתתיסגראצטרךלהתחיללקנותאריזותמקצועיותומהוקצעותשיוציאוליאתחדוותהליכלוךוהעבודהמהמלאכה.
דרך יפו 43

5. מוזות תיכון לאמנויות

זו השנה הרביעית בה אני מלמדת ומרכזת את מגמת האמנות של בית הספר המיוחד הזה. מגיעים אלינו ילדים שהתקשו למצוא את עצמם בתוך מסגרות החינוך האחרות ואנחנו משתדלים להציע להם חינוך מסוג אחר; אישי, מעניין, מאתגר ועוטף. אני חושבת על התלמידים שלי בתור אמנים בפוטנציה שזו פגישתם הראשונה עם אמנות – לא כצורה של פנאי או תרפיה, אלא כעיסוק שיכול לעצב ולהשפיע על המשך חייהם כמעט בכל מובן. המבנה של בית הספר יפהפה ומשקף את הצורה הלא שגרתית בה אנחנו מבינים חינוך.
יפת 44

מוזות תיכון לאמנויות (צילום: פייסבוק/@art.muzot)

מקום לא אהוב בעיר

מתחתלגשרשלדרךההגנה,לפניהפנייהלרחובלבנדה.עדלפניכמהחודשיםהייתהתחנתסמיםבצדהשנישלהכביש.היאנהרסהוגודרהומאזעומדים,יושביםושוכביםשםמכוריםלסמים.אנשיםבמצבקשהנורא.

השאלון

איזה אירוע תרבות מהזמן האחרון סידר לך את הראש או פתח לך את הלב?
האמתהיאשאףאירוע.מאזתחילתהמלחמהאנימתקשהלהתרכזבכלמהשהואלאהכרחי. זהמאודעצוב,אבלזההמצבעכשיו.

איזו יצירה נתנה לך כוח, תקווה או השראה מאז פרוץ המלחמה?
התערוכהשלאביסבח, "נוטהלהישכח"במוזיאוןתלאביב.הציוריםשלאבימחזיקיםכלכךהרבהמתחיםועדייןמצליחיםלהישארעדיניםונוגעיםללב.הםמלאימחשבהציוריתופואטית,צנועהולאמתפשטת.ישבהםמשהונוראלאמקומיבאיהאלימותשלהם.

לאיזה אירגון או מטרה את ממליצה לתרום או להתנדב בזמן הזה?
קטונתי.אנייכולהרקלהגידשאניהצטרפתי לעומדים ביחד.זוהרגישהליפעולהמלאתתקווה,לנסותלפעוללמעןעתידמשותף,להצליחלהגידבלילפחדשבעזהמבוצעיםבשמנופשעיםשאיאפשרלחיותאיתם,שאנילאיכולהלחיותאיתם.ובאותההנשימהולאבלעומתיות,שאניאבלהוכאובהוחושבתיום–יום,כלהיום,עלהחטופיםוהנרצחיםשלנו.ומתוךהיגוןלהצטרףלאנשיםשחושביםופועליםכלהזמןכדישהמקוםהזהיהיהאחרת,ולאעסוקיםרקבשכולובכעס,אלאמשתמשיםבתחושותהקשותהאלוכדילייצרגשריםשלהבנה.

ֿמי התל אביבי.ת שהכי צריך להרים לו/לה כרגע?
לאיודעתאם"להריםלו"יהיההביטוישיהיהליהכינוחלהשתמשבו,זהלאמרגישזמןלשמחות.הייתירוצהלמצואדרךלחזקאתמשפחותהחטופיםשהפכותלאביביותבעלכורחן.אנשיםשנלחמיםומתנגדיםלכיבוש.בביתהספרשלהבתשלימלמדותמורותערביותשהתחילוללמדתוךכדיהמלחמהוהןאמיצותוחזקותומופלאותבעיני.אזבאופןכלליהייתירוצהלחזקושנחזקאתכלמישחייוהפכובלתינסבליםואתכלמישעושהמאמציםכדישהחייםשלנופהיהיוטוביםיותר.

מה יהיה?
אין תשובה.

• העיר שלי
• אמנות ישראלית
• שכונת שפירא
• המושבה האמריקאית
• צעצועים