Time Out תל אביב About

Time Outתל אביב הוא חלק מרשת Time Out Global — רשת מדיה בינלאומית הפועלת ב-360 ערים מרכזיות וב-60 מדינות ברחבי העולם. Time Out הוא אחד ממקורות התוכן המקיפים והאמינים ביותר בתחומי התרבות, הקולינריה, הבילוי ותיירות עירונית. התוכן, שמתעדכן 24/7, נכתב ונערך על ידי צוות עיתונאים מקצועי מקומי בישראל, בהתאם לסטנדרטים של Time Out העולמית.
טיים אאוט

זיהום סביבתי

כתבות
אירועים
עסקאות
מפגע שהיה צריך להיעלם מהעולם. התחנה המרכזית (צילום באדיבות פעילים נגד התחנה המרכזית)

אסון התחנה המרכזית: "חולדאי מעדיף בור באדמה על פני חיי אדם"

אסון התחנה המרכזית: "חולדאי מעדיף בור באדמה על פני חיי אדם"

מפגע שהיה צריך להיעלם מהעולם. התחנה המרכזית (צילום באדיבות פעילים נגד התחנה המרכזית)
מפגע שהיה צריך להיעלם מהעולם. התחנה המרכזית (צילום באדיבות פעילים נגד התחנה המרכזית)

בעוד יומיים יוארך אוטומטית החוזה להפעלת התחנה המרכזית, והאפשרות לפנות את המפגע האורבני הנורא תידחה בחמש שנים לפחות. עיריית תל אביב-יפו מתבצרת בשתיקתה החשודה, השרות מרב מיכאלי ותמר זנדברג מהססות לבצע צעד חד צדדי, ולתושבי השכונות הסמוכות נשאר רק הייאוש. תמונת מצב

29 בדצמבר 2021

בסוף השבוע, עם סגירת השנה האזרחית, יסגר גם חלון הזמנים להודעה מטעם משרד התחבורה על אי חידוש החוזה עם חברת נצבא לניהול התחנה המרכזית. אם לא תימסר הודעה כזאת – החוזה יתחדש אוטומטית ויקשה מאוד על פינויה של התחנה מאוטובוסים ובכלל עד לשנת 2028. עיריית תל אביב-יפו ומשרד התחבורה כבר סיכמו את כל הפרטים לפינויה מאוטובוסים במהלך 2023, אבל השיחות התפוצצו והעירייה מסרבת לאשר את ההסכמים, לטענתה עקב שלולית חורף שיש לשמר באחד משלושת המסופים הגדולים אליהם יועדה התחנה להתפנות – מסוף פנורמה.

הארגונים הירוקים והשרה לאיכות הסביבה תמר זנדברג, מצדם, דווקא מתנגדים לעיכוב הפינוי ותומכים בהעברת התחנה למסופים שנקבעו, אבל עיריית תל אביב-יפו בשלה.

בואו נעצור ונתעכב רגע על המילים הבלתי יאמנו הללו: פינוי התחנה המרכזית – מפגע בריאותי וסביבתי שהוביל לפי שניים יותר מקרי סרטן ולב פר נפש בשכונות הדרום הסמוכות לתחנה לעומת יתר חלקי העיר – לא תפונה עקב שלולית חורף מעשה ידי אדם שכלל ארגוני הסביבה טוענים שאין לה חשיבות רבה.

דאנה איבגי, שחקנית ומהפעילות הבולטות במאבק לפינוי התחנה אומרת ש"נגמרו המילים. צעקנו, ביקשנו, כתבנו את כל מה שרצינו לומר בלופ – אבל השורה התחתונה היא שזה הלם מאוד מאוד עמוק. עבור משרד התחבורה ועיריית תל אביב-יפו – חיי אדם לא במקום הראשון, השני או אפילו השלישי". עוד אומרת איבגי ש"כשראיתי בפעם הראשונה את הנתונים על התחלואה בדרום העיר לא האמנתי. התחנה וזיהום האוויר שהיא מייצרת משפיעה כמובן בעיקר על תושבי השכונות, אבל גם על כל אדם שעומד לחכות לאוטובוס, על בעלי חנויות, על הנהגים – כולם נפגעים מהזיהום. ההזנחה הזאת היא פשע ואת הפשע הזה העירייה והמדינה מבצעות כבר 30 שנה – יש הרי נתונים – יש אנשים שגרים ממש על התחנה והם חולים. ליד התחנה יש שלושה בתי ספר, ובכל פעם שאני עוברת שם ורואה את השלטים היפים של העירייה מברכים את הילדים לשלום אני חושבת על מי אתם עובדים? אתם מסכנים את הילדים והילדות האלה ברמה יומיומית".

התחנה המרכזית. המפגע האורבני הגדול במדינה (צילום: shutterstock)
התחנה המרכזית. המפגע האורבני הגדול במדינה (צילום: shutterstock)

גדי טונס, גם הוא ממובילי המאבק של השכונות הסמוכות מסביר ש"עיריית תל אביב שכחה מה תפקידה. עירייה היא לא חברת נדל"ן וגם לא קיסרות של איש אחד. עירייה מופקדת על רווחתם של תושביה ופה עיריית תל אביב מועלת בתפקידה בכך שהיא מכשילה פתרון שכבר הסכימה עליו ותוכנן במהלך שנה שלמה. אם מר חולדאי מעדיף בור באדמה שאיש לא שמע עליו על פני חיי אדם ובריאותם של ילדים קטנים, אז עולות פה שאלות קשות על כשירותו להמשיך ולכהן כראש עיר. מסתבר שלאחר 23 שנים הקשר עם התושבים/נתינים הולך ומתרחק".

בעירייה טענו בשבועות האחרונים כי האחריות לפינוי התחנה נופלת על משרד התחבורה, אבל ניסיון ההתנערות הזה עומד בסתירה לכך שמאז כניסתה של השרה מרב מיכאלי למשרד התחבורה ניכר כי פינוי התחנה קיבל עדיפות גבוה והפרויקט נדחף חזק קדימה על ידי אנשי המשרד. נסיגת העירייה מההסכמים מעלה מספר שאלות כבדות שאין להן מענה בשלב זה:

    • מדוע השרה מיכאלי לא בוחרת להודיע לנצבא על הפסקת הסכם ניהול התחנה באופן חד צדדי, דבר שיאפשר לצדדים כשנתיים למציאת פתרון (עד לתאריך הפינוי המוסכם בסוף 2023)?
    • מדוע השרה זנדברג, שהייתה קולנית מאוד בתמיכתה לפינוי התחנה, לא מכריזה עליה כאזור מוכה זיהום אוויר וסוגרת אותה בצו?
    • מדוע משרד התחבורה מאפשר לעירית תל אביב-יפו לקבוע את התנאים בשטח ובעיקר – מה מתרחש מאחורי הקלעים ומניע את חולדאי והעירייה בראשותו – לשבור את הכלים?
    • האם מראש לא הייתה כוונה לפנות את התחנה והסיכומים נועדו להשתיק ולהרגיע את קולות הפעילים עד שיהיה מאוחר מדי?
בואו, קניון זה אף פעם לא היה. התחנה המרכזית החדשה (צילום: shutterstock)
בואו, קניון זה אף פעם לא היה. התחנה המרכזית החדשה (צילום: shutterstock)

גורם במשרד התחבורה ששוחחנו עמו אמר כי כל עוד אין למשרד יכולת להבטיח מערך תחבורתי תקין הוא לא יבצע מהלכים חד צדדיים, וכי במשרד מאמינים שמהלך בסדר גודל כזה חייב להתנהל בשיתוף פעולה עם העירייה ובהסכמתה. לשאלתנו האם מתבצעים מגעים מאחורי הקלעים, אישר הגורם כי היחסים בין המשרד לעירייה מצוינים, הקשר מתבצע ברמה השוטפת וכי הם עובדים כל הזמן כדי להגיע לפתרון ומקווים שהעיריה תבין את גודל האירוע ההיסטורי ותירתם אליו בזמן המועט שנותר.

אותן שאלות מעיקות רובצות גם על הפעילים, חלקם מלווים כבר שלושים שנה את המאבק לפינוי התחנה. "ראינו שמיכאלי הייתה מאוד נחושה לפנות", מסכמת איבגי. "משרד התחבורה בראשותה הרים את הכפפה וקידם מאוד את העניינים, אבל לא מובן לנו למה מיכאלי וזנדברג לא משתמשות בכוח שיש להן כדי להפסיק את הדבר הזה. אנשים מתים – מה מתועדף יותר גבוה מזה? זה לא נתפס. ניסינו לדבר עם כל המעורבים בדבר בחודש האחרון – שלחנו עשרות מכתבים, תחינות לפגישות, אף אחד לא חזר אלינו. אני מתפללת שהם מחכים לרגע האחרון ומנסים בכל זאת לפתור את זה".

בעיריית תל אביב-יפו בחרו באופן חריג שלא להגיב כלל לפנייתנו.

רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו

בעוד יומיים יוארך אוטומטית החוזה להפעלת התחנה המרכזית, והאפשרות לפנות את המפגע האורבני הנורא תידחה בחמש שנים לפחות. עיריית תל אביב-יפו...

מאתנתלי מון29 בדצמבר 2021
הים הוא בחינם והזיהום גם. שפכים בבננה ביץ' (צילום: יחסי ציבור)

איףףף איזה ג'יף: גיוס המונים לתביעה נגד זיהום חופי העיר

איףףף איזה ג'יף: גיוס המונים לתביעה נגד זיהום חופי העיר

הים הוא בחינם והזיהום גם. שפכים בבננה ביץ' (צילום: יחסי ציבור)
הים הוא בחינם והזיהום גם. שפכים בבננה ביץ' (צילום: יחסי ציבור)

מכירים את זה שאחרי כל גשם מתנקז נחשול של ג'יפה שחורה מרחבי העיר כולה אל החופים של תל אביב? העירייה טוענת שלא מדובר בזיהום ומסרבת לבחון חלופות. שני אזרחים מתכוונים לגרור אותה עד לבית המשפט העליון ואתם יכולים להצטרף

כל תל אביבית שמכבדת את עצמה מכירה את התופעה: הגשם הראשון אוסף ומנקה את הלכלוך מרחובות תל אביב ומזרים את כל הפסולת לחופי הרחצה דרך פתחי ניקוז שהוכנו מבעוד מועד על-ידי העירייה. התוצאה הקבועה: בוצה שחורה ומזוהמת מטנפת את החוף ואת הים עצמו, סרחון עד השמיים וגועל נפש באופן כללי. העירייה טוענת שזה סבבה, הציבור טוען שלא, וכעת מתארגנת קבוצת אזרחים כדי להביא את הסוגיה לפתחו של בית המשפט העליון.

בשנת 2018 הוגשה על ידי קבוצת אזרחים ובראשם עומרי חצור, גולש ואקטיביסט, ביחד עם עוד שלושה אזרחים ביניהם חברת מועצת העיר לשעבר רחל (רוחיק) גלעד וולנר בקשה לתביעה ייצוגית נגד עיריית תל אביב-יפו שעניינה זיהום החופים בעיר. בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו, בשבתו כבית-משפט לעניינים מנהליים, החליט שלא לאשר את התובענה ולכן פותחים התובעיםקמפיין מימון המונים באתר בי-אקטיב במטרה להגיש עתירה לבית המשפט העליון.

העירייה טוענת: זה לא זיהום. שפכי ניקוז בחופי תל אביב (צילום: יחסי ציבור)
העירייה טוענת: זה לא זיהום. שפכי ניקוז בחופי תל אביב (צילום: יחסי ציבור)

לטענתם של וולנר וחצור, במהלך הדיונים הובאו הוכחות רבות לזיהום מי הים בידי שפכי הבוצה והניקוז, ובמהלך העדויות גם מומחה מטעם העירייה לא יכל להישאר אדיש לתמונות שהובאו לו והסכים שמדובר בזיהום. כשהוצגו בפני מהנדס מטעם העירייה פתרונות רבים שהועלו (הנחת צינור עומק, הקמת אגן טיפול לפני ההזרמה לים ועוד) הוא חזר ואמר שהעירייה לא בדקה את האפשרויות וגם אין לה כוונה לבדוק.

"למרות כל מה שהוצג במשפט השופטת קבעה שלא מדובר בזיהום ושמי גשם אינם יכולים להיחשב שפכים גם בנסיבות האלה", מסביר עומר חצור. "היא קבעה שהעירייה לא התרשלה ואף נקטה באמצעים, היא קבעה שמוצאי הניקוז צריכים להישאר פתוחים כדי לא לגרום להצפות ובפסיקתה היא קיבעה גישה אנטי-סביבתית כשקבעה שבשביל מספר ימים של זיהום בשנה לא מוצדק להתקין מתקני טיפול יקרים". את הקביעות האלה מבקשים התובעים לאתגר בבית המשפט העליון.

רוצים להצטרף? בימים אלה נפתח קמפיין גיוס ההמונים"מצילים את חופי תל אביב" באתר ביאקטיב, ובו מתכוונים התובעים לגייס סכום של 75 אלף שקלים שישמש להגשת עתירה לעליון.

רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו

מכירים את זה שאחרי כל גשם מתנקז נחשול של ג'יפה שחורה מרחבי העיר כולה אל החופים של תל אביב? העירייה טוענת...

מאתמערכת טיים אאוט19 ביולי 2021
צב קטן. ויד אדם. וזפת. צילום: מושיקו סעדי

זיהום החופים הוא קדימון לאסון האקולוגי שמחכה מעבר לפינה

זיהום החופים הוא קדימון לאסון האקולוגי שמחכה מעבר לפינה

צב קטן. ויד אדם. וזפת. צילום: מושיקו סעדי
צב קטן. ויד אדם. וזפת. צילום: מושיקו סעדי

רק לאחר 4 ימים שבהם עסקה התקשורת בשלג ובקורונה ובנה-נה-נה היא נזכרה שמתרחש פה אסון. זעקנו שזה יקרה, ואנחנו זועקים שוב: שינוע חומרים מסוכנים בכמויות גדולות כרוך בסכנה סביבתית עצומה שתחזור אלינו כמו יריקה שחורה על הפנים. האם עכשיו יקשיבו?

בני האדם מזהמים את הים שהוא המשאב החשוב ביותר של החיים. זה יחזור אלינו בפורמט של יריקה שחורה על הפנים. אמרנו. רק לא היה מי שיקשיב

זה לקח זמן. ארבעה ימים שלמים אחרי הסערה השחורה ששטפה את חופי הארץ בזפת טובענית, התקשורת התעוררה. "הים השחור", "משבר אקולוגי חמור", "מצב חירום לאומי" – זעקו הכותרות. הקורונה נה-נה-נה פינתה מקום לאסון הנורא במהדורות הכי מבוקשות. כתבים נשלחו לחופים, ונשיא המדינה הנכבד השתתף בצער בפוסט מכמיר לב. הם התעוררו אחרי ארבעה ימים כי ביום שזה קרה, לבן כיסה את הצפון ואת הרי המרכז. הארץ צהלה ושמחה, וכתבי החדשות בנו בובות צחות כשלג וחייכו למצלמות. והרי ידוע, שאם מערבבים לבן עם שחור יוצא אפור משעמם. בינוני כזה.

הם נזכרו אחרי ארבעה ימים, כי מוות של הסביבה זאת לא כותרת מספיק פוטוגנית במלחמת החיים לליקוט מנדטים והבטחת כס בכנסת הבאה. ולמי בכלל יש ראש עכשיו לשטויות של חבורות מחבקי עצים הזויים שדואגים לים כאילו היה חיסון (פייזר, כמובן, ביעילות של 99%) לחיים. אבל אנחנו היינו שם מהרגע הראשון שהמפלצת השחורה השתלטה על גרגירי החול הזהובים, על בעלי החיים, על טבלאות הגידוד ועל הסלעים. היינו שם והלב נצבט ונשבר: צבים רכים, אבקועים שאך נולדו נשלפו שחורים מהתופת, עופות ים, צדפים שחורים, גושי זפת צמיגיים המדיפים ריח רעיל, רצועות חול ארוכות זרועות בכתמים שחורים שמרעילים את הקרקע. הכל נראה שחור משחור. במלה: זיפת!

צב ים והמון זפת. צילום: שלומי בן שימול, רשות הטבע והגנים
צב ים והמון זפת. צילום: שלומי בן שימול, רשות הטבע והגנים

והיינו שם, התגייסנו מיד, וזעקנו בלי קול: ידענו שזה יקרה. הכתובת היתה על הקיר. בני האדם מזהמים את הים שהוא המשאב החשוב ביותר של החיים. זה יחזור אלינו בפורמט של יריקה שחורה על הפנים. אמרנו. רק לא היה מי שיקשיב.

נאמר עכשיו שוב, בקול ברור: מה שקרה הוא רק תמרור אדום. טיפה קטנה בים. בימים אלה ממש מקדמים פרויקט של שינוע כמויות עצומות של נפט מאזור המפרץ הפרסי דרך צינור יבשתי ארוך ומיושן לנמלי אשקלון ואילת. קו הצינור קצא"א הולך לשלשל כסף טוב, הרבה כסף טוב, מן הסתם לא לכיסים של אזרחי ישראל. זה הולך להיות, בסבירות יותר מגבוהה, האסון האקולוגי הבא, עצום פי אלף בממדיו.

מאמצי הניקוי בחוף בצת. צילום: אנשי הים התיכון
מאמצי הניקוי בחוף בצת. צילום: אנשי הים התיכון

שטר במצולות ומחבת צפה: כך לא צריכים להיראות החופים שלנו

אנחנו יודעים גם כי היינו כבר בסרט הזה: בעברונה ב-2014, בנחל צין ב-2011 ובמפרץ אילת בשנות ה-70. המומחים חוזרים ומזהירים: שינוע חומרים מסוכנים בכמויות גדולות כרוך בסכנה סביבתית. הסיכוי לתאונות וכשלים, טכניים ואנושיים, סביר שיגדל ככל שנפח התעבורה הימית יגדל. מספיקה תקלה או חבלה אחת קטנה באחת מעשרות המכליות כדי לגרום לאסון שחור, גדול אף יותר.

זה מסכן את הים התיכון, את מפרץ אילת, את השוניות ואפילו את התיירות. זיהום ים בדלקים הוא מתכון להרס ומוות. אתם ראיתם. זה אפילו נכתב בעיתון שחור על גבי לבן. עכשיו נראה מי ירים את הכפפה. הים צריך אתכם. מאוד.

מתנדבת מנקה את החוף בניצנים. צילום: אנשי הים התיכון
מתנדבת מנקה את החוף בניצנים. צילום: אנשי הים התיכון

וקטנה לסיום: בתוך כל השחור הזה, יש אור גדול. עם ישראל היפה, שאליו כל כך התגעגענו, התגייס בשבת האחרונה והגיע באלפיו לחופי הים כדי לתת יד לארגוני סביבה, דוגמת קואליציית אנשי הים התיכון (הבית שלי) בניקוי הזפת מהחופים. במשך שעות הם כרעו על החול, ובעבודה סזיפית ניקו גרגיר גרגיר, ואם זאת לא תקווה, אז מהי?

הכותבת היא פעילה בקואליציית "אנשי הים התיכון" מבית 'אנו – עושים שינוי'.לעמוד הפייסבוק של הקואליציה (למי שרוצה להתנדב)

רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו

רק לאחר 4 ימים שבהם עסקה התקשורת בשלג ובקורונה ובנה-נה-נה היא נזכרה שמתרחש פה אסון. זעקנו שזה יקרה, ואנחנו זועקים שוב:...

ענת גבריאלי21 בפברואר 2021
נת"צ, חצי נת"צ, נתיב אחד מהיר. פקק מסורתי באיילון (צילום: שאטרסטוק)

המספרים שעושים את תל אביב: 500,000
החיים בפקק

המספרים שעושים את תל אביב: 500,000

האם באמת נכנסים לתל אביב חצי מיליון כלי רכב ביום, מה המחיר האמיתי שמשלמים התל אביבים על הפקקים ומדוע אנחנו מעדיפים למות מאשר לוותר על הרכב הפרטי

נת"צ, חצי נת"צ, נתיב אחד מהיר. פקק מסורתי באיילון (צילום: שאטרסטוק)
נת"צ, חצי נת"צ, נתיב אחד מהיר. פקק מסורתי באיילון (צילום: שאטרסטוק)

1.אף אחד לא הוציא על זה מזכר ובטח גם אתכם שכחו לעדכן, אבל בנקודה מסוימת בציר הזמן הנוכחי קיבל המין האנושי החלטה קולקטיבית ולא בהכרח מודעת – להתאבד. פשוט לגמור עם זה, להכריז על כישלון הניסוי של ההומו ספיאנס ולסיים את הסיפור של הציביליזציה. האמצעי: התמכרות לרכב פרטי וחנק אטי ממנת יתר של פליטות פחמן דו חמצני ותחמוצות חנקן. נשמע מוגזם? יש לי500 אלףכלי רכב שנכנסים מדי יום לתל אביב וישמחו להתווכח איתכם על זה.

2.נתעכב רגע על המספר הזה. שולפים אותו כמעט בכל דיון על מצב התחבורה בגוש דן. הוא נשמע טוב. חצי מיליון. וואו. רק בעיה אחת: המספר הזה מגיע מדוח של הלמ"ס שנכתב ב־2008. קצת מגוחך להישען על נתון כה עתיק במדינה שבה מדי יום עולות953מכוניות חדשות על הכביש. המספר האמיתי של כלי הרכב הנכנסים לעיר מדי יום גבוה כנראה באופן משמעותי, אבל יש לפחות כ־1,250ישראלים שהמספר האמיתי לא משנה להם. אלה הם1,250ישראלים שמתים מדי שנה בטרם עת, על פי נתוני המשרד להגנת הסביבה וארגון הבריאות העולמי, בגלל זיהום אוויר מתחבורה. שיעול שיעול.

3.הזיהום הזה שאנחנו נושמים בתל אביב – פי2.5חלקיקים נשימים מהמלצת ארגון הבריאות העולמי, לפי דוח גרין פיס משנת2018– הוא תוצר כמעט בלעדי של פקקי התנועה שאחראים למרבית זיהום האוויר בתוך העיר. מכונית בפקק פולטת90 אחוזיםיותר תחמוצת חנקן לכל ק"מ של נסיעה.107 אחוזיותר חלקיקים נשימים.109 אחוזיותר פחמן דו חמצני. אין דרך נעימה לומר זאת – האפוקליפסה התעבורתית של גוש דן הורגת אותנו במגוון רחב של צורות ודרכים, וככה אנחנו אוהבים אותה.

4.אז ה־500 אלףכלי רכב האלה שדיברנו עליהם? עכשיו תוסיפו להם עוד232 אלףמכוניות ששייכות לתושבי תל אביב עצמם (גידול של כ־6,500מכוניות בממוצע לשנה). אנחנו מדברים על יותר ממיליון וחציאיש שמתנייעים ברחבי העיר מדי יום, ופחות מרבע מנסיעותיהם הן בתחבורה ציבורית. המציאות היומיומית של כל אותם אנשים היא מציאות של סטרס ועצבים ואוויר מזוהם ושעות אבודות בפקקים, וזה רק נעשה גרוע יותר, ועם סגירתם הקרובה של חלקים מאלנבי ומאבן גבירול זה יהיה גרוע עוד יותר. אבל לוותר על הרכב? הגזמתם.

5.בחודשים האחרונים זה נהיה ברור יותר – כל ניסיון לעצור את התיעדוף ההתאבדותי של הרכב הפרטי נתקל בצווחות התנגדות היסטריות. התרעומת הציבורית נגד נתיבי הקארפול הניסיוניים, נגד אגרת גודש בכניסה לעיר, נגד הפחתת מקומות החניה ואפילו נגד פרויקטים של תחבורה שיתופית, היא תרעומת של נרקומן שנלחם על הסם שלו. בזעם ובחירוף נפש נאבק הציבור על הזכות להתנייד לבדו בתל אביב בקופסה קטנה ומזהמת משלו (1.2נוסעים בממוצע לרכב) ובמהירות ממוצעת של כ־18 קמ"ש.

6.השינוי ברמה האזרחית יבוא כנראה רק בכפייה, אבל האמת העגומה היא שמדינת ישראל עצמה מכורה לכלי רכב פרטיים ומרוויחה כ־30 מיליארדש"ח בשנה משלל המסים שמשלמים בעליהם. צודקים גם הטוענים שדרושה השקעה מסיבית בתחבורה הציבורית המקרטעת ובתשתיות רציניות של שבילי אופניים, אבל העובדה היא שגם כאשר מוצגות לציבור אלטרנטיבות טובות להתניידות בעיר כמו260כלי הרכב של אוטותל ו־40המיניבוסים של באבל, הוא בוחר שלא להשתמש בהן. כי זה פחות נוח, כי זה רק בתוך העיר, כי זה מצריך כמה דקות הליכה, כי זה לנסות את החיים בלי רכב פרטי. ואנחנו מעדיפים למות, תודה.

רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו

האם באמת נכנסים לתל אביב חצי מיליון כלי רכב ביום, מה המחיר האמיתי שמשלמים התל אביבים על הפקקים ומדוע אנחנו מעדיפים...

מאתירון טן ברינק5 בנובמבר 2019
צ'רנוביל Vs. חיפה

צ'רנוביל Vs. חיפה

צ'רנוביל Vs. חיפה

אסור להשוות

צ'רנוביל Vs. חיפה
צ'רנוביל Vs. חיפה

צ'רנוביל Vs. חיפה

רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו

אסור להשוות

מאתלילך ברנע לשם3 בפברואר 2016
אבי לוי ואבי בלקין. צילום: איליה מלניקוב

הסרט "פתלתל" הופך את נחל הירקון לדמות הראשית

יוצרי הדוקו "פתלתל" צללו לחומרי ארכיון מראשית המאה שעברה ובילו 12 יום לאורכו של הנחל הכי מושמץ במזרח התיכון. התוצאה היא...

מאתעופר מתן18 בינואר 2015
ראו עוד
popup-image

רוצה לקבל גיליון טרי של TimeOut עד הבית ב-9.90 ש"ח בלבד?

(במקום 19.90 ש"ח)
כן, אני רוצה!