Time Outתל אביב הוא חלק מרשת Time Out Global — רשת מדיה בינלאומית הפועלת ב-360 ערים מרכזיות וב-60 מדינות ברחבי העולם. Time Out הוא אחד ממקורות התוכן המקיפים והאמינים ביותר בתחומי התרבות, הקולינריה, הבילוי ותיירות עירונית. התוכן, שמתעדכן 24/7, נכתב ונערך על ידי צוות עיתונאים מקצועי מקומי בישראל, בהתאם לסטנדרטים של Time Out העולמית.
קשה למצוא דוגמה מובהקת יותר למגמה העכשווית של המטבח הישראלי המקומי מהסיפור של השף עידו פיינר. הוא היה סו שף במול ים, אולי המסעדה הכי לא מקומית שפעלה בישראל. לאחר מכן פתח עם איש היין אורי כפתורי את גריג שהגישה מטבח אירופי אנין ומודרני, ורק לאחר שסגר אותה נחשף למקומיות והתאהב בה. היום הוא משתמש בעלי בר (מרכיב שמשמש בעיקר במטבח הערבי ובבתיהם של יוצאי כורדיסטן), מממש את רוח הפארם טו טייבל ומתעסק לא רק בצלחת ובבניית הביס אלא מקשיב לאדמה, לחומרי הגלם, להיסטוריה, לאקלים.
צילום: אורלי אלקלעי
החלום המתבקש – להקים מסעדה קבועה בחוות קיימא בארותיים שאותה מפעילה בת זוגו שי שבח – הפך לחצי בר ביצוע כשקיבל לידיו את הובלת המטבח של מסעדתרוברטה וינצ'יבכרכור. אך חומעה וקוץ בה. במקום שהמסעדה תיבנה סביב האג׳נדה, הקולינריה של פיינר צריכה להתאים למסעדה קיימת – ציוד, לקוחות קבועים ואלף פרמטרים כלכליים ששום בעל בית שפוי לא יפקיר אותם גם בידי השף הכי מוכשר בעולם. פיינר, מקצוען אמיתי, התמודד עם האתגר באומץ, אבל המטבח שלו שילם מחיר לא קטן. למרות היד והראש הנהדרים, פיינר נותר כלוא בפורמט הפריפרי שאמור לתת מענה גם לשר, גם לנהג וגם לבן של הנהג.
כמסעדת שף התפריט אינו מאוזן כלל ומייצר נרטיב מפוזר – המון פיצות ופסטות, מעט מנות בשר או דגים, ובערב שהיינו – אפס, אבל אפס, ספיישלים. כמטבח איטלקי מקומי עשה פיינר הרבה מעל המצופה והצליח בחלק ניכר מהמנות להכניס את רוחו.
צילום: אורלי אלקלעי
אמנם סלט עלים פריך וטעים לא הותיר איזה עוקץ מיוחל מן החווה, אבל ברוסקטה עלי בר התפוצצה בפה ושרה עולם ומלואו. ראגו עשיר של חובזה שכולה הבנה ואהבה לאדמה עם אבן יוגורט ששדרה חמצמצות אוממית (ותודה למחלבות חברון והסביבה שהצילו לא מעט מסעדות תל אביביות מהגשת פרמזן ירוד וחיוור). ההצלחה של שילוב הבר עם הבצק הובילה להזמנת פיצה ריקוטה וקייל. מפלסטין נחתנו באיטליה. גם כאן העדינות העננית אבל מלאת העומק התפרצה. מינונים מושלמים בין הגבינה (בתוספת גאודה מיושנת) לעלה, והטאבון צורב את קצוותיו ובונה מפלס טעמים בנדל״ן של סנטימטרים בודדים. אין על האש, ואין על מי שיודע לבשל בה.
היינו מזמינים עוד מאגף הירקות המרשים (חסה בטאבון!), אבל רצינו להמשיך הלאה. חבל. אגף הפסטות התגלה כחוליה הרופפת. הפסטה עצמה – אורכייטה (בראגו ברווזים) והריקולינה (שהוגשה עם תבשיל סרדינים) – לא הייתה מצטיינת. עבה, מבושלת מעט יתר על המידה ונעדרת עומק חלמוני. הראגו עצמו היה נחמד, אבל הטעמים העגולים שבו הפכו את המנה לכזאת שמתאימה לכל המשפחה ולא צועקת טבע. מנה ללא קיק – לא צביטה חריפה, לא שומן נשפך. גם הסרדינים (שקיבלו תיבול של טרגון, אולי עשב התיבול הכי זר ולא מקומי שיש) שחו בשקט, נבלעו בפחמימה ולא השמיעו קול.
עוד חריקה מקומית הייתה באגף הדגים. כולם מדברים על עונתיות הים התיכון ועל המגוון שבו. ברוברטה וינצ׳י מגישים סלמון או לברק. שני דגים שרחוקים מטעמי הטרואר המפעימים שקיבלנו בברוסקטה והסגירו בחירה שגרתית ומובנת של מסעדה שלא רוצה לשבור את הראש עם הדייג על השלל היומי.
צילום: אורלי אלקלעי
בגזרת הבשר נותרנו עם שפונדרה וחזה ברווז. נכון שהשפונדרה לוותה בגידולים מקומיים – פירה נהדר של בטטה בטאבון עם תבשיל עלים – אבל דווקא הייתי סקרן לטעום את תוצאות עבודתו של פיינר עם בשר מקומי מובהק יותר, כמו טלה למשל. כך או כך, הביצוע של המנה היה מעולה: הבשר היה מוצק, עסיסי ומלא טעמים. את המחמאות הללו אי אפשר לומר על הקינוחים: טירמיסו חסר תשוקה (ואלכוהול) וקרם לימון מפורק שהחזירו לארוחה ניחוחות של קינוחי פריפריה.
בשביל ישראל הארוך פיינר עודו באמצע המסע. אם יתמיד יצטרף לחזית של דור חדש של שפים, בהם אסף דוקטור, מיכאל גרטופסקי, אסף שנער ותומר טל בעלי פז״ם בחקר ומיפוי המטבח המקומי. וזמן – לא רק כישרון – מצליח לייצר טעמים חדשים ומנומקים.
מה זה:איטלקי מקומי
שורה תחתונה:איזה כיף שעידו פיינר חזר למטבח
כוכבים:3 וחצי
שנין בלאן מטר 170 סלט עלים 44 ברוסקטה עלי בר 44 פיצה ריקוטה וקייל 58 ראגו ברווז 88 ריקולינה סרדינים 78 שפונדרה 95 קרם לימון 42 טירמיסו 38
סך הכל:657 ש"ח
רוברטה וינצ'י, אחוזה 43, פרדס חנה־כרכור. 6037377־04 כל יום 12:00־23:00
רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו
אלדד שמואלי היה שף במסעדות הכי נחשבות בתל אביב (שקוף ז"ל, אברקסס, קלארו) עד שהחליט להתרחק מההמולה ולפתוח ביסטרו לחם קרוב לבית ילדותו. אלחנן (על שם אביו ז"ל) נמצאת בקצה קיבוץ משמרות, עם נוף לשדות פתוחים ומרפסת בין העצים. בביקור ראשון החושים מתערפלים וקשה לבחור בין מגוון המאפים – ואם לא די בכך, שמואלי מתכוון להרחיב את התפריט ולהכניס תנור אבן שיוציא פיצות ומאפים לארוחות הערב של הקיץ. לא לפספס:ארוחת בוצ'ר־בוצ'ר – עץ גדול ועליו המון צלוחיות מלאות בממרחים, גבינות, ירקות, ריבות ומבחר לחמים משובח. בגזרה המתוקה: קואין אמאן (מאפה שמרים מקורמל בסוכר וחמאה) וקרואסון כנאפה.
זה לא סתם בית קפה קטן וחמוד ברחוב צדדי במרכז פרדס חנה, זה מוסד מקומי. רות וגבריאלה שיפצו את המקום הקטן, מילאו אותו ברהיטי וינטג' וקנו מיד את אהבת הקהל שהיה כל כך זקוק לבית קפה טוב. די מהר הבינו פה שרוב הקהל טבעוני והחלו להכניס יותר שייקים עם תוספות סופר פוד, כריכים מלחמי בריאות ותבשילים עונתיים. זה לא אומר שאין קרואסון שקדים מצוין (של הקונדיטור יואב דקלבאום) או סנדוויצ'ים עם גבינות, אבל קחו בחשבון שברירת המחדל של הקפה היא חלב אורז. אחרי כמה שנים רות עזבה ופתחה את נוני ופורטונה (ע"ע), והחלל ליד החנות הפך לחנות קסומה לילדים – פלאות. לא לפספס:סנדוויץ' קציצות עם טחינה ולימון כבוש; סמודי אדום עם גוג'י ברי, חמוציות, תמר, אגוזים ו־B פולן.
עד לפני שלוש שנים וחצי עמד פה הבלו באס – החומוס והאגדה. צ'יקו כהן (שהוא אח של השף שרון כהן משילה התל אביבית) חיפש בכלל מקום לפתוח בו אטליז, אבל כשראה שהמקום הצמוד לבלו באס פנוי החליט ללכת על בורקס. הוא מכר כאן בורקסים מבצק פילו בעבודת יד, שאותו הוא פותח עם טחינה וממלא במנגולד וגבינה, חצילים ובצל או תפוחי אדמה. כעבור כמה חודשים הבלו באס עבר דירה וצ'יקו התחיל להכין גם חומוס. אפשר גם לקנות בורקסים קפואים ולהכין בבית. לא לפספס:בורקס חומוסביח – כל מרכיבי הסביח בתוך בורקס מוגזם ומעולה אחד.
הטורקייה. צילום: גברת עם סלים
דרך הנדיב (ליד מתחם ביג פרדס חנה), ראשון־חמישי 8:00־16:00, שישי עד 14:00, 6214941־04
הילה הוכמן | קונפיסרי
היא למדה בכלל עיצוב, אבל מה שמשך את הילה הוכמן מאז ומתמיד היה העולם המתוק. היא לימדה את עצמה קונדיטוריה, ומשם המשיכה לחקור את עולם הממתקים, תוך כדי ניסיונות לרקוח את ממתקי הילדות המסורתיים. היא פיתחה במו ידיה העדינות פריטי ממתקים, שאליהם נוספות מדי פעם עוד הפתעות – כמו סוכריות תרנגול צבעוניות, שאפילו הילדים הבריאים של פרדס חנה (אלו שההורים שלהם מקפידים על תזונה טבעית ובריאה) מסתובבים איתן ביריד השיק שוק המקומי שמתקיים כאן בשישי הראשון בכל חודש. לא לפספס:מרשמלו בטעמים (וניל קוניאק, ורדים, סיגליות ועוד), שהוא המאכל הכי דומה לענן שאי פעם תטעמו; מרמלדות בטעמים, מרציפן קלאסי מושלם וקליסון – ממתק פרובנסלי מסורתי משקדים ופירות מזוגגים.
9792030־050 (במשלוח עד הבית) או להזמין באתר Hilahochman.com. ניתן גם להשיג את המוצרים בחנויות באזור: נוני ופורטונה, המזווה, הטורקייה, פלאות (סוכריות תרנגולים) ו־Green Queen
הילה הוכמן. צילום: אלה פאוסט
המזווה | מעדנייה
דור כהן ואור דוייב הם הבעלים של שתי מעדניות עמוסות בכל טוב ושל עוד מקום בהקמה. את מעדניית הבשר הם פתחו אחרי שדור למד במשך כמה שנים את תורות העישון והכבישה של בשרים. במקום יש מגוון נקניקים ובשרים כבושים ומעושנים וגם בשרים ארוזים ומוכנים להכנה (נקניקיות, קבבים, המבורגרים) – הכל מעשה ידיהם. כמה צעדים משם נמצאת המעדנייה החלבית, ובה קיר שלם של גבינות ייחודיות מרחבי העולם לצד שפע של מוצרי מעדנייה ארוזים. המקום הבא שלהם ייפתח בקרוב במתחם אלונית הסמוך, והוא יתמחה בדונאטס שיגיעו ב־17 טעמים וגם בגרסת קרונאט. לא לפספס:בימי שישי יש ברחבת המקום קבלת שבת עם פוד טראק שממנה יוצאות מנות כגון באן אסאדו מפורק, נקניקיות וסלופי ג'ו על הפלנצ'ה.
יואב ושגית צידון הם הבעלים של שגיתא – חנות רהיטי יד שנייה שהם משפצים בכישרון רב. לפני כשנה וחצי הם פתחו לצד החנות דוכן אוכל פתוח, ויואב, שהיה בעבר בעלים של מסעדת דגים ופירות ים בהרצליה, החל להכין בו כמה מנות תאילנדיות משתנות. הדוכן הזה הזכיר לרבים את דוכני הרחוב של תאילנד, גם בטעמים האותנטיים וגם במראה, והקהל המקומי התחיל לפקוד את המקום בקביעות. הם התחילו בימי שישי בצהריים בלבד, ועם הביקוש הוסיפו את חמישי ורביעי בשעות הערב (אך הורידו את שישי). בימים אלו הדוכן עומד לעבור דירה למקום אחר (כדאי לעקוב בפייסבוק), אבל יואב מבטיח שקסם האותנטיות יישאר. לא לפספס:פאד תאי ובננה לוטי (כשיש).
אבי מגל וינאי פרסמן הקימו את המרפסת – בית קפה עם אווירה רגועה, סנדוויצ'ים מושקעים, שייקים וסמודיז בהמון צבעים וכמובן מרפסת. אחרי כמה שנים הצטרף אליהם יניב מאיר, שניהל מקומות אוכל בעיר הגדולה, והתפריט התרחב. השף במקום, גילי בן שושן, עבד באוטולנגי במשך כמה שנים, והוא מביא למרפסת מנות בסגנון דומה. המחירים נוחים (עד 50 ש"ח למנה) והאווירה המקומית עושה חשק להתחרדן על המרפסת במשך כמה שעות. לא לפספס:תבשיל אורז, עדשים וירקות עם ביצת עין; שייק קופנהגן עם מנגו, מלון, בננה ואננס.
המייסדים 27 כרכור, ראשון־חמישי 7:00־22:30, שישי עד 14:00, 6357775־04
המרפסת
חצר השוק | מכולות אוכל
מבנה היסטורי ישן במרכז פרדס חנה שעבר לאחרונה שיפוץ ושימור על ידי המועצה המקומית. סביב המבנה, שאותו יאכלסו בקרוב חנויות, מסעדות ובעלי מלאכה, הוקם מתחם שלם – חצר השוק. למקום הוכנסו מכולות צבעוניות שבתוכן יש גם חנויות אוכל – הכל באווירה ייחודית של ישן וחדש. כרגע פועלות במקום כמה חנויות, קפה השוק וג'מס ביר פקטורי – בר בירות עם אוכל תואם. מיד אחרי פסח יצטרפו לכאן עוד מקומות, בהם הפסטה מרקט – מוסד חיפאי ותיק, שכאן מצטרף אליו השחקן והבשלן שי אביבי, שיערוך במקום ערבי קונספט. בחצר יערכו גם ירידי מזון, פסטיבלי בירה וירידי אופנה וסטיילינג. לא לפספס:לשתות את הבירה 8.8 של ג'מס ולצפות בהופעה חיה על במת המכולות בלב החצר.
האורנים 12 פרדס חנה, ראשון־חמישי 9:00־21:00 (חנויות), 12"00־24:00 (מזון), שישי 9:00־שעה לפני כניסתהשבת, שבת שעה אחרי צאת השבת־24:00, 9889629־04
חצר השוק פרדס חנה. צילום: נעה זני
נוני ופורטונה | דלפק קפה
אותה רות מגבריאלה ורות פתחה עם השותפה מורן בן יהודה את נוני ופורטונה, חנות לבגדי יד שנייה. בתוך החנות יש גם דלפק שמשמש כבית קפה מאולתר עם תפריט מצומצם אבל איכותי. כל הלחמים/מאפים הם מעשה ידיהם של אופים מהאזור, והם מגיעים לכאן יום יום היישר מהתנור שלהם. אם אתם לא רעבים עצרו כאן רק בשביל האווירה והמציאות, ותבלו את ההסתובבות בקקאו עם צ'ילי. לא לפספס:בייגל שמגיע עם פלטת ממרחים וירקות; דובוש או כל מאפה הונגרי אחר שבנמצא.
דרך הנדיב 16 פרדס חנה, ראשון־חמישי 8:00־18:00, שישי 7:30־14:00, 6231347־054
סול פיצה | פיצרייה
שירה שחם עבדה במסעדות תל אביביות נחשבות (יועזר בר יין, קלואליס, לחם ארז) עד שהחליטה לשנות כיוון. היא פתחה קייטרינג, אבל פיצה תמיד הייתה החלום שלה. אחרי שהוסיפה דוכן פיצות לקייטרינג היא התחילה להכין גם פיצות עם תוספות מיוחדות בבית. כשהמטבח הביתי נהיה קצת קטן וצפוף מדי לכמויות הפיצות שהיא ייצרה, היא עברה לדוכן שפועל בימי חמישי ומוצאי שבת במתחם הידית המקומי. הפיצות הן מקמח איטלקי לבן או מקמח כוסמין אורגני (68/78 ש"ח בהתאמה) ואפשר לבחור אילו תוספות שרוצים. יש גם פיצה טבעונית (בתוספת 10 ש"ח). לא לפספס:לפני כמה חודשים שירה הוסיפה לרפרטואר שלה עוד מנה – סנדוויץ' הקציצות של שישי בצהריים (30 ש"ח): לחמניות לבנות ורכות, מטבוחה, ליים כבוש וקציצות בשר מתובלות.
החרושת 1 (מתחם הידית) פרדס חנה, חמישי ומוצאי שבת 17:00־22:00, שישי 11:00 עד שנגמר, 7674345־054
סול פיצה. צילום: גברת עם סלים
פרדסוכרה | פטיסרי
רוני הרצנו, פרדס חנאית מבטן ומלידה, סיימה תואר בעבודה סוציאלית ואז טסה להגשים את החלום ללמוד קונדיטוריה בפריז. אחרי שחזרה ארצה היא הסבה חדר צדדי במרפאת השיניים של אמה למטבח מצויד והחלה לייצר שם את ליין הפטיסרי שלה וגם מאפים וקינוחים לאירועים. הקינוחים נמכרים בירידים שמתקיימים כמעט כל סוף שבוע באזור, וגם בהזמנות מראש לקראת ימי שישי – מארזים של 12 או 24 יחידות (125/220 ש"ח) הכוללים לפחות ארבעה סוגים שונים של קינוחים. לא לפספס:פחזנייה ממולאת במוס וניל, קרם תות וקונפי תות; מוס חמאת בוטנים עם בננות מקורמלות ובוטנים מסוכרים.
Pardesucreבפייסבוק, 4908449־054
רוברטה וינצ'י | איטלקי
השף רז אלמוג התחיל את הקריירה אצל חיים כהן בקרן. בהמשך דרכו הוא היה המנכ"ל של קבוצת דלאל, ואז הרגיש שהוא רוצה מקום משלו. לפני כשנתיים הוא חבר לניר פלטר, אחד הבעלים של יקב פלטר, והם פתחו את המסעדה במיקום פסטורלי בלב שכונה בכרכור. האוכל איטלקי, עם הרבה פיצות ופסטות, ולאחרונה התווספו לתפריט גם מנות בשר כגון תבשיל בקר עם ניוקי ולינגוויני קרבונרה עם פנצ'טה טלה. מנות רבות עוברות בטאבון האבן הגדול שבפינה; לצדו יש בר שמאפשר בילוי מבוסס שתייה. המחירים הגיוניים, האווירה נעימה והמקום כבר התפרסם כמסעדה האיטלקית השווה של האזור. לא לפספס:סלק צלוי עם ריקוטה אפויה; פסטה ריקולינה עם ארטישוק צלוי.
אחוזה 43 כרכור, כל יום 12:00־23:00, 6037377־04
רוברטה וינצ'י. צילום: דניה ויינר
בנימינה ושדות ים
וולף | המבורגרייה
גרג וולף הוא האיש שהקים את רשת בתי הקפה גרג. לאחר שמכר את הרשת ב־2001 עבר לגור בניו יורק וניהל שם רשת של בתי קפה. הוא חזר לארץ, ייעץ למסעדת ולפני כמה חודשים פתח באזור התעשייה של בנימינה את WOLF – המבורגרייה עם וייב אמריקאי. ההמבורגרים מגיעים בגודל אחיד – 100 גרם לקציצה – וההמלצה היא להזמין מנה כפולה או משולשת. תערובת הבשר מורכבת מנתחים אמריקאיים – צ'אק (ולא צ'ך), שורטריב, אסאדו, שפונדרה ובריסקט – הלחמניות הן מבורקין הסמוכה ויש גם עופות בסגנון קנטאקי פרייד צ'יקן, צ'יפס עם תוספות, מילקשייקים ועוד. לא לפספס:המבורגר סמוקי עם קריספי בקר מעושן, גבינה, חמוצים ורוטב ברביקיו.
המלאכה 10 אזור התעשייה בנימינה, שני־חמישי 7:00־1:00, שישי־שבת 12:00־1:00, 8503390־04
טופו אן | יפני־טבעוני
ג'ון אמוטני הגיעה לארץ לפני כ־20 שנה והחליטה לגור פה. לפני שעשתה זאת היא הספיקה ללמוד ביפן איך מייצרים טופו בשיטות מסורתיות. כשהגיעה לישראל היא הקימה את מפעל שיזן טופו ובמקביל חלמה לפתוח מסעדה קטנה – היא ידעה שזו תהיה מסעדה יפנית, שבה תכין את המנות שהיא זוכרת מהבית, ובגלל ההתמחות בטופו בחרה לפתוח מסעדה טבעונית. היא שכרה מקום קטן בפאתי המרכז המסחרי בבנימינה הישנה ויצאה לדרך עם טופו אן (אן = מקום רגוע ושקט ביפנית) – בהתחלה עם מנה אחת משתנה, וכשהקהל החל להגיע, בדרך פלא וללא כל יחסי ציבור או פרסום, נכתב גם תפריט שכולל מנות נודלס, ירקות בטמפורה, סלטים, מרקים, סושי ו"שניצל", כולן עם טופו טרי בצורות בישול שונות. אפשר לקנות את הטופו הטרי במשקל, ויש גם מיונז טבעוני שג'ון מייצרת בעצמה. לא לפספס:מרק ראמן.
דרך העצמאות 74 בנימינה, שלישי־חמישי 12:00־21:00, שישי 12:00־16:30, 3771060־050
יאנאגי | יפני
לפני שאתם נוסעים על כביש הדקלים היפה המחבר בין פרדס חנה לבנימינה, תנו גיחה מערבה לקיבוץ שדות ים הסמוך כדי לאכול סושי במיקום הכי ייחודי שאפשר – בלב חדר האוכל של הקיבוץ. עומר צוק עבד כקונדיטור במסעדות בתל אביב, גר שנתיים ביפן ולימד בבית הספר "בישולים", ואז פתח את מסעדת אג'נדה בתחנת הדלק במחלף קיסריה. כעבור כמה שנים השף אקי סאן פתח במתחם המסעדה את מינאטו (מסעדת סושי כשרה) וצוק עבר אצל סאן הכשרה ארוכה וקפדנית. נתן אברמוב, שהיה בכלל דייג, הצטרף למינאטו ולמד מצוק את תורת הסושי. השניים התחברו והחלו לדבר על פתיחת מקום חדש יחד. הם אימצו את הצעת קיבוץ שדות ים לקחת חדר קטן בחדר האוכל של הקיבוץ ופתחו בו דלפק. השמועה על הסושי המחתרתי והאיכותי עברה מפה לאוזן והם החלו לקבל הזמנות מתושבי הקיבוץ והאזור. בשלב הבא הם סגרו שטח מחדר האוכל ופתחו בו מסעדת סושי קטנה ומקסימה, עם בונוס של נוף לים. התפריט דומה לזה של כל סושייה טובה, עם מנות ראשונות ומבחר סושי עצום. לא לפספס:סושי תרד ואספרגוס בטמפורה בציפוי סלמון צרוב או טונה צרובה עם בצל סגול ואבוקדו בציפוי טונה נא.
חדר האוכל בקיבוץ שדות ים, ראשון־חמישי 12:00־22:00, 6364158־04
יאנאגי. צילום: אביב אילון
לחם בורקין | מאפייה
ערן בורקין עבד כשף לפני שנסע למאפיות בכל רחבי אירופה כדי לראות מקרוב איך מכינים לחם "אמיתי" – כזה שעובר תהליכי תסיסה ופירוק טבעיים ושלמים, ללא התערבות תעשייתית. אחרי כמה שנים פתח את המאפייה ובית הקפה הקטן בורקין בבנימינה. לפני שנתיים המקום נדד למבנה גדול יותר ליד. הלחמים הם המרכז פה והמגוון ענקי – כולם לחמי מחמצת מסוגי קמח שונים ועם שלל תוספות. לצדם יש מגוון גדול של מאפים אישיים מתוקים ומלוחים וגם קינוחי ויטרינה קלאסיים. במקרר המעדנייה תמצאו מבחר נאה של גבינות בוטיק ישראליות, ממרחים טריים ודגים כבושים. לא לפספס:ארוחת בוקר שמורכבת ממבחר לחמים עם מבחר ממרחים.
קובי גולן עבד במשך שנים במסעדות בגרמניה. כשחזר לארץ החליט לפתוח עם אחיו יצחק מסעדה איטלקית שכונתית, מעין טרטוריה מקומית, עם אוכל איטלקי פשוט מחומרי גלם איכותיים פלוס מנות ספיישל קצת יותר מתוחכמות ויינות במחירים נוחים. הפסטות הטריות המעולות הן של ריקו – יש מבחר גדול של צורות וצבעים, וגם פסטות טבעוניות ומחיטה מלאה. ההרכבה אישית – בוחרים פסטה, רוטב ותוספות. גם אגף הפיצות מוצלח מאוד, עם בצק איטלקי ייחודי בעל קראסט וגמישות. לא לפספס:פסטה בלרינה סלק עם ארטישוק ופטריות ברוטב שמנת.
האחים גולן מפסטלה ראו כי טוב, וכשהתפנה מקום ליד פסטלה הם פתחו את קרוסטה – פיצרייה שהיא גם בר. הם הביאו לכאן טאבון ענקי בהזמנה מיוחדת מאיטליה והבר נבנה סביבו. הפיצות נעשות מאותו בצק ייחודי של פסטלה (יש גם טבעונית או ללא גלוטן). חוץ מהפיצות מכניסים פה לטאבון הרבה ירקות למנות אנטיפסטי, ויש גם מנות שנחמד לנשנש על הבר, למשל קלמרי צרוב עם יוגורט או עוף מסחן. לאחרונה נכנסה עסקית עם כריכי בשר מעושן ממעשנת ביישוב עמיקם הסמוך. בשעות הערב המאוחרות האווירה המשפחתית משתנה ואז מתחילים לזרום הרבה צ'ייסרים זולים (9־12 ש"ח) ובירות מהחבית. לא לפספס:פיצות בשריות (אנטרקוט/אסאדו/בולונז).
השריג 2 מרכז מסחרי בנימינה, ראשון־שישי 12:00־2:00, שבת מ־17:00, 2011535־077
קרוסטה
פלוגי | איטלקי־כפרי
המבנה של פלוגי, שנמצא לצד הכביש רגע לפני היציאה מבנימינה לכיוון זכרון יעקב, היה פעם לשכת התעסוקה של בנימינה. אריה פלוגה (המכונה פלוגי) רכש אותו לפני יותר מ־20 שנה והוא הוסב למסעדה לפני כמעט 10 שנים כשכל המשפחה החליטה לשנס כוחות ולהפוך את המקום לבייבי ולביזנס משפחתי. הבן הבכור, בוגר בצלאל, הופקד על העיצוב הצבעוני הייחודי, המורכב מהמון עבודות פסיפס גיאומטריות; שאול (האמצעי), שלמד ועבד במטבחים באיטליה, הופקד על המטבח; וטליה, בת הזקונים, אחראית על ניהול המסעדה. שיתוף הפעולה המשפחתי הניב מסעדת כפר נעימה עם אוכל איטלקי וביתי ונוף חורשת האקליפטוסים הצמודה, ויש בה גם מבני משחק לילדים המזכירים את הפסלים של גאודי. לא לפספס:פפרדלה דייגים וטירמיסו.
יקב תשבי הוא למעשה אחוזה שלמה הכוללת מסעדה, מאפייה, חנות יין ושוקולד ופוד טראק. בחנות היין אפשר לטעום יינות בשילוב שוקולד של ולרונה; יש כאן המון סוגים של שוקולד במשקל שמתאים לבישול ביתי, גם ויטרינה עם פרלינים מעולים וגם מרמלדות פירות יפהפיות של חברת קרוזי הצרפתית. משם המשיכו אל המאפייה – תנור העץ העצום של חברת לה פניול ששולט על מתחם המאפייה מרשים בפני עצמו, ולחמי המחמצת שיוצאים ממנו מרשימים לא פחות. אם אתם מגיעים לכאן בשישי בצהריים לא תוכלו לפספס את הריחות העולים מהמעשנת. היא עומדת במתחם האחורי, סביבה פזורים ספסלי ישיבה, והבשר שיוצא ממנה הוא חתיכת גן עדן. אפשר לקנות אותו הביתה במשקל, אבל עדיף לאכול אותו מיד במקום. על המטבח של מסעדת תשבי מנצח השף האוסטרי גונטר בידרמן, שמכין מנות עונתיות מחומרי גלם אזוריים עם הרבה גבינות, ירקות, דגים ושמן זית. לא לפספס:המומחיות של בידרמן היא עישון דגים, אז כדאי לשלב בארוחה את אחת ממנות הסלמון המעושן בגרסה קרה או חמה.
כביש 652 בין בנימינה לזכרון יעקב, ראשון־חמישי 8:00־15:30, שישי עד 14:00, 6288195־04
יקב תשבי. צילום: רן בירן
רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו
