למרות האיומים: כ-15 אלף משתתפים במצעד הגאווה בירושלים
שר המשפטים שהתקבל בבוז, החשוד שנעצר עם סכין ו-15 אלף צועדים וצועדות שגברו על המסלול המאתגר - כך נראה מצעד הגאווה בירושלים מבפנים
כ-15 אלף צועדות וצועדים השתתפו היום במצעד הגאווה והסובלנות בירושלים, שהתקיים בפעם ה-18 בעיר, בצל האיומים וההפגנות נגד קהילת הלהט״ב בשבועות האחרונים. המצעד התקיים באבטחה מוגברת של כ-2500 שוטרים, ו-49 אנשים נעצרו במהלכו, אחד מהם החזיק באמתחתו סכין.
למי שטרם ביקר במצעד בירושלים (אני מסתכל עליכם, תל אביבים), יתפלא לראות שם מאות ואפילו אלפי חובשי כיפה ונשים בחצאיות ארוכות – לא כולם להט״ב אפילו. דתיים ודתיות ירושלמים שצועדים למען שיוויון, בעיקר מאז הרצחה של שירה בנקי ב-2016 במהלך המצעד. כיאה לשנת בחירות, מקומם של הפוליטיקאים לא נפקד גם הפעם – ובראשם שר המשפטים הטרי, אמיר אוחנה, שהתקבל בקריאות בוז מחלק מהצועדים. המצעד עצמו עבר על מי מנוחות, ונעצר כמו בכל שנה ליד המקום בו נרצחה בנקי, כדי לאפשר למשתתפים להניח פרחים לזכרה. את הפגנת הנגד של להב״ה, בראשותו של בנצי גופשטיין, מיקמה המשטרה הרחק מעבר לכביש, ומי שהסתכל, היה יכול לראות מספר מצומצם של אנשים ולשמוע קריאות לא ברורות, משהו על ״אנחנו נורא חשוכים״ ו״אנחנו אוהבים להתערב לאחרים בחיים״. בכל מקרה, לא נראה שהצועדים בכלל שמו לב למה שמתרחש שם. המשטרה, מצידה, השקיעה כל מאמץ אפשרי לאפשר למצעד לזרום.
המצעד הסתיים בגן העצמאות הירושלמי, שהיה נקודת מפגש הומואית שנים לפני שמישהי בכלל ידעה מה זה ״וודג׳״, עם הופעות ונאומים, בין השאר של רן דנקר ויובל נח-הררי. בסך הכל, אפשר לומר שהכלבים נובחים והמצעד עובר. בכל שנה אותו סיפור, ובכל שנה אנחנו צועדים, קצת מפחדים, אבל בסוף מגיעים לנקודת הסיום בשלווה, מזיעים ומקללים את מי שהחליט לבנות עיר על גבעות.
