ברוכים השבים למשחק ההישרדות המורכב בעולם – סצינת האוכל של תל אביב. להיות מסעדן בישראל 2025 דורש הרבה יותר מרק לדעת כמה חמאה להוסיף, והמגמה הולכת ומתבהרת: מי שרוצה לשרוד את הג'ונגל הזה, חייב להתאים את עצמו לסביבה. רק במהלך החודש האחרון ראינו 7 מסעדות ובתי קפה שעשו התאמות ולקחו יוזמה – בין אם בשינוי כיוון למסעדה עצמה, ובין אם דרך מסעדת נקסט-דור שמציעה חוויה שונה. יאללה, אי אפשר להישאר ככה אותו הדבר. נסו משהו חדש, או לכל הפחות, מחודש.

שינו כיוון

קפה בכרם

מה זה היה:בית קפה מדוקדק מבית היוצר של בעלי יין בכרם, שהתמקם בתזמון מצוין ברחוב רמב"ם שצמוד לשוק הכרמל, כמה רגעים לפני שהפך לאחד המקומות העמוסים ביותר בלילה של תל אביב.
מה השינוי:רגע, אמרנו לילה? אז נכון שבקפה בכרם יכלתם לקנות יין גם בשעות מאוחרות, וגם היה אחלה האפי האוור, אבל עם השינוי עבר על רמב"ם, הקפה הפך לביסטרו של ממש, גייס שפית בוגרת מלגו ומלבר, מנהל יוצא הבסטה, וביחד יצרו תפריט קיצי קליל שהולך מצוין עם יין.
אל תפספסו את:מנת דג אלבקור כבוש עם תאנה בלאדי, יוגורט ופלפל אורפה, והכל באווירת שוק.
רמב"ם 5, תל אביב

ליקווידיום

מה זה היה:מעבדת קוקטיילים שעסקה בעיקרה במכירת המוצרים שלהם לשלל מסעדות ברחבי העיר, כך שאולי טעמתם אותם ואתם אפילו לא יודעים.
מה השינוי:המעבדה נפתחה לקהל הרחב, כאשר שלושה ימים בשבוע ניתן להגיע ולהינות מקוקטיילים יוצאי דופן בכל סטנדרט, לצד מנות קטנות, ערבות לחיך ולגמרי טבעוניות. אל תזלזלו, זה בא מושלם עם הדרינק, ואווירת המעבדה – פיפיטות, מבחנות וכלים שאנחנו אפילו לא יודעים להגות את שמם – מובילה לבר קוקטיילים באמת ייחודי.
אל תפספסו את:הקוקטייל Contrast, שעבור 48 ש"ח יספק לכם משקה מבוסס יינות ארומטיים, תה טראפל וליצ'י מותסס
התעשייה 2, תל אביב

מציצים

מה זה היה:אחת ממסעדות החוף הוותיקות בעיר, מקום איקוני בחוף שיש לו מקום של כבוד בספר דברי הימים של תל אביב. במידה רבה, זה המקום שהגדיר את מסעדות החוף הקלאסיות בעיר, ועכשיו הוא מגדיר את עצמו מחדש.
מה השינוי:שף חדש, תפריט חדש ואווירה ששואפת לדמות את חופי קורפו ומיקונוס. שף אוהד לוי (כתית, צ'יקטי) יצר תפריט שמציב את הים במרכז, בליווי מגוון אופציות צדדיות במחירי ים – שזה קצת יותר מהרגיל, אבל די סביר ביחס לז'אנר של מסעדות חוף.
אל תפספסו את:הנוף, כי בתכלס בשביל זה באתם לכאן
חבקוק הנביא 1 (חוף מציצים), תל אביב

פיפי'ז

מה זה היה:מסעדת שוק אייקונית של השפים יפעת תבואה, שהפכה את הטוק-טוק למוסד באזור שוק לוינסקי. אוכל שנשען על מקורות אסיאתיים, אך הרשה לעצמו חירות אמנותית שהולידה מנות בלתי נשכחות (ראמן חזיר למשל). ביוני 24 נסגרה עקב קשיי המלחמה.
מה השינוי:ובכן, קודם כל – עצם העובדה שהיא חזרה. שנית, שהיא חזרה מדירתה הפרטית של השפית בשכונת שפירא, כששולחן ארוך תופס את רוב שטח הסלון-מטבח, ועליו מוגש מה שלתבואה מתחשק לבשל, בדיוק כמו דאז.
אל תפספסו את:כל המנות שמציעות משהו עם חזיר. מניסיון.
פיפי'ז,לפרטים נוספים

התרחבו לעוד כיוון

שילה קפה

מסעדת האם:מסעדת שילה של שף שרון כהן, שבעצמה עברה שינוי משמעותי בחודש ינואר האחרון כאשר עברה לחלל מרשים ונוצץ ברחוב מונטיפיורי – כולל אקווריומים ללובסטרים ואויסטרים – ונשארה אחת ממסעדות הפיין דיינינג האהובות בעיר. התאמת מחירים לארוחת ערב בפחות מ-500 ש"ח לזוג ומנות עיקריות עד 100 ש"ח גם עזרו.
מה שונה במקום החדש:לפני הכל, הקז'ואליות. זה מקום נונשלנטי ושכונתי – והמחירים בהתאם. המנות בגובה העיניים, ורחוקות מהיצירות המורכבות שמוגשות במסעדת האם, ויש גם אוכל ללאנץ', יין וקוקטיילים שכולם שומרים על רף מחיר יומיומי.
אל תפספסו את:העובדה שהקוקטיילים עולים 30 ש"ח.
מונטיפיורי 9, תל אביב

גאזטי

מסעדת האם:בר היין גאזטה, שממוקם בלוקיישן המרכזי של מרמורק, וגם נשאר אחד מהוותיקים בז'אנר בעירנו, עם רקורד של 13 שנים, ואינספור דייטים ראשונים שעברו במקום. כן, זה אומר שיש אי אם איזה ילד בן 12 שלא יודע שההורים שלו התמזמזו בשירותים שם.
מה שונה במקום החדש:מעבר ללוקיישן שמתקרב עוד יותר לבימה, הגאזטי הוא גרסה איטלקית לחנות/בר יין. מנות פניני וקפה איטלקי במהלך היום, ספוט קליל ליין בשעות הערב, ואחות צעירה ובועטת יותר לבר היין הוותיק.
אל תפספסו את:האספרסו בעמידה עם כוס סודה בצד, שיעלה לכם רק 5 שקלים, אבל יעורר אתכם ליום תל אביבי בדרך הכי איטלקית שיש.
מרמורק 1, תל אביב

פריז טקסס בהיכל מנורה

מסעדת האם:רשת ההמבורגרים פריז טקסס, שלמרות שעברו תלאות בדרך (זוכרים שהציתו את הסניף המקורי בר"ג רק לפני 3 שנים?), הביאו גם לתל אביב את ההמבורגר הנפלא שלהם. מאז כבר הפכו ל"מסעדת קצבים", אבל אנחנו לא נותנים לכמה סטייקים להסיח את דעתנו מהסמאשבורגר.
מה שונה במקום החדש:אז אמנם לא מדובר בנקסט-דור של ממש, אלא בסניף נוסף לרשת, אבל זה חתיכת סניף ייחודי, במיוחד אם אתם אוהדי כדורסל שעד היום היו רגילים לאכול נקניקיה חשודה במחצית. אין ספק שסטייק מיושן וצ'יפס פריך עדיף בהרבה.
אל תפספסו את:הסמאש, מה נראה לכם? ככה תחזרו לעודד בכוחות מחודשים, ולא בתרדמת אוכל כי טחנתם סטייק.
היכל מנורה מבטחים, יגאל אלון 51, תל אביב

• אוכלים שותים
• נקסט דור
• מסעדות בתל אביב

הזמן עובד אחרת בישראל. אולי זה מרגיש כמו אתמול, אולי זה מרגיש כמו לפני שנה – אבל חלף רק חודש בודד מאז המלחמה מאיראן החלה. אנשי לונל זוכרים את הזמן הזה היטב – הבעלים עמרי קאופטייל והשף ינון אלעל החליטו דאז להשאיר את לונל פעילה גם בימי המלחמה. את שערי המסעדה הם פתחו מבלי לדעת אם וכמה אנשים יבואו, אבל עם 80 ק"ג טונה בלופין שמחכים במטבח, השניים לא היו מסוגלים לשבת בבית בחוסר מעש. לאורך ימי המלחמה הזו, השניים עבדו להתאים אט אט את התפריט הקבוע למצב החירום, הן מבחינת היצע פחמימתי מנחם, והן מבחינת מחירים, שצנחו בימים מסוימים מתחת לקו ה-50 ש"ח. ואז הם גילו עולם חדש בפלורנטין.

הצעדים האלו, שנועדו להשאיר את העסק בחיים גם בימי חירום, הביאו ללונל קהל חדש מהשכונה – כאלו שלרוב לא מגיע למסעדה, או שמבקר בה רק באירועים חגיגיים. ואז האסימון נפל, ואנשי לונל הבינו שהם לא רוצים שהאוכל שלהם ישאר כמותרות. לכן החליטו לפתוח מסעדת נקסט דור בשם "פלורה", שממוקמת כ-20 מטר במורד רביעיית פלורנטין ממסעדת האם, שם תוכלו לטעום את האוכל הנפלא של ינון, ללגום דרינקים מהנים ולהינות מאווירה קלילה יותר ממסעדה מהוגנת. ובהתאם למסקנות החדשות, יש רק חוק אחד במקום – אף פריט בתפריט לא עולה על 50 ש"ח. אהבנו.

"אני רוצה שאנשים ירגישו בנוח לבוא לפה בכפכפים בחזרה מהעבודה", מסביר קאופטייל, "שאנשים מהשכונה שמסעדות הן לא הבילוי הקבוע שלהם יבואו לאכול ולשתות טוב, ולראות שזה לא חייב להיות יקר". אז מה תקבלו תמורת עודף משטר של טשרניחובסקי? מנות קלילות וטעימות כמו פוקאצ'ה שיוצאת מהטאבון עם שום קונפי, קריספי רוזמרין, שמנת חמוצה וזעתר ב-32 ש"ח או קונפי סלרי מקורי וערב לחיך בקרם פטה (38 ש"ח), כאשר ניוקי מענג (שמוכן בתנור אבן) עם מנגולד וגבינת צאן יהיה המנה הכי יקרה פה, עם תג של 50 ש"ח. גם סלט קצוץ עטוף בקרפצ'יו של טונה אלבקור וגבינה ב-42 ש"ח יספק רעננות מתבקשת, ויש גם מנת סשימי דג ואבוקדו שמוגשת עם לחם מחמצת (גם הוא מאותו תנור אבן), עם סלט רוקט חמוץ ולאבנה ב-48 ש"ח. בגזרת המשקאות תוכלו לשתות נגרוני ב-42 ש"ח, וויסקי סאוור ב-38 ש"ח, כוסברה זעתר סמאש או ניו יורק סאוור ענבים ב-44 ש"ח, וגם יינות מצרפת, איטליה וספרד במחירים שנעים בין 32-40 ש"ח לכוס ו-120-150 ש"ח לבקבוק.

המנות מאופיינות באווירה קלילה וקז'ואלית יותר מהתחכום של לונל, כך שכמעט ולא תראו כאן נגיעות תימניות (חוץ ממנת הלהיט לחוח קטאייף ממולא בשר טחון, 48 ש"ח), והטכניקות בהחלט יותר בסיסיות – אך ידו המיומנת של אלעל בהחלט מורגשת בבנייה נכונה, הטעמים מצוינים וניתן לומר שפלורה סוגרת פינה לבילוי טעים ומהנה, כזה שמצליח להשביע אבל גם נותר בגבולות המחיר הסביר. דוגמה מצוינת לכך הן מנות הדג הנא שבתפריט, שעל אף מחירן הנמוך לא מוגשות בגודל זערורי בכלל, ומרגישות מושקעות ומתובלות היטב. בכל מסעדה אחרת היו בקלות מתמחרים אותן ב-70-80 ש"ח ואף צפונה, מה שמעלה את השאלה המתבקשת – איך הם עומדים בזה?

"אם לא היה לנו את לונל, לא היינו יכולים לאפשר את זה", מסבירים השניים. "אנחנו בעצם משתמשים במטבח ובחומרי גלם של המסעדה, וגם בכוח אדם ובצוות. אין פה אקסטרה טבחים ואין פה שירות – מזמינים מהקופה, והאוכל מוגש בצלחות מתכלות, מה שגם מייתר את שוטף הכלים". עם מחירים שראוי להתגאות בהם (המספרים מודפסים בגדול על התפריט), אווירה קז'ואלית לשעות ערב ובהמשך, כך מבטיח אלעל, יהיו גם פיצות מתנור האבן הנודע, פלורה מבית לונל מרגישה לנו כמו המרענן הרשמי של הקיץ. מוזמנים לחגיגה.
המעון 5. שני-חמישי בין 18:00-23:00. שישי בין 12:00-16:00

• אוכלים שותים
• לונל
• נקסט דור
• רביעיית פלורנטין

לאחרונה היינו צריכים לזרוק מלא דברים מהארון שלנו כדי לאחסן את דברי החורף, אז אנחנו מבינים דבר או שניים בניצול מקום מקסימלי. מזל שברוב העיר הזו, יש אנשים שמבינים הרבה יותר מאיתנו. לא מעט מסעדות בשנים האחרונות החלו לאמץ את פרקטיקת ה"נקסט דור", שבמסגרתה ברים ומסעדות (וגם קצביות) מנצלים הזדמנות לקחת בעלות גם על חלל שנמצא צמוד לעסק המקורי, ואז משחקים איתו ויוצרים משהו חדר לגמרי – סוג של שלוחה שאפשר להשתעשע בה. היום אנחנו ממליצים לכם על 3 מקומות עם נקסט דור מיוחד.לא טוב לכם? נסו אותנו ביום אחר.

>>את יודעת: לאן הכי כדאי לצאת כדי להשתכר כמו שצריך בשישי בערב?

שחורי

למה כדאי:בר היין המחתרתי מבית אוגנדה (אופס סליחה שחשפנו) מציע יינות מעולים במחיר סבבה, ערבי תקלוט מגניבים ופופ אפים מתחלפים של שפים מכל העיר ובדומה לאחיו הגדול, מצליח להיות נונשלנטי באווירת סתם זרקנו על עצמנו משהו ויצאנו לטרוף אויסטרים בשכונה, נו ביגי.
מה טעים:אויסטרים כשיש, טרטר בקר, לחם וחמאה.
אווירה:רק מי שבאמת יודע, יודע.
>> שחורי, סמטת בית הבד 5, צמוד לאוגנדה

AKA נקסט דור

למה כדאי:לפני קצת יותר משנה עוד מכרו כאן בדים לשמלות כלה, אבל הבר רב המתחמים AKA השתלט על הנקסט דור הזה, כדי לספק מקום שאפשר לשתות בו לצד תפריט מצומצם של מנות קטנות בהשראת איטליה וספרד על הנקודה הכי עמוסה בעיר.
מה טעים:כיאה למסעדות הלילה החדשות, יש סיגר וטרטר ושרימפס בטמפורה, אבל שימו עין על כדורי התירס הפריכים ליד הדרינק.
אווירה:לב ליבה של כל ההתרחשות עד השעות הקטנות של הלילה.
>> AKA נקסט דור, נחלת בנימין 44

בוצ'ר בפיתה

למה כדאי:את הניצול החכם של הספייס שהתפנה לצד חנות הקצבים בוצ'ר שופ צריך ללמוד בכל קצביה – במקביל להרצת פופ-אפים מפעם לפעם, החלל מאכלס במשך יומיים בשבוע (חמישי-שישי) את הגרסה בפיתה של "הישר מהקצב". הבשרים הנהדרים והמיוחדים עולים על הגריל, נדחפים לפיתה עם כמה תוספות ומוגשים במחיר שמקצץ לכם עלויות תיווך. צריך כזה ליד כל קצבייה.
מה טעים:וואו, מה לא. בערך כל הבשרים פה שווים טעימה, אבל העין שלנו עדיין פתוחה על נתחי וואגיו שפיץ שייטל שמגיעים בספיישלים.
אווירה:הכריך הסודי של הקצב בשוק, אין טוב מזה.
>> בוצ'ר בפיתה, חבשוש 31

• אוכלים שותים
• נקסט דור
• בוצ'ר שופ
• AKA44
• אוגנדה

תל אביב נחשבת לבירת הקולינריה בארץ, אבל חיפה לא פראיירית בכלל. בזמן שאנחנו עומדים בתור לראמן, בעיר הצפונית מתפתחת סצנה אוזבקית־קווקזית־בוכרית מעוררת קנאה. מדגם מייצג ממה שהלוואי שיהיה הטרנד הבא מתכננים שף מושיקו אברהם (אריא) ואיתי קושמרו (AKA44), שכבר עומלים על פופ אפ חמארה בוכרית.

>>בהשקעה של מיליונים ועם דרקון מוזהב מהתקרה – מסעדת ZO נפתחה

"בתחילת החורף חשבתי לעשות לגמנייה, על משקל ראמנייה", צוחק קושמרו על הטרנד ומגלה כיצד נולד הרעיון. "מושיקו לוקח את האוכל הבוכרי צעד קדימה למנות שף יצירתיות, על בסיס מה שהסבתות שלו מסמרקנד לימדו אותו. שמנו את הלגמן במרכז והוספנו לו עוד כמה מנות וכיסונים מהמטבח הבוכרי".

עדויות לרומן של אברהם עם המטבח הבוכרי כבר נצפו בעבר באריא. באביב שעבר הוא הגיש ארוחת טעימות נהדרת, 12 מנות ביס שמשדרגות מנות קלאסיות לרמת פיין דיינינג, כולל כיסוני מנטו זעירים ופרשנות מקורית לנון טוקי (מצייה בוכרית) כטארטלט זרעי קימל וכמון ממולא בקר נא. עם לגמן, מרק מסורתי שנקרא על שם האטריות שבתוכו, הוא מפלרטט כבר תקופה.

הגרסה שהוגשה באריא זכתה לשבחים מקיר לקיר (נו, פרט למחיר) ובעקבותיה יצר אברהם לגמן מפורק – כיסון מבצק מעמילן חיטה שפיתח בעצמו במילוי צוואר טלה עשבי תיבול. בפופ אפ הוא חוזר הביתה, אל המנה המסורתית עם אטריות נמתחות בעבודת יד וצירי טלה ועוף שמתבשלים במשך שש שעות. "ציר, אטריות, עשבי תיבול שמאוד נפוצים במטבח הזה, וזהו. האוכל הבוכרי אינו מתוחכם. הוא פשוט, מדויק וטעים", הוא מסביר.

פרט למרק על שתי גרסאותיו מתכננים אברהם וקושמרו גשם של כיסונים ובצקים ממולאים כגון דושפרה בציר טלה, מנטו וצ'יבורק, וגם סלט אותנטי עם חומץ ובצל ו"קבב מטורף שהסוד שלו בטכניקה, יחס נכון בין שומן לבשר וכמות נכונה של בצל, שנותנת את כל הג'וסיות". הפופ אפ יתקיים בנקסט דור של AKA ואצלנו הוא כבר רשום בלו"ז. ראמן או לגמן, מה זה משנה, העיקר שיש כיסונים.
נחלת בנימין 42, ראשון-שלישי (26-28.1), 19:00-חצות

• אוכלים שותים
• אוכל בוכרי
• נקסט דור
• AKA44
• אריא

>> רונן מיילי הוא מחלוצי חיי הלילה בתל אביב, הקים וניהל מספר רב של מועדונים וברים בעיר ממועדון הלמון ועד מועדון החתול והכלב המיתולוגי. הוא גם מנהל את קולקציית חופי הים Bayz (חוף הילטון, מציצים, נורדאו, פולג ואילת), מחזיק במשרד הפרסום Goat, חברות סאונד ותאורה, ייעוץ וייצוג אמנים ובניית תוכן מוזיקלי – Bulldog & Stage 1, אבל מה שחשוב לכם כרגע זהו שהוא הבעלים של חברת ההפקות Music TLV אשר אחראית בין היתר על ייצוג DJ סולומון בישראל ומפיקה את אירוע הענק בכיכובו בפארק הירקון בראש השנה.כרטיסים כבר יש לכם?

1. Hilton Bayz & Hilton Surf Academy

החיים הם תנועה, זזים קדימה בתדרים גבוהים ונמוכים.
אני אוהב אותם במיוחד בנקודה שבה היום מתחבר ללילה והשמש ששוקעת נוגעת במים. חוף הילטון הוא החוף הצעיר והפופולרי בעיר תל אביב, נבחר כאחד מעשרת החופים הגאים הטובים בעולם, ובמתחם חוף הילטון ניתן לפגוש בקומת הלאונג' את מיטב הדמויות בסצנה התל אביבית, מאנשי לילה, מובילי דעה ואופנה ועד לגולשים ותיקים אשר פוקדים את מועדון הגלישה מידי יום.

2. מיטבר Next Door

בין פארק הירקון לפגישות של קמפיינים מורכבים במשרד חייב איזה דרינק ונשנוש. ה"נקסט דור" מבית היוצר של מיטבר הוא מקום שאני אוהב להתמנגל בו, מקום בו אני פוגש את הדמויות הוותיקות של העיר ומנהל דיונים פילוסופיים עם אנשים שאיני מכיר.שדרות ח"ן 52

3. טרקלין מצדה פתאל

הפגישות והתמרונים עם תקליטנים בינלאומיים, ובפרויקט כמו סולומון בפארק הירקון בפרט, מחייבים אותי בגמישות מחשבתית וספונטניות תמידית על הקו בין בירות אירופה לתל אביב. אבל אני, אני אוהב את הפינה שלי לחשוב ולתכנן את הפגישות הבאות – איך נגיד, מה נגיד, ומה תהיה התוצאה הרצויה – וזה בדיוק המקום שנותן לי נחת למחשבה.

4. הבית הסקוטי ביפו

השקט שלי כן מגיח לפרקים ברגעים מסוימים, כאשר אני וטום, בני בן ה-4, חורשים את תל אביב על האופניים ועוצרים במקומות שרק שנינו אוהבים. אנחנו רוכבים בסמטאות הפסטורליות ביפו ותמיד עוצרים ומתרפקים על הבית הסקוטי, בית חולים ישן משנת 1897, שלימים יהפוך לבית מלון חדש בבעלותי ולפרוייקט הדגל שלי.בת שבע דה רוטשילד 1

5. הבייקרי

מדי יום אנו שוקעים בעבודה אינטנסיבית במשרד ושוכחים מהצורך הבסיסי שנקרא לאכול. למזלי, במרחק של כמה מטרים מהמשרד נמצא הבייקרי של רותי ברודו בכיכר המדינה. הצוות הסבלני שרגיל לקלוט אותי מורעב תמיד מוצא לנו את הפתרון הטעים והבריא. גילוי נאות: בריא ככל שיהיה, כל ארוחה בריאה מתחילה בבורקס טעים ישירות מהדלפק.וייצמן 67

• העיר שלי
• חוף הילטון
• נקסט דור
• נתב"ג
• הבית הסקוטי
• הבייקרי