הכותרות המפחידות (באמת) על הפגיעות הקשות במשתמשים החזירה את המדור לסמי הפיצוציות הנוראיים והמאוד ממכרים. מדוע אנשים משתמשים בהם אם זה כ"כ נורא, והאם הפתרון להעלים את המפגעים האלה די פשוט?
השבוע האחרון היה מלא בכותרות מפחידות (באמת מפחידות) על עשרות אנשים שאושפזו עקב שימוש בנייס גאי, ולפחות שניים שמתו. על פי הכותרות בעיתונים, החשש הוא שהנייס גאי כלל רעל עכברים או מדללי דם. אפילו משרד הבריאות הוציא הודעה מלחיצה שבה הוא מזהיר כי שימוש בנייס גאי מהווה "סכנת מוות מיידית". איך הגענו לכאן בכלל? מה זה הנייס גאי הזה ואיך יכול להיות שכל כך הרבה אנשים נפגעים ממנו פתאום?
בואו נתחיל מהתחלה. אז למי שאולי לא מכיר, נייס גאי (ואחיו מסטולון ומבסוטון) משתייכים למשפחה שבישראל נהוג לכנות אותה "סמי פיצוציות", אליה משתייך גם חגיגת בו עסקנו קצתבטור הראשון בסדרה. סמי פיצוציות הם חומרים בעלי דמיון כימי לסמים לא חוקיים שהסיבה שהם נוצרו היא כדי לעקוף את החוק ובכל זאת למכור בצורה חוקית חומרים בעלי השפעה דומה, בדרך כלל גם במחיר זול יותר. ב-2013 חוקק בישראל "חוק המאבק בתופעת השימוש בחומרים מסוכנים" שהיה אמור להקל על המשטרה במאבק בסמי הפיצוציות, אבל כפי שאנחנו רואים נייס גאי (ואחיו) עדיין מהווים תחליף זול לקנאביס ונמצאים בשימוש די נרחב.
אז מה הבעיה עם סמי פיצוציות? הסמים אותם באים סמי הפיצוציות לחקות הם בדרך כלל חומרים שקיימים זמן רב, חומרים שנחקרו ושיש לנו איזושהי הבנה לגבי הסכנות הגלומות בשימוש בהם. בניגוד אליהם, סמי פיצוציות הם בדרך כלל חומרים חדשים לחלוטין, חומרים שאין להם שום היסטוריה של שימוש וכמובן שהם מעולם לא נחקרו והסכנות שלהם לא ידועות לנו. לעתים קרובות זה אף קשה עד בלתי אפשרי לדעת מה בדיוק החומר או החומרים שהם מכילים. חשוב לזכור שסמי הפיצוציות זו קטגוריה מאוד-מאוד רחבה ואין בהכרח קשר כימי או אחר בין החומרים השונים שנמצאים תחת הכותרת הזאת.
נייס גאי הוא סם פיצוציות שמכיל, או לפחות אמור להכיל, קנבינואידים סינתטיים. זו משפחה רחבה של חומרים בעלי דמיון כימי לקנבינואידים הטבעיים (בעיקר THC, החומר הפסיכואקטיבי העיקרי בקנאביס) שמשפיעים על אותם קולטנים בגוף כמו החומרים בקנאביס. אמנם אלו חומרים דומים, אך גם שונים – בדר"כ הם הרבה יותר חזקים, בעלי השפעה שונה וכמובן פרופיל בטיחות שונה. בעוד שקנאביס נחשב לחומר מאוד בטוח באופן יחסי, לצערינו אי אפשר להגיד את אותו הדבר על הקנבינואידים הסינתטיים. בעוד שמעולם לא נרשם אפילו מקרה מוות אחד כתוצאה משימוש בקנאביס, ישנם מקרי מוות מתועדים רבים כתוצאה מקנבינואידים סינתטיים (2 מהם מהשבוע האחרון כאן בארץ).
בנוסף לכך, לקנבינואידים סינתטיים ישנן תופעות לוואי קשות שאין לקנאביס, מעצבנות ולחץ דם גבוה ועד התקפי לב, שיעורים גבוהים של פסיכוזה, פגיעה בכליות ואפילו שבץ מוחי. ישנו מגוון גדול מאוד של קנבינואידים סינתטיים שונים, חלקo מסוכנים יותר וחלקם מסוכנים פחות, אבל אחת הבעיות הגדולות היא שאם עכשיו אני הולך לקנות נייס גאי בפיצוציה, אין לי שום דרך לדעת מה או כמה הוא מכיל, ואם הוא בכלל מכיל קנבינואידים סינתטיים או שאולי הוא באמת מכיל רעל עכברים ומדללי דם.
אז אם זה כל כך מסוכן, למה בכל זאת אנשים עושים את זה?
ישנן מספר סיבות שאנשים ירצו לעשן תחליפי קנאביס כגון נייס גאי במקום את הדבר האמיתי. עבור חלקם זה עניין הנגישות או המחיר – נייס גאי הוא חומר שמשמעותית זול ונגיש יותר מקנאביס. זו הסיבה שהוא כל כך נפוץ בקרב דרי רחוב למשל. קבוצה נוספת של אנשים שמשתמשים בנייס גאי הם אנשים שצריכים לעבור בדיקות שתן לסמים, בדיקות שמזהות קנאביס אבל לא מזהות את התחליפים. קבוצה זו כוללת למשל חיילים, שרבים מהם היו רגילים לעשן קנאביס לפני הגיוס ואז נאלצים לעבור לנייס גאי. ישנם גם אנשים שהגיעו לחומר פשוט מתוך סקרנות ומצאו את עצמם מכורים אליו.
נייס גאי וסמי הפיצוציות בכלל הם רק עוד דוגמה לאופן שבו המלחמה בסמים גורמת לפגיעה מיותרת בבני אדם רק משום שהם רצו לשנות את תודעתם בצורה שלא פוגעת באף אחד. בשוק שבו הקנאביס הוא חוקי, נגיש, ומפוקח, התמריץ הכלכלי לפתח תחליפים מסוכנים הוא הרבה יותר נמוך. אנשים עדיין יהיו סקרנים לגבי ההשפעה של קנבינואידים סינתטיים (זוכרים שזו אחת הסיבות שבגללן אנשים עושים סמים?), אבל גם כאן לגליזציה ופיקוח יכולים לייצר סטנדרטים ופיקוח שמיטיבים עם המשתמשים ומאפשרים להם לדעת מה בדיוק הם צורכים, ומה הסיכונים שהם לוקחים על עצמם בכך. זאת בניגוד למצב הקיים שבו אין להם שום דרך לדעת מה יש להם ביד ומה הן הסכנות. במציאות שבה הסמים הם חוקיים ומפוקחים, חייהם של אותם 2 צעירים שנפטרו מנייס גאי בשבוע שעבר היו יכולים להינצל.
בסוף אני תמיד חוזר לאותה מנטרה לעוסה – זה לא משנה אם אתם חושבים שאנשים צריכים או לא צריכים לצרוך סמים, זה גם לא משנה כמה חוקים המדינה הולכת לחוקק כדי למנוע מהם לעשות את זה, אנשים עדיין הולכים לצרוך סמים. אין לנו אפשרות באמת למנוע מאנשים לצרוך סמים וגם אין שום הצדקה אמיתית למנוע מהם לעשות זאת כל עוד הם לא פוגעים באף אחד. אפשר להמשיך לאחוז בצדקנות שלנו ולצעוק שסמים זה רע ואנשים לא אמורים להשתמש בהם, אבל 100 השנים האחרונות הוכיחו לנו שזה יוצר הרבה יותר נזק מאשר תועלת. מאידך, אנחנו יכולים לקבל את העובדה שצריכת סמים היא חלק בלתי נפרד מלהיות בן אדם ולסייע לאנשים שבוחרים לצרוך סמים לעשות את בצורה הבטוחה ביותר עבורם ועבור הסביבה שלהם.
רוצים לשמוע אותי פנים מול פנים? ביום חמישי ה-14.10 בשעה 20:00 תתקיים הרצאה ללא עלות בקפה שפירא בדרום העיר בנושא סמים, מזעור נזקים, ושאר ירקות. נתראה שם!
