בשנת 2021, בית הקפה "המגדלור" הכניס אור לחשיכה של איזור טיילת רידינג, וביסס את עצמו כמקום שהוא הרבה מעבר בית קפה שממוקם במגדלור, אלא בית לקולינריה, תוכן, הקרנות סרטים, תרבות וקהילה בצפון העיר. עכשיו האנשים שמאחורי מגדלור עושים את זה שוב, ובצד השני של העיר, ותחת השם "מצפור". גם הפעם מדובר במקום שהוא הרבה מעבר לבית קפה שגרתי, וכך נולד חלל תרבות וקהילה יוצא דופן בפארק החורשות, אשר העבודה עליו נמשכה כחמש שנים.
>>סאות'רן קומפורט: 15 המסעדות הכי מומלצות בדרום תל אביב

מצד אחד בית הספר לטבע, מהצד השני שכונת שפירא, עם גבעת הרצל משקיפה וקיבוץ גלויות נרמז ממעבר לעצים. ביחס לדרום תל אביב, מדובר בסביבה הכי פסטורלית שבנמצא. בהתאם, המצפור מיטיב להיות כשמורת טבע אורבנית בין כל ההמולה של האזור. את שמו הוא הרוויח בזכות האגם שממוקם בצידו המערבי של החלל, בו מקננות ציפורים ממש כמו שהטבע התכוון, אליו תוכלו להשקיף מחלון שיאפשר לכם להאזין לציוץ הציפורים המרגיע. המבנה היחודי, שבעבר אכלס גן אירועים, אמנם שופץ למשעי אך שמר על מרפסת רחבת ידיים ומוצלת תחת כיפת השמיים, כאשר גם החלל הפנימי מואר ומלא בספייס ומקומות ישיבה רבים.

״אנחנו חלק מהמרקם של פארק החורשות, ורוצים להשתלב פה בין החורש לציפורים, מתוך כבוד לסביבה ולאזור, ומראים שגם בדרום העיר יש פניני טבע אורבניות", מסביר גלעד הרפז, חלק מקבוצת הבעלים ביחד עם ענבר קובץ׳, ניצן סיני ושקד ליטבינוף. על השאלה מדוע לפתוח בימי מלחמה הם ענו מניסיון קודם, "גם את המגדלור פתחנו בשיא הקורונה, ובסוף זה התברר כברכה כי אנשים רק רצו להתאוורר ולצאת מהבית. אנחנו אוהבים את המדינה הזו, ומחוברים אליה בנפשנו, ובלי תנועה ומבט קדימה אי אפשר. אז שמרנו על אופטימיות, המשכנו לעבוד בכל הכוח והאמנו שזה ייגמר".

בגזרת הקפה תמצאו במקום אספרסו, אמריקנו וקפוצ'ינו במחירים נוחים ביחס לעיר (8, ו-14 ש"ח בהתאמה), ויש גם מאצ'ה לאטה לחובבים ושוקו לילדים או ילדים בנפשם. לצידם תמצאו מגוון עוגיות, מאפים ושלל גודיז איכותיים במחירים טובים שנעים בין 10 ל-21 ש"ח, וגם כריכים נהדרים שיוצאים מעט מהשטאנץ' הקבוע והמשעמם של בתי קפה: כריך סלט ביצים בלחם יפני רך, כריך טבעוני ערב לחיך עם טחינה ואבוקדו, כריך סלק וגבינת בושה, טוסט גאודה בלחם יפני ואף פניני קובנה עם קורנביף בפוקאצ'ה משוחה ברוטב מוחו ורדה וחרדל דיז'ון (מחיר כריך 34-47 ש"ח), ולדואגים לבריאות יש גם סלטים רעננים (48-54 ש"ח).

בדומה למגדלור, גם כאן תוכלו להגיע ולשבת במקום, או להזמין את הכריכים שאר ירקות לדרך ולהתיישב בפארק, כאשר בתוכנית של הבעלים עתידים להציע מכאן סלסלות פיקניק ייעודיות. בינתיים, הקבוצה לא שוקטת על השמרים, ובמהלך מספר השבועות בהן פועל המקום הספיקו לארח לא מעט אירועי תרבות, ביניהם הקרנת סרטים על מסך גדול, ובעתיד צפויות להתקיים במקום הופעות, הרצאות, סדנאות לילדים ומבוגרים, וכיאה למקום מבית היוצר של המגדלור, גם שיעורי יוגה חינמיים, כמיטב המסורת.

הם גם לא מסתפקים בזה, כי בימים אלו ממש עומלים על הקמת טאבון פיצה איטלקי שיוציא לרעבים של הסביבה פיצה מבית "פיצה פור דה פיפל" (אשר גם היא בבעלות הקבוצה), והשף דור דטנר גם מייצר ליין סמאשבורגר חדש שעונה לשם "בירדי", כיאה למצפור, שבעתיד גם יוצע במשלוחים. קדימה תושבי הדרום, להסתער.
היינריך היינה 19, סמטה מרחוב הרצל 159. פארק החורשות. כל יום בין 7:30-23:00

• אוכלים שותים
• בתי קפה בתל אביב
• בתי קפה
• עסקים בדרום תל אביב
• פארק החורשות

לפניקצת יותר מחודשעיריית תל אביב פתחה המדרחוב של פלורנטין (סליחה, רחוב מוטה הליכה)לפעילות. בפועל, נפטרנו מרוב הרכבים (למרות שעדיין יש שם כמה פינות סואנות), ועכשיו כל מה שהולכי הרגל צריכים לעשות כדי לטייל ברחוב זה רק לשרוד את כל רוכבי האופניים החשמליים ושליחי הוולט שמסכנים שם את חייהם. כך או כך, הרחוק האייקוני כבר לא יהיה כפי שהיה.

>>בשבוע הבא: הסצנה הקווירית הכי לוהטת משתלטת על התדר

כבר הספקנו לבקר במדרחובכדי להבין מה חושבים האנשים בסביבה, אבל עכשיו הגיע הזמן למפות את הרחוב המתחדש, ולעשות לכם קצת סדר בין כל העסקים שתוכלו לבקר מבלי חשש לזיהום אגזוז. משלוליות וקקי של כלבים עדיין צריך להיזהר. כיאה לסיור בפלורנטין, נתחיל בצידו ההמערבי ונעבור אחד אחד על העסקים שמוצבים מימינכם – המספרים הזוגיים. כשנגיע לקצה המזרחי של המדרחוב נסתובב, ונעבור ממזרח למערב על העסקים שמימינכם, לפי מספרים אי-זוגיים. עד כאן ברור? יאללה, יוצאים לדרך.

דון ג׳וזפה

חנות היין מרחוב הארבעה הגיעה זה עתה לשכונה, ממש לכבוד פתיחתו של המדרחוב. אך לא מדובר רק בחנות, אלא בבר יין מתוק שמגיש יין מקומי ומהעולם במחירים נוחים בהחלט, פיצות מחמצת בהתפחה ארוכה בנוסח נאפוליטני ומרפסת אחורית מתוקה ואינטימית, ואפילו מקורה כך שתוכלו לשתות יין בגשם ולדמיין שאתם בקומדיה רומנטית.
פלורנטין 6, ימים א'-ה' 12:00-0:00, ו' 11:00-16:00

פרלה

בבר הספורט הוותיק יש כמעט כל סוג בירה שתוכלו להעלות על הדעת מכמעט מכל מדינה שהכרתם. כולן מאוכסנות בחדר קירור ייחודי, השומר עליהם בטמפרטורה הצוננת האידיאלית. חוץ מזה, המקום מוכר בעיקר בזכות הקרנות גדולות של משחקי ספורט לכל החובבים, ויש גם פיצה מרגריטה טעימה וחמימה.
פלורנטין 8, א'-ד' ושבת 16:00-00:00, ה' 16:00-1:00, ו' 12:00-18:00

מרלנס

מרלנס בר חביב ומזמין שנפתח על חורבות פלורנטין 10 כחודש לאחר תחילת המלחמה, וכמו המוסד שלפניו, גם הוא הפך למקום מפגש שכונתי מובהק עם אווירה קז'ואלית ונונשלנטית במידה. המקום נפתח כבר בשעה 16:00, כי בפלורנטין זו כבר שעה לגיטימית במיוחד לשתות בה. ובמרלנס תמצאו בירות מהחבית, יינות במחירים נוחים, קוקטיילים קלאסיים ומאכלי בר אופייניים כגון בורגר, צ'יפס, פיצות, סלטים ועוד מנחמים. כמו פלורנטין הקלאסית.
פלורנטין 10, מדי יום, 2:00-16:00

יין בעיר

רשת אלכוהול אהובה ומוכרת שמציעה מחירים דיי סבירים ומגוון גדול של יינות ושאר משכרים. כמעט תמיד אפשר למצוא בה מבצעים שווים שיאפשרו לכם להשתכר ממש בזול ובסבבה. מישהו אמר שלוש במאה?
פלורנטין 14, ימים א'-ה' 8:30-23:00, ו' 8:30-15:30, ש' 18:00-23:00

גוד פארם

אי אז כשנפתח, הגוד פארם היווה תחרות משמעותית לסופר פארם עם מחירים מצחיקים. היום המציאות כבר הכתה בכולנו, כולל במחירים שלהם, אבל נדמה שהוא עדיין זול בחלק מהמוצרים עם מבצעים משתנים. רק צריך להיות עירניים. מתעלים את הנגה ניר נאמן הפנימית שלכם, ומתחילים להשוות.
פלורנטין 18, ימים א'-ה' 8:00-23:00, ו' 8:00-16:00, ש' 20:00-23:00

בוטיק סנטרל

טוב, אם אנחנו צריכים לספר לכם מי הם בוטיק סנטרל, כנראה שאתם ממש לא מפה. אבל למי שחי מתחת לסלע לא טעים – אחלה קפה, מאפים מעולים, עוגת שמרים שוקולד מהחלומות, וגם מבצעי סוף יום על הלחם.
פלורנטין 22, ימים א'-ה' 7:00-20:00, ו' 7:00-15:00. סגור בשבת

מוצ'י

בשנתיים האחרונות נכנס לעירנו שיגעון המוצ'י, ונדמה שאין אחד שלא הכיר מאז את הממתק הלעיס והדביק שמשום מה כל כך טעים לנו. רשת מוצ'י כבר פתחה מספר סניפים בעיר, ואחד מהם גם אצלנו במדרחוב. יש מוצ'י גלידה במגוון טעמים ועוד שלל ממתקים זרחניים, מוזרים ומשונים תוצרת יפן. קינוח אידאלי לסגור את הפינה.
פלורנטין 24, ימים א'-ד' 11:00-00:00, ה'-ש' 11:00-01:00

המלבייה

לנצח נוקיר תודה למלבייה על שהחזירו את המלבי לקדמת הבמה כקינוח לגיטימי, ויצרו בסניפיהם השונים אווירה שנעה על הרצף שבין סאחי להיפסטרי, ועשו זאת בחן ובדיוק. המלבייה סניף פלורנטין מציעה, כמיטב המסורת, מלבי חלבי ומלבי טבעוני עם שלל תוספות (עוגיות של אמא של עידו שליטה), משחקי שש בש, בירה, קפה שחור ונקודת תצפית איכותית על העוברים והשבים.
פלורנטין 28, ימים ש'-ד' 9:00-1:00, ה'-ו' 9:00-2:00

ציפי ובניו

מה כבר רוצה אדם תל אביבי בחייו? לאכול אוכל של בית לא בבית, ועל כן תודה שיש את ציפי ובניו. בציפי ישימו לכם בפיתה או בצלחת את זכרונות הילדות החמימים והטעימים שלכם ויעשו זאת עם אוכל טרי ומוקפד שניכר כי בושל ביד מיומנת. יש קציצות דגים חרפרפות, שניצל פריך וזהוב, פרגית במרינדה, צלי בקר קבב וגם פלאפל. שלא לדבר על המנה הנדיבה של הקוסקוס בעבודת יד כמובן או על האורז עם השעועית ברוטב האדום למי שלא בא לשחק.
פלורנטין 34, ימים א'-ה' 11:00-20:00, ו' 11:00-15:00, שבת סגור

שוק פלורנטין

יש פה ירקות טריים וטובים, פירות טריים ואף מיוחדים כמו אוכמניות ופטל בעונה, וגם פירות חתוכים ארוזים ומקולפים למפונקים שבא להם להרגיש מלכים לפחות פעם אחת. המחירים, בדומה לשאר הירקות בעיר, יקרים, ולמען האמת אם יש לנו כוח, אנחנו מעדיפים לחסוך ולקנות בעלייה. אבל כאן לצד הירקות יש גם עמדת שייקים מרעננת, ייאלה, כמה פעמים חיים כבר.
פלורנטין 34, ימים א'-ה' 7:00-21:30, ו' 7:00-16:30

מכולת טבע

האם אתם מהאנשים שאוהבים או נרתעים מהריח המובחן והברור של חנויות טבע? זה משהו שהוא שילוב בין אצות ספירולינה, נרות סויה ומלא מלא תבלינים. בכל מקרה, במכולת הטבע הזו תמצאו כל מיני תכשירים ומרקחות מהטבע, סבונים ושמנים שכולם מבוססים על חומרים טבעיים ואורגניים, מעט מיני מזונות וגם אווירה טבעית וקסומה של מיני יער הפיות. נו, פלורנטין.
פלורנטין 36, ימים א'-ה' 10:00-18:30, ו' 10:00-14:00

אוניגיריה

האוניגריה הגיעה אלינו בחודשי המלחמה ומציע לעוברי המדרחוב נשנוש הגון, בריא וגם לא יקר. אז קודם כל נבהיר ונאמר שזה לא סושי, אלא אוניגרי – אורז חמים ומתובל עטוף באצה בתוספת של ירקות או דג. זה טעים, טרי ובריא ובהחלט סוגר פינה, וביפן זהו אוכל הרחוב האולטימטיבי, אז למה לא אצלנו? יש גם סלט אטריות מופלא ומתובל היטב, קארי עוף בנוסח יפני עם אורז וסלט תפוחי אדמה, וגם חליטות קרות וריחניות. אם עוד לא הכרתם, שווה מאוד לבדוק.
פלורנטין 36, ימים א'-ה' 11:00-20:00, ו' 11:00-14:00, ש' 11:00-20:00

המכולת

היא עונה לשם הגנרי המכולת כפי שאפשר לראות בשלט החבוט, ועומדת כבר שנים על פינת פלורנטין-הרצל, אבל מדובר בהרבה יותר מסתם מכולת או קיוסק. פלורנטינאים אמיתיים יודעים ששם מתחבא בה כל מה שצריך, כולל ממתקים כאלה מחו"ל, ומוצרים שנזכרתם באמצע הלילה שלא קניתם אבל מי מאמין שהם מחכים שם במכולת שפתוחה תמיד? בכנות, לא נופתע אם נראה אותה פתוחה ביום כיפור. למרות שהיא לא, נו אל תביאו עלינו את שר המורשת עכשיו.
פלורנטין 36, פתוח 7\24

איזי קפה

כל שכונה צריכה בית קפה שכונתי, ואיזי פותח בגאון את המדרחוב הדנדש בתור דוגמא המובהקת לאחד שכזה. תמיד נעים להיכנס אליו, השירות מהיר, והקפה משובח ולא עולה 16 ש"ח. גם תפריט האוכל מגוון ומציע מבחר עשיר עם טווח מחירים נוח, משקשוקה עד טוסט מושחת, תבשיל קארי ריחני או סלט רענן. חוץ מזה, כמו בכל קפה שכונתי שמכבד את עצמו, ואפשר להיזרק בו יום שלם עם הלפטופ מבלי שאף אחד יעשה לכם פרצופים. ושאוט אאוט לכריך החלה עם המקושקשת הרכה, אנחנו אוהבים אותך ושמחים שאתה קיים.
פלורנטין 38, ימים א'-ה' 6:30-21:00, ו' 6:30-16:00, ש' 6:30-20:00

אלפקה

טכנית האלפקה, היא סנטימטר מתחילת המדרחוב, כלומר מהרגע שהכביש משנה את צבעו לירוק. אבל אנחנו לארג'יים, אוהבים את האלפקה ולא מזהים את פלורנטין בלעדיה- על כן היא בהחלט ראויה להיכנס לרשימת המדרחוב. מדובר כמובן בבר הטבעוני, שדואג לכל המאכלים הסליזיים של בר רק בגרסתם הטבעונית. שניצל טופו בחלה, בורגרים רדיפיין בכמה תצורות, צ'יפס, טבעות בצל, פרחי כרובית ושאר טוגנים וכמובן בירה לרוב (זה טבעוני בכל מקרה). חוץ מזה אווירה נעימה ומזמינה, ומקדש הדייטים של הטבעונים באשר הם.
פלורנטין 40, ימים א'-ש' 18:00-00:00

ומהצד השני

momosara

חנות תכשיטים יפה וייחודית של הצורפת דנה שפירא, שקראה למותג התכשיטים פרי עטה על שם הסבא והסבתא שלה. שפירא מייצרת בעבודת יד במקום בתכשיטים מעניינים, יצירתיים ואסתטיים במיוחד ומשלבת מתכות איכותיות ואבנים יפות ומרשימות. תמצאו בחנות טבעות, עגילים, צמידים ושרשראות שלא רואים כל יום במחירים מאפשרים.
פלורנטין 43, שעות הפעילות משתנות, פרטים בעמוד האינסטגרם

סופר פארם

היכל בריאות המשלב מוצרי פארם, בישום, אסתטי- סתם נו, צוחקים איתכם. עוד סניף של סופר פארם, בדיוק כמו שאתם מכירים. לפעמים באים לפה כשחולים.
פלורנטין 41, ימים א'-ה' 8:30-23:00, ו' 8:00-16:30, ש' 21:00-23:30

תומאס קפה

תומאס הוא ההוכחה שמדרחוב שמכבד את עצמו ושכונה שמכבדת את עצמה, דהיינו פלורנטין, צריכה להתהדר בשני בתי קפה שכונתיים למניינם. היופי בתומאס הוא שציפורי השכונה המוקדמות יוכלו לקבל בו קפה כבר ב6 בבוקר, ושאר האנשים הנורמליים יוזמנו להצטרף קצת יותר מאוחר ולהוסיף לחגיגה גם מאפה, כריך או סלט. האווירה נעימה ופמליארית במידה, הקירות צבעוניים שזה תמיד נחמד ואין כמו לשבת על הכיסאות ולהשקיף על המדרחוב בפעולה.
פלורנטין 33, ימים א'-ה' 6:00-19:00, ו' 6:00-17:00. שבת סגור

דומינוס

נו טוב, אתם בטוח מכירים את דומינוס, אבל דעו לכם שבסניף הספציפי בפלורנטין אפשר לשבת על ספות עור אדומות ומתקלפות קלות, ולחלוק משפחתית עם מטבל ברביקיו לצד אצבעות מוצרלה – תענוג מפוקפק וכדאי לכל הדעות.
פלורנטין 25, כל יום 12:00-00:00

מיטשלי

יש פה מיצים טבעיים, שייקים טבעיים, מוזלי, סלטים טריים ומרקים טבעוניים בעונה. לפעמים בא לנו להרגיש שאנחנו מכניסים למקדש הגופני שלנו קצת סיבים וירוקים, אז אם במקרה עוד לא נכנסתם לדומינוס, קחו איזה שייק ירוק ותחושו את עצמם גווינית פאלטרו.
פלורנטין 21, ימים א'-ה' 8:30-21:30. סגור בשישי ובשבת

שאפל

שאפל הוא מהברים האלה שמרוב שהם ברים, כבר צריך לקרוא להם פאבים. אתם מבינים אותנו? הרצפה דביקה קלות, הלקוחות קבועים לרוב, והבירה זולה ממש. במיוחד כשיש בימי השבוע האפי אוור של 50 אחוז על כל האלכוהול, ובימי ראשון אחד פלוס אחד על רוב האלכוהול. על כן סביר שתפגשו לא מעט לקוחות מתנדנדים, בקטע הכי טוב כן? חוץ מזה, מקרינים שם ספורט על גבי מסך ענק, יש אדממה, צ'יפס ושניצלונים וקרוב לוודאי שתיפגשו שם לא מעט פלרמנטים קבועים של חברים.
פלורנטין 19, ימים א'-ד' 17:00-01:00, ה' 17:00-03:00, ו' 13:00-1:30 ש' 13:00-1:30

לחם פומרנץ

מדובר במאפייה ארטזינלית ותיקה שהייתה שם עוד הרבה לפני שכולכם התנסתם במחמצת בבית. בלחם פומרנץ שנפתחה על ידי הנחתום עקיבא פומרנץ, מכין עקיבא בעצמו לחמים ללא גלוטן, סוכר או חומרים משמרים. התוצאה, לחם בריא, משביע וערב לחיך שמזכיר שילוב של לחם שיפון רוסי ודחוס לעוגה בחושה נעימה וחמימה.
פלורנטין 13, ימים א'-ו' 8:30-14:00, סגור בשבת

The Blue fox

המקום הזה כל כך מתאים לשכונה שנדמה שהוא היה שם תמיד. אבל למעשה נפתח רק לפני חצי שנה. מדובר כמובן בבר עם משחקי קופסא למבוגרים, שיכולים לשתות קוקטייל ולשחק קטאן תוך כדי. חלום, לא? מעל 200 משחקי קופסא, בירה, קוקטיילים, יין ופיצוחים. ואל תפחדו מקצת קלפים או לוח, במקום צוות שינחה אתכם בכל.
פלורנטין 7, ימים ב'-ד', ו׳ 18:00-0:00 ה' 18:00-1:00 ש' 19:00-1:00

Yoko

בשלט שבפרונט כתוב סושי&נודלס,באינסטגרםמופיעות סירות סושי חגיגיות עמוסות רולים צבעוניים, אבל חוץ מזה יוקו סושי הוא מהמקומות האלה שלא ברור מה טיבם. כן גילינו שיש שם סושי ללא הגבלה ב-120 ש״ח, אבל אנחנו לא יודעים אם זה סימן כזה מעודד, ואנחנו גם די פוחדים לגלות. הביקורת בגוגל עומדת על ניקוד של 3.6. אבל אם אתם אמיצים, נסו ועדכנו אותנו.
פלורנטין 5, ימים א'-ה' 11:00-23:45 ש' 18:00-23:45

אניטה

תמיד כיף שיש סניף של אניטה ליד הבית, למרות שזה סימן מובהק לג'נטרפיקציה שעברה על השכונה. נו, אם אי אפשר לנצח אותם, בואו נצטרף אליהם. זה אניטה, אתם די מכירים את הרשת האיכותית הזו, וכל מה שמתוק וטעים וקר מחכה לכם כאן. עוד דבר שאנחנו אוהבים במיוחד בסניף פלרונטין, הוא שהוא פתוח עד שעות מאוחרות ממש. וכולם יודעים שגלידה באמצע הלילה זה קריטי.
פלורנטין 3, ימים א'-ד' בין 8:00-01:00, ה' ושבת 8:00-2:00, ו' 8:00-03:00

מאנצ'יס

חנות נוחות מיתולוגית שאין שסיפקה אינספור סטלנים במאנץ'. פתוחה 24 שעות, בכל יום בשבוע, ומציעה מענה לכל רעב שרק תוכלו לדמיין, כולל סוכריות גומי מיובאות, גלידות סובייטיות, חטיפים עתירי מונסדיום גלוטמט ויש לנו תחושה שהיא אפילו המקום למצוא בו ראשונים שלגון קראנץ' או כל שיגעון טיקטוק אחר. פעםיונתן אגסי נהג לעבוד פה.
פלורנטין 1, 7\24

• ❤ תל אביב
• פלורנטין
• עסקים
• עסקים קטנים
• עסקים בדרום תל אביב

• Facebook
• Twitter
• Email

זעם ואווירה קשה הבוקר בדרך יפו, שם התכנסו סמוך לשעה 11:00 עשרות בעלי עסקים קטנים, בעיקר מתחום הטקסטיל החולש על האזור, במחאה על מדיניות הממשלה במשבר הקורונה שמובילה לקריסתם של סיטונאים וקמעונאים בדרום העיר.

כחצי שעה לאחר תחילת ההפגנה המתוכננת, חסמו המפגינים את הכביש באמצעות צמיגים בוערים וערימות בגדים שהושלכו מעליהם ונשרפו אף הם. בעלי העסקים הקטנים דורשים פטור ממע"מ למשך תקופת הקורונה וסיוע ממשלתי אינטנסיבי בהרבה מהמעט שהוגש להם עד כה.

"סגרתם לנו את העסקים, ריסקתם לנו את החנויות, תנו לנו לעבוד, הגיע הזמן שגם תבינו את המצוקות שלנו", אמר אילן דיין, ממארגני ההפגנה הבוקר. "החלטנו לצאת להפגין ואם נהיה מפירי חוק אז נהיה מפרי חוק. אתם הבאתם אותנו לזה, תתביישו לכם. לא מקבלים החלטות, לא נותנים לנו עתיד, אנחנו נעשה הכל כדי שהשפיות תחזור למדינה הזאת".

• מחאת בלפור
• עסקים קטנים
• עסקים בדרום תל אביב
• הישרדות: קורונה

• Facebook
• Twitter
• Email

שם:דני לוי

גיל:84

כתובת:המסגר 29

מקצוע:יוצק בתבניות חול

שביל עפר מחבר בין רחוב המסגר הסואן לבין הממלכה של דני היוצק– בית יציקה ענק ובו פזורות ערימות חול, המיועד ליציקות אלומיניום ופליז.

"כבר בגיל שבע הייתי שואל את הכלים של אבא, ויוצק במטבח חיילי עופרת", מספר דני, הצעיר במשפחה בת שמונה אחים ואחיות, אשר פתח את בית המלאכה עם אחד מאחיו לפני למעלה מ־60 שנה. הוא מספר שכילד השתעשע בערכת צורפות של אביו – צורף מתימן שעלה לארץ בשנת 1914, אשר היה שועט מדי בוקר על כרכרה רתומה לסוס לעבודתו ביפו.

לאורך השנים, ייצרו בבית היציקה חלקי מכוניות ומזגנים.כיום דני עוסק בעיקר בייצור סמלים לעיריות ברחבי הארץ. בשיאו של בית היציקה, העסיקו בו דני ואחיו כארבעים פועלים. כעבור שנים של עבודה משותפת, נפטר אחיו של דני – והוא נשאר אחראי על בית היציקה.

בוקר של יציקה מתחיל מוקדם, בשעה חמש. לתנורים לוהטים שמוצבים בתוך האדמה מכניסים חלקי אלומיניום או פליז ממוחזרים. במקביל להתכה, מציבים מודלים שונים על תבניות ברזל גדולות. אחרי שמפזרים שכבה מפרידה, דוחסים את החול והופכים את תבניות הברזל. לאחר מכן חולצים את המודל, ומתקבלת ה"תבנית" הנגטיבית שנוצרה מצורתו.

בזמן תהליך היציקה, מהלכת על בית המלאכה אווירת קסם.דני נע במיומנות בין ענני עשן, מוזג נוזל כסוף לתבניות בין ערימות החול. קשה להאמין שבחוץ, במרחק של חמישים מטרים, נמצא רחוב סואן שהזמן בו לא עומד מלכת.

• צורפות
• יציקה
• יציקת חול
• בית יציקה
• בית מלאכה
• עסקים בדרום תל אביב
• בתי המלאכה של תל אביב
• דרום תל אביב
• תל אביב: חדשות עירוניות
• תל אביב
• תימן
• עירוני

• Facebook
• Twitter
• Email

כבר כמה עשורים ששמואל מתצפת מחנות כלי הבית שלו על העוברים והשבים ברחוב זבולון. הוא צופה בתושבים הוותיקים של השכונה מתחלפים בצעירים שמתחו את גבולות פלורנטין לכיוון צפון. החנויות של מכריו הופכות למסעדות יאפיות במקרה הטוב ולמחסנים נטושים שאיש אינו שוכר במקרה הטוב פחות. מעל הקופה (הידנית, אולדסקול) הוא מציג לראווה גזירי עיתון הנושאים את דמויותיהם של ז'בוטינסקי, בגין והרמטכ"ל ה־20, בני גנץ. גנץ אמנם יצא לאזרחות בפברואר, אך נוכחותו עדיין מחברת את החלל לעשור השני של המילניום. "אני כבר מבוגר, צולע קצת, ואין לי מה לעשות חוץ מזה", מספר שמואל במבטא פרסי ומציע לי להתכבד בצימוקים. "לפעמים עוברים פה צעירים ברחוב, אני מנופף להם לשלום והם ממשיכים ללכת, לא עונים".

אף שצרת רבים היא העגומה שבנחמות, יש לא מעט כמו שמואל בעיר: בתל אביב פזורות עשרות חנויות המוחזקות בדמי מפתח. אלו מזמן הפסיקו להניב רווח, אך מספקות לבעליהם המזדקנים סיבה טובה דיה לקום בבוקר. "פעם היה פה אזור סיטונאי, מלא חיים", מספר צבי לוין, המתעקש להשאיר בחיים את בית הטקסטיל של אמו ברחוב הקישון. "ברחובות זבולון ודה פיג'וטו היו סיטונאים של מזון, עד שנהייתה שם בעיה של חניה. ברחובות אחרים היו עושים קונפקציה. עם היבוא הסיני והרשתות הגדולות – הכל נעלם".

שמואל וצבי, וכן שבתאי המוכר מחזיקי מפתחות בסיטונאות ואליעזר – משחיז סכינים הפועל בחלל המזכיר סדנה מראשית ימיה של המהפכה התעשייתית – יישארו מחוץ למיתולוגיה התל אביבית, הנוטה להעדיף חומוסיות וקונדיטוריות ותיקות על פני בתי מלאכה וחנויות פשוטות, אך הם משמרים צורה נדירה ואנכרוניסטית של תל אביביות, בעלת קצב ואופי אחרים, שתתנדף ברגע שבו הם עצמם יסגרו את הדלתות. לממשיכי דרכם הצעירים, לעומת זאת, יש מספיק סיבות טובות לא לבנות על עתיד ארוך טווח כבעל עסק קטן בתל אביב. "50 אחוז מהעסקים הקטנים בישראל נסגרים תוך חמש שנים מיום הקמתם", אומרת ליאת גור, מנהלת ההסברה וההדרכה של התאחדות המלאכה והתעשייה. "הוצאות השכירות, הארנונה, פינוי האשפה וכן הלאה הן כבדות, ובמקביל, לעסקים קשה יותר להשיג אשראי, בניגוד לטייקונים הזוכים לריבית נמוכה. לעסקים קטנים אין רזרבות. במקביל, כ־50 אחוז מהמועסקים במגזר העסקי מוחזקים היום על ידי עסקים קטנים. הם מהווים את מנוע הצמיחה לשיעור התעסוקה, ולכן צריך לעודד דווקא אותם".

"העסקים המוחזקים בדמי מפתח יכולים לשרוד כי התשלום החודשי שלהם מזערי ולא מושפע מהתנודות הקיצוניות שעברו על שוק הנדל"ן, במיוחד במרכז", מוסיפה גור. "דמי המפתח לא יכולים להספיק. בתי עסק שמחזיקים מעמד הם אלה שמתאימים את עצמם לתקופה. נגרייה רגילה לא תצליח להתמודד עם היבוא הזול, אלא אם היא תהפוך לנגריית בוטיק".

על רקע הדברים הללו, ורגע לפני שתל אביב מציינת 107 שנים, תיעדו ליאור עילם וגיא בן נחום – סטודנטים בפקולטה לעיצוב במכון הטכנולוגי בחולון – שורה של חנויות ותיקות באזור שוק לוינסקי. הפרויקט של השניים לא מסתפק בחגיגת המעטפת הנוסטלגית של בתי העסק וקורא לתושבי העיר לפקוד אותן ולעזור להן להתקיים בפועל. הזבנים המצולמים בפרויקט אינם באמת זקוקים לתיאורים הציוריים והרגשניים שיישארו על דפי עיתון. הם קודם כל זקוקים לעבודה, לתעסוקה, ללקוחות.

מחזיקי המפתחות של שבתאי

נוסד בשנת 1945. "אין כבר עבודה כמו פעם. אני כבר זקן ועושה הכל לאט, בקצב שלי. פותח בתשע, סוגר בשלוש".

כפר גלעדי 24 תל אביב

הפיגמנטים של משה סרברניק

נוסד בשנת 1927. "אני דור שלישי בחנות הזאת. סבא שלי, שמואל, פתח אותה והיה מספק חומרי גלם לפצצות של האצ"ל וההגנה, וגם צבעים למצעדי העדלאידע הראשונים של תל אביב. שרדנו כאן כי אף פעם לא היינו טמבוריה סטנדרטית. הרשתות הגדולות השתלטו על כל מה שקשור לשפכטלים וחומרי בניין, אבל אנחנו דאגנו להתמחות במה שקשור באבקות צבע. הרבה לקוחות, בהם אחוז נכבד של אמנים, באים מכל הארץ בשביל לקנות את הדברים שרק אנחנו מביאים. זאת עבודה פיזית – אתה סוחב הרבה דברים, שואף את הצבעים, אבל זה מה יש. לצערי אבא שלי התעסק בזה, לא ביהלומים".

דרך יפו 43 תל אביב

שושנה לוין בדים

מנוהל על ידי צבי לוין, נוסד בשנת 1960. "הסינים עשו לנו בית ספר. תעשיית הטקסטיל הייתה הראשונה לקרוס בעקבות היבוא הזול מסין, שהתחיל להיכנס לכאן בסביבות שנות ה־70. היום כבר אין לטקסטיל שוק מקומי. הגעתי לעסק הזה בעקבות אימא שלי ז"ל ושמרתי על שם העסק המקורי. אני נשאר פה רק כדי לא להישאר בבית. בבית אקבל פקודות מאשתי ואשתגע. מצד שני, חברים שלי כבר יצאו לפנסיה, והם מקשקשים בווטסאפ על בתי הקפה שהם הולכים אליהם. זה מפתה".

הקישון 8 תל אביב

החנות של יצחק ודורית לוי – כלי בית

נוסד בשנת 1946. "הסוד שלנו הוא שמאז ומתמיד התעקשנו לעבוד בחנות בעצמנו ולא העסקנו עובדים אחרים. לעובדים לא כואב הלב על מה שקורה בחנות, רק לבעלים. בזמן האחרון אנשים הולכים לקניונים בשביל לקנות כלי בית. מצד שני, אנחנו עדיין בדרום תל אביב, ומי שרוצה לקנות בזול בא אלינו. זו חנות שאנחנו מחזיקים בדמי מפתח, אין לנו הרבה ברירה אלא להישאר כאן. מה שכן, לא היינו ממליצים לאף זוג לעבוד כל כך הרבה שנים ביחד".

העלייה 26 תל אביב

נמר מברשות – אברהם כהן

נוסד בשנת 1958. "אני שורד כאן כי החנות מוחזקת בדמי מפתח. בעשורים האחרונים השתלטו על השוק יצרנים שאי אפשר להתחרות איתם, אז אני משתדל לייצר מברשות ייחודיות שיבליטו את המותג שלי. יש לי מברשות לניקיון מקלדת של מחשב, מברשות לניקוי תריסים ואפילו מברשות מעוקלות לניקיון סוג מסוים של אסלות. לקראת פורים הכנתי מטאטאים מיוחדים לאלה שהתחפשו למכשפות או למנקי ארובות. אני משתדל לייצר דברים טבעיים, ומכין את המוצר כבר משלב עבודת הנגרות. בגלל זה אני יכול לעמוד מאחוריו. אני לא אלך עכשיו לים או לשחק שש בש. כל עוד אפשר, אני נשאר פה".

דרך יפו 39 תל אביב

אופנת לורד – משפחת דניאל

מנוהל על ידי ויקטוריה, נוסד בשנת 1965. "פעם היינו עושים את כל סוגי הבגדים. היה למשפחה מפעל שהחזיק 50 תופרים. היום נשארנו רק עם חולצות גברים, ואת זה אנחנו עושים הכי טוב, עם בדים איכותיים. עד לפני כמה שנים היינו עושים תלבושת אחידה לתלמידי בית ספר. היום אנחנו רואים את הילדים האלה, שגדלו בינתיים, באים אלינו עם הילדים שלהם. זה מביא המון גאווה".

המשביר 2 תל אביב

טייגר צעצועים ותחפושות

נוסד בשנת 1979. "הצלחתי לשרוד כאן כי תמיד חשבתי צעד אחד קדימה. מי שחושב על המחר – יש לו עתיד. כשראיתי שהשוק של מכשירי הכתיבה הולך לקרוס בגלל הטכנולוגיות החדשות, עברתי לשוק התחפושות והצעצועים. היום אנחנו כבר מתכוננים ליום העצמאות. אפשר להגיד שאנחנו עובדים מחג לחג".

מטלון 33

אומן השחזות – אליהו ואליעזר רחמים

נוסד בשנת 1956. "אנחנו עובדים רק בשביל להעביר את הזמן. העבודה בהשחזות קשה ומסוכנת, אבל מתרגלים אליה. זאת עבודה שמגבילה אותך: אתה סגור במקום הזה, הידיים שלך מתלכלכות, אתה חייב לכבס את הבגדים בתדירות גבוהה. פעם היו באים לכאן נגרים, בעלי מלאכה ומסעדנים ומביאים לנו את כל מה שצריך להשחיז. היום כבר לא באים הרבה אנשים. פעם היינו עובדים פה עד עשר בלילה, היום עד שלוש".

העלייה 46 תל אביב

החנות של שלמה – כלי בית

נוסד בשנת 1975. "העסק הזה הוא לא משאת נפשי. הייתי בכלל טכנאי מטוסי מיראז, אבל החנות הייתה שייכת למשפחה אז התגלגלתי לכאן. זה כבר לא אזור של חנויות כלי בית. הצעירים שגרים כאן אמנם באים לקנות, אבל בכמויות קטנות, רק מה שצריכים. אי אפשר להגיד שאני אוהב את העסק. זה לא עניין של אהבה, אלא של הרגל".

השוק 28

החנות של שמואל – כלי בית

נוסד בשנת 1950. "עד לפני 15 שנה היבואנים היו מביאים אלינו את הסחורה ואנחנו היינו מפיצים אותה לכל הארץ. עכשיו הרשתות השתלטו על השוק, והיבואנים לא צריכים אותנו בשביל ההפצה. הרשתות והסופרמרקטים מביאים את אותה סחורה שלנו, ואנחנו לא יכולים להתחרות איתם. בגלל זה העסק לא ממש הולך".

זבולון 20

• עסקים בדרום תל אביב
• עסקים קטנים
• שוק לוינסקי
• תל אביב: חדשות עירוניות
• תל אביב
• עירוני