>> אריאל קוצר הוא אמן ויוצר הפועל במרחב שבין וידאו, סאונד ובינה מלאכותית. לאחר קריירה ארוכה כמעצב וכמנהל קריאטיב בניו יורק ותל אביב, הוא יוצר כיום עבודות ניסיוניות המתמקדות ביחסים בין אדם, מכונה ודימוי – מסרטי AI ועד מיצבי וידאו ומוזיקה. יצירותיו מוצגות בפסטיבלי אמנות וקולנוע בעולם, והוא משמש כמנהל אמנותי של תערוכות ומיזמים העוסקים בנקודת המפגש בין טכנולוגיה ותרבות. הוא גם המנהל האמנותי שלתערוכת "המבנה" המדוברת, במסגרתה השתלטו 21 אמנים על בית אגוד שברחוב אחד העם והפכו אותו לספקטקל אמנותי של חמישה ימים עד ל-28.12 (כניסה חופשית בהרשמה מראש בלבד. רוצו).

>> הקו האדום: 21 תערוכות חדשות שיסמנו לכם את גבולות הסופ"ש
>> לכל אחד יש מטענים. השאלה היא מה הוא מעביר בירושה // יוצרים כותבים
>> בין כיכר החטופים לצילום חתונות, על הרצף האוטיסטי // יוצרים כותבים

מבנה נטוש במרכז תל אביב. לשעבר סניף ראשי ומשרדים של בנק. שלוש קומות, 2200 מ"ר. צומת ראשית, מתחת למגדל שלום. קבוצת הנדל"ן מבנה, בעלת הנכס, מעוניינת לעשות שם אירוע סוף שנה – אבל שיהיה מיוחד. אז בתור כאלה שראו חללים ערומים כאלה מתמלאים באמנות (למשל בוונציה או ב-dia), וראו מה שזה עושה לעבודות האמנות ולחלל עצמו, הצענו להם, האוצרת סיון סבג זלנסקי ואני, להרים תערוכה כזאת שבה העבודות מתפרסות בשטח, כל אחת מקבלת את הכבוד שלה, כל אחת מגיבה לחלל שסביבה. הכל תחת תמה של "מבנה" והרצון שלנו לאתגר את התפיסה של המונח הזה, הרבה מעבר למסגרת המקובלת של בניה וארכיטקטורה, ודרך האמנות והאמנים לאתגר גם את הקהל להיפתח לכל מה שמבנה יכול להיות, כלומר כל דבר שמורכב מחלקיו, כולל מבנים בטבע, בחברה, במוזיקה, בשפה.

הוצאנו קול קורא, קיבלנו מלא פניות מעניינות, ומתוכן בחרנו 21 אמנים שיציגו 20 עבודות מיוחדות ומגוונות שיתפרסו על פני 3 הקומות, כל אחת מהן שונה מהשנייה, חלקן עבודות site specific שנוצרו במיוחד לתערוכה ומתכתבות עם המושג ועם המבנה עצמו.מה שעמד בבסיס התערוכה הזו הוא הניסיון לקחת חלל שלא נועד לאמנות – חלל פונקציונלי, היררכי, כמעט ביורוקרטי במהותו – ולהפוך אותו לשדה ניסוי. לא לייפות אותו, לא לכסות את הקירות בלבן, אלא לעבוד עם מה שיש: עמודים עבים, תקרות גבוהות, צנרת חשופה, פינות מתות, מדרגות, מעברים, אזורים שלא ברור אם הם חלל או רק דרך לחלל אחר.

המבנה עצמו לא משמש כאן רק קונטיינר, אלא משתתף פעיל. לפעמים הוא תומך בעבודה, לפעמים הוא מתנגד לה, ולפעמים הוא זה שמכתיב לה את התנאים.המונח “מבנה” נבחר בכוונה ככותרת פתוחה. לא כהגדרה, אלא כנקודת מוצא. מבנה הוא לא רק בניין. הוא יכול להיות סדר חברתי, מערכת יחסים, שפה, קומפוזיציה מוזיקלית, אלגוריתם, גוף חי, או מערכת אמונות. הוא יכול להיות יציב או זמני, גלוי או סמוי, פונקציונלי או פיוטי. כל אחד מהאמנים בתערוכה התבקש לא "להמחיש" את המושג אלא להגיב אליו דרך הפרקטיקה האישית שלו, דרך החומר שהוא עובד איתו, ודרך המפגש עם החלל הספציפי שבו העבודה מוצבת.

כך, למשל, בקומת המרתף – החלל הטעון ביותר פיזית ורגשית בבניין – העבודות מתייחסות למבנה כמשהו תת־קרקעי: זיכרון, שכבה ותשתית, מה שמחזיק מלמטה ולא תמיד נראה. בקומת הקרקע, הפתוחה לרחוב, העבודות נעות בין שפה ותקשורת, גוף ותנועה, מבנים חברתיים ומבנים של כוח, ומנהלות דיאלוג ישיר עם תנועת האנשים והעיר שבחוץ. בקומה העליונה, המרוחקת יותר מהרעש העירוני, העיסוק הופך לעדין ומופשט: מבנים נפשיים ואווריריים שלעיתים מתפרקים תוך כדי צפייה. הלאונג׳ – לא ממש גלריה ולא ממש חלל מעבר – מציע קצב אחר, עם עבודות שעל התפר בין עיצוב, אמנות וזיכרון תרבותי, כולל מחווה לדן ריזינגר ז״ל, מגדולי המעצבים שפעלו כאן, שעבודתו תלויה על תקרת החלל.

גם מחוץ לבניין, הקרנת הווידאו של יואב שומאכר פותחת את התערוכה אל המרחב הציבורי ומטשטשת את הגבול בין פנים לחוץ. לצד אמנים בעלי שם כמו רונן שהרבני, מאיה ז"ק ורן סלוין, התערוכה נותנת במה גם לאמנים פחות מוכרים, חלקם מציגים בפעם הראשונה.

חשוב לומר: זו לא תערוכה “אחידה” במובן הסגנוני. אין כאן אסתטיקה אחת ואין ניסיון ליישר קו. להפך. הריבוי, החיכוך והפערים בין העבודות הם חלק מהעניין. כמו בכל מבנה מורכב, גם כאן החיבורים לא תמיד חלקים, והמעברים בין הקומות והחללים מייצרים חוויות שונות, לעיתים נינוחות, לעיתים צפופות, לעיתים מבלבלות. הקהל מוזמן לשוטט, ללכת לאיבוד קצת, לחזור אחורה, לעצור במקום שלא התכוון לעצור בו.

התערוכה תתקיים במשך מספר ימים בלבד, בשעות הערב והלילה, ותהיה פתוחה לקהל הרחב בהרשמה מראש. אין כאן ניסיון לייצר “אירוע תרבותי” במובן הרגיל, אלא הזדמנות להיכנס לרגע למבנה שנמצא בין עבר לעתיד, ולחשוב – דרך אמנות – על מה מחזיק אותנו, מה מארגן אותנו ואיפה המבנים שאנחנו חיים בתוכם מתחילים להיסדק.ובמובן הזה, אולי המבנה הכי מעניין בתערוכה הוא זה שנוצר בזמן הביקור עצמו: המפגש בין העבודות, החלל, והאנשים שמסתובבים ביניהם. מבנה זמני, שנבנה ומתפרק כל הזמן.

בימים האלה, בזמן הזה, אני חושב שלאמנות, ולתרבות בכלל, יש תפקיד מהותי ואפילו קריטי לחברה הישראלית. יש משפט שאני כל הזמן חוזר אליו בזמן האחרון: "במקום לקלל את החשיכה, הדליקו נר". חשוב לי להביע תודה עמוקה לקבוצת מבנה וליעל פרי, סמנכ״לית השיווק שהעזה והובילה את היוזמה, בליווי חברת ההפקה oproductions בניהול אסנת אהרון, על הפתיחות וההבנה של הצרכים של הקהילה הסובבת את המקום שבו ניצב המבנה ועל הבחירה לאפשר למהלך הזה לקרות. אני מקווה שחברות מסחריות נוספות יכירו בערך ובאחריות הגלומים ביוזמות מסוג זה, ויבחרו לאפשר עוד מרחבים ורגעים בהם יצירה וקהל, חיבור ומשמעות נפגשים.
>>המבנה, אחוזת בית 6 תל אביב, עד ל-28.12.כניסה בהרשמה מראש בלבד

• יוצרים כותבים
• ❤ תרבות
• תערוכות
• אמנות ישראלית
• פופ אפ
• טור אישי

תבלינים הם מה שמבדיל את בני האדם מן החי (ומן הבריטים). טעם החיים האמיתי, מנוע בלתי מבוטל להתקדמות אנושית, הגרגרים הקטנים שהניעו כלכלה עולמית. הם גם הופכים את הכל ליותר טעים. וכשאנחנו אומרים הכל, אנחנו בוודאות מדברים גם על ויסקי. מותג הוויסקי הסקוטי גלנמורנג'י משיק מהדורה חדשה ומוגבלת של הסינגל מאלט בשם Glenmorangie: A Tale of Spices, בהשראת שווקי תבלינים מרחבי העולם, ואין מקום מתאים יותר להשיק אותו מאשר בפופ-אפ שמתקיים בדבר הכי קרוב שיש לנו לשוק תבלינים – שוק לוינסקי.
>>שומרים על התדר: בית רומנו עובר לבעלות עיריית תל אביב-יפו

לכן החל מהיום ובמהלך הימים הקרובים (19.11-22.11) יתקיים פופ-אפ מיוחד בבית הקפה פאקינג סאנדיי, הנמצא על פתחו של השוק ברחוב העלייה, ויהפוך בערבים לבר מעוצב בהשראת המשקה. הפופ אפ Whiskey & Spice יהפוך מדי ערב (ובשישי – בצהריים) את השוק למסיבה של ממש, ויכלול סדנאות מעניינות, מוזיקה מרקידה וחיה, ביסים מרוקאים מעולים של השף עידו קבלן ("הקטן") וכמובן, ויסקי וקוקטיילים שמבוססים על המותג.

החגיגה תתחיל עוד הערב ב-20:00, עם תקלוט של די.ג'יי Shiwa Biwa הנהדרת והופעה של האחים קדוש, הרכב עם הייפ כל כך מוצדק שמערבבים ג'אז, מוסיקה ערבית קלאסית ורוק פרוגרסיבי. למחרת תתקיים חפלה אלקטרו-מזרחית (או, כל כך נמאס לנו מהמונח חפלה) של דיג'יי עינת טורוק ושירן ובקל, ובשישי בצהריים יהיה זה די.ג'יי WA JIMA שיספק מסע של סאונד בדרך המשי. בין לבין תוכלו ליהנות מביסים מרוקאים של השף קבלן, שיצר ביסים בהשראת חביות היין המרוקאיות בהן הוויסקי עובר יישון, וגם להשתתף בסדנאות של רוני ססלוב ושחר קרייזלר. הכניסה חופשית, הסדנאות בהרשמה מראש והוויסקי יזרום כמו מים בנהר. אחלה של דרך לתבלן מעט את החיים.
פופ-אפ Whiskey & Spice, פאקינג סאנדיי, לוינסקי 61, תל אביב. ד'-ה', ש' 18:00-23:00, ו' 15:00-18:00
לפרטים נוספים והרשמה לסדנאות

• אוכלים שותים
• פופ אפ
• לוינסקי
• תבלינים

במבט ראשון, פסטיבל החלה הראשון ב-FOODISH, אגף הקולינריה של "אנו – מוזיאון העם היהודי", עלול לעורר חשד פרנואידי להדתה בעוד מוסד ציבורי. במבט שני, לאור העובדה שהמוזיאון פועל בשבת, אפשר להשמיע צפירת ארגעה כי בסך הכול מדובר באירוע שתכליתו לחקור עוד פן במטבח היהודי-מסורתי. ואם האמן המולטידיסציפלינרי אילן פלד, לעולם מירי וטרילילי טרללה, נמצא ברשימת המשתתפים – אפשר לנוח ולתלוש עוד פיסת בצק רכה ומתוקה.

"אנחנו מתעסקים בזהות ותרבות יהודית דרך האוכל, ואם יש מאכל אחד שכל מי שיראה אותו בכל מקום בעולם ירגיש בית – זוהי חלה", מסבירה מרב אורן, מנכ"לית FOODISH. "בחלה יש כמובן אספקט דתי אבל גם תרבות, אמנות וקהילה. היא מנחמת ושמחה, היא סנדוויץ' ביום שישי בצהריים ונושא למאות אלפי חשבונות אינסטגרם. כל אלה הם הבסיס לפסטיבל החלה הראשון, שקיבל את שמו הרשמי לאחר שהחטופים החיים שבו הביתה ואפשר שוב לנשום קצת".

מצאנו את העוגה: 21 הקונדיטוריות הכי מומלצות בתל אביב
מבורקס אנשובי ועד קרוקומבוש: בתי המאפה הכי טובים בתל אביב

כדי לסקור את החלה מכל צדדיה, בנו אורן וצוותה יחד עם היזם הקולינרי דוד קישקה תוכנית פעילויות מגוונת, בתוך המוזיאון ומחוצה לו. את פני המבקרים במוזיאון מקבל המיצב "אולי תגיע יונה" של פלד, כחלק התערוכה הקבוצתית "הפרשת חלה", בהשתתפות עשרות אמנים ואמניות. כל הכלים שעל השולחן הם מאוספו הפרטי של פלד, והסידור שנותר פתוח בפרשת השבוע של שמחת תורה מדבר בעד עצמו.

הפופ אפ "חלה על מקל" מכוון לקהל רעב לא רק לתרבות ואמנות, אלא לפחמימות ממש. "זאת גולת הכותרת הפרטית שלי, שאני חופרת עליה כבר שלוש שנים", צוחקת אורן ומספרת שפיתוח המוצר ארך זמן רב כדי להקנות לבצק את התכונות הנחוצות. לאחר ניסיונות חוזרים ונשנים נוצרו ארבע חלות על מקל קטנות ומתוקות בהגזמה: "החלה היוונית שלי" בהשראת מלבי, במילוי קרם קוקוס, ציפוי שוקולד לבן, רוטב פטל ושברי קדאיף; "מלכת אסתר" בהשראת המטבח הפרסי, עם מילוי קרם לימון ועלי ורדים; "בבושקה" בהשראה מזרח אירופית עם מילוי דובדבנים, קצפת וציפוי פטל קראנץ' ו"הדודה מאמריקה" במילוי חמאת בוטנים, זיגוג בייגלה מלוח ושברי אוריאו, מיני מרשמלו וסוכריות צבעוניות.

החלות יימכרו ברביעיית פלורנטין (חמישי 17:00-23:00, שישי 9:00-14:00) ב-18 ש"ח ליחידה, וכל הרווחים יוקדשו לפעילות תרפיה באוכל לתושבי העיר שפונו מבתיהם במערכה מול איראן. "מאז השבעה באוקטובר אנחנו עושים כאלו פעילויות בכל הארץ למפונים מהצפון והדרום, אבל יש תושבים מתל אביב שעדיין חיים בדירות שכורות ומלונות. זו הדרך שלנו לתמוך בהם".

איך נראית חלה עוד לפני שהיא כזו תוכלו לגלות בסיורי מאפיות בתל אביב, ירושלים וחיפה וגם בבני ברק, שבלעדיה אי אפשר. את הסיור בבאר שבע מחליפים סיורים בעוטף בהנחיית אשת הקולינריה דפי קרמר (סיר לסלאם), ושת"פ עם רולדין מניב סיור מאחורי הקלעים וסדנת אפייה במפעל המשוכלל של הרשת בקדימה צורן.

לילדים מיועד משחק בלשי חווייתי בשם "מי אכל את החלה?" שיתקיים במוזיאון, ובאירוע הפתיחה יוענק אות חלת הזהב של FOODISH ליצירה תרבותית וחברתית באמצעות החלה למאפיית אבולעפיה, מאפיית 'ילדודס', האמנית אלישבע ריוח ונסיך החלות עידן חבסוב (challahprince). האות יוענק גם לחמ"ל של ענבל, שישניצל וחבורת השניצל – שלושה מיזמים אזרחיים להכנת סנדוויץ' חלה ללוחמים מאז השבעה באוקטובר.

חגיגת חלה פתוחה לקהל תתקיים בפארק הירקון – פיקניק קהילתי ענק (חמישי, 13.11, 16:30, מול רח' קוסובסקי 56) עם סדנת אפיית חלות לילדים ומתחם משחקים של פעם כגון משחק זיכרון, קפיצה בשקי קמח וחיפוש מטמון בקמח. מוזיקה ואווירה כבר בילט אין, וסלטים, שתייה ומחצלת תביאו מהבית, רק לנגב וליהנות כי הכניסה חינם.
פסטיבל החלה, חמישי-שבת (13-15.11),קלאוזנר 15, קמפוס אוניברסיטת תל אביב, פרטים באתר FOODISH

• אוכלים שותים
• חלה
• מוזיאון אנו ANU
• רביעיית פלורנטין
• פופ אפ

>> שרונה ברגר היא הבוסית של OPA, מסעדת הפיין דיינינג האדירה של השפית שיראל ברגר (שהיא גם אחותה), החוגגת בימים אלה שבע שנים של קולינריה גבוהה המבוססת על חומרי גלם מן הצומח בלבד. לציון המאורע ייערך ב-28.9 פופ אפ מיוחד שיכלול לא רק מכירה של שלל המרקחות וההתססות הנפלאות שהן מוכרות בצנצנות ששוות את משקלן בזהבף אלא גם קאמבק של נקניקיית הגזר האיקונית מ"מיס קפלן" ומנות כיפיות אחרות במחירים נגישים.בקיצור, תעקבו.

1. הוטל מונטיפיורי

המקום האהוב עליי בעיר. תמיד כיף לשבת שם. האוכל, האווירה, האנשים, וכמובן הבלאדי מריה עם החזרת הטרייה שהיא הכי טעימה בעיר.
מונטיפיורי 36 תל אביב

2. ג'יאקונדה

מכורה למבעבעים ויינות מתיישנים. ענת ורפאלה מייבאות את הפורטפוליו הכי רחב וטעים של יינות אורגניים וביו דינמיים. לשבת שם בשישי בצהריים זה חלום. אין כמותן.
פרישמן 73 תל אביב

3. חגי והלחם

הם משתמשים בזני חיטה עתיקים חלקם מחקלאות מקומית, יש שם דגש על קיימות ומקומיות אמיתית – שני ערכים שחשובים לי מאוד, טחינת הקמח נעשית במקום, כמובן שהלחמים על בסיס מחמצת, וזה הלחם הכי מזין והכי טעים שיש. אין בוקר בלי טוסט אבוקדו עם הלחם של חגי.
ויטל 25 תל אביב

4. טעם לחיים

שנים שאני הולכת למעדנייה הזו. מעדנייה קטנה של זוג מקסים בשוק לוינסקי, רוב המוצרים נעשים במקום והם על בסיס חומרי גלם מממלכת הצומח בלבד. גן עדן לטבעוניים וגם למי שלא.
נחלת בנימין 125 תל אביב

5. נורמן

כשמתחשק לי לברוח לבועה שמרגישה כמו בריחה לחו"ל, אני אוהבת להגיע לנורמן. יש שם את אלנה, המסעדה, שאני אוהבת מאוד את האוכל של השפים שלה, עומר ודניאל, שהם מתקתקים ומוכשרים.
נחמני 25-23 תל אביב

מקום לא אהוב בעיר:

התחנה המרכזית. מקום מפחיד מאוד ואפל, כמו עולם מקביל לעיר שאני כל כך אוהבת. זו נחיתה קשה מאוד לכל מי שנכנס לעיר דרכה ואין שם שיקוף למה שבאמת קורה בעיר המהממת (והמדממת) שלנו. על אף שיש שם מסעדות וחנויות אסייתיות מאוד מעניינות, האווירה הכללית מחרידה ולא נעימה. צריך לעשות שם ניקוי ושינוי תדמית דחוף.

השאלון:

איזה אירוע תרבות מהזמן האחרון סידר לך את הראש או פתח לך את הלב?
המופע "קלאסה" של אנסמבל ציפורלה, שקודם כל מאוד מצחיק, שנון וחכם, ולצד אסקפיזם גם מציף את כל הנושאים הכי בוערים שקרו פה מאז השבעה באוקטובר בצורה חכמה וסאטירית. מיותר לציין שאני מעריצה שרופה כבר שנים.

איזו יצירה נתנה לך כוח, תקווה או השראה מאז פרוץ המלחמה?
אחד הספרים האהובים עליי הוא הספר"סוד האושר הפנימי"של ניסים אמון. אחרי שבעה באוקטובר שתפס את כולנו בהפתעה והפך לטראומה לאומית הרגשתי צורך לחזור לספר, שגילה לי שוב את היכולת למצוא בתוכי יציבות, משמעות, תקווה ושלווה גם כשהעולם החיצוני רועש וכל כך כואב.

לאיזה ארגון או מטרה את ממליצה לתרום או להתנדב בזמן הזה?
בתחילת המלחמה המסעדה הייתה סגורה וחיפשנו דרך לתרום. קיבלנו פנייה ממרכז שנפתח לסיוע לנפגעי וניצולי הנובה שאמרו שיש רוב טבעוני בין הניצולים. בישלנו כל הטבחים והמלצרים אוכל טבעוני בכמויות, שנאסף יום יום אל המרכז. מעבר לתרומה החשובה ביותר, זה סיפק גם לנו קצת נחמה לעבוד ולעשות משהו מחבר יחד.

מי התל אביבי.ת שהכי צריך להרים לו/לה כרגע?
תקופה מאוד מאתגרת בשביל ענף המסעדנות, ולכן הייתי רוצה שנרים ככלל לכל המסעדנים שעובדים קשה יום יום בכדי להשאיר את העיר טעימה וחיה ולספק מקום מפלט מחיי היום יום (הלא פשוטים) לכולנו.

מה יהיה?
אני מחזיקה באמונה שאין ברירה אלא להיות אופטימית. זו עבודה יום יומית, אבל אם לא הייתי מאוהבת בתל אביב ומאמינה שנצא מכל החרא הזה, מזמן הייתי בתאילנד 🙂

• העיר שלי
• opa
• אוכלים שותים
• פופ אפ
• ציפורלה
• הוטל מונטיפיורי
• אלנה
• מלון נורמן
• ג'יאקונדה
• חגי והלחם

סוף החופש הגדול מסמן את תחילת עונת הפסטיבלים למבוגרים, וכשמזג האוויר משתף פעולה אפשר סוף סוף לכבות את המזגן ולצאת מהבית. אירוע כזה, שמצדיק יציאה אל קו הגבול המוניציפלי יתרחש בשבוע הבא, בביג פאשן גלילות: חגיגת אווירה, מוזיקה ואוכל אסיאתי שיכין ישראל אהרוני האחד והיחיד יחד עם עם קובי אדרי, דנה רייכר ושחר ואורן – מפלצות מדיה חברתית ותוכן קולינרי עם מאות אלפי עוקבים.

ארבעת המופלאים יתכנסו במרחבים הפתוחים של הקניון ויכינו מנות מקוריות בהשראת מטבחי אסיה, עם טוויסט אישי, טעמים מפתיעים וחריפים, צבעים עזים והרבה אש. את הקרנבל האסיאתי תשלים הספונסרית ספרייט לבית קוקה-קולה, עם משקה הליים התוסס שמחמיא לאוממי ומכבה היטב שריפות. וכן, זוהי הזדמנות מצוינת עבורכם להעמיד את סף החריפות שלכם במבחן (ולהעלות תיעוד כמובן, כי מה שלא עלה לא קרה).

שיתוף הפעולה האסיאתי־ספרייטי כבר הוכיח את עצמו מספר פעמים בעבר (עוד ב-2018!) בווריאציות שונות. בפופ אפ הקרוב – שמארגניו מתעקשים שהמונח קטן עליו – הביג פאשן יהפוך לזירה צבעונית עם אווירה אסיאתית לוהטת ומלאת אנרגיה וסטייל. תאורה מושקעת ואלמנטים גרפיים אוריינטליים יכניסו אתכם לאווירת תאילנד, יפן או קוריאה – תבחרו את היעד האהוב עליכם, כולל עמדת צילום אינסטגרמית לתיעוד כאמור לעיל.

>> אנחנו באסיה, לא ככה: 24 האסייתיות הכי מומלצות בתל אביב
>> כל העיר מגלגלת: 19 הסושיות הכי מומלצות בתל אביב

ומה קורה בחזית האוכל, אתם שואלים? בכל אחד משלושת ימי הפופ אפ יארח אהרוני כוכב רשת לשיתוף פעולה מעל הסירים. שחר ואורן, הזוג החמוד שמתקתק לנו מתכונים אסיאתיים, יכינו גיוזה פרגית ומנגו סטיקי רייס בהשראת שוקי האוכל המופלאים בתאילנד. קובי אדרי, שאת היאבאלולו שמבלולו שלו ישמעו עד רמת השרון, יקפיץ סלט וייטנאמי עם בקר וירקות, ויוצרת התוכן הקולינרי דנה רייכר תכין פנקייק קוריאני צמחוני ואורז מסאמן טבעוני. מחיר כל מנה 45 ש"ח, ואם תבחרו בקומבו בתוספת פחית ספרייט תשאירו 52 ש"ח – מחיר יותר מאשר סבבה עבור מנה ושתייה. הכניסה חופשית, האווירה אש והכניסה מוגבלת לבני 16 ומעלה. לא תבואו?
BIG FASHION (ביג פאשן) גלילות, שלישי-שישי (9-12.9), שלישי ורביעי 21:00-16:00, חמישי 22:00-16:00, 15:00-10:00

• אוכלים שותים
• ביג גלילות
• פופ אפ
• ישראל אהרוני