Time Outתל אביב הוא חלק מרשת Time Out Global — רשת מדיה בינלאומית הפועלת ב-360 ערים מרכזיות וב-60 מדינות ברחבי העולם. Time Out הוא אחד ממקורות התוכן המקיפים והאמינים ביותר בתחומי התרבות, הקולינריה, הבילוי ותיירות עירונית. התוכן, שמתעדכן 24/7, נכתב ונערך על ידי צוות עיתונאים מקצועי מקומי בישראל, בהתאם לסטנדרטים של Time Out העולמית.
גיבור מעמד הביניים, האמן האשליות שכולו אמת צרופה ומי שהוכיח שהוותק לא משקר: עם חציל ממזר, תיבול תימני או נטו טחינה וסלט - אלו הכדורים המטוגנים שאסור לפספס. אז מה לשים לך בפיתה, מותק?
תעשיית האשליות מייצרת גם אמיתות טהורות. זהו סוד ההצלחה של הקוסם, שהחל כדוכן הפלאפל של אריק רוזנטל והפך ללונה פארק של מזון מהיר ישראלי שנוסף לפלאפל כולל שקשוקה, שווארמה, סביח, שניצל, חומוס, בוריק ומנת דג שהיא יצירת אמנות. כל המאכלים מוכנים מחומרי גלם טריים ומשובחים ובהקפדה השמורה בדרך כלל למטבח עילי, ויש גם שילובים יצירתיים ומקוריים בין מנות קלאסיות שונות. כדורי הפלאפל הירוקים מכילים שפע עשבי תיבול, זרעי שומשום וקצח (הברקה), והמוכרים הלבושים במדי טבחים לבנים מושיטים אותם בנדיבות לממתינים בתור האינסופי (12־35 ש"ח).
גיבור מעמד הפועלים הוא דוכן פלאפל שהוכיח לכולם שאפשר למכור מנה משובחת במחיר מצחיק ואיכשהו עדיין להרוויח. כדורי הפלאפל הם מהסוג הצהבהב, בתיבול אופייני לפלאפל תימני, והמנה המינימליסטית כוללת סלט ירקות טרי וקוביות זעירות של מלפפונים חמוצים. מוסיפים טחינה נוזלית כמיטב המסורת וחריף טוב, וכל הכבודה עולה שבעה שקלים בלבד. למרות המחיר הנמוך מדובר בדוכן פלאפל מצטיין שמחזיר מלחמה שערה לדוכנים רבים שמוכרים מנה במחיר כפול או משולש (6־7 ש"ח).
תהום עמוקה פעורה בין שני עברי הרחוב בוואדי ניסנאס החיפאי. משני צדי הרחוב ניצבות פלאפליות מתחרות, פלאפל הזקנים ופלאפל מישל, וזה עשרות שנים מתנצחים מעריצים מושבעים בשאלת הפלאפל הטוב מבין השתיים. שני המוסדות הוותיקים יודעים למקסם את התענוג שבפיתה ממולאת כל טוב, ובשניהם מגישים מדי יום בני הדור השלישי למוכרי פלאפל קציצות חומוס חמות, מתובלות בשפע כמון, לצד סלט ירקות, סלט כרוב וטחינה. אצל הזקנים יש גם קובה טרייה והאווירה שכונתית ונעימה (15 ש"ח).
הוותק לא משקר. הנה למשל בפלאפל מוסא מתנוסס בגאון השלט "מאז 1953" ומודיע ממש בכניסה לשוק של נתניה שהפז"מ מנצח. כדורי הפלאפל של מוסא עשירים בעשבי תיבול ירוקים, ויש גם תוספות מקוריות וייחודיות למקום כמו גרגרים מבושלים של חומוס או פול, ביצה קשה, סלט עגבניות חריף, פטרוזיליה טרייה ומעל כל הכבודה הנדחסת לפיתה – קציצת ירק קטנה ומטריפה (19 ש"ח).
מסעדות, בתי קפה וברים בתל אביב עברו השנה טלטלה עזה, כשבמאני טיים שלהם, בשיא עונת התיירות של הקיץ, השתוללה מלחמה. לא רק שהתיירים נעדרו מחזית הבילויים, אווירת הנכאים עצרה את העיר. המבצע הצבאי גבה מחיר, וכך החל גל סגירות של בתי אוכל, ביניהם מסעדת קפה 48, רשת אידלסון 10, קפה נח הברנז'אי וקפה דיזי הוותיק. אבל נראה ששתי תופעות נוספות הגיעו עם הטילים לעיר: פתיחה מואצת של מקומות בילוי אסקפיסטיים, ברי קוקטיילים שמוכרים מציאות מדומה (כמו מונשיין, בל בוי, ספייסהאוס ודומיהם) ומקומות זולים מאוד (חברותא, קופיקס וקאימק).
מונשיין. צילום: בן יוסטר
טבעונות בצמיחה
ננוצ'קה הפכה השנה למסעדה טבעונית, ובמקביל נפתחו אנסטסיה הבריאותית, מסעדת מעבר, גרין רול סושי, גרין ויליג' והחתול הירוק שהביאה שדרוג לפיצה הטבעונית – כל אלה הצטרפו לזכאים ולאבא גיל. תוך כדי כל זה, ארגון ווייב יזראל מנסהלשווק את ישראל לבלוגרים בעולם כיעד לתיירות טבעונית– אז אם היה נדמה שמדובר בטרנד שכבר הגיע למיצוי, מתברר שמדובר בתופעה שהולכת ומתפשטת. כל הרשתות המשמעותיות בתחום בתי הקפה (גרג, קפה נטו ונוספים) פתחו ליין טבעוני מסוגנן, ואייסברג הוציאה קולקציה של גלידה טבעונית מיוחצנת במיוחד. אגב, מי שהכי ניזוקה מתפיסות העולם החדשות היא תעשיית החלב, שצריכתו בנסיגה אקוטית. הסתכלו בבתי הקפה והאספרסו ברים וראו את השינוי: כמעט כולם מעדיפים אספרסו, אמריקנו, מקיאטו ודומיהם. חלב פרה מוקצף הפך לכתם קצף קטן בכוס, ובמקביל חלב סויה נמצא בכל בתי הקפה בעיר. בעלי רשת בתי קפה דיווחו לאחרונה ש־25 אחוז מהלקוחות שלהם מזמינים הפוך על בסיס סויה. הסינים באמת מצאו תזמון מוזר לרכוש את תנובה.
ננוצ'קה. צילום: אנטולי מיכאלו
מעשנות או לא להיות
פונדק דה לוקסהתחילו את התופעה שהתפשטה כמו עשן, ועכשיו אנשי הפונדק פותחים מקום נוסף בדיזנגוף, מסעדתטקסס ברביקיונפתחה ברמת החייל, במתחם התחנה החלה לפעול מסעדת מיטרי המתמחה בעישון בשרים ולמסעדת השף של רפי כהן, רפאל, התווסף רכש חדש בדמות מעשנה, ומדי יום שלישי בשבוע נערך במקום ערב שכולו הלל לבשר מעושן.
פונדק דה לוקס. צילום: בן יוסטר
מחיר פיקס
הישראלים נחנקים ממשיכת יתר בבנק. הפתרון של רבים הוא אורח חיים חדש הכולל ניהול תקציב מוגבל, ברור ופשוט. לתוך המצב הכלכלי השתבצו קופיקס והאפקט שלו כפתרון האופטימלי למורכבות התקציב האישי. זה לא רק זול, זה גם בילוי שבו ברור לצרכן בדיוק כמה ישלם בזכות המחיר הקבוע מראש. בהמשך לכך גם קופיז פורסים סניפים על פני לב תל אביב מאלנבי והלאה, וזה כמובן מתחבר לשני סניפי ביר דרופ המלאים בלקוחות שמעדיפים לתכנן את הערב על בסיס עשרה ש"ח למשקה.TAKE EAT, מעדנייה בהרצל שמציעה כריכים, סלטים וקפה בארבע רמות תמחור קבועות,פלאפיקסשמציעה פלאפל בחמישה ש"ח ואחרות. היחידה שכשלה עד כה היא רשת התבשיליםפודיקס, שפתחה סניף בהרצל למכירת אוכל ביתי ב־20 ש"ח לארוחה.
פודיקס. צילום: יח"צ
כוחות השוק
שוק הכרמל רוצה להיות בוקריה ברצלונה, ולא עוד נקודה שחולפים בה לליקוט עגבניות, אלא מוקד בילוי קולינרי עדכני ומושך לפודיז. ודוגמאות לא חסר: מיט מרקט הקימו מטבח בשוק הבשר; דוכן השומר 1, דוכן פיש אנד צ'יפס ובירה;דוכן הקבב של שמואלהפך למסעדה;קם דוכן ארפאס; וגם דוכן פופ אפ סביצ'ה הפציע בשוק. הבילוי בכרמל מתחבר כמובן למגמת העיסוק בחומרי הגלם הטריים (היישר מהשוק) ולבילוי במחיר נמוך.
שמואל. צילום: אנטולי מיכאלו
היי שרונה
טייסטינג רום, ברנז'ה, ז'אז'ו, קלארו, ביר גארדן פאולנר, סושי אקיקו, ליטל איטלי, וילהלמינה, קמפאי וגם רשתות כמו קפה בייגה, לנדוור, קפיטרי ועוד – זאת הייתה השנה של שרונה. הביקורות הטיחו בשרונה שהיא מסחרית מדי, מצועצעת ומתנהלת כקניון. עדיין קשה להתווכח עם ההצלחה שלה כיעד לתיירות פנים תל אביבית, אבל קבוצות גדולות של תיירים פוסעות בעקבות מדריכים עטורי מיקרופון מדונה, ועם זה קשה מאוד להתווכח.
וילהלמינה. צילום: אנטולי מיכאלו
שוקי איכרים
2014 השנה של השווקים: שוקיסטה נפתח בסנטר, שרונה מרקט מתניע יחצנות לקראת פתיחה, שוק איכרים נפתח בגבעתיים, והשוק בנמל תל אביב התרחב. המגמה הזאת מגיעה בהמשך לצמיחת העניין באוכל מקומי, ולהתגברות העיסוק במקור חומרי הגלם. מכיוון שמדובר בשווקים אקסקלוסיביים, הם עדיין לא פותרים את הדילמה שעל סדר היום, המדברת על פערי תיווך גבוהים.
אימא, פרחה לי שושנה בצלחת!
לא ברור אם היה זה האינסטגרם ששינה את חוקי הצילחות בעיר, אבל מה שבטוח הוא שסגנון ההגשה הרבה יותר מושקע ואסתטי. כחלק מהמגמה שולבו פרחי מאכל במנות: במסעדות של השף מאיר אדוני, בהרברט סמואל, בטוטו, בפרונטו וברבות נוספות. זאת הייתה שעתם היפה של מגדלי הפרחים.
בעזרת השף
מספרן של המסעדות הכשרות ממשיך לגדול:בלו סקי,לומינה, הרברט סמואל בהרצליה וניני האצ'י בבן יהודה, ובינתיים בירושלים השף עזרא קדם הופך את מסעדת ארקדיה הוותיקה לכשרה. מתברר שהקהל הדתי הופך לאנין יותר ויש לו כוח קנייה.
בלו סקיי. צילום: שרית גופן
קורבנות הגורמה
שפים מוכשרים ומרכזיים במיוחד בסצנה הקולינרית,השף רפי כהןוהשף ירון שלו, עברו משברים מסוקרים השנה. שתי המסעדות חזרו לפעילות מלאה כשהן טובות עוד יותר משהיו. בקיצור: רק בריאות, שלום, אהבה וקולינריה טובה, זה מה שאנחנו מבקשים לעצמנו לשנה הבאה.
רפי כהן. צילום: איליה מלניקוב
רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו