כשהמדינה עושה שוק | שיר הלפרן, מבעלי השוק הוותיק בצפון העיר, לא מוצאת היגיון בהחלטה לסגור דווקא את שוק האיכרים החיצוני (כשהחלל הפנימי פתוח) ומציינת: "סגירתו וסגירת המסעדות היתה מכה לא פשוטה" | ועדיין, שמחה שמצאו דרך להעביר תוצרת מהחקלאים ללקוחות במארזים
כבר 12 שניםששוק הנמלהוא חלק בלתי נפרד מההוויה הקולינרית התל אביבית. בתקופת הקורונה הוא גם דוגמה מושלמת לאיוולת שמנחה את החלטות הממשלה: שוק האיכרים, שפועל בימי שישי תחת כיפת השמיים, סגור, בעוד שוק הנמל שפועל במבנה סגור – פתוח. חקלאים, יצרנים קטנים ובעלי דוכנים ומסעדות חיים יום יום את הלוגיקה המטורללת ומנסים לקיים בין סגר לסגר איזושהי שגרת מסחר.
"יש חקלאים ששוק האיכרים היה מקור פרנסה קבוע עבורם ולא יחזרו בתום הקורונה. הם סקטור שמתקשה לשרוד וחטפו השנה מכה גדולה מתמיד", אומרת שיר הלפרן, מבעלי שוק הנמל יחד עם מיכל אנסקי ורועי חמד. "כבעלת עסק שרואה את חברי בתחום המזון קורסים – במיוחד מסעדנים – הפסקתי לחפש היגיון. המדינה מתעדפת רשתות גדולות על פני עסקים קטנים, יבוא על פני חקלאות מקומית וקניה במתחם סגור על פני האוויר הפתוח. במשך ארבעה סגרים זה המסר".
שוק הנמל ושוק האיכרים מאכלסים יחד כמעט 100 עסקים קטנים. מה שהחל כמקבץ חקלאים ויצרני בוטיק תחת סככה קטנה והתפתח לשוק מקורה בהשראת הבוקריה ובורו מרקט, הפך לאבן שואבת לפודיז הרבה מעבר לגבולות הגיאוגרפיים של תל אביב. אין זה מוגזם לומר שגם שווקים מסורתיים כמו הכרמל, מחנה יהודה ותלפיות הושפעו מהשילוב בין דוכני תוצרת חקלאית ועסקי אוכל קטנים.
השנה האחרונה טלטלה את הקומפלקס החקלאי־יצרני, דוכנים נסגרו ושוכרים התחלפו. שתי המסעדות שפעלו בשוק נסגרו גם כן, קיטשן מרקט הוותיקה וניט נוי המוערכת של השפים גיא רובננקו ולילך רווה, שנפתחה מעט לפני פרוץ המגפה. בתוך החושך ואי הוודאות מצליחה הלפרן למצוא נקודות אור אופטימיות. "סגירת שוק האיכרים והמסעדות היתה מכה לא פשוטה. ברגע הראשון היה הלם ומיד התעשתנו והתחלנו לחשוב מה עושים", מודה הלפרן. "מצד שני הנמל חווה בתקופה זו פריחה מטורפת והפך למתחם עם תנועה טובה וערה. אנשים מחפשים מקומות באוויר הפתוח עם אווירה אסקפיסטית במובן הטוב של המילה. לקחת באגט ממיזון קייזר, השכן הצרפתי החדש והחתיך, ולהשלים אותו עם גבינה אצלנו מאוורר קצת בכל המובנים".
מה קורה בשוק כיום?
"אנחנו כל הזמן במגמת התחדשות ואלתור ומחשבה איך ממשיכים הלאה. נערכים שיפוצים ונכנס דם חדש – מאפיית טלר והקובה של דרור שהיה אמור להיות פופ אפ של חודש. מרוב שכיף איתם והתחברנו, אחד השותפים חייך מתחת למסכה ואמר 'הסתבכתם איתנו, אנחנו לא הולכים'. קצביית איוו מתרחבת לחלל סמוך עם מעדנייה־פטיסרי ובחלל שבו פעלה ניט נוי ייפתח סניף של גלידריית גולדה. תמיד ייעדנו את השטח הזה למסעדה אך ברור שאין אפשרות לאכלס אותו כרגע. חשבנו מה יכול להשלים את התמהיל והיו כמה אופציות, אך החבר'ה של גולדה כבשו את ליבנו ברצינות שלהם".
איך השפיעה עליכם הקנייה הישירה מחקלאים שנוצרה בזמן הקורונה? השוק כבר לא ייחודי.
"יש משהו שמשמח בכך שהדברים שאנחנו מדברות עליהם 12 שנה מחלחלים – חקלאות ישירה וצריכה ישירה ומגע ישיר עם החקלאים. בשנה האחרונה הדברים האלה קיבלו מומנט ציבורי ואותי זה רק משמח. יש לנו חקלאים שהגיעו למכירה ישירה וטוב להם, לאחרים זה פחות עובד. תלוי באופי החקלאי. זה לא לוקח מהייחודיות של השוק, רק מאשש את הדבר שאנחנו חיים אותו ומדברים עליו ונותן עוד מענה לחקלאים".
תוך כדי ההתמודדות עם המציאות המאתגרת מתחדש השוק בימים אלה באתר חדש ובמארזים. לעומת מסעדות ויצרנים, הרכבת מארזי תוצרת שוק היא משימה שונה בתכלית. "השוק אינו ישות אחת. הוא מורכב מעסקים קטנים וחוויית הצריכה בו שונה. דנה שפר, מנהלת השיווק שלנו, הכינה סלסלות משגעות מקרטון אקולוגי מתכלה ברוח השוק ופנתה לכל אחת מהחנויות שתציע את המיטב. הדמיון של כולם התחיל לעבוד וכך נוצרו מארז סושי ומארז דייט איטלקי, מארז שורשים למרק ומארז פירות וכמובן פלטות גבינות ונקניקים. המארזים יכולים להיות מתנה מגניבה או בסיס לאירוח. הם מתרגמים את השוק לדיגיטל בצורה טובה יותר מאשר אתר רגיל".
מה יקרה בשוק בתום הסגר?
"כרגע אני פחות חושבת מה הלאה ויותר על בקרת נזקים, אך הדבר שהכי חסר לי והייתי רוצה שיחזור בכל הכוח הוא שוק האיכרים החיצוני. שוק האיכרים הוא המקור לשוק הנמל והיה שם לפני כולם. 12 שנים לא סגרנו, אולי שבוע אחד במזג אוויר קיצוני. הייתי רוצה לראות את שוק האיכרים חוזר לשגרה במלוא תפארתו".
