מרוב ענייני חדשות בכלל ומסעדות חדשות בפרט, כמעט והאמנושסוף סוף גל הסגירות האט. אבל אז באה המציאות עם סטירת לחי מצלצלת לתחילת השבוע, ובשורה על לא מקום אחד, אלא שניים שזורקים את המגבת: אחד מהשרידים האחרונים של תל אביב הישנה סוגר אחרי מאבק בלתי אפשרי, ואחת הפיצריות החדשות שהתאהבנו בהן נכנעת אל מול דרישה לכשרות. איזה באסה.

>>טומאס יול יוצא מהמסך, טרטוריה איטלקית בהפתעה ועוד חדשות אוכל

המכה הראשונה מגיעה מכיוון קפה מרסנד, מהמוסדות הוותיקים שנותרו מתל אביב הישנה. על פי פרסום של תיקי גולן מ-Ynet, בתום כמעט 70 שנה מפנה השטרודל המיתולוגי את מקומו ללא אחרת מאשר שגרירות טורקיה, שתאכלס מעתה את הבניין. לטובת קוראינו הפחות מעודכנים נזכיר שבית הקפה הוקם בשנת 1955 על ידי וולטר מרסנד ורעייתו חנה, יוצאי העלייה היקית בשנות ה־30, שבהמשך העבירו אותו לבנם מייק. בשנת 2005 נמכר המקום לבועז טרגרמן, בעלי קפה באצ'י המיתולוגי ז"ל, שהקפיד לשמור על העיצוב ועל אווירת בית קפה באירופה. דווקא בשל כך זכה המקום לקהל חדש שהתרפק על גלי הנוסטלגיה ועל עוגות מבית סבתא, ונראה שעתידו של המקום מובטח. ואז פרצה הקורונה ובחודש דצמבר 2020, לאחר 65 שנים באותו מקום, קפה מרסנד נסגר בפעם הראשונה, אך לא האחרונה.

בשיחה שערכנו עמו דאז סיפר טרגרמן שהנכס נמכר לאנשי נדל"ן. "דמי השכירות שהם מבקשים גבוהים מאוד ואני לא מוכן להשתתף במשחק הזה. אני נמצא פה שנים רבות ויודע מה המקום שווה ובנוסף המציאות השתנתה. אי אפשר לבקש שכירות שהייתה נכונה בעולם הישן, לפני שהקורונה החלה". בתום חיפוש נמצא לוקיישן חדש ב-MAPU Tel Aviv, מבנה חדש בפינת הרחובות בן יהודה ומאפו, אלא שגם מכונת האקמו הזו לא סייעה להחזיק את המוסד האהוב בחיים וקפה מרסנד נסגר סופית. כנראה שהטורקים מוכנים לשלם את שכר הדירה המאמיר.

לעומת בית הקפה הוותיק, הסיפור של PizzaPizzaPizza אינו חלק מההיסטוריה של תל אביב, אך במהלך חייה הקצרים למדנו לחבב מאוד את הפיצרייה האורבנית. היא הייתה שם עבורנו אחרי ערב בכולי עלמא או סתם בעיתות מאנצ'יז אימתני, והאכילה את בלייני העיר בסלייסים לוהטים גם בשעות הקטנות של הלילה. מאחורי המיזם עמדו טל איש הקפה טל בודנשטיין ושף רן כהן (MIMI), שהפקידו את מלאכת יצירת הבצק בידי הפיצאיולו יוגניו ויסנטין ממסעדת LaloPace Pizza e Bistrò שבצפון איטליה. בתפריט כיכבו זו לצד זו מרגריטה, פפרוני, פונגי ועוד פיצות קלאסיות לצד פיצה כרובית וגבינה כחולה, פיצה בייקון וגורגונזולה ועוד פיצות סקסיות נהדרות בסגנון נפוליטני מודרני.

כעת PizzaPizzaPizza נסגרת – סוג של מחיר שהעיר משלמת בעקבות גל כשרות ששוטף אותה. "בעל הנכס רצה עסק כשר בלבד, ולכן מכרנו ואנחנו עוברים למקום גדול יותר", אומר בודנשטיין, ומגלה שכבר מתקיים מו"מ על נכס אחר באזור. בחודש מרץ צפוי השף האיטלקי לחזור לארץ לסיבוב נוסף כדי לרענן את התפריט, ואנו נהיה שם כדי לנעוץ שיניים ולדווח, אבל נודה באמת – העובדה שהיא כבר לא הפיצה של הכולי עלמא קצת שוברת את הלב, ועם כל הכבוד לכשרות, אנחנו בספק אם הפיצה שמחליפה אותה תעמוד באותו רף משולש של פיצה. עוד פרידה קטנה, ואף על פי כן, נמשיך לאכול פיצה.

• אוכלים שותים
• קפה מרסנד
• כולי עלמא
• סגירה

1. חוף גורדון

או במילים אחרות: חוף ימה של תל אביב. על החוף הזה נכתב לפני הרבה שנים השיר הראשון שלי "לא לגעת": "חוף ימה של תל אביב; אווירון הולך סביב; ואני לא נים לא ניע; רק שוכב שם ומזיע”. הזיעה אותה זיעה, אבל החוף השתנה לבלי הכר. המשטח הצר שבקושי הספיק לשחקני המטקות, התרחב עד מאוד ומספק כר פעולה נרחב ומקסים לשחקני פוצי-וולי וכדורעף חופים. אחרי טיול קליל לאורך שדרות בן גוריון, אני יורד אל קו המים ושם תחת דגל ברזיל, שוכבים להם הסאפים שנראים כמו לווייתנים מעולפים שנפלטו זה עתה אל החוף. בעבור סכום סמלי של 80 שקל אני מפיח רוח חיים באחד מהם וחותר אל הלא נודע. רק אתמול, בתקופת הסגרים הקשוחים ,זו היתה הדרך היחידה לפגוש את המים המרעננים של חופי תל אביב (ספורט יחידני, זוכרים?). בדרך חזרה, בעודי שם את ידי על ארטיק שוקולד מרענן, אני עוצר לא פעם ועוקב בהשתאות אחרי ביצועיהם המדהימים של שחקני הפוצ’י-וולי והכדורעף. גם הם, כמו מסעדות החוף, מתקני הספורט, שבילי האופניים וצי הגולשים – מספרים לי עד כמה שינה "חוף ימה" את פניו. ורק את החול אל תשנו, בבקשה. ועוד לא דיברנו על שקיעות.

2. קפה שפירא

אי שם בלב שכונת שפירא נטוע לו בית הקפה הזה. שמורת טבע בלב הכרך, ממש קרחת יער. יונתן הלו הוא "מיצי" רוקח כאן מיצים אלכוהוליים מפוארים פרי התנסותו רבת השנים. לגימה הגונה תהפוך במהרה את הביקור במקום לחוויה מתקנת. יונתן ,המארח האולטימטיבי ,יצר מקום הגזור על פי דמותו. מקום שמקבל את מבקריו באהבה ומשרה עליהם שלוות נפש פסטורלית-מדברית בלב הכרך ההומה. ריהוט הגן המרשים מורכב רובו ככולו מרהיטי רטרו/וינטג’/יד 7 שנבחרו בקפידה וכך גם מתחמי הפעילות לילדים ועוללים הפזורים בשטח הרחב. בלילות יש סיכוי רב שמתקיימת לה פעילות תרבותית כזו או אחרת ,אבל על זה, בכתבה הבאה. אני הכי אוהב להופיע ב"שפירא".

3. דוק

כשחזרתי הביתה לתל אביב לפני כחמש שנים, בעודי ממתין לגימור המטבח, הפכתי בעל כורחי לצרכן אוכל רחוב לתקופה מוגבלת. באותו הזמן עשתה מסעדת הרחוב "דוק" את צעדיה הראשונים. כך נחשפתי לתעלוליו המופלאים של אסף דוקטור השף והאדם. אסף חרט על דגל המקום את השימוש בחומרים מקומיים בלבד. הקפדנות בבחירת החומרים, שילובי הטעמים הנועזים והלא צפויים הפכו אותי מיד למעריץ מושבע. משהפכתי לסועד קבוע במקום (קבלן המטבח התבקש להאיט את הקצב), אפילו צורפתי לטיול צוות כשאחת ממשימותיו היתה איסוף פרחי חרדל בהרי ירושלים. בימים אלה, עקב אילוצי הרכבת שבאה לקראתנו, התקרבה "דוק" לעברי. מיקומה החדש בצמוד לחנות הפסטה הטרייה "איל פסטיו" הוא חדשות טובות מאוד בשבילי, שכן המרחק משם לרחוב מגורי "השופטים", הוא ממש זניח. הרחבה המוריקה שיצרו "האחים" מנתקת אותך משפת הכביש ההומה ,המנות תמיד מפתיעות מחדש והשירות והאירוח לא פחות ממושלמים. זכיתי.

4. פראנק

מי היה מאמין שדווקא אני, מי ששר את השיר "אני שונא גרמנים", יקדם אוכל המזוהה כל כך עם העם הגרמני. אבל החיים חזקים יותר ובעבודתי כמהנדס מזון למדתי לעמוד מקרוב על רזי הנקניקייה המושלמת. אני אוהב לשבת בסניף באבן גבירול כשברקע ציור קיר ענק, הומאז' לעבודתו של דודו גבע על האלבום "חתול שחור", ללגום בירה ולהתבונן בעוברים והשבים. אבל את ההנאה הגדולה ביותר מסבים לי לקוחות כאלה ואחרים שחולקים איתי את חווית האכילה שלהם. אכן סגירת מעגל מושלמת.

5. מרסנד ז"ל (בשלב זה)

בחרתי את המקום הזה שבצומת הרחובות פרישמן ובן יהודה למרות שהוא איננו עוד. לפתע, בחסות הקורונה, נעלם מחיינו בית הקפה המונומנטלי הזה שהתחיל כמעוז היקים והפך להיות לאחד ממרכזי חיינו. כאן הוגש אחד האספרסואים הטובים בעיר, כאן ישבנו מידי שישי, עם מיטב המוחות האסטרטגיים, מרימים כוסית "שטיקלה" ומברכים "לחיים איתן!”. כאן יכולת למצוא תמיד את בועז הבעלים ולהבין עוד משהו על החיים. לאן יתגלגלו פני הדברים? איפה נעשה את צרכינו באזור בן יהודה? איפה נשתה בירה בדרכנו חזרה מהים? לפתע אנחנו עדר ללא רועה. בועז תעשה לנו קפה!!! השיבו לי את "מרסנד", אפילו במחיר ירושלים.

מקדם בימים אלה את אלבומו "מקולקל" שיצא באחרונה בגרסת ויניל תחת הלייבל "זהב שחור" של האוזן השלישית. משחרר בקרוב את האלבום "וולפקינדר" – פרי עבודה משותפת עם רייסקינדר

• העיר שלי
• קפה שפירא
• חוף גורדון
• זאב טנא
• קפה מרסנד
• פרנק
• דוק