חקירה צולבת: מה הפסיד מי שנטש את "בלש אמיתי" באמצע העונה
הרצינות והחשיבות העצמית, העלילה הסבוכה, הדיאלוגים הכבדים: היה קל לצלוב את העונה השנייה של "בלש אמיתי" עם עלייתה למסכים. רק מי שממוסמר לשני קרשים במערכה הראשונה לפעמים עולה השמיימה במערכה השלישית, ומי שנטש את הרכבת מוקדם פספס כמה מהרגעים הטלוויזיוניים הגדולים של השנה. זהירות ספוילרים!
כש־HBO הודיעה שהיא הזמינה עונה שנייה של "בלש אמיתי", אבל הפעם עם דמויות חדשות, נולד ההאשטאג הפורה של קיץ 2014 – #TrueDetectiveSeason2. אנשים ניסו לנחש את צמד הבלשים הבא שינדוד בדרום העמוק של ארצות הברית וידבר על רוצחים, זמן ואלוהים. מהר מאוד ההאשטאג עבר מלעסוק בליהוקים חלומיים להצעות מבודחות יותר, כמו קרמיט ופוזי או ארנולד שוורצנגר ודני דה ויטו. זמן קצר לאחר מכן, כאשר יוצר הסדרה ניק פיזולטו התראיין למגזין "וניטי פייר", הוא אמר שההאשטאג מצחיק אותו, אבל אין לו אלא לתהות אם אנשים באמת רוצים לראות שוב שני אנשים נוסעים במכונית ומזיינים את השכל על ניהיליזם.
התשובה הקצרה היא "כן". זה בדיוק מה שהצופים רצו לקבל. במקום זאת הם מצאו את עצמם עוברים מלואיזיאנה ללוס אנג'לס ונאלצים להתמודד עם לא פחות מארבע דמויות מרכזיות, עלילה סבוכה אפילו יותר מקודמתה ונפילה של 100 אחוז בכמות המת'יו מקונוהיי שעמדה לרשותם בעבר. התגובות היו קשות. אפילו המבקרים שהגנו על העונה הראשונה גם כשהיא הייתה קשוחה מדי עבור רוב הקהל, לא חסכו מילים חריפות מהפרקים הראשונים של העונה השנייה, שהלכה וקטלה צופים מפרק לפרק. חבל. מי שקפץ מהספינה מוקדם מדי פספס כמה מהסצנות הכי טובות שהיו בטלוויזיה בשנים האחרונות.
![מתוך "בלש אמיתי"](https://timeoutil-static.s3.eu-central-1.amazonaws.com/media/2015/08/truedetective15_09h-500x281.jpg "מתוך "בלש אמיתי"")
רבים מהמבקרים קטלו את פרק סיום העונה הנוכחית וקוננו על היעדרו של קארי פוקונגה. פוקונגה, במאי אינדי מרשים, קיבל על עצמו בשעתו את המשימה הבלתי אפשרית לביים לבדו את כל הפרקים של העונה הראשונה. המהלך נחשב לכמעט התאבדותי בשוק הטלוויזיה האמריקאי, שבו גם יוצרי הסדרות העקשנים והפדנטיים ביותר מחלקים את מלאכת בימוי הפרקים בין במאים שונים, ולו בשביל להספיק את כמות הצילומים הגדולה שדורשת טלוויזיה. אבל פיזולטו, שכתב את כל העונה הראשונה לבדו, אהב את הרעיון שגם על תחום הבימוי יהיה אמון אדם אחר בלבד, שיעזור לשמור על הטון של הסדרה. כאן קרה מה שקורה אחרי כל הצלחה ששותפים לה שני אנשים עם אגו עצום: כל אחד ניסה לקחת את הקרדיט על ההצלחה לעצמו, עד שפוקונגה נטש את הסדרה ופיזולטו הסכים לתת לבמאים שונים לביים את פרקי העונה השנייה כךנעלם משהו בטון האחיד והמרשים של העונה הראשונה, ופיזולטו מצא את עצמו מתמודד עם הסיוט הכי גדול שלו: הביקורות קבעו כי העונה השנייה רק מוכיחה את גודל ההישג של פוקונגה בעונה הראשונה. העונה השנייה של "בלש אמיתי" היא בעצם אחד ממבחני האהבה היקרים בהיסטוריה. כל מה שהכרתם ונהניתם ממנו בעונה הראשונה הוחלף, אומר פיזולטו לצופים. אתם עדיין בפנים?
לוס אנג'לס של "בלש אמיתי" מצולמת תדיר ממבט על, כשהכבישים שלה נראים כמו ורידים סתומים וסמיכים. זו לוס אנג'לס של טירות ודירות מסתור, בונקרים ומחילות תת קרקעיות. הוודו והכשפים של לואיזיאנה הוחלפו בכסף והשפעה. העלילה מפותלת: רצח של בכיר בעיריית העיר הבדיונית וינצ'י קושר יחדיו ארבע דמויות מרכזיות – הבלשים ריי ולקורו (קולין פארל) ואנני בזריידס (רייצ'ל מקאדמס, המרשימה ביותר בקאסט), השוטר פול רודרו (טיילר קיטש), המאפיונר הזעיר פרנק סמיון (ווינס ווהן, בליהוק שעורר הדים רבים) – לכל אחת מהן סיפור מורכב משלה. אך מי שינסה לעקוב אחר העלילה הסבוכה יגלה שגם לסדרה לרוב לא כל כך אכפת ממנה – זה היה הצד המתסכל ביותר בעונה זאת.
זהירות: מכאן ואילך ספוילרים לעונה השנייה של "בלש אמיתי"
לא עזרו גם הדיבורים הצרודים והמונוטוניים, גם ברגעים דרמטיים במיוחד, שלפעמים חצו את גבול הטעם הטוב והפכו סצנות שלמות לכנס חקייני "באטמן". לדוגמה, בפרק השישי יש סצנה שבה פרנק וריי מוצאים את עצמם מכוונים זה אל זה אקדחים מתחת לשולחן ומחליפים מבטים טעונים, נראית כלקוחה ממערכון של SNL על "בלש אמיתי". חוסר מודעות היא תכונה ש"בלש אמיתי" הואשמה בה גם בעונה הראשונה, בעיקר על ידי אנשים שרצו לראות סיפור בלשי ולא הבינו למה הם צריכים לשמוע ממבו ג'מבו פילוסופי על החיים, על הכוכבים ועל הזמן כמעגל שטוח. אבל גם ברגעיה הפחות מודעים, "בלש אמיתי" נשארת מרתקת, בעיקר כי לעומת הרבה מאוד סדרות טלוויזיה, תמיד יש הרגשה שיש כוח מניע אדיר מאחוריה.
"בלש אמיתי" שייכת למסורת כתיבה הרבה יותר ספרותית מאשר טלוויזיונית: צירופי מקרים הם אף פעם לא צירופי מקרים, החלטות הן לעולם גורליות. זו הסיבה שקל כל כך לחשוב עליה כפרודיה או לקטול אותה כשמרנית. היא אמנם סידרה שמתיימרת להיות חדשנית, אך השורשים שלה נטועים בעבר הרחוק. הכוח הזה אמנם מוביל אותה למקומות הרסניים, אך גם למקומות נשגבים (כמו סצנת האורגיה הקשה והמבריקה בפרק השישי).
![מתוך "בלש אמיתי"](https://timeoutil-static.s3.eu-central-1.amazonaws.com/media/2015/04/041-1_h-500x281.jpg "מתוך "בלש אמיתי"")
מי שעלה על הרכבת הזאת רק כדי להבין מי הרוצח, יתאכזב העונה אפילו יותר מאשר בעונה הקודמת. אך מי שבא לחפש גאולה, ימצא כאן שותפה טובה למסע. בעונה הראשונה חיפשו ראסט קול (מקונוהי) ומרטי הארט (וודי הרלסון) גאולה בעזרת חברות, קרבה וניסיון נואש ליצור קשר. ארבע הדמויות המרכזיות חולקות הפעם את אותן שאיפות, אך הפעם הן גם מייחלות להמשכיות. ריי מנסה לשמור על בנו למרות החשש שהוא בעצם נושא את הגנים של האדם שאנס את אשתו לשעבר; פרנק שוקל אם להביא ילד לעולם או לאמץ ולקבל את "העול של מישהו אחר"; פול שמח לגלות שחברתו בהריון כך שיוכל להדחיק את הנטיות המיניות האמיתיות שלו; מי שמביאה ילד בסופו של דבר היא דווקא אנני, שברחה מהאפשרות הזאת כל חייה.
"בלש אמיתי" ניסתה לעסוק העונה בצורה בוטה, אפילו בוטה מדי, בארבעה אנשים שתחת ידיהם יכולים לצמוח רק הרס וחורבן. פרנק וריי רואים זה בזה חברים, שותפים ומאמינים בתחושה הצדק זה של זה, אך פרנק הוא מאפיונר וריי הוא שוטר מושחת ויד ימינו. ריי חיסל את מי שחשב שאנס את אשתו, אבל הרג את האיש הלא נכון. פרנק הסתבך עם עוד ועוד אנשים רעים ממנו במטרה להיחלץ מחיי הפשע, עד שנותר באמצע המדבר, גוסס לבדו בשממה. אנני הצילה אישה מחיי זנות רק כדי להחזיר אותה לידיו של גבר אלים. ופול, כדי להסתיר את הסודות שלו, היה מוכן להקריב את חייו ולהשאיר את ארוסתו לבדה עם הילד שלהם. כולם חשבו שהם עושים את הדבר הנכון. כולם טעו. בעוד העונה הראשונה מסתיימת בכך שראסט ומרטי הצליחו למצוא קצת טוב בעולם, בעונה השנייה ניתן למצוא רק חטאים במסווה של כוונות טובות. בדיוק כמו בעונה הראשונה, גם בעונה השנייה הדמויות מוצאות נחמה כשהן מסתכלות למעלה, אל עבר האל שמכוון אותם. על האדמה אפשר לבחור, בשמים החתומים יש רק סיפור שאפשר לנסות להבין ולקבל.
![קולין פארל. מתוך "בלש אמיתי"](https://timeoutil-static.s3.eu-central-1.amazonaws.com/media/2015/06/true-detective-p-500x333.jpg "קולין פארל. מתוך "בלש אמיתי"")