כבר שבע שנים שבלב כרם התימנים, רחוב וחצי משוק הכרמל וכמה רחובות מחוף הים (התיכון), בוקעים צלילי עוד, קמנצ'ה, טאר ושירה עמוקה מחלונות "מרכז אלשיך למוזיקה מסורתית מהמזרח". זה רק טבעי שבמקום כזה יצמח גם פסטיבל מוזיקה עצמאי שמוקדש למסורות המוזיקה מהמזרח, וזה בדיוק מה שצמח כאן: פסטיבל הקסם השחור שחוזר החודש אל השכונה האהובה בפעם הרביעית (23.10-21.10).

הפסטיבל יוקדש השנה למוזיקה תימנית בגלגוליה השונים, עם שלושה ימים של מופעים, כיתות אמן, סדנת ריקודים תימנים, תקלוטים של אוספים נדירים ועוד. בלב שכונת כרם התימנים בתל אביב יארח את הפסטיבל מרכז אלשיך למוזיקה מסורתית – על הגג הנדיר שלו שצופה לים יחד עם בר ההופעות היפהפה והנהדר טרב (Tarab) – ובכיתות המרכז יודגשו אספקטים שוני של העושר המוזיקלי שיוקדש השנה למוסיקה תימנית בגלגוליה השונים.

'פסטיבל הקסם השחור' הוא חלק מהפעילות הענפה של המרכז, אליו מגיעים תלמידים ומורים בכל הגילאים כשהם נושאים איתם כלי נגינה מסורתיים ומשיכה עזה להעמיק במסורות המוזיקה מהמזרח. המרכז כולל גם את ספריית "אל המזרח" – פרויקט שימוש ותיעוד של מסורות מוזיקליות שונות בהובלת פרופ' חביבה פדיה ומר שמעון שי. בין המשתתפים בפסטיבל השנה: רביד כחלני ורוני עברין, קולות תימן, שירן & בקל, די.ג'יי וואג'ימה, סהר דוד, אנסמבל זיו יחזקאל ועוד. השנה הצטרפה לפסטיבל גם תימא – האגודה לטיפוח חברה ותרבות מורשת יהודי תימן מיסודו של עובדיה בן שלום ז"ל. והליינאפ? או, טוב ששאלתם:

>> מזל טוב תל אביב, יש לך פסטיבל חדש ושלומי שבן מנהל אותו
>> קולנוע הפסגה מציג: הפסטיבל שיכניס את יפו העתיקה לסינק

21.10 // Sahar – סהר והטוראג התימני

סהר דוד הוא אמן היוצר מוזיקה מקורית המורכבת מקיבוץ הגלויות התרבותי ישראלי, ומחברת מחדש בין הצלילים והמקצבים מדבריים מהסהרה לבין פיוטי הדיוואן התימני, כשהוא מלווה בהרכב מוזיקלי של 5 נגנים. ההרכב משלב צלילי גיטרה מדבריים עם כלים מסורתיים (ניי, קוואלה ,ריבאב) – ומביא חוויה מוזיקלית שבטית וקצבית, חיה ונושמת, השואבת מן השורש ומביאה עמה רוח חדשה.

22.10 // Shiran & Bakal

חגיגה מוזיקלית סוחפת שמחברת בין השפעות תימניות, עירקיות וערביות לבין גרוב עכשווי ומדבק. הצמד Shiran & Bakal חורכים במות בארץ ובעולם מתל אביב ועד סיביר, מטייוואן ועד אירופה – עם מופע חי שמפגיש בין שורשים מסורתיים לביטים אלקטרוניים בועטים.

23.10 // קולות תימן

הרכב בהובלת רביד כחלני. אנסמבל מוזיקלי שנוסד בשנת 2021 על ידי רביד כחלני (ימאן בלוז), האנסמבל נועד לשמר, להחיות ולהציג את המוזיקה והשירים העתיקים של יהודי תימן, תוך שימוש בקולות שבטיים, הרמוניות אורגניות, ותיפוף על תופי פח, להופעה המייצרת חווית טראנס ושמחה.

כיתות אמן וסדנאות:

21.10 // רוני עיברין ורביד כחלני:"אינטואיציה מתודית" כיתת אמן חד פעמית של שני המאסטרים המגיעים מרקעים מוזיקלים שונים ומשתפים פעולה מזה שנים. במפגש הם ישתפו על כלי העבודה שלהם ביצירה המשותפת. מפגש שהוא מעגל השראה ריתמי המטייל בין חופי תימן לקובה ויוצר עולם חדש.

22.10 // סדנת ריקוד תימני עם האחים סעיד:דוד ואביתר סעיד בסדנה חווייתית של מחול תימני. הסדנה חושפת את העושר התנועתי והמקצבי של המחול התימני, ומאפשרת לכל משתתף/ת לקחת חלק פעיל במסורת החיה. נוצר מרחב פתוח ושמח שבו התנועה הופכת לחוויה משותפת.

23.10 // סדנא עם יובל וואג׳ימה(בטרב Tarab): יובל וואג'ימה הוא אספן, חוקר מוזיקלי נדיר ודי.ג'יי, והמפגש עמו הוא שיטוט מודרך ומרתק במרחבי הים התיכון, הנילוס ודרום אסיה. איך תעשיית הקסטות הניעה את מהפיכת המוזיקה המזרחית? על התקליט האגדי של ג'קי מקייטן, "הקסם השחור", שירי בדואים ישנים שסללו את דרכם לשירי חלוצים ועוד.

במת מקור הציפור – טרב Tarab:

בכל ערב בין 18:00-19:30 יתקיימו על במת מקור הציפור הופעות קצרות של מוזיקאים תלמידי המרכז בעבר ובהווה בהרכבים קטנים שיתנו מקום ליצירה חדשה ומקורית הקשורה אל מקורותיה. בין המופיעים אנסמבל בהובלת זיו יחזקאל המחדש מוזיקה ערבית קלאסית לצד פיוטים הנשענים עליה. הכניסה לבמה זו חופשית!

>> פסטיבל הקסם השחור, 23.10-21.10, מרכז אלשיך למוזיקה מסורתית, רחוב אלשיך 25 תל אביב.פרטים וכרטיסים כאן

• ❤ תרבות
• מוזיקה ישראלית
• מוזיקה שחורה
• תימן
• כרם התימנים
• פסטיבל

כש"חביב גלבי" של A-WA כבש את העולם והגיע לשיאים מטורפים, כולם מאד שמחו, אבל אף אחד לא היה צריך להיות מופתע. ההצלחה המטאורית של המוזיקה התימנית-יהודית בעולם הגיעה כבר באייטיז, בזכות עפרה חזה, שהלכה לעולמה היום לפני 20 שנה. באלבום "שירי תימן" חזה הביאה לעולם כולו את הניגונים המסורתיים של יהודי תימן, אבל ההישג הזה הגיע כשברקע היא סופגת התנגדות מבית.

את האלבום "שירי תימן" הוציאה חזה בשנת 1984 והקדישה אותו למשפחתה: "כמתנה להורים שלימדו אותנו, שנתנו לנו את התרבות התימנית ואת השירים התימניים. לא ידענו שיום אחד זה יהיה בעולם כולו, והכל בא לנו בהפתעה גדולה מאד", היא סיפרה בראיון ל"הילוך חוזר" עשור לאחר מכן. האלבום הזה היה שיר אהבה שלה (יחד עם המעבד בני נגרי והמנהל והמפיק בצלאל אלוני) אל צלילי הילדות שלה – אל הניגונים שהכירה משמחות משפחתיות, אירועים וחגים, לחנים עממיים שעברו בין הדורות, עם מילים של רבי שלום שבזי ורבי יהודה הלוי. אהרון עמרם, שכתב והלחין את "גלבי", לימד את חזה את הנגינה בפח התימני, ולא היה לאף אחד מהם מושג כמה רחוק השיר הזה יגרום לה להגיע.

הרדיו הישראלי כאילו אמר לחזה: אנחנו מבינים שהגעת משכונת התקווה, אבל אל תטיחי את כל הערביוּת הזו באוזניים שלנו

בראיון לגלי צה"ל עם צאת האלבום, היא הפצירה בקהל להזמין אותו מראש מחנויות התקליטים ולא להתפשר על הגרסא הפיראטית של "מחתרת הקסטות". החשיבות, היא הדגישה, היא בדפים המצורפים לתקליט, בהם אפשר למצוא את התרגום לעברית של שירי האלבום. היה חשוב לחזה להעביר את היופי במסורת התימנית, בפיוטים ובמקצב, ובתחילת הדרך היא שילמה על כך מחיר גבוה. בזמן אמת הקהל והתקשורת לא הבינו את האלבום. הוא היה כישלון מהדהד בביקורות ולא הושמע כלל ברדיו. הקהל הישראלי לא הבין את החזרה למקורות של חזה – כוכבת הענק המקומית וזמרת השנה, והעדיף אותה בגרסה הציונית והכל-ישראלית שלה, בשירי ארץ ישראל היפה והבנאלית כמו "חי", "אדמה" והאלבום "שירי מולדת". ההחלטה שלה להניח בצד את "הישראליות" לטובת שפת הוריה שנולדו בתימן לא התקבלה בעין יפה. האלבום הושמע רק בתכניות המוקדשות למוזיקה מזרחית, ולמעשה לא ניתנה לו הזדמנות להצליח בישראל. הרדיו הישראלי כאילו אמר לחזה: אנחנו מבינים שהגעת משכונת התקווה, אבל אל תטיחי את כל הערביוּת הזו באוזניים שלנו. חזה אמנם הייתה זמרת נערצת, אבל היא עברה גבול בלתי נראה: הגבול בין האינדיבידואליות לקבוצה הישראלית, שלא מקבלת חריגות מהנרטיב.

"עד היום אנשים בארץ לא מבינים כמה גדול זה היה", סיפר יאיר ניצני בראיון לסרט "ימים נשברים" משנת 2010. לניצני היה תפקיד מפתח בהצלחה הבינלאומית של חזה. כמנכ"ל הד ארצי הוא גויס לקידום "שירי תימן". הוא הבין שהפוטנציאל הרדיופוני של התקליט לא יתממש ברדיו הישראלי, וגייס את יזהר אשדות, שותפו לשעבר לתיסלם, ואת טכנאי ההקלטות יואב גרא, למטרת רמיקס שיצליח להביא את השיר לרדיו – התנאי ההכרחי להצלחה בשנות ה-80. יחד הם יצרו רמיקס ל"גלבי" (בעברית – ליבי), בו חזה שרה גם באנגלית בנוסף לתימנית. הרמיקס מצא חן בעיני השדרן הבריטי גרנט גודארד, שהביא אותו לחברים שלו באנגליה, ובהם בן מנדלסון, מנהל הלייבל הלונדוני GlobeStyle. וכך "גלבי" של אהרון עמרם הפך ללהיט עצום בבריטניה.

חזה הגיעה להישגים שאף ישראלי לפניה לא חלם עליהם: היא ניגנה בתוף שמן הזית ב"דה טודיי שואו", סיפרה על הוריה בתכנית של ג'וני קארסון והייתה הישראלית הראשונה שמועמדת לגראמי

אבל היה זה הרמיקס השני, של "אם ננעלו", שעמו הגיעה ההצלחה הבינלאומית. השיר המקורי הושמע בתכנית המיתולוגית של שדרן הרדיו האגדי ג'ון פיל ב-BBC1, לה האזינו במקרה הצמד קולדקאט, אנשי הלייבל נינג'ה טיון. הם שילבו סימפול של השירה של חזה מ"אם ננעלו" ברמיקס לשיר של אריק B וראקים, "Paid in Full", שיצא ב-1987. הרמיקס של קולדקאט הפך ללהיט עצום שנכנס למקום ה-15 במצעד הבריטי, והעולם הסתקרן מהקול היפהפה והשירה "המסתורית" של חזה. זה היה הרגע המושלם לצאת עם הרמיקס של "אם ננעלו", ששינה את הקריירה של חזה לחלוטין. הרמיקס יצא ב-1987, שלוש שנים לאחר הריליס המקורי של האלבום. זו אותה הגרסה שאתם אולי זוכרים מהקליפ שמשודר עד היום ב-VH1. בקליפ חזה מופיעה בלבוש תימני מסורתי, רוכבת על סוס בלב מדבר ונראית כמו נסיכה שהגיחה מתוך אגדה עתיקה. בהמשך היא תהפוך לסוג של נסיכת דיסני ב"נסיך מצרים", בו גילמה את יוכבד בתפקיד שנכתב ואוייר לפי דמותה.

עד היום, "אם ננעלו" בגרסת הרמיקס של אשדות וניצני הוא אחד השירים הישראליים הכי מצליחים בכל הזמנים, והסינגל הידוע ביותר של חזה. שלוש שנים לאחר יציאתו, "שירי תימן", שנכשל בארץ, זכה להצלחה חסרת תקדים ברחבי אירופה, ביפן ובארה"ב. חזה הגיעה להישגים שאף ישראלי לפניה לא חלם עליהם: היא ניגנה בתוף שמן הזית ב"דה טודיי שואו", וסיפרה על הוריה בתכנית של ג'וני קארסון, בתקופה בה לא הייתה תכנית לילה גדולה יותר על הפלנטה.

20 שנה אחרי מותה, המוזיקה התימנית ממשיכה לסקרן יוצרים צעירים שמפרשים אותה מחדש. ואולי הם הילדים הרוחניים של חזה, שמעולם לא היו לה ילדים משלה, אבל השאירה אחריה מורשת מוזיקלית מכוננת

מוזיקלית, היא התרחבה הרבה מעבר לגבולות הצרים שישראל יכלה אי פעם לדמיין. היא הצטרפה להרכב הפוסט פאנק הקודר סיסטרס אוף מרסי ברמיקס לשיר "The Temple of Love", שהרעיד את רחבת מועדון הפינגווין בו רקדו גותיות נחמדות בפנים לקיר ועם דמעות בעיניים. עם הביצוע הזה חזה הגיעה גם לטופ אוף דה פופס, פסגת תוכניות המוזיקה בבריטניה. היא שיתפה פעולה גם עם איגי פופ בשיר על דאו דא היאה, נערה שנידונה למוות בעוד הגבר שהכניס אותה להריון נשאר חופשי. היא הייתה הישראלית הראשונה להיות מועמדת לגראמי, על האלבום "קיריה", בו עבדה עם המפיקים הגדולים בעולם. היא הייתה שכנה של סטינג ופגשה את מייקל ג'קסון, אליזבת טיילור ו-וויטני יוסטון – שמות שהמפגש איתם דרמטי עבור הקהל בארץ ישראל הקטנטנה.

חזה בוודאי הייתה מאושרת לגלות שכיום, 20 שנה לאחר מותה, המוזיקה התימנית ממשיכה לסקרן ולרתק יוצרים צעירים שמפרשים אותה מחדש. ימן בלוז של רביד כחלני, שי צברי, אנסמבל יאמאן, בינת אל פאנק, לירון עמרם (בנו של אהרון עמרם) וכמובן A-WA, מעניקים פרשנות מחודשת, אישית ועכשווית לסאונד התימני העתיק. הם לא רק מצרפים ביטים לשירים ישנים, אלא חוקרים את המסורת שלהם. A-WA, למשל, הקדישו את אלבום הקונספט האחרון שלהן, "ביתי פי ראסי" (ביתי בראשי), למסע של סבתן מתימן לארץ ישראל, ולמחאה על התנאים הקשים בהם נאלצו העולים מתימן לגדל את ילדיהם בארץ המובטחת. ואולי במידה מסוימת האחיות לבית חיים הן הילדות הרוחניות של חזה, שמעולם לא היו לה ילדים משלה, אבל השאירה אחריה מורשת מוזיקלית מכוננת.

• מוזיקה
• עפרה חזה
• תימן
• במה

• Facebook
• Twitter
• Email

• תימן
• ימן בלוז

• Facebook
• Twitter
• Email

הג'חנון של אביבה

ג'חנון חם וטרי המוגש כמיטב המסורת לצד ביצה וסחוג (לא חריף במיוחד) יוצר בוקר שבת אולטימטיבי. בונוס – הוא טבעוני, כי לכולם מגיעה צרבת. 17 ש"ח.

← בימי שישי ושבת, בקיוסק של גיא, פלורנטין 9 תל אביב

הפועלת

פופ אפ ג'חנוני המגיש את המאכל הנחשק פרוס לחתיכון קטנות, זהוב ומשובח ואפילו מבוסס על חמאה. גורמה תימני במיטבו. 35 ש"ח לשני ג'חנונים, רסק וסחוג.

← ימי שבת 8:30־15:00, מרקפה, בן יהודה 9 פינת נס ציונה, תל אביב, 6613388־03

ג'חנון מול הים

מוסד תל אביבי מוכר ואהוד השוכן במעלה חדר מדרגות ברחוב הירקון. יש כאן גם תבשילים למי שמתחשק לו לשבת וגם משלוחים למי שמתעצל בכלל לצאת מהבית. הג'חנון כהלכתו – שזוף, ענוג וחלומי. 25 ש"ח.

← כל השבוע, הירקון 22 תל אביב, 5163408־03

מאפיית הסאלוף

לצד תבשילים תימניים וקובנות נפלאות תמצאו במאפייה הוותיקה ג'חנונים קלאסיים מצוינים וביצה קשה שבושלה בתבלינים פיקנטיים שמעניקים לה טעם ייחודי ומפתיע. 23 ש"ח.

← ראשון־שישי, שוק התקווה, 6886324־03

כספי

ג'חנון נימוח ורך במיוחד, בעל טעם מתקתק המוגש כמובן עם ביצה חומה ורסק עגבניות. אפשר למצוא אותו כאן בכל ימות השבוע, כי בכספי יודעים שבשביל דברים טובים לא צריך לחכות עד הסופ"ש. 26 ש"ח.לאתר

• אוכלים שותים
• משלוחים
• ג'חנון
• תימן
• הכי טובים
• חדשות האוכל

• Facebook
• Twitter
• Email

הזמרת והשחקנית יונה עטרי מתה היום (שני) בגיל 85. עטרי הייתה אחת מכוכבות הבידור הפופולריות בישראל בשנות ה־50 וה־60.

עטרי נולדה בצנעא שבתימן והיא הבכורה מבין שבעה ילדים, בהם שתי אחיותיה גלי ושוש עטרי. המסלול שלה אל הבמה היה ברור: היא הצטרפה ללהקת הנח"ל ב־1950, למדה משחק בסטודיו של תיאטרון הבימה וכיכבה בהצגות, בהן "שלמה המלך ושלמי הסנדלר" לצד אילי גורליצקי ורחל אטאס. ההצגה זכתה להצלחה רבה.

אחרי שעסקה הרבה בשירה, בין היתר במופע לצד יוסי בנאי ואבנר חזקיהו, "יוסי־חזקי־יונה", החליטה להתמקד בתיאטרון. היא שיחקה בין היתר ב"הדיבוק", "אופרה בגרוש" ו"מדיאה".

רבים זוכרים לה את ההשתתפות ב"רחוב סומסום", בין השנים 1983־1987, בתפקיד יונה השכנה. כעשור לאחר מכן השתתפה ב"משפחת עזאני" בתפקיד כרמלה, אמה של הדמות שגילמה אחותה גלי. מאוחר יותר נכנסה גם לעולם הקולנוע, בין היתר בסרט "השכונה שלנו" ו"צדק מוחלט" שעסק בפרשת חטופי תימן.

• תימן
• במה
• תרבות