>> מעין מוסקונה (כדאי שתעקבו) היא אמנית, דפסת, מעצבת גרפית, אוצרת ויוצרת פאנזינים, והיא אחת המשתתפות בריזומטיק,סופ״ש של תרבות עצמאית מודפסתבת״א תרבות המחוגה שמתחיל ממש מחר (שישי 24.10) ומסתיים ממש מחרתיים (שבת 25.10), והוא למעשה פסטיבל פרינט שנתי הכולל סדנאות, יריד פרינט, שיחות אמנ.ית, הופעה והקרנה, והכל כחלק אינטגרלי משלל אירועי סופ"ש"אוהבים אמנות עושים אמנות"של עיריית תל אביב-יפו. צאו לאור.

1. סטודיו בזדנה

סטודיו קעקועים עצמאי ביפו, שאמנות ותרבות זה חלק מה-DNA שלו. הסטודיו מציג תערוכות אמנות אנדרגראונד כבר כמה שנים, מארח הופעות שוות, מקרין סרטים עצמאיים ויש לו גם סדנת הדפס אין-האוס בו מדפיסים חולצות מהממות ומרצ׳ של להקות מקומיות. מקעקעים שם קולקטיב של אנשים סופר מוכשרים עם טעם אישי וסגנון מגוון. בנוסף, הסטודיו מלמד קעקוע לאנשים שרוצים לשמור על הקו והסטייל האישי שלהם וללמוד מהטובים ביותר.
דוד רזיאל 1 יפו

2. סטודיו בעלי המלאכה

הסטודיו שלימד אותי את כל מה שאני יודעת על הדפס רשת, ותמיד יהיה בית בשבילי. אפשר להירשם שם לסדנאות מגוונות של כל מיני סוגי הדפס ולקבל יחס אישי ומקצועי, ולקחת השראה מההדפסים המרהיבים על הקירות. הכי כיף לעבוד קשה על הדפס או חולצה, אבל בין לבין לשבת על הספסל בחוץ עם קפה ולקשקש עם הצוות החמוד.
ניצנה 15 יפו

3. פסטיבל הפנזינים

זה לא מקום קבוע, sue me. פסטיבל הפאנזינים זז בעיר בין מקום למקום ובשנים האחרונות מתארח ביונג יידיש בתחנה המרכזית. זו יוזמה עצמאית של ג׳קי דורון-לוי, יוסי למפל, רועי פביאן, עוז מלול וצחי אבינועם. הפסטיבל חוגג השנה 15 שנים (פרטים בקרוב!), אירוע שנותן במה ליוצרי פנזינים מקומיים ומחזק את הקהילה היוצרת. פנזינים כמדיום אמנותי או קהילתי הוא כלי מדהים: לתקשורת עם הסביבה, להפצת מידע ורעיונות, או פשוט להבעה עצמית חופשית ללא כל מעצור. ראוי ויפה שיישאר רלוונטי. הפרינט לא מת!

פסטיבל הפנזינים, אי שם ב-2018 הרחוקה (צילום: פייסבוק/TheFunFunFestival)

4. האחים גרין

חנות ספרי יד שנייה בפלורנטין, עם אוספים נהדרים של ספרי אמנות ועיון. יש שם מציאות שלא ראיתי בשום מקום אחר, ואם חפצה נפשכם בספר נדיר – אפשר לבקש מהם לצוד אותו בשבילכם. כבנאדם שאוהב לקרוא ולא מצליח לעשות את המעבר לקינדל, אני ממש אוהבת לחטט בספרים הישנים שלהם.
פרנקל 39 תל אביב

5. לה טיינדה

לה טיינדה הוא הסופר שבו אני מוציאה הכי הרבה כסף בחודש, נשבעת. ממוקם מאחורי מוניות השירות בתחנה המרכזית, יש שם מצרכים נדירים ומיוחדים מדרום אמריקה שירימו לכל ערב טאקו. בונוס: אמפנדס טריים שאפשר לאכול בעמידה, תוך כדי שעושים לכם חשבון. בקיצור – הפסקתי להזמין מקסיקני בוולט.
לבנדה 13 תל אביב

מקום/תופעה לא אהוב.ה בעיר:

כמי שרוכבת על אופניים אנלוגיים שמונעים רק מכוח האינרציה של הרגליים שלי, ממש נמאס לי לחלוק את השביל עם שליחי וולט, אופניים חשמליים שחוצים את מהירות האור ושלושה ילדים על קוקרינט אחד. השביל אופניים לא בשבילם.

השאלון:

איזה אירוע תרבות מהזמן האחרון סידר לך את הראש או פתח לך את הלב?
"טראשינג פליציה". סדרת הופעות שהתקיימה במהלך הקיץ בבית פליציה ואירחה אמנים שמעצבים את הסאונד של תרבות השוליים בעיר. זו העיר במיטבה: סצנות שונות שנפגשות ויוצרות חיבורים בלתי צפויים.

איזו יצירה נתנה לך כוח, תקווה או השראה מאז פרוץ המלחמה?
הסרטANPO: Art X War. דוקו שמספר על איך אמנים ביפן הגיבו לכך שהצבא האמריקאי נשאר שם אחרי המלחמה בשנות ה-60. דרך ציורים, צילומים ועבודות שהביעו את ההתנגדות והתקווה שלהם, הסרט מנכיח כמה אמנות היא כלי עוצמתי להתמודדות עם מציאות פוליטית כבדה, וזה מרגיש ממש רלוונטי גם לנו פה.אפשר לצפות בסרט ביום שישי ה-24.10, במסגרת פסטיבל ריזומטיק בת״א תרבות המחוגה.כל הלו״ז והפרטים באינסטגרם של המחוגה– יש גם מלא סדנאות שוות באותו סוף שבוע.

לאיזה ארגון או מטרה את.ה ממליצ.ה לתרום או להתנדב בזמן הזה?
אני יודעת שזה נאמר בחצי מטורי ״העיר שלי״ ואני לא מחדשת כלום – אבל כנראה שיש משהו בדעת ההמונים. ללא כל ספק,תרבות של סולידריות.

מי התל אביבי.ת שהכי צריך להרים לו/לה כרגע?
יניב מת׳ראש אדיקשן! בנאדם שהוא מוסד בפני עצמו – חי ונושם את תל-אביב. אחד הדי-ג׳ייז הטובים בעיר ודפס על חלל. אני מתעסקת בדפוס רשת, ולראות את העבודה שלו ואת פעל החיים של ת׳ראש אדיקשן זה מהדברים הכי מעוררי ההשראה שיש. ת׳ראש אדיקשן חוגגת 20 שנה – ואפשר לבוא לחגוג לה יום הולדת במשך שבועיים רצוף בתדר, בין ה-16-31 באוקטובר. יש תערוכת סקייטבורדים, מלא הופעות, חולצות, תיקלוטים וגוד ווייבס.

מה יהיה?
אחרי שנתיים, מצליחה להעלות על הדעת שיש מצב קטן שיהיה טוב.

• העיר שלי
• ת"א תרבות המחוגה
• אוהבים אמנות עושים אמנות
• טראש אדיקשן
• תרבות של סולידריות
• האחים גרין

>> דוד עדיקא (תעקבו) הוא צלם, יוצר, ראש המחלקה לצילום בבצלאל ומהאמנים הבולטים בתחום בישראל. במסגרת "נקודת עגינה", התערוכה המרכזית של "אוהבים אמנות. עושים אמנות" שתתקיים בחלקו הדרומי של נמל יפו כחלקממגה-אירוע האמנות השנתי של עיריית תל אביב-יפו(החל ממחר, 23.10 ולאורך הסופ"ש כולו), יציג עדיקא את עבודות החדשה, "יומן ריצה".

במשך כמעט עשור, יוצא בכל יום עדיקא לריצה מנמל יפו הסמוך לביתו, מאזור מעגן סירות הדייגים עד תל אביב. במהלך הריצה, שמשמשת כמרחב לעיבוד היומיום, הוא מביט במרחב הטיילת, בוחר רגעים ומתעד אותם במצלמת הטלפון. התיעוד היומיומי הצטבר לכדי יומן ריצה, שאותו ממשיך עדיקא לעדכן גם היום. עבור "אוהבים אמנות. עושים אמנות", נבחרו צילומים מתוך היומן והודפסו על גבי מגבות חוף שהוצבו על מתקני תלייה. רוצו.

1. הטיילת של תל אביב-יפו

רצועת החוף הזו שנמתחת מיפו בדרום ועד גבול הרצליה בצפון, היא המקום שבו העיר והים נושמים יחד. זהו קו מתמשך של אור, תנועה ורוח, מקום שעבורי, הצילום מתרחש בכל רגע ובכל מבט. אני נוהג לרוץ לאורך הטיילת בשעות היום, אבל בעיקר בסמוך לשקיעה. לאורך הריצה מתחלפים הנופים והפנים: דייגים, משפחות, הרצים והרצות, המתבוננים מול הים, המתאמנים ועוד טיפוסים רבים. כל מקטע מאופיין באנרגיה אחרת, באור אחר. הריצה בטיילת היא הדרך שלי להתאפס מול מחשבות שמתבהרות בזמן שקצב הרגליים מתחבר לנשימה. בין המים לכביש, בין הרוח לגוף אני מוצא כל פעם מחדש, סיבה לזוז, לראות ולהאמין.

2. קפה אדא חנינא

בגלל הקפה והמוזיקה והאנשים, הקרבה לשוק הפשפשים, לבית ולים. אני אוהב ללכת לשם לבד, לקבוע שם עם חברות וחברים, להיפגש עם קולגות לפגישות עבודה קלילות וגם סתם, בדרך לריצה – או מהריצה.
רבי חנינא 9 יפו

3. סטודיו ב' (Bet Ceramics)

הסטודיו לקרמיקה של בן שלום דוידי, קדר מחונן וצלם בחסד, הוא מקום מיוחד במינו וסטודיו שבו אפשר להתנסות בעבודה עם חימר, או ללמוד ברצינות ולהעמיק איך לעבוד על אובניים. מעבר ליופי של הכלים של בן ולאסתטיקה המובחנת שלהם, בן הצליח לבנות סביבו קהילה של אנשים טובים וחמודים שחולקים ערכים משותפים של כבוד, שוויון והדדיות.
בן עזאי 5 יפו

4. אתא

החנות של אתא ממוקמת באחת הפינות היפות בעיר, במפגש שבין רוטשילד וכיכר הבימה. החנות היא שילוב בין הבגדים היפים של אתא לבין החלל הנעים, עם חצר קטנה והרבה עציצים וצמחים שמקבלים את פני המבקרים כבר בכניסה. יש איכות בהרמוניה בין הבגדים, המיקום והעיצוב שהופך את המקום לייחודי. הוא משקף במידה רבה את התפיסה האסתטית וההוליסטית של יעל שנברגר, המעצבת של אתא ואת האהבה שלה לקרמיקה ישראלית, לאמנות מקומית, ולדברים יפים ולא מתאמצים.
כיכר הבימה 2 תל אביב (פינת רוטשילד)

5. לחם אביגיל

מאפיית בוטיק קטנה שכולה הלב והנשמה של אביגיל. הלחמים של אביגיל הם לחמים מבוססי מחמצת והם הכי טעימים בעולם, בימי שישי יש חלת בריוש וכדי לא לפספס אני שולח לאביגיל הודעת ווטסאפ בבוקר כדי להבטיח שתישאר לי אחת לשבת.
יהודה הימית 33 יפו

מקום לא אהוב בעיר:

תחנת רכבת ההגנה / התחנה המרכזית. האזור כולו הוא ערבוב של רעש, כאוס, הזנחה וסירחון. אני נדהם כל פעם מחדש מהעובדה שלעיר יפה, חיה ועכשווית כמו תל-אביב יפו, יש תחנה מרכזית מוזנחת באופן לא סביר. האזור סביב תחנת ההגנה והתחנה המרכזית הוא אחד המקומות הבלתי נתפסים בעיר – סירחון, בלגן והזנחה מוחלטת של המרחב הציבורי, דווקא במקום שבו העיר מתחילה עבור אלפי אנשים בכל יום שמגיעים ברכבת או באוטובוסים. קשה להבין ולקבל איך זה המראה הראשון של תל אביב-יפו. אני מפנטז על היום שבו תחנת רכבת מרכזית בתל אביב-יפו תהיה כמו ביפן: נקייה, מדוייקת, יעילה ויפה, מקום שמזמין אותך להיכנס אל העיר.

השאלון:

איזה אירוע תרבות מהזמן האחרון סידר לך את הראש או פתח לך את הלב?
התערוכה"דמיון חומרי: עצב דלוק / אמנות ישראלית מאוסף המוזיאון"נפתחה לפני מספר חודשים, והיא הפרק השלישי בתערוכת האוסף "דמיון חומרי" באוצרות דלית מתתיהו (אוצרי משנה: טל ברויטמן ועדי דהן). התערוכה עלתה לתצוגה בעיצומו של השבר העמוק ביותר שידעה החברה הישראלית. מלחמה, קיטוב חברתי ושסע עמוק. בתערוכה מוצגות עבודות שנוצרו כאן במשך יותר ממאה שנים, בינהן נוצרים הקשרים ומשמעויות חדשות וישנות (גילוי נאות: סדרת דיוקנאות של 4 מחברי הפנתרים השחורים שצילמתי מוצגת בתערוכה).

איזו יצירה נתנה לך כוח, תקווה או השראה מאז פרוץ המלחמה?
בשנת 2023 לנה דל ריי הוציאה את השיר let the light in – ומאז, השיר הזה מתנגן אצלי בראש, באוטו, בבית, ובכל הזדמנות:
Ooh, let the light in
At your back door yelling ’cause I wanna come in
Ooh, turn your light on
Look at us, you and I, back at it again

לאיזה ארגון או מטרה את.ה ממליצ.ה לתרום או להתנדב בזמן הזה?
עומדים ביחד!שהיא תנועה פוליטית יהודית-ערבית בישראל, סוציאליסטית, שדוגלת בשלום, שוויון, צדק חברתי ועצמאות לישראלים ופלסטינים.

מי התל אביבי.ת שהכי צריך להרים לו/לה כרגע?
רעות ענברהיא פרשנית פוליטית עצמאית במיזם המחאה "יאללה תקווה", פעילה חברתית ואשת תקשורת, היא יפה וחכמה וחדה – והפעילות שלה ברשת חשובה וחיונית.

מה יהיה?
אני מקווה שבסוף יהיה טוב. אני מאמין שתקווה היא פעולה, לא רק wishfull thinking.

• העיר שלי
• צילום
• אוהבים אמנות עושים אמנות
• לחם אביגיל
• אדא חנינא
• טיילת תל אביב
• קרמיקה
• אתא
• מוזיאון תל אביב

אירועי "אוהבים אמנות. עושים אמנות", הלוא הוא אירוע האמנות השנתי הגדול בישראל מבית היוצר של המחלקה לאמנויות בעיריית תל אביב-יפו,ייערכו כזכור בסופ"ש הקרוב (25.10-23.10), עם תערוכה מרכזית בנמל יפו ועוד 160 אמניות ואמנים שיפתחו את חללי היצירה שלהם לקהל הרחב, בנוסף ל-20 גלריות וחמישה מוזיאונים שיהיו נגישים ללא תשלום. כמדי שנה תוצג בו האמנות העכשווית, הרלוונטית והבולטת ביותר, ובלי ששמנו לב הצטברו בתוכניה שלו שלל פעילויות לילדים ולכל המשפחה ברחבי העיר. ויש לנו את כמה היילייטס מומלצים:

1. "נקודת עגינה" // סיורי הורים וילדים בתערוכה המרכזית

"אוהבים אמנות, עושים אמנות" חוזר במהדורת 2025! התערוכה המרכזית, "נקודת עגינה", תתקיים השנה בחלקו הדרומי של נמל יפו והיא שואבת את השראתה ממעגן סירות הדיג של הנמל. בתערוכה יוצבו עבודות אמנות של 23 אמניות ואמנים מהשורה הראשונה, שנעות בין חיי הימאים לחיינו שלנו, שמנווטים במרחבים של אי ודאות ומבקשים להרים את עינינו לאופק. הסיורים בתערוכה בלעדיים לדיגיתל, ומציעים מבט מעמיק וייחודי על יצירות האמנות המגוונות והייחודיות שבתערוכה ועל הקשר שבין אמנות, מקום וזמן. בהרשמה מראש באתר העיריייה.

סדנות ת"א תרבות דה וינצ'י מזמינות את קהל "אוהבים" אמנות לפעילות שבת בבוקר לכל המשפחה. ברכישת כרטיס תקבלו תיק בד שעליו תוכלו להדפיס במקום באמצעות חותמות ייחודיות שיוצרו בסדנאות: סדנת עץ, מעבדת ייצור דיגיטלי, מעבדת טקסטיל. מתאים לילדים מגיל 4 ומעלה בליווי מבוגר בלבד.הרשמה באתר העירייה.

3.יפו2050:מעיר מעורבת לעיר משותפת // מרכז עמיעד

דיורמות בהשראת יפו, פרויקט משותף לבית הספר הדו לשוני "כולנא יחד" ובית הבאר, בהובלת האומן רניי מזור, שנולד מתוך חזון לעודד ילדים וילדות לדמיין את עתידם בעיר שבה הם חיים וגדלים. במסגרת הפרויקט יצרו המשתתפים דיורמות מרהיבות בהשראת מבנים אייקוניים של יפו בשילוב ססגוני של עבר, הווה ועתיד. הפרויקט נשען על תהליך מתמשך ומעמיק, ששולב בתוכנית הלימודים ונבנה סביב מפגשי יצירה משותפים. מטרתו הייתה לטפח תחושת שייכות לעיר, לעודד סקרנות וחקר, ולבנות גשרים בין תרבויות ושפות באמצעות יצירה משותפת. בשלב ההכנה נחשפו הילדים להיסטוריה העשירה של יפו: הם שמעו סיפורים, חקרו מבנים מרכזיים ויצאו לסיורים בעיר, כשבמהלכם אספו מקורות השראה – צילומים, עדויות, זיכרונות ורשמים אישיים.הכניסה לתערוכה חופשית בהרשמה מראש

4. ריזומטיק 2025 // ת"א תרבות המחוגה

ת"א התרבות הפלורנטיני של עיריית תל אביב-יפו מוקדש לאמנות הדפוס, ויעמיד לכבוד אירועי "אוהבים אמנות" סופ"ש שלם של תרבות עצמאית מודפסת עם מיטב הסטודיואים, הקולקטיבים ואמני הדפוס שיתארחו במחוגה ויעבירו סדנות, הרצאות וכיתות אמן. בשישי ובשבת יתקיימו סדנות סטריט פרינט, סדנת ציאנוטייפ לילדים וילדות וסדנת הדפס רשת על חולצות לכל המשפחה (החל מגיל 10).הרשמה מראש באתר העירייה.

5. הדייג ומשאלות הזהב // סיור תיאטרלי

הצגה אינטראקטיבית של תיאטרון אלמינא המצוין, המשלבת סיור קסום בפינות החמד של נמל יפו:סמי הדייג היפואי מעלה בחכתו דג זהב, שמבטיח למלא כל שלוש משאלות שיבקש בתמורה לכך שיחזיר אותו לים. יש רק תנאי אחד: שהמשאלה תתגשם לכולם ולא רק לו אישית. וכך נפתח שער לחזרה בזמן, אל דמויות ססגוניות ומשמעותיות מהעבר של נמל יפו כמו נפוליאון, יונה הנביא, אנדרומדה ואבו נבוט שקמים לתחייה במסע תיאטרלי חווייתי, שבו הילדים וגם המבוגרים שותפים פעילים: שרים, משחקים, צוחקים ונפגשים עם ההיסטוריה דרך הדמיון.הרשמה מראש באתר העירייה.

>> "אוהבים אמנות עושים אמנות", נמל יפו ולוקיישנים נוספים בעיר, חמישי-שבת 25.10-23.10,פרטים על כל האירועים כאן

• ❤ תרבות
• אמנות ישראלית
• אוהבים אמנות עושים אמנות
• נמל יפו