ההישג היחיד בתחקיר "עובדה" על רצח תאיר ראדה היה ביזיון משולש
אילנה דיין התעלמה מסימני הקריאה האדומים שעוררו דברי מרואייניה, שבזבזו את זמננו עם עובדות לא חשובות או ידועות. לקרקס הרכילאי הצטרף הריאיון עם א.ק, שכל תפקידו היה לשרת את הפרומו לתכנית ולצעוק: גם לי יש מה להוסיף!
צופים בעלי רגישות מיוחדת לאילנה דיין ולמותג "עובדה" צפו אמש (חמישי) בחוסר נעימות משווע בפרק פתיחת העונה ה-25, שהוקדש לפרשת רצח תאיר ראדה. ככל שלא נעים לחזות באיש מתפלש בזוטות ומתלכלך בסחי של רכילות, לחזות בדיין, בעודה נדרשת לאותה ביצה מסואבת, מחמיר את המבוכה עשרות מונים.
ניתן לבטל את ההישגים של תחקיר "עובדה" כפי שניתן למחוק בזה אחר זה, על פי לא מעט אנשים, את דליית הפרטים המוכמנים בחקירת זדורוב. ראיון עם יצחק אילן, סגן ראש השב"כ לשעבר, שגזל זמן רב מהתחקיר וכלל הקדמה ביוגרפית מיותרת, לא הוסיף סימני שאלה שלא עלו בתחקירים קודמים (שוב צבע החולצה, שוב הפרטים המוכמנים); ראייה שטופלה ברשלנות על ידי המשטרה תויגה כ"חשיפה ראשונה" אך הוזכרה למחצית הדקה ותו לא, מכיוון שגם ב"עובדה" יודעים כי אין היא יכולה לשנות דבר במערך השיקולים והספקות הקיים; והגביע של הפרק – ראיון עם א.ק – עכשיו כבר אפשר לקרוא לה אולה – שהיה לא הרבה יותר מכניעה לרכילות אווילית, משימה לגיטימית אולי לחיים אתגרבימים הלא מוצלחים שלו.
עוד כתבות מעניינות:
"לעשות רוצח": בלש לשעבר תובע את נטפליקס
הדוקו הישראלי הוא הדבר הכי חם על המסך כרגע
השאלה שבלב הדוקו פשע: מתי אנחנו מחליטים שמשהו אמיתי?
בהיעדר תוכן ממשי, "עובדה" צעקה את כל הדברים הלא חשובים כדי לשכנע שגם לה יש מה להוסיף לצבר הספקולציות העולה מן הפרשה. יותר מכל, כמו תכניות אחרות היא חטאה במתן זכות דיבור לליצנים, מבלי למסגר את דבריהם בשוליים די הצורך. ההגנה מסתמכת על סנגורו של זדורוב, ירום הלוי, שהצהיר בפני דיין כי הוא משוכנע בכך שא.ק היא הרוצחת. זהו רגע מכריע ועצוב בתולדות התכנית, שכן הוא צלח ללא כל בעיה את העריכה ולא עורר במראיינת סימני קריאה אדומים המבהירים את הצורך בסנוקר עיתונאי. הרי מה להלוי ולא.ק? הוא חקר אותה? הוא שפט אותה? הוא מכיר אותה? תפקידו לזכות את זדורוב, כפי שתפקידן של תכניות התחקירים להטיל ספק בהרשעתו מבלי להיגרר לרכילאות. במקום שדיין תעמיד את הלוי בסטנדרט שלה, היא נסחפה יחד איתו אל מעבר לגדר הקרקס, היכן ששיח פסאודו-משפטי ותשוקה רכילאית טהורה משמשות בערבוביה.
הריאיון עם א.ק היה בבחינת חטא נוסף. הוא נערך כמעין חקירה המבזה את דיין, את המרואיינת שלה ואת הצופים בבית כאחד. דיין פצחה בסימולציה של חקירה משטרתית שתפקידה היחיד היה לשמש את הקדימון לפרק פתיחת העונה ("אני אשאל אותך את השאלה הכי פשוטה והכי חשובה: את רצחת את תאיר ראדה?"). א.ק, כמובן, מגחכת למשמע השאלה. היא זקוקה, אם כבר, למושיעה בוכייה נוסח צופית גרנט, שתציל אותה מעשרות דברי הדיבה שקשת הוציאה לה בערב אחד של שידורים.
ואם בקשת עסקינן, אז מובן שהקרקס חצה את שעת השידור של "עובדה". ב"חי בלילה" בהנחיית נדב בורנשטיין ירום הלוי כבר נכנס לטראנס שבו הוא מכנה את א.ק רוצחת סדרתית (בורנשטיין היה תקיף יותר מדיין, ייאמר לזכותו ולחובתה). בתיאור הליינאפ בממיר החכם התכנסה תכניתו של בורנשטיין תחת הכותרת "רצח תאיר ראדה: זדורוב או א.ק?", כאילו קיימת סימטריה בין אדם שהורשע בשלוש ערכאות לבין אישה שנחקרה פעם אחת ושוחררה לביתה. אך ב"חי בלילה" לא אשמים. דווקא "עובדה" נושאת את האחריות לליינאפ הליצני, מכיוון שבתור תכנית בעלת תשתית עיתונאית מוערכת, פרק פתיחת העונה שלה היה זה שנתן את חופש ההשתוללות לכל הילדים האחרים בגן.
מחפשים סדרה חדשה? בואו לדבר על זה בקבוצת הטלוויזיהשל Time Out, "מה רואים היום?"
רוצים להתעדכן ראשונים בכל מה שחם בתל אביב? הורידו את האפליקציה שלנו!
להורדה לאייפון|להורדה לאנדרואיד
