1. תערוכות חדשות // בית בנימיני

שלוש תערוכות חדשות: "חוה" של שי זילברמן – שנולדה מתוך מחווה של הושטת היד בניסיון לגעת במקור הממוקם בעבר; "גב אל גב" של גור ענבר – מיצב בעל מספר רב של מרכיבים שמתייחסים לחלל הגלריה ולמבט המשתקף מן החוץ; "אחת-אחת" של רעות רבוח ושלי שביט – מפגש בין שתי אמניות שבו הגוף והחומר מהווים מרחב לבחינת זיכרון, הישרדות ונרטיבים בין־דוריים.
פתיחה בחמישי ב-19:30, בית בנימיני לקרמיקה עכשווית, העמל 17

2. איחוי; אין מנוחה לרשעות // גלריה רוזנפלד

תערוכת יחיד לגיא ברנרד רייכמן שבה שני גופי עבודה נפרדים, שהמשותף להם מצוי במחווה גופנית יומיומית ומתעתעת – החיוך. בחלל הפרויקטים "רוזי" – תערוכת יחיד לנועה אירוניק, שמציגה ציורים שבהם התמקדות במחוות גופניות, בסגנון ובשפה ציורית הנוטה להפשטה.
פתיחה בחמישי ב-19:00, גלריה רוזנפלד, שביל המפעל 1

3. ציורי ריזמן; קנגורו // גלריה גורדון

שתי תערוכות יחיד – הראשונה לגלעד אפרת שמנהל דיאלוג עם עבודותיו של האמן אורי ריזמן; השנייה לעידו בר-אל שמציג עבודות חדשות.
פתיחה בחמישי ב-19:00, גלריה גורדון, הזרם 5

4. טבע דומם מאוד // גלריה רוטשילד אמנות

תערוכת יחיד לצוקי גרביאן שבליבה סדרת ציורי תפנים של בית איטלקי עתיק ברומא, לצד ציורים מהסטודיו, דיוקנאות וטבע דומם.
פתיחה בחמישי ב-20:00, גלריה רוטשילד אמנות, משה מאור 2

5. סרט צילום // גלריה אורית ושדי

תערוכת יחיד לניצן גלעדי, שמבעד לעדשה שלו העולם כולו הוא קולנוע. רומנטי, דרמטי, פנטסטי, לא מכאן. כל תמונה היא סיפור שלם שמסופר בהרף עין.
פתיחה בחמישי ב-19:00, גלריה אורית ושדי, בן יהודה 92

6. מאזן אקולוגי // גלריה B.Y5

תערוכת יחיד ליובל בוכשטב שמציג אוסף של מוביילים תלויים ועומדים שנוצרו מאלמנטים טבעיים מקומיים. העבודות משקפות תהליך מתמשך של ניסוי, צמיחה והתפתחות אישית, תוך שימוש באיזון ותנועה כמטאפורה למצב האנושי.
פתיחה בחמישי ב-19:00, גלריה B.Y5, בר יוחאי 5

7. דוללות // בית הבאר

תערוכה קבוצתית העוסקת במלאכות טקסטיל ומעלה שאלה על מקומן בעידן של ייצור מואץ והעתקה אינסופית. העבודות המוצגות נעות בין מלאכות יד מסורתיות לבין פירוק, עיבוד וחשיבה מחודשת על חומרי הגלם, תהליכי העבודה והגוף הפועל.
פתיחה בשישי ב-11:00, בית הבאר, סלמה 6

8. לבד ביחד // סוטרה

תערוכת הבכורה של ״קבוצת עליזה״ שברקע שלה עומד הספר ״אליס בארץ הפלאות״ לא כסיפור ילדים, אלא כמנגנון מחשבה – רגע שבו העולם מתפרק והמציאות מקוטעת, בלתי ניתנת לאחיזה.
פתיחה בחמישי ב-19:00, סוטרה, רשי"ף 3 נווה שאנן

9. חופש // גלריה PAN

חרף העובדה שעירום גברי הוא עדיין טאבו בישראל אפילו שהשנה היא 2026, התערוכה "חופש" היא תערוכת פופ-אפ של אמנות ישראלית גאה שנסובה סביב אמנות הגוף הגברי ותרבות גייז.
פתיחה בחמישי ב-19:00, גלריה PAN, דיזנגוף סנטר בניין B

10. הגשר: פנימה והחוצה // אוניברסיטת תל אביב

תערוכה קבוצתית שעוסקת במגוון נוירולוגי, ומציעה מבט על המרחב בין העולם הפנימי העשיר והמורכב לבין החברה הסובבת אותו.
פתיחה בחמישי ב-10:30, הספרייה למדעי החברה, לניהול וחינוך באוניברסיטת תל אביב

11. שיכרון חושים // גלריה Global Art

תערוכת יחיד להדס שלגמן, שעוסקת בחיים עצמם, הפנימיים והחיצוניים, שלה ושל כולנו. המבט שלה הוא מבט חד חותך וללא פשרות, עוצמתי חושפני קשה ורך כאחד עם תשוקה בלתי מתפשרת לחשוף ולהראות את הכל.
פתיחה בשבת ב-12:00, גלריה Global Art, מרכז בעלי מלאכה 13

מחוץ לעיר

12. אל עבר המים; הערפל פילס דרכו // גלריה קרן בר-גיל, רמת השרון

שתי תערוכות יחיד: הראשונה לנעמי מנדל, שעבודותיה עוברות דרך סבכים ועצים, תוך הצצה אופטימית וזהירה, אל עבר המים; השנייה לשמואל גולדשטיין, שמציג עבודות שנראות כמו צילום מטושטש של כד או זר פרחים – אבל הן למעשה ציורי שמן מתעתעים.
פתיחה בשישי ב-11:00, גלריה קרן בר-גיל, נווה רעים 29א' רמת השרון

13. מחוץ למים // בית הנסן, ירושלים

תערוכה קבוצתית שהעבודות בה נלקחו ממקום מוצאן ומתוך ההקשר המקורי שלהן, וכעת יוצרות ביחד מרחב חדש ומתארות מעגל רחב של התרחשויות גורליות.
פתיחה בשישי ב-12:00, בית הנסן, גדליהו אלון 14 ירושלים

14. המְּעַגֵּל // גלריה אגריפס 12, ירושלים

תערוכה קבוצתית שתציג עבודות שעוסקות בעיגול – צורת יסוד הנוכחת ביקום, בגוף, בזמן ובמרחב האנושי. העיגול מופיע בתערוכה כמחווה חומרית ומושגית, כצורה וכפעולה.
פתיחה בחמישי ב-19:00, גלריה אגריפס 12, אגריפס 12 ירושלים

15. אוכל \ חיים // גלריה אנגל, ירושלים

תערוכה קבוצתית שמבקשת להתבונן במרחב שבו הביולוגי והחברתי מתלכדים. האכילה, לכאורה פעולה פשוטה, נושאת עמה שכבות של משמעות: משפחתיות וטקסיות, מחסור ושפע, שליטה וכניעה, עונג ואשמה. הגוף פוגש חומר, והחומר נטען ברגש, בזיכרון ובזהות.
פתיחה בחמישי ב-18:00, גלריה אנגל, שלומציון המלכה 13 ירושלים

16. שאריות של החיים // הגלריה לאמנות גן שמואל

תערוכה של קולקטיב חפרפרת שבה עבודות שעושות שימוש בחומרים לא קונבנציונליים – פרוות כלבים, אבק, מוך, תבלינים, צמר פלדה וצלחות חד-פעמיות. הבחירה בחומרים הללו מבקשת להפנות את המבט אל המיותר והמתכלה, ולהעניק לו נפח ומשמעות חדשה בחלל הגלריה.
הגלריה לאמנות גן שמואל, קיבוץ גן שמואל

• ❤ תרבות
• אמנות
• אמנות ישראלית
• תערוכות

1. יעקב מישורי // גלריה ברוורמן

תערוכת יחיד ליעקב מישורי שתציע מבט מחודש על עבודתו באמצעות יצירות מתקופות שונות, ביניהן עבודות שלא הוצגו מזה עשרות שנים. זוהי הזדמנות נדירה להתבונן במהלך אמנותי עקבי, שנחשב בזמנו למקדים את זמנו ולפורץ דרך.
פתיחה בחמישי ב-19:00, גלריה ברוורמן, אילת 33

2. איך אומרים בית // גלריה p8

תערוכה משותפת ליעל סגל וטל נחום, שחוקרות את מושג הבית דרך צילום מבוים, הקרנות וקולאז׳ים מצולמים, ומבקשות להציב את הקריאה בבית כטמונה במנגנונים שונים של נוסטלגיה.
פתיחה בחמישי ב-20:00, גלריה p8, הפטיש 1

3. צילום מסך // הלובי מקום לאמנות

תערוכה משותפת לרותי אגסי ודגנית ברסט, שמציגות עבודות שבהן צילומים של מסך הטלוויזיה – צילומים שנבעו מתוך סקרנות לגבי חוסר השליטה במושא הצילום, והניבו תוצאות בלתי צפויות.
פתיחה בשישי ב-12:00, הלובי מקום לאמנות, ארלוזרוב 6

4. מתי נלך הביתה; ציור לבוקר טוב // גלריה המקרר

שתי תערוכות חדשות: הראשונה מציגה ארבע אמניות – אורלי אלכסנדר, זיו בלבירסקי, ספירה קליין ודליה זרחיה – החוקרות את המרחב הביתי מנקודת מבט נשית ואינטימית; השנייה מציגה עבודות שנוצרו במסגרת ובהשראת קבוצת מפגשי זום בהנחיית הילה שפיצר.
פתיחה בשישי ב-12:00, גלריה המקרר, החשמונאים 90

5. קפיצת גדילה // תיאטרון תמונע

תערוכת יחיד לרונית מירסקי שמשתמשת בטכניקות, חומרים ודימויים שונים המביעות התמודדויות ביולוגיות-התפתחותית-נוירולוגיות וחברתית של הורות לילד עם תסמונת דאון.
תיאטרון תמונע, שונצינו 6

6. שמש – חור – שחור // גלריה תער

תערוכת יחיד לאריאל גיל גרינוולד שמציגה הדפסי רשת שנוצרו במהלך השנה האחרונה, העוסקים במתח שבין תיעוד לזיכרון, בין מציאות חיצונית לנקודת מבט סובייקטיבית.
פתיחה בשישי ב-11:00, גלריה תער, סמטת אלוף בצלות

7. לך תראה אולי אני שם // חדר בתדר

תערוכת פופ אפ לינעם צימבליסטה, שמציג שלוש עבודות וידיאו, כולן נוצרו באמצעות בינה מלאכותית ובנויות כלולאות קצרות, חוזרות ולא-ליניאריות.
חדר בתדר, בית רומנו, דרך יפו 9

8.מיטה חולה // הבית בהרצל

תערוכת יחיד לרוני וינקלר שתציג סדרת ציורים בעט שנוצרו כתגובה ישירה וכמעט אינטואיטיבית לאירועי 7 באוקטובר. הציורים של וינקלר גדושים באינפורמציה ומלאים בדימויים ורפרנסים שונים להיסטוריה של האמנות.
הבית בהרצל, הרצל 140

9. טופוגרפיה // סלון משותף לאמנות

תערוכה קבוצתית שעוסקת בסוגיית אופי פני השטח של מקום מסוים, פרי דמיונם של האמנים. המציאות במהלך השנים האחרונות חיברה את המונח ישירות אל כל אחד מאיתנו, בהשאלה, כמעיין טופוגרפיה של עליות ומורדות, שהיא גם פיזית ונפשית.
פתיחה בשישי ב-11:00, סלון משותף לאמנות, שביל המרץ 5

10. שמועה // בית מרס

תערוכת יחיד לאורי ניר שבה 871 ציורים שעובדו לכדי ציפורניים מלאכותיות, במידת אצבעותיה של מתבגרת – קטנות מספיק להגדיל את החלל סביבן, וכן סרט הנפשה מהרצף של הציורים.
מחמישי, בית מרס (קומה 3), הרצל 158

11. נכסים ניידים // גלריה מנשר

תערוכה שהיא שיתוף פעולה בין שלושה אמניםות: מיטל כץ מינרבו, לי אורפז ואוסקר אבוש, שבוחנים איך חפצים יומיומיים נושאים זיכרונות ורגשות, והופכים למטבע שאפשר לסחור בו – לנכסים ניידים.
פתיחה בחמישי ב-19:00, גלריה מנשר, דוד חכמי 18

מחוץ לעיר

12. תערוכות חדשות // מוזיאון על התפר, ירושלים

שלוש תערוכות יחיד חדשות: ״מקום משלנו״ של איריס חסיד שליוותה במצלמתה רגעים בחיי היומיום של סטודנטיות פלסטיניות אזרחיות ישראל; ״על גבול הזכרון״ של סעיד אבו שקרה שבמרכזה דמות אמו מרים המגלמת את דמותן של האימהות כולן; ו״זמן מעבר״ של לירי סנדל שעוסקת בשבריריות הבית, על היבטיו הנפשיים, הסמליים והפיזיים.
פתיחה בשישי ב-11:00, מוזיאון על התפר, חיל ההנדסה 4 ירושלים

13. שאולי הצלת ורד // מרכז מעמותה ירושלים

תערוכה שבה מוצגות עבודות של שש אמניות המגיבות לאירועי השנים האחרונות בפיסול, צילום, אמנות קול ווידאו. המכנה המשותף לכל העבודות הוא חמלה, רצון לקשר, להחזיק את האחר, אמונה ואמפתיה.
מרכז מעמותה, בית הנסן, גדליהו אלון 14 ירושלים

14. ביכורים V // הגלריה החדשה בטדי, ירושלים

המהדורה החמישית של התערוכה ״ביכורים״ שתציג שבעה גופי עבודות של אמניות ואמן צעירים שסיימו לא מכבר את לימודי האמנות שלהם בעיר. היא מציגה גם גישות שונות אל העולם, לא רק כנקודות מבט אלא כאופנים שבהם האמניות מושיטות יד אל המבנים שמארגנים את העולם ואל רשתות התודעה שנמצאות בתשתיתו.
פתיחה בשישי ב-11:00, הגלריה החדשה, אצטדיון טדי שער 22 ירושלים

15. בועה ובבואה // גלריה על הצוק, נתניה

תערוכה קבוצתית שבוחנת את הבועה וההשתקפות כדימויים שבריריים וזמניים, המתקיימים במרחב שבין מציאות לאשליה. הבועה, כמרחב שקוף וסגור, בו־זמנית מגונן ומבודד, מציעה עולם פנימי הנדמה שלם אך עשוי להיעלם בכל רגע.
פתיחה בשישי ב-10:30, גלריה על הצוק, המעפילים 19 נתניה

16. אין בינינו חלל // גלריה גבעת חביבה

תערוכת סיום הרזידנסי של גלריה גבעת חביבה שבה השתתפו תשעה אמנים ואמניות. שם תערוכה הוא נקודת המוצא, סוג של הנחת עבודה ממנה יצאו האמניות והאמנים למסע אישי וקולקטיבי בתוך חלל משותף, פיזי ורגשי.
משישי, גלריה גבעת חביבה, המרכז המשותף גבעת חביבה

17. בית לים // מרכז חדש לתרבות חומרית, פרדס חנה

מרכז חדש לתרבות חומרית עכשווית,שמשלב גלריה, חלל פופ-אפ ומרחב סדנאות, ופועל כזירה חיה למפגש בין אמנות, עיצוב ומלאכת יד. בימים אלה מוצגת במקום תערוכה קבוצתית רחבת היקף בהשתתפות 25 יוצרים ויוצרות מתחומי האמנות, העיצוב והקראפט.
בית לים, הדרים 126 פרדס חנה

18. אופטימיות שבירה // ביתא צמרות, הרצליה

תערוכה שמציגה עבודות של שלושה יוצרים הרצליינים: אודי יצחייק – החוקר את הממשק שבין פרקטיקה טיפולית ליצירה חזותית; מיקי נחמיאס המציג אגרטלים בהדפסה תלת-ממדית; ועדי ואן ולסן שמציגה עבודות צילום.
ביתא קפה, מתחם צמרות, צמרות 2 הרצליה

• ❤ תרבות
• אמנות
• אמנות ישראלית
• תערוכות

1. הדממה שבין הדברים // המעבדה לאמנות

תערוכת יחיד לעדי ואן ולסן, שחוקרת את המרחב התפיסתי והרגשי הנפער בין הדימוי המצולם לבין ההווה, בין נוכחות להיעדר, ובין צילום כזיכרון לבין צילום כחומר.
פתיחה בשבת ב-11:00, המעבדה לאמנות, הרצל 119

2. קשרים // מוזיאון תל אביב

מיצב וידיאו אינטראקטיבי של רונן שהרבני כחלק מפרויקט "מסך כניסה", שבוחןאת הקשרים בין האדם למכונה בעידן הדיגיטלי, את האופן שבו מעורבוּת הטכנולוגיה בעולמנו מעצבת יחסים אלו פעם אחר פעם — לא רק כיחסי שימוש ותועלת, אלא כמערכת מורכבת של תלות, יצירה ותחרות על הקשב שלנו.
מוזיאון תל אביב לאמנות, שדרות שאול המלך 27

3. Doom // אופוריה גת

תערוכת יחיד לאלקסי טרוץ שתוצג בחנות לווין של עסק לממכר גת, שמתייחסת לחלל הספציפי, למועדון הדום בתל אביב בשנות התשעים האלפיים ולאסטתיקת גיימינג נפוצה מאותה התקופה.
פתיחה בחמישי ב-20:00, אופוריה גת, אלנבי 37

4. מוזר מכל חלום // גלריה ורטהימר

תערוכת יחיד לדניאל רימר, ובה סדרה חדשה של 24 עבודות צילום המבוססת על חפצים וחומרים. רימר ניגש אל האובייקטים לא כאל דוממים, אלא כאל נושאי משמעות: יש ביכולתם לגלם רעיונות, תחושות ותמות פילוסופיות החורגות מצורתם הגשמית.
פתיחה בחמישי ב-19:00, גלריה ורטהימר, כיכר פלומר 8 נמל תל אביב

5. מצבי שמיעה // גלריה נולובז

תערוכת יחיד לרענן חרל"פ שעוסקת במצבים של שמיעה. האובייקטים נוגעים בצורה ישירה ועקיפה בטווח האפשרות של הקול להיקלט (בתודעה).
פתיחה בשישי ב-12:00, גלריה נולובז, שביל המרץ 3

6. מראה פנים // קוביה 6

תערוכת יחיד לתרצה פרוינד שמציגה עבודות שמן על בד ועץ בנושא דיוקן שצויירו בשנים האחרונות. הדיוקנאות הם של אנשים מהחוג הקרוב של האמנית – חברים, תלמידים ובני משפחה.
פתיחה בשישי ב-12:00, קוביה 6, שביל המרץ 6

7. גופו של עץ // גלריה בזל

תערוכת יחיד לחיים סניור שעובד בעץלא כדי לגלף דימוי, אלא כדי לחשוף נוכחות: דמויות אנושיות העומדות בין כובד להתעלות, בין שבר לעמידה.
פתיחה בשישי ב-11:00, גלריה בזל, בזל 34

8. Untitled // גלריה טאובר

תערוכת יחיד ללידה אלקון, שמציגהעבודות קרמיקה אמנותיות בהשראת קולקציית הכלים שלהWrinkles Are Beautiful– קערות, מגשים וכלים גדולים עם קמטים, הנעשים בפיסול ידני. מתוך הקולקציה הפונקציונלית נולדה מחשבה חדשה, שהובילה את הכלים "לטפס" מהשולחן אל הקיר – כשמתוכה נוצרו עבודות קיר, פסלים מקרמיקה על רגלי מתכת ועבודות קרמיקה תלויות.
גלריה טאובר, ה' באייר 48 כיכר המדינה

9. מישירות מבט // הגלריה החברתית, דיזנגוף סנטר

תערוכת יחד לליאת מלכה, המבקשת להציב את נושא מעמד האישה בחברה הישראלית בלב הבמה, עם דימויים של נשים שאינן מתנצלות בנוכחותן, וכוללת 23 עבודות תלויות לצד מיצב נוסף המורכב מ־27 גלויות ופריטי לבוש.
הגלריה החברתית דיזנגוף סנטר, קומה 1-

מחוץ לעיר

10. עוד לא אבדה // מרכז תאו הרצליה

תערוכה קבוצתית שבנויה כסדרת דיאלוגים רב-דוריים ורב-תחומיים, הצומחים מתוך שבעה מושגים: בעירה, שבר, חורבן, צעקה, תקווה, תפילה וחזון. מושגים אלה אוצרים בחובם את סיפורה של המדינה בשנים האחרונות, אך מלווים אותה ואת יושביה מאז ומתמיד.
פתיחה בחמישי ב-19:30, מרכז תאו, וינגייט 168 הרצליה

11. בסחור המעלות; הר תבור ברקע דומם // סדנאות האמנים ירושלים

שתי תערוכות חדשות: תערוכה משותפת להדס חי ושחר מזרחי שעוסקת בטרנספורמציה כמצב מתמשך – לא כנקודת התחלה או סיום, אלא כהתרחשות שקטה המתקיימת ברגעי המעבר עצמם; ותערוכת יחיד לסלע קורן שבה הוא מציג ארבע קבוצות של ציורי שמן, בסגנון שנע בין פיגורטיבי אקספרסיבי למופשט מדיטטיבי.
פתיחה ברביעי ב-19:00, סדנאות האמנים, האומן 26 ירושלים

12.ישויות ספקולטיביות ומוחות פרומים //האוניברסיטה העברית ירושלים

תערוכה שמציגה מעבודותיה של אורית בן שטרית, אמנית אורחת במרכז אדמונד ולילי ספרא למדעי המוח. בן שטרית בוחנת את המרחבים שבהם טכנולוגיה, נרטיב וטשטוש גבולות אונטולוגיים בין האנושי לאל-אנושי מעצבים מחדש את התודעה.
הגלריה לאמנות ומוח ע"ש מרטין דסו, מרכז אדמונד ולילי ספרא למדעי המוח, האוניברסיטה העברית בירושלים, גבעת רם

13. מים שקטים; אתרא // המרכז לאמנות עכשווית ערד

תערוכת יחיד לדניאל פישר שכוללת מיצב גדול ממדים, עבודות קרמיקה וציורים, שנבנתה במהלך השנתיים האחרונות, במהלכן ערכה האמנית ביקורים חוזרים בערד, במסגרת תכנית הרזידנסי של המרכז; במקביל המרכז מארח תערוכה נודדת מבית גלריה שכטר שעוסקת בחלומות ובתת-המודע הקולקטיבי ומזמינה מבקרות ומבקרים להוסיף את חלומותיהם לאוסף דיגיטלי חי ומתפתח.
פתיחה ברביעי ב-19:00, המרכז לאמנות עכשווית, בן יאיר 28 ערד

14. הסערה // הגלריה השיתופית כברי

תערוכה קבוצתית שבה מציגים האמניםות יורי כץ, אורלי סבר, רועי דרסטיו ואביטל כנעני, עם תלמידיהם ממגמת האמנות בתיכון מנור כברי.
מרביעי, הגלריה השיתופית, קיבוץ כברי

• ❤ תרבות
• אמנות
• אמנות ישראלית
• תערוכות

>> קורין אברהם (כדאי מאוד שתעקבו) היא יוצרת, אוצרת ויזמית תוכן הפועלת בצומת שבין אופנה, תרבות, אמנות ורגש. היא מייסדת פלטפורמת הלייפ־סטייל והקריאייטיב "YA SALAM", ופועלת בשנים האחרונות כמשפיענית אופנה בינלאומית וכמפיקה קריאייטיבית, ומשלבת בין עשייה דיגיטלית לעשייה תרבותית. אברהם היא עורכת דין בהכשרתה, ופנתה בהדרגה לעשייה יצירתית הנשענת על צילום.בימים אלה יוצא לדרך מהלך שיזמה עם מותג הבשמים הישראלי ז'ילנסקי & רוזן לפתיחת גלריות לאמנות בחללי החנויות שלהם בכיכר המדינה ובדיזנגוף. תערוכת הבכורה "Exhibition Volume 1" כבר פתוחה וכל ההכנסות ממכירת היצירות מועברות לאמנים.אתם רוצים להיות שם.

>> קפה חתרני רדיקלי וגינה קהילתית קסומה // העיר של ענת סרגוסטי
>> מועדון שמייצג את תל אביב ומחילת ארנב מופרעת // העיר של דן קרמר
>> בר שחוזרים בו בזמן וחלום על חנות ממתקים // העיר של נטע בכרך

1. קפה צ'אצ'וס

זה הבית שלי שנים, עוד מהימים שהם פתחו בקורונה כשגרתי במלון אסמבלאז׳, ובהמשך כשחזרתי לרחוב אלנבי. יש להם את הקפה הכי טוב בעיר בעיניי, והצוות כולו מרגיש כמו משפחה. אגב, אם תקראו לי שם קורין, אף אחד לא יבין במי מדובר. שם הבמה שלי שם הוא "יאחתי". בנוסף, פעם בשבוע, ביום עבודה של בק אופיס, אני יושבת בקפה דיט ודוט בבן יהודה של זמר האגדי. כשתגיעו ותחוו תבינו.
צ'אצ'וס, גאולה 51 תל אביב // דיט ודוט, בן יהודה 140 תל אביב

2. הוטל מונטיפיורי

בוא נגיד שאם מחפשים אותי – אני שם. זה לא רק האוכל והשירות, יש שם קסם שלא מוסבר במילים. אני מרגישה שם באלמנט שלי, ולא משנה אם זה בצהריים, בדייט, באמצע שבוע או בסופ"ש. לאחרונה אני קצת בוגדת בהוטל עם הבר של שילה, אבל אל תספרו.
מונטיפיורי 36 תל אביב

3. O

המסעדה החדשה ברוטשילד. הגעתי לשם במקרה, או שלא, ביום ראשון האחרון ופשוט נדלקתי. אווירת בילוי עם אוכל פשוט מעולה של השף תומר אגאי (תקראו את זה איך שבא לכם, זה בכל מקרה יהיה נכון). מי שמגיע ולא מנסה את —
– הקוקטייל מרטיני קקאו לבן
– הניוקי עם האוכמניות (הניוקי הכי טעים שאכלתי, ולא רק בארץ)
– המנה עם התירס הגמדי (לא מקופסה בובות, מגדלים אותו במיוחד בשביל המסעדה) עם שבבי הטראפל החוצפנים
– וקינוח של גלידה רכה עם קונפיטורת משמש אוזבקי
— שלא ידבר איתי.
רוטשילד 45 תל אביב

איזה דבר זה. ניוקי בר בלאן אוכמניות, מסעדת O (צילום חיים יוסף)

4. הקבב של שמואל

עם כל זה שאני היי מיינטננס, חולה על אוכל משובח ושמפניות, אני עמוק בפנים גם הכלאה של נהג משאית ובסטיונר, ומכורה לאוכל רחוב. בתל אביב זה תמיד היההקבב של שמואלבשוק הכרמל, מהימים שהייתה לו בסטה של מטר על מטר ועד היום. אני מגוונת עם לפחות פעם בשבוע עםשווארמת רמב"ם, וכשפריאל שבו האגדית עוד הייתה בשוק הייתי מגיעה בכל שישי למנת קציצות, כשברקע מתנגנת ריף כהן עם "שלם עליי".
רבי מאיר 42 תל אביב

5. החנות של איתי גונן

אני מכורה לא אנונימית לוינטג'. בניגוד למה שבדרך כלל חושבים עליי, אני לא מהרוכשות המוגזמות, תמיד מעדיפה פריט אלמותי ואיכותי על פני פאסט פאשן. איתי הוא נכס תרבות לעולם הוינטג', עם טעם נדיר.
קינג ג'ורג' 21 תל אביב

מקום/תופעה לא אהוב.ה בעיר:

חופי הים בסופ"ש, ורוכבים פראיים על קורקינטים ואופניים חשמליים, לא בהכרח בסדר הזה.

השאלון:

איזה אירוע תרבות מהזמן האחרון סידר לך את הראש או פתח לך את הלב?
אקסטטיק דאנס במרכז סוזן דלל. אני תמיד הולכת לבד ומתמסרת לחוויה, לא מנסה אפילו לרקוד, פשוט נותנת לגוף שלי לפרוק, להרגיש ולהתחבר.

איזו יצירה נתנה לך כוח, תקווה או השראה?
בעקבות העיסוק בתערוכה שאצרתי, פחות צרכתי יצירות לאחרונה, אבל מה שתמיד תומך בי ומרים לי זו מוזיקה. אני מאוהבת בפלייליסט שלי, שהוא כנראה הכי מגוון בעולם: ממוזיקה ערבית קלאסית (אום כול תום ו-Abdel Halim Hafez, Abo Oyon Garyaa), דרך קלאסיקות (דיוויד בואי ופינק פלויד, Animals הוא האלבום האהוב עליי), נסרין (אתה עושה לי טוב), ועד ראפ צרפתי (השיר שלי כרגע: Tonton du bled, 113 & Rim’K). הרגשות והתת־מודע שלי מתקשרים אינסטינקטיבית עם תדר של מוזיקה. אני אוהבת לשים את הפלייליסט על שאפל ולהרגיש כאילו אלה מסרים שמגיעים אליי בדיוק בזמן.

לאיזה ארגון או מטרה את ממליצה לתרום או להתנדב בזמן הזה?
כל דבר שקשור לכלבים. אני בן אדם של כלבים!!!! מהסוג שעוצר ליד כל כלב ברחוב ומדבר איתו. אני אוהבת חיות בכלל, אבל כלבים מזיזים לי רהיטים בלב ומיד מחברים אותי לחמלה אינסופית. ג'ורג'י שלי שהיה החבר הכי טוב שלי במשך 14 שנה נפטר לפני שנתיים ואין יום שאני לא מתגעגעת וחושבת עליו, ועדיין לא בשלה להביא כלב חדש.

מי התל אביבי.ת שהכי צריך להרים לו/לה כרגע?
אמנים ואמניות צעירים, ובכלל בעלי ובעלות עסקים קטנים, נאבקים היום להמשיך ליצור ולהתקיים בתוך מציאות כמעט בלתי אפשרית. בעולם, יצירה נתמכת לעיתים באמצעות מנגנונים ארוכי טווח כמו קרנות, רזידנסיז ומערכות תרבות שמכירות בערך של תהליך ולא רק בתוצאה. בישראל, ובתל אביב בפרט, אמנים צעירים נדרשים להיות בו זמנית יוצרים, יזמים ומנהלי שיווק, כמעט בלי רשת ביטחון. אחרי תקופה ארוכה ומאתגרת, יש תחושה עמוקה שאין עדיין הבנה מספקת שזה שדה שזקוק לעידוד, לתמיכה ולחשיבה אסטרטגית מוניציפלית וארצית, לא מתוך רחמים, אלא מתוך הכרה באומץ, בהקרבה ובתרומה התרבותית האמיתית שהם מביאים לעיר ולחיים כאן. כשאמנות נתפסת כתשתית, לא מצפים מאמנים לשרוד – מאפשרים להם להתפתח.

מה יהיה?
יא רבייייי. מה אני אגיד לכם? עם כל הטרפת שנקראת המציאות שלנו, אני עדיין מחזיקה אמונה שיהיה ממש טוב . רק מקווה שאנשים יטפלו בעצמם כי הטראמות שחווינו פה לא נעלמות מעצמן.

• העיר שלי
• אמנות ישראלית
• ז'ילינסקי רוזן
• צ'אצ'וס
• הוטל מונטיפיורי
• מסעדת O
• הקבבים של שמואל
• וינטג'

>> ענת בצר היא אמנית חזותית בולטת ומוערכת וגם משוררת. בחודש שעבר נפתחה בגלריה נגא"רוּחַ",תערוכתה החדשה (עד ה-31.1), שבה ממשיכה בצר את עיסוקה המעמיק בציור על מופעיו הריאליסטיים. במרכז הסדרה עומדת דמות אשה המפנה את גבה, מבקשת להתאבך לעבר השמיים הגדולים, להתמזג בכאוס העננים או אולי לברוח מאימת המציאות שמחוץ לציור."גשרים נופלים לאט"הוא ספר שירה ראשון שלה שיצא לאור ב־2024 בהוצאת הקיבוץ המאוחד, בזמן המלחמה הארורה, וגם הוא מהווה הדהוד למאבק מתמשך המשקף את הקונפליקטים המהותיים של הזמן הזה.

>> עם שוך הסערה: 20 תערוכות חדשות שיעשו לכם חם בסופ"ש
>> אל-מטחנה: האמנות פותחת לציבור את מפעל הקרח ההיסטורי בסלמה
>> הקירות יכולים לדבר: התערוכה של הצלמניה מצאה לוקיישן מפתיע

ימים ספורים לאחר שבעה באוקטובר הייתה אמורה להיפתח לי תערוכה. הכל היה מוכן. במקביל הייתי אמורה להתחיל ("אחרי החגים") לעבוד עם ארז שוויצר, עורך ספר השירה שלי, לקראת הוצאתו. היו אלה ימים צפופים, עמוסים, מלאי חרדה וכעס. ההפיכה המשטרית שעמדה אז בפתח איימה על כל מה שידענו, ועוד לא ידענו דבר.

מכיוון שאני מציירת בצבעי שמן ובשכבות דקות, הציורים לתערוכה תמיד מוכנים הרבה לפני הפתיחה. עשיתי לעצמי מנהג, להתחיל משהו לפני, ולהגיע לתערוכה כשאני כבר עסוקה (פחות או יותר) בפרויקט הבא. ה"פרוייקט הבא" הזה מוצג בימים אלו בגלריה נגא.

ואז הגיע השבעה. הכל נדחה. משך חודשים הייתי משותקת. נאלמתי דום. לא יכולתי לצייר, לא יכולתי לכתוב, התותחים רעמו והמוזה שתקה. ואז, לאט לאט חזרתי לסדרה ההיא אותה התחלתי חודשים לפני. הכל היה מעורער, מלחמה ודאגה, אימה וזעם ובתווך, שעות של התכנסות לתוך עשייה משונה, כמעט ללא יכולת להשאיר את החוץ בחוץ, בסטודיו מתפורר ללא מקלט. חבר אמר לי לקנות קסדת אופנוע ולשכב על הרצפה בזמן אזעקות. מוטב לי כבר לחטוף טיל על הראש ולמות עם הציורים שלי מאשר לשכב כמו סתומה על הרצפה עם קסדה.

ספר השירה שלי יצא לאור. שמחתי, אבל לא הצלחתי להתרגש. לא עשיתי השקה. מי יכול בכלל לעשות עכשיו מסיבה?
וכך, בין אזעקה להפגנה, בין ככר החטופים לסטודיו נבנתה לי שיגרה חדשה.
ואז אמא שלי מתה.

אמא שלי האהובה הלכה, ואני, שגם ככה ליבי היה שבור, התאבלתי עליה ועלי ועלינו והכל התערבב לי והתערבל לי כמו הרוח הזאת, אותה ניסיתי לנסח בציוריי. הרוח הרעה מבפנים ומבחוץ שבאה עלינו לכלותינו, ולצידה הרוח האנושית החזקה, רוח האדם כפי שהתגלתה במלוא עוזה בעקבות אסוננו, רוחות הרפאים שלי ושלנו וכל אלה בתוך הציור העקשן שלי, שהיה לי עוגן וסיבה.

בָּאמצעים הקפואים של שפת הציור נאחזתי בנסיון לתאר מבנים של תנועה, של הבלתי ניתן לתיאור – רוח, עננים בשמיים, אד, כמו אש, כמו מים, כמו לעבור למימד הטרנסצנדנטלי של שדות הצייד הנצחיים, למקום שעליו לא ניתן לומר עוד דבר. ציירתי דמות אשה המפנה את גבה, אשה לבדה, בלב הדוקר, הצומח והמסתחרר לכל כיוון. רציתי יופי המבקש לאחוז את הדינמי, את מה שיעלם בעוד רגע, שיהיה כְּלֹא היה, שיתמזג בתנועת ההשתנות של טבע אינסופי ויהפוך אַחֵר בעוד רגע קל.
התערוכה "רוח", אם כך, תלויה עד 31.1.26 בגלריה נגא (אחד העם 60, תל אביב). אשמח אם תעופו לראות אותה.

• יוצרים כותבים
• ❤ תרבות
• שירה
• אמנות ישראלית
• שבעה באוקטובר