עטוף ברחמים: הבוריק בשוק הכרמל הוא הברקה של ממש
בוריק בפיתה נשמע כמו המצאה ביזארית שמקומה בפח האשפה של הקולינריה המקומית, אבל זו ההברקה הגדולה ביותר שטעמנו לאחרונה
שוק הכרמל הוא כבר לא שוק. איך אני יודע? כי אני הולך אליו. זו הקללה שלי. אני כמו מידאס רק עם ג׳נטריפיקציה. זה הדבר היחיד שמשותף לי ולמיכל אנסקי: אם אתם רואים אותנו שם, זה לא שוק, זה קניון פתוח. ההבדל הוא שהיא עושה מזה כסף, ואני מבזבז מזה כסף. יופי. ולראיה שהשוק גמור סופית: כשעברתי בו לפני כמה שבועות שמעתי בעל דוכן צועק: ״טום יאם! טום יאם!״. אוף.
הפעם עסקינן בדוכן הבוריקה הוותיק שניצב בכבר־לא־שוק־הכרמל זה כמה שנים. מעולם לא פקדתי אותו כי בעל הדוכן צועק מעצבן (מכירים? ״בוריקה בוריקה בוריקה״) ואף פעם לא הבנתי מה בדיוק הרעיון, לשים בוריקה בתוך פיתה? זה כמו לשים בורקס מטוגן בתוך פיתה. בעצם זה לא כמו, זה מה שזה. לאחר המתנה מיוזעת ובלתי נסבלת קיבלנו את הפרודוקטים. בוריקה מיקס צמחוני במילוי תפוח אדמה וביצה, ובוריקה מיקס בשרי, שזה אותו דבר רק עם בשר טלה, ואותו ביקשתי בפיתה. הבוריקה היא עלה סיגר עגול שנכנס לטיגון עמוק, ממולא במה שממולא ונסגר.
הבוריקה הצמחונית הייתה טובה אבל לא נוחה לאכילה. הביצה התפוצצה מושלם ומשם הכל התבלגן. יצויין לטובה הנייר שהחזיק טוב את הביצה. באשר לבוריקה הבשרית: כבר אמרנו שאין שום הגיון לקחת בוריקה ולדחוף אותה לפיתה? אז אמרנו.
לאחר טיגון הבוריקה נכנסה לתוך הפיתה, שם השמן העמוק והמגעיל יספג לתוכה במקום לנייר סופג. המוכר פירק את הבוריקה לגורמים, מרח צ׳ירשי (סלט דלעת) ושם מיני סלטים. ובכן, זה בלתי נסבל שזו השורה התחתונה, אבל הנה היא: מדובר במנה מבריקה. פירוק הבוריקה בתוך הפיתה יחד עם הפירה הרך והביצה הנשפכת יוצר הרמוניה נהדרת ומשתנה של מרקמים. האם הרגשתי את טעמו של הפירה? לא בטוח. האם טעם הבשר היה מובחן? לא. אבל בין הרכות של הפירה, לקראנצ׳יות של הסיגר, לבליל הסלטים, קרה לי מה שקורה לעתים רחוקות – התרגשתי. ואם אני אהבתי, אתם יודעים מה זה אומר – צפו להעלאת מחירים עצבנית ומיתוג פסטלי בזמן הקרוב.
חשבון:15 לצמחוני, 18 בפיתה, 25 לבשרי, 28 בפיתה
מדד הטראש:זה אשכרה סיגר שמסיים את הטיגון העמוק שלו בתוך הפיתה
אופציה צמחונית:יש
וייב: הקהל – יום הורים, המוכרים – קדאווה בהפסקה
טעים:היסטרי
כוכבים:5
