בין כל מסעדות הפיין דיינינג, האיזקיות וברי היין, לכולנו בא מדי פעם קציצות, קוסקוס ואוכל של סבתא, גם אם היא לא הסבתא שלנו. מעדניית "דאדי" שנפתחה במהלך השבועיים האחרונים בכיכר בזל, מתאימה כמו כפפי ליד ונותנת מענה לחשקים האלו, לצד כריכי מעדנייה מפתים ורוח חדשה. אז יאללה אבאל'ה, זה הזמן שלכם לבוא ולאכול משהו מנחם בדאדי.
>>7 מסעדות מתל אביב נכנסו לרשימת אלף המסעדות הטובות בעולם

מאחורי המעדנייה הנאה עומדים נדב נאמן (לשעבר מבעלי וינונה פוראבר, הסטריטס, ג'ין קלאב ועוד), שהקים את המקום יחד עם משפחת מלכה, משפחה ותיקה בתחומי האוכל המוכן, בעלת מפעל מבשל בצפון הארץ. נדב מספר כי הוא הבין לאחרונה שלמרות שהתל אביבים מאוד אוהבים לאכול בחוץ, "בקושי יש מקומות שמבשלים אוכל ביתי ומזין, בריא וטרי שנותן מענה לארוחת צהריים כהלכתה", כדבריו, "וחשבתי שבדיוק כאן [בבזל] זה יוכל להתאים בול".

בוויטרינה של דאדי תמצאו ערב רב של מטעמים וניחוחות, ביניהם קציצות ביתיות, ירקות צלויים, ממולאים בעבודת יד (צמחוניים או עם בשר), קובה במבחר סגנונות, שניצלים, לביבות אפויות, קוסקוס עם ירקות ועוד. המנות נעשות בעבדות יד, ואפשר להרגיש את הטריות והטעם המנצח של הבית. המחירים נוחים גם הם, ובהתאם למסורת נמדדים במשקל – 100 גרם של כרוב ממולא בשר יעלו לכם 10 ש"ח, קובה חמוסטה בשרי מתומחר ב-14 ש"ח, קציצות דגים בסגנון חריימה עולות 15 ש"ח, מפרום 11 ש"ח וקוסקוס שעשוי כמו צריך – אחד-אחד בעגת הסבתות – 5.5 ש"ח (המחירים ל-100 גרם).

חוץ מהמחירים הנוחים, יש גם עסקית משתלמת במיוחד שתעלה לכם 55 ש"ח תמורת מנה עיקרית (דג/פרגית/קציצות בקר/דגים ועוד מנות מתחלפות) לצד שתי תוספות נדיבות, ולהורים מביניכם דעו שאותו דיל יעלה 35 ש"ח עבור ילדים. למי שפחות מתחבר לאוכל ביתי, באותה ויטרינה ישנם גם בשרים מיושנים – הודו ובריסקט צלויים בסגנון אמריקאי – מהם מכינים כריכים דשנים ומפתים, עמוסי בשר ורוטב הבית, לצד תפוצ'יפס וחמוצים (54-58 ש"ח).

מלבד כל האוכל המוכן הזה, טוב לזכור שבכל זאת מדובר במעדנייה, ונאמן ליקט עבור דאדי מגוון מוצרי מדף, חלקם זמינים רק כאן בעיר. כך למשל תוכלו לקנות דבש מהכוורת של נעם טור (קרן פלס ממליצה), גבינות משק מובחרות מחוות רם, שמן זית של משק פנחס, צירים לבישול, ריבות, ממרחים, דליקטסים וסלטי מעדנייה מבית משפחת מלכה, שחפים מחומרים משמרים ורכיבים תעשייתיים. גם יינות ושאר מגדים טובים שכיף להביא הביתה זמינים, ונראה לנו שזה בדיוק מה שמתחם בזל חיכה לו.
דאדי, בזל 40, 03-5545545, א'-ה' 9:00-19:00, ו' 8:00-15:00.לאתר

• אוכלים שותים
• מעדנייה
• אוכל ביתי
• בזל

כאחת הערים היקרות בעולם (אם לא ה-), מחירי האוכל יוצרים בור עמוק בתקציב החנוק ממילא. במציאות כזאת נכון שהגיוני יותר לבשל בבית, אבל למי יש כוח בחום הזה? Pranzo, מעדנייה חדשה מבית Mela ברחוב בזל, מביאה לתושבי הצפון הישן אוכל ביתי במחיר נגיש – פיתרון ביניים שמקל על סעיף ההוצאות ועל המצפון התזונתי. המבורגר מושחת לא תמצאו כאן, אבל צלחת עם קציצות ברוטב עגבניות בטעם של בית – בהחלט כן. וממילא בשנתיים האחרונות כולנו מתאווים לכל מה שמריח ומרגיש ביתי.
>>לפחות משהו שמח: 8 מקומות עם האפי האוור חדש שחותך את החשבון

השם פראנזו, "ארוחת צהריים" באיטלקית, מצייר בדמיון תמונה שמתממשת כמעט במלואה במציאות. מפות משובצות באדום־לבן אמנם אין, אבל כל שאר החשודים המיידיים נוכחים בוויטרינה ועל המדפים: סלטים קורני טריות וסירים מבעבעים, תוספות וקינוחים, ריבות, יינות ומוצרי בוטיק משלימים. "יש לנו בעיר שם של מקום עם אוכל טוב בגובה העיניים. רצינו לעשות אוכל ביתי של מאמות, ומשם הרעיון התפתח למאמות ממקומות שונים" אומרים הבעלים חזי נחום ועמרי סיבול, ומציגים בגאווה מטבח אחורי מצוחצח.

בתפריט הפתיחה אפשר למצוא שניצל, קוסקוס ולזניה לצד תבשילי מאמות משודרגים כגון חזה עוף בחמאת מיסו וקציצות דגים בקארי ירוק (11-18 ש"ח ל-100 גרם). הסלטים מתומחרים ב-10 ש"ח ל-100 גרם, ותמורת קוסקוס מחיטה מלאה, מג'דרה, אורז, מקרוני ופירה חמאה קלאסי תשלמו 2.4-9.2 ש"ח ל-100 גרם. מומלץ מאוד לשים יד על סמוסה תפוחי אדמה ואפונה עם צ'טני כוסברה, שלושה ביסים פריכים ועזי טעם שנותנים בראש.

לאנשים שהמתמטיקה גדולה עליהם, או מעדיפים שמישהו אחרי ירכיב בשבילם מנה, מציעים כאן מבצע הרצה של ארוחה עסקית עם תוספת וסלט ב-65 ש"ח. לקינוח תוכלו להזמין טירמיסו קלאסי ומסקרפונה ושברי עוגיות – פיתרון שעובד גם במגש כשנוחתים אורחים. ובכלל, מאוד נוח לאסוף מכאן קופסאות, לזרוק פנימה בקבוק יין או שניים במבצע ולארח במינימום מאמץ (או לזלול לבד מול הטלוויזיה).

"אנחנו חיים את השכונה כבר חמש שנים במלה ועכשיו הגיעה ההזדמנות", מסכמים השותפים. "ראינו שהאזור צריך משהו כזה, ושחסרים מקומות כאלה בעיר. ארוחת צוהריים בוולט מגיעה ל-100 ש"ח ואנחנו מנסים להגיש אוכל בריא במחיר מתאים לתקופה". העובדה שהאוכל עומד במרכז היא גם הסיבה שאין כאן קפה, עובדה שגורמת להרמת גבה כשזוכרים במי מדובר (בעלי רשת בתי הקפה Mela, אם טרם הבנתם). "אם נרגיש שאנחנו רוצים וצריכים נוסיף מאוחר יותר", הם מרגיעים. "זו פעם ראשונה שאנחנו עושים משהו שונה מהדי.אן.איי שלנו. הגענו ממסעדנות אבל הרבה זמן לא התעסקנו בעולם הזה. לכן אנו פותחים לאט כדי לדייק את המוצר ויש לנו ביטחון במה שאנחנו עושים".
Pranzo,בזל 37, ראשון-חמישי 11:00-18:00, שישי 15:00-9:30, שבת סגור

• אוכלים שותים
• קפה Mela
• בזל
• אוכל ביתי

>> פסטיבל המגבר ייפתח בפעם הרביעית ביום שלישי הקרוב (4.2) במרכז ענב לתרבות, ויימשך עד שבת עם שלל הופעות מיוחדות ששמות את הגיטרה במרכז הבמה. מוטי ביקובסקי, מגיבורי הגיטרה הגדולים בעיר ואחד היוצרים המעניינים ברוק הישראלי, יארח שם בערב הפתיחה את אביתר בנאי, איתו שיתף פעולה לאורך השנים באלבומים ובהופעות. אתם רוצים להיות שם.עוד פרטים וכרטיסים כאן.

>> געגועים לארבע פינות רחוב וחומוס אבוד אחד // העיר של אמיר צורף
>> קפה משפחתי מתוק וטמבוריה עם כל התשובות // העיר של שחר מולכו

1. הים

אני גר ליד הים ואני שוחה בים כבר הרבה שנים, גם בקיץ וגם בחורף. אז ים הוא אחד המקומות האהובים עליי. אז בסדר אי אפשר להמליץ על "ים", אבל אני יכול להמליץ על חוף הילטון והאזור. אני שוחה בהילטון כל הזמן, והנה זאת גם הזדמנות להגיד, הלו ראש העיר, מה אתם שופכים שם לים? יש ימים שמעבר לשובר הגלים מגיע פתאום מין פס של בועות חומות שומניות שלא ברור מה זה, וזה מבאס ומכעיס. לפעמים אני מגיע לגן העצמאות ומסתכל מלמעלה, אם אני רואה את הפס הזה אני פשוט חוזר הביתה! הלו ראש העיר לתשומת ליבך!

2. רחוב עובדיהמברטנורה

הוא הרחוב עם הריח הכי טוב שאני מכיר. יש תקופות בשנה שיש שם פריחה וכל הרחוב מוצף בריח מתוק מתוק ונעים. אחד השכנים אמר לי שזאת יערת הדבש אבל ניסיתי לחפש לאורך הרחוב ולא הצלחתי למצוא בדיוק את מקור הריח. עוד שכן אחד איש מבוגר אמר לי שהוא תתרן ולמרות זאת הוא מריח את הריח. ובאמת, זה משהו יוצא דופן.

3. כיכר בזל

הסטודיו שלי נמצא בכיכר בזל ואני מאוד אוהב את המקום. בשנים האחרונות הפכו אותו למדרחוב כך שהוא רוב היום מלא באנשים בבתי קפה. אני לא יושב בבתי קפה, רק עובר שם וסופג את האווירה בדרך לקנות לחם באחת החנויות או יין ב-Happy Sun Drinks. החלק העצוב בכיכר זה חנות הטלפונים הסגורה, כי אופיר הבעלים המתוק וחבר טוב שאין מילים לתאר איזה מלאך הוא היה, השאיר את כל השכונה עם חור גדול בלב כשנהרג פתאום בתאונת פגע וברח כשהוא בן 27.

4. הכניסה לחניה של הילטון

כשנכנסים לחניה מרחוב עמנואל סלע, ממש לפני הש"ג של החניה, עוברים מתחת לגשר שהוא מין מבנה שיוצר מתחתיו הד עם החזרים מאוד לא רגילים. אם אתם רוצים לעשות צחוקים עם הילדים, בואו לשם, תדברו, ותשמעו את עצמכם שלוש פעמים. אתם יכולים גם סתם לעבור להתרשם.

5. הצפון הישן

המקום החמישישלי הוא בעצם שילוב של ארבעת הראשונים, או בשתי מילים: הצפון הישן. אני מכיר את המקום מאז שאני זוכר את עצמי. הבית של סבתא שלי היה שם ברחוב ירמיהו, והיינו באים כמעט כל שבת והולכים לשוט בירקון. היו אז סירות שנקראו קאנו, כמו קייאק אבל לא בדיוק. אבא שלי גדל שם וכשהוא היה קטן, הוא היה שוחה בירקון שהיה אז נקי. הצפון הישן הוא קצת קיבוץ, כולם די מכירים את כולם, ההורים מבתי הספר, החברים של הילדים, כל החנויות והמוכרים. יש פה די את כל מה שצריך וכמובן מזל שיש לנו את הים, מכונת הטיהור של תל אביב, אחרת תל אביב הייתה קורסת מזמן.

ישן וטוב. הצפון הישן (צילום: מייקל ג'ייקובס/Art In All Of Us/גטי אימג'ס)

מקום/תופעה לא אהוב.ה בעיר

מקום לא אהוב בעיר אין לי ממש, אבל אני יכול להגיד עם השיפוצים והרכבת, רחוב אבן גבירול בואכה הנביאים, דיזינגוף, מרמורק, נהיה מקום בלתי נסבל כשאתה מגיע עם מכונית מצפון לדרום. צהריים, אחר הצהריים, עדיף לא להתקרב.

השאלון:

איזה אירוע תרבות מהזמן האחרון סידר לך את הראש או פתח לך את הלב?
לאורך כל השנה האחרונה, אני חושב שהמוזיקה עזרה להרבה אנשים. אני יכול לספר על הופעה מעולה שראיתי בזמן האחרון: המופע של רוקפור עם תזמורת הקאמרטה בהיכל התרבות. אני חושב שזה היה מופע חד פעמי. אבל בכל סיטואציה מומלץ לתפוס אותם, עם תזמורת או בלי תזמורת. רוקפור הם אחת הלהקות הטובות שיש פה, חברי ילדות מחולון. אבל לא בגלל זה אני אומר את זה. הם פשוט מעולים.

איזו יצירה נתנה לך כוח, תקווה או השראה מאז פרוץ המלחמה?
שלושיצירותשהןהשראה:
–ערןצורהואתמידהשראה,ואנישמחשהייתהליהזכותלקחתחלקבאלבוםהחדששלו!מומלץלחפשאותו!
–שירהויזל,אמניתשאותהאנימלווהתקופהארוכהושרקמשתבחתעםהזמן,הוציאהאתאלבומההרביעי"זאתלארקאני".במקבילהיאמקיימתבדיזנגוףסנטרתערוכהקבוצתיתבשם"מהיישאר"שמתכתבתעםהאלבוםועםמצבההאישי,וכןעםמצבהלחימההמתמשךבמדינה.בתערוכהמציגיםהרבהאמניםואףנערכיםפאנליםבנושאיםשונים,שווהלעקוב.
–האלבוםהיפהפה של אמיר צורףשהואתמידהשראה.פחותהייתישותףלעשייה,אלארקאוזןמידיפעםבכלמינישלביםביצירהשלו,מומלץלהקשיב.
– ועווד דבר אחד:אחריכמהתקריותלאנעימותשקרובאוסטרליה,דבראחדטובשכן יצאמשםזולהקתAmyl and the sniffers.אםבאלכםמכתאנרגיהעלהבוקר,חפשואתהבלונדיניתהזאתשלאעוצרתלרגע.מומלץבלייב.

לאיזה ארגון או מטרה אתה ממליץ לתרום או להתנדב בזמן הזה?
יש הרבה ארגוני צדקה, ומרגע שתרמתי לאחד כנראה שנכנסתי לאיזה מאגר וכל פעם מתקשרים אליי. אני כבר לא זוכר למי תרמתי וגם לא בטוח מה היה אמיתי ומה לא. האמת שהכי אני אוהב לתרום ברחוב למי שאני רואה שבאמת צריך, זה הכי ישיר וברור. משהי פעם אמרה לי שמבחינת המצווה של לתת צדקה, גם אם מישהו רימה אותך – אתה עשית את המצווה. אבל העניין הוא שכשאתה נותן ברחוב, הקשר עם הבן אדם שמולך מאיר לשני הצדדים.

מי התל אביבי.ת שהכי צריך להרים לו/לה כרגע?
אשתי. אין פה בכלל שאלה.

מה יהיה?
יהיה טוב בסוף. כך אני מאמין. כשנפתחות העיניים ודברים מתקדמים החרא צף, סליחה על הביטוי, אבל הוא היה שם תמיד ורק עכשיו אנחנו רואים אותו. עדיף לראות ולטפל מאשר לא לראות. אני מאמין שבסוף יהיה טוב, עם המחיר הכבד. אומרים עידן הדלי ואנחנו רק בהתחלה וזה יכול לקחת גם מאות שנים, אבל אנחנו בדרך לשם, אני מאמין שאנחנו בדרך לטוב. מקווה שכולם יחזרו במהרה ושהעולם המשוגע יתבגר ויירגע.

• העיר שלי
• אינדי ישראלי
• הצפון הישן
• בזל
• חוף הילטון
• מרכז ענב

קשה מאוד לפספס את העובדה שתל אביב נהייתה עיר של שווארמת עלית. ואיזה ביטוי מוזר, שווארמה עלית – כי מדובר בדיסוננס קוגנטיבי מוחלט. הרי שווארמה היא של העם, של הרחוב, של הכתם טחינה על החולצה. ואנחנו בהחלט התאהבנו בשווארמות מפונפנות עם תוספות של פיסטוקים וקישוטי צ'ימיצ'ורי והשראה טורקית, אין ספק. אבל למרות שאנחנו נהיה תמיד הראשונים לחפש שווארמה שווה ואיכותית, לפעמים גם לנו בא משהו פשוט, ואף נגיד, קלאסי.

>>טעם של זיכרון: מכינים את המנות האהובות על נופלי ה-7 באוקטובר

"קונגרס בזל", מעבר לשמם הציוני, הוא מסוג המקומות האלה ששרדו, איכשהו, את כל מהמורות הזמן. בלי משחקים מיותרים או ניסיון להתחנף לדור הצעיר. אוקי, חוץ ממנת "קערת פליאו" שלהם, אבל בכל הנוגע לשווארמה עצמה? הכל נשאר כשהיה, עם כמה שינויים קטנטנים שהתרחשו עם המעבר ללוקיישן חדש – שווארמה פרגית פשוטה, תיבול עדין שמדגיש את טעם הבשר, עסיסיות מפתיעה ופיתה פשוטה. כשהחשק מכה בנו נכון, זו השווארמה הכי כיפית שיכולה לספק אותו. והחשק מכה, הו כמה שהוא מכה.

• מה מזמינים היום
• שווארמה
• בזל
• משלוח אוכל
• משלוח
• אוכלים שותים

תל אביב היא לא רק אחת הערים היפות בעולם (עדיין! תאכלי ת'לב דמשק!), אלא אחת הערים עם הכי הרבה יפים-יפות בעולם. ויותר מזה, אנחנו עיר בסטייל – גם אם הסטייל כאוטי ואקראי עם אזורי פאדיחה מסוימים (אנחנו מסתכלים עליכם, בחורים עם דגמ"ח). וכיאה לעיר שרוצה לשמור על הסטייל גם במשבר – ולא פחות חשוב מזה, לתמוך בעסקים מקומיים – ברור שהעירייה מארגנת לנו אירוע אופנה ששומר לנו על הטופא לוק.

>>בחזרה לשורשים: עם פחים וג'אנק EL KHAT עושים מוזיקת סיקסטיז מתימן

ביום חמישי הקרוב (12.12), בין השעות 17:00 ל-21:00, יתקיים בכיכר בזל אירוע "התלבשנו על בזל" ביוזמת תושבת השכונה ענת נוימן עם עיריית תל אביב-יפו, שחוץ משם לא רע יש בו איחוד של כ-20 חנויות אופנה המרוכזים סביב הכיכר שמציעות הנחות של בין 12% ל-30% על קולקציית החורף שכולנו צריכים כבר דחוף לחדש. ואם על הדרך אנחנו מניעים את הכלכלה הישראלית, ועוד תומכים באחת מ-16 החנויות של מעצבות ישראליות המייצרות את פרטי האופנה בארץ, אז מה טוב.

מעבר לביגוד ואקססוריז, המבקרים יוכלו להינות ממוזיקה חיה ודי.ג'יי (זה שני דברים נפרדים, אל תריבו איתנו), תצוגת בובות ראווה (כי מה, תעמידו עכשיו דוגמן במקום במשך 4 שעות?) וגם שלוש הרצאות בנושא אופנה, אליהן ניתן להירשם מראש בעלות סמלית (25 ש"ח): "איך לובשות את זה?" עם אילת הרמל ואפרת לוין מ"אלף אלף"; "סטייל מקומי- תל אביב מתלבשת" עם שני ספיבק; "מעבר מאיפור יומיומי לגלאם בשלושה צעדים" של המאפרת ענת נוימן ו-"סטייל משלך- 10 צעדים בדרך למלתחה חכמה" עם שירה ברויאר. והכל ברוח היצירה, הקיימות והביטוי העצמי שכולנו חולמים עליו, אבל בסוף מסתפקים בצעיף שנראה סביר ותפילה. זו ההזדמנות שלנו להשתדרג.

• ❤ תל אביב
• אופנה ישראלית
• בזל
• יריד