הסיפור של הדרמה הקומית המשפטית Suits הוא ללא ספק אחד המוזרים – זו היתה סתם עוד סדרת כבלים חביבה על משרד עורכי דין חדי לשון בהובלת מאסטר עו"ד גבר אחושילינג דוחק 200 בנצ' פרס במכון, אבל משהו בכמיה והכתיבה השנונה הפך אותה ללהיט, סוג של 'האנטומיה של גריי' שמתאימה לבנים. 9 עונות החזיקה הסדרה הזו, עם הצלחה באמת יוצאת דופן ליצירה של רשת USA שעד עד הצליחה בעיקר עם "בניחוש חוקר". ואז אחת השחקניות בה הפכה לדוכסית סאסקס.

>>חלום ישראלי: הסרט הבא של צ'ארלי קאופמן מבוסס על סיפור של עידו גפן

נו כן, מה שבעיקר זוכרים ממנה זה שהיא היתה המקום בו פרצה מייגן מרקל, שהתחתנה לבסוף עם הנסיך הארי – וזה קצת חבל, כי באמת היה שם משהו מתוק שכיף לראות בבינג' מבלי לחשוב. וזה בדיוק מה שמתיימר הספין-אוף החדש "Suits: לוס אנג'לס" לתת בחזרה לקהל, אולי כי הספין-אוף על הדמות ג'סיקה פירסון כל כך כשל ב-2019. יוצר הסדרה המקורית אהרון קורש החליט לא להסתמך על דמות קיימת הפעם, ולהזיז את מבנה הסדרה המקורית למשרד שמשי בחוף המערבי, ולהתחיל מחדש עם סטיבן אמל ("החץ") בראש האנסמבל.

אם כן, הפעם הסדרה מתמקדת בטד בלאק (אמל), תובע מחוזי שעזב את ניו יורק 15 שנים לפני פתיחת הסדרה, והפך לעורך דין צמרת שמייצג את העשירים והמשפיעים של הוליווד. לצידו חברו הטוב והמרוכז בעצמו סטיוארט (ג'וש מקדרמיט, "המתים המהלכים") וצוות משפטי חתיך מכדי להיכשל שעוזר לו להציל את החברה שבנה בעת משבר. וכן, גבריאל מאכט יחזור לתפקיד הארווי ספקטור בשלושה פרקים העונה, לראשונה מאז עזב את עולם המשחק עם סיום סדרת המקור. נשמע שפוטנציאלית, יש פה התמכרות חדשה.
"Suits: לוס אנג'לס", פרק ראשון ב-yes VOD וב-HOT VOD, פרק חדש מדי יום שני

• מה רואים הלילה
• חליפות
• בית המשפט
• yes

רק זה היה חסר לענף הקולינריה המוכה: עשרות בעלי ברים ומסעדות מתמודדים כיום עם גל תביעות ייצוגיות, בעיקר בגין חוסר נגישות. התדר של אייל שני, קבוצת נוקס (לולי, אמש), הוטל דה ויל ושישקו כבר מתמודדים עם תביעות בגובה מאות אלפי ואף מיליוני ש"ח. עותק כתב תביעה בן 28 עמודים שהגיע לידינו מנמק את ההפרות בהימנעותן של המשיבות מהנגשת אתרי אינטרנט המופעלים על ידן, מפרסום הסדרי נגישות וממינוי רכז נגישות.

פרט למתן הוראה לתיקון הליקויים מבקשת התביעה מבית המשפט, "להורות לכל אחת מהמשיבות, בנפרד, לפצות את חברי הקבוצה בגין הנזקים אשר נגרמו להם בשל עוולות ומחדלי המשיבות… בסכום מצטבר משוער של כ־500 אלף ש"ח, ובסך הכל עבור כל המשיבות, בסכום מצטבר משוער של כשני מיליון ש"ח".

על פי כתב התביעה, אתרי בתי העסק הנתבעים מזמינים לקוחות אך התובע, נכה תושב תל אביב, "אינו יכול לעשות שימוש או להפיק הנאה מכל אלה (לא באתרי האינטרנט עצמם, ומעיון באתרים אלה, יתכן שאף לא בבתי העסק השונים של המשיבות)". אין עוררין על כך שחוק הוא חוק ושיש לציית לו כדי להקל על אנשים עם מוגבלויות. עם זאת נראה כי בפרשה מעורבים אינטרסים זרים, שטובת האחרונים אינה הדבר היחיד העומד לנגד עיניהם.

"זה קטע פסיכי. כתבי תביעה נשלחו בסיטונות", אומרת בכעס לילך ספיר מבעלי הפיקוק. "כל כתב תביעה נשלח לכ-20 מסעדנים, שנתבעים על מיליוני ש"ח כי אתר האינטרנט שלהם אינו נגיש. הנגשת אתר אינטרנט זו פעולה פשוטה. אף אחד לא חשב להוציא לי התראה כדי שהתקלה תתוקן. במקום זאת ישר הוגשה תביעה על ידי עורכי דין שמחפשים דרכים להתעשר. מספיק שמוצאים אדם אחד עם מוגבלות ומציעים לו להגיש בשמו תביעה ייצוגית מבלי שיצטרך לשאת בעלות כספית כלשהי, אלא לקבל אחוזים מהסכום שבית המשפט יפסוק".

ספיר מספרת כי פתחה קבוצת פייסבוק לבעלי מסעדות וברים שהוגשה נגדם תביעה. "התחלנו לברר עלויות של עורכי דין והסכומים גבוהים מאוד, 10-18 אלף ש"ח מכל בעל עסק. כרגע אנחנו בודקים את האופציות, מקבלים הצעות מעורכי דין ומנסים למצוא מישהו שייצג את כולנו יחד כדי לצמצם עלויות. התחושה הכללית היא של ניצול ציני בתזמון הכי קשה שיכול להיות".

ארגון מסעדנים חזקים יחד, הטרוד בימים אלה בענייני הקורונה, נדרש גם כן לנושא. מנכ"ל העמותה תומר מור מספר על מספר מצומצם של עורכי דין ובעלי תו נכה, התובעים בעלי עסקים שהאתר ומערכת ההזמנות הטלפוניות שלהם אינם מונגשים או שהמקום עצמו אינו מונגש באופן מלא או חלקי. "ברמת הצדק המוחלט יש להם קייס", הוא מודה מיד. "ברמת הפרקטיקה, פשוט יותר היה לשלוח מייל לבעל האתר שיתקן את הליקוי, במקום לתבוע אותו בסכומים שלעולם לא יהיו לו".

תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות לשירות) תשע"ג-2013 קובע בין היתר שכל בית עסק המחזיק באתר אינטרנט חייב לפרסם בו את דרכי הנגישות במקום, למשל הימצאות כניסה נגישה ושירותי נכים. הבעיה מתחילה בתרגום לשון החוק לשפת ניהול עסק. "יועצי נגישות אינם מדבררים את הדרישה הזו וכמעט כל בעלי העסקים אינם מודעים לה. זהו הבסיס לתביעות הייצוגיות", מסבירים עו"ד עמית גרוס, שותף מייצג במשרד דורון טיקוצקי קנטור גוטמן נס ועמית גרוס, ועו"ד הדס גרוסי, שותפה במשרד וראש מחלקת תביעות ייצוגיות וליטיגציה.

מדוע התביעות עוסקות דווקא בנגישות?
"עד לפני מספר שנים תובענות ייצוגיות הוגשו ללא אגרת בית משפט. כדי לצמצם את התופעה קבעה שרת המשפטים לשעבר איילת שקד אגרה בגובה כעשרת אלפים ש"ח לכל תביעה ייצוגית. מכיוון שיש רגישות מוצדקת לציבור הנכים, תביעות הנוגעות לאנשים עם מוגבלויות הוחרגו מהצורך באגרה. הגשת תביעה הנוגעת לנגישות פטורה מאגרה, ועורכי דין שעוסקים בתביעות ייצוגיות גילו את הנישה הזו. מעט לפני פרוץ הקורונה החל גל גדול של תביעות בנושא אי פרסום דרכי נגישות. ברור שברגע שבעל מסעדה או בר מקבל תביעה ייצוגית הוא יפעל לתיקון הליקוי, ומצד שני הוא ינסה לחסוך בעלויות ויהיה מוכן לשלם לפחות כמה אלפים כדי לסלק את התביעה".

האם המטרה היא להלחיץ את בעלי העסקים ולגרום להם לשלם?
"בתביעה ייצוגית, עוד לפני קבלת המסמך עצמו, בעל העסק מקבל טלפון מהבנק. ומכיוון שתביעות ייצוגיות מוגשות על מיליוני ש"ח נגד כמה בעלי עסקים יחד כדי לנפח את התביעה, נוצר מצב מלחיץ. זו בדיוק הנקודה שאותה עורכי הדין מנצלים. התובעים הייצוגיים הם סדרתיים. אותה תובעת יכולה להופיע בתביעות שמוגשות נגד עסקים במקומות שונים בארץ – פשוט עושים גוגל ומי שעולה בגורל מקבל תביעה. יש קבוצות שקיבלו תביעה ייצוגית ביותר ממקום אחד שהן מפעילות ולכן הן צריכות לשלם פי שניים ושלושה, ולפעמים אפילו מול אותם עורכי דין שתבעו אותם פעם בירושלים ופעם בתל אביב", אומרת עו"ד גרוסי. "שוחחתי עם אחד מעורכי הדין המייצגים שהודה שיש לו תוכנה שסורקת אתרים ומוצאת את אלה שאינם מונגשים".

עו"ד גרוס מספר עוד כי משרדו מטפל כרגע ב-40 ברים ומסעדות שבעליהם קיבלו תביעה ייצוגית. "בעסק קטן תביעה ייצוגית היא עניין של להיות או לחדול. לכן בעל עסק כזה יעדיף לשלם על אף שאף אחד לא נפגע". לדבריו, מאחורי התביעות עומדים "שחקנים חוזרים בבתי המשפט. אותו אדם שנפגע מבחינת נגישות במסעדה מסוימת יכול להופיע בתביעה נגד מסעדות אחרות. אנחנו מטפלים בתביעות ייצוגיות על עישון, כאשר אותו אדם מתיישב לצורך העניין בחמש מסעדות שונות, עובר ממסעדה למסעדה ואז תובע. רואים שהתיק נבנה על ידי עורכי דין שמתחלקים בשלל, וברור שמי שמוביל את התביעה הייצוגית עושה זאת בניגוד לתכלית החוק".

האם בית המשפט אינו אמור להבחין בכך?
"באופן מפתיע, בית המשפט לא תמיד זורק אותם מכל המדרגות. היו תביעות שנדחו, אך בלא מעט מקרים בית המשפט אומר 'ידיי כבולות'. במדינה מתוקנת, עשרות תביעות שהוגשו על ידי אותו אדם היו מדליקות נורה אדומה. למה לעשות שקר בכוונת מכוון ולנצל את החוק בצורה כל כך קיצונית כלפי ענף כל כך מוחלש? ובית המשפט לכאורה נותן לזה יד. לתביעה ייצוגית צריך להגיע צח כשלג. מי שמגיש 100 תביעות אינו צח כשלג, ומשום מה בית המשפט אינו מאמץ את הגישה הזו. עד שלא יבוא שופט שיגיד שזו אינה תכלית החוק וידחה את התביעה, העלויות המשפטיות ועשרות אלפי השקלים שעלולים להיפסק יכולים למוטט עסק. במקום שבעל מסעדה או בר ישלם 500 ש"ח עבור הנגשת האתר, הוא צריך לשלם 40 אלף ש"ח להתמודדות עם התביעה הייצוגית".

על אף שהתביעות מוצדקות לכאורה, התובעים כמעט שאינם נהנים מהפיצוי הנפסק להם. "אם נסגרת פשרה, 20 אלף ש"ח הולכים לעורך הדין והתובע המייצג מקבל 1,000 ש"ח. זה סדר הגודל ואין פיצוי לטובת הקבוצה, רק לדאוג לשכר טרחה לעורכי הדין", אומרת עו"ד גרוסי. עמותת מסעדנים חזקים ביחד מסייעת לחבריה בהנגשת שירותים משפטיים ובמקביל נמצאת בקשר עם עמותות נגישות. "אנו מנסים לגרום להן לרדת מהעץ ולבוא לקראת בעלי עסקים במיוחד בתקופה זו, ולעבוד יחד מול הכנסת כדי לקדם חקיקה מסודרת יותר ולצמצם חשיפה לקנסות אדירים", מסכם מור. בינתיים טחנות הצדק טוחנות לאט ולבעלי מסעדות וברים, שגם כך נמצאים במצוקה, יש עוד סיבה לדאוג.

• הבועה
• אוכלים שותים
• מסעדות בתל אביב
• הישרדות: קורונה
• בית המשפט

• Facebook
• Twitter
• Email

אהלן מוטסים עלי, ממנהגי מחאת מבקשי המקלט, ומזל טוב על השחרור ממתקן חולות אחרי 14 חודשים. היועץ המשפטי ויינשטיין הורה לשחרר אותך אחרי שעתרת לבית המשפט העליון, יחד עם עו"ד מהמוקד לפליטים ומהגרים, בטענה שהגשת בקשת מקלט לפני שנה וחצי ועדיין לא קיבלת תשובה מהמדינה, ולכן אין סיבה להחזיק אותך בינתיים בחולות. הישג מדהים.

"כן, תודה רבה. תאמין לי שאף אחד לא יכול להבין את ההרגשה של לחיות במתקן חולות ואז לצאת משם סוף סוף אחרי שנה וחודשיים, ועדיין, הלב והראש שלי נמצאים עם אלפי החברים שלי שעדיין נמצאים בחולות. אנשים שהגישו כמוני בקשות מקלט ומחכים לקבל תשובה, ובינתיים כלואים אף שלא עשו שום פשע".

[tmwdfpad]

שאר האסירים שמחו בשבילך או שקינאו בך על שאתה משתחרר והם נשארים בפנים?

"הם שמחו בשבילי, בטח, אבל גם שואלים את עצמם למה אותי משחררים ואותם לא. צריך לשחרר את כל מבקשי המקלט מחולות עד שהמדינה תכריע בבקשת המקלט שלהם, שפשוט ייתנו להם לחיות כמו בני אדם בינתיים. אין סיבה להחזיק אנשים חפים מפשע במתקן כליאה בזמן שהם מחכים לתשובה מהממשלה".

לטובת מי שאינו מבקש מקלט או שלא יצא לו לבקר בחולות, תאר איך נראתה שגרת היום שלך שם.

"היית קם מוקדם, ארוחת בוקר בשבע בבוקר, ואז יוצאים לסיבוב במדבר או משהו, וזהו. המקום הזה תקוע באמצע הכלום במדבר ואין לאן ללכת משם. מותר לצאת מהמתקן ולחזור אחרי כמה שעות אבל זה כל כך רחוק מכל מקום שאין מצב לעבוד, אפילו לא לנסוע לשתות קפה. מדי פעם באו אנשים לבקר אותנו, אבל אנחנו לא הלכנו לשום מקום. מדי פעם קיבלתי אישורים מיוחדים לצאת לתל אביב, בעיקר לבתי משפט, אבל יש שם אסירים שבמשך שנה שלמה לא יצאו לשום מקום. לי יצא לבקר בתל אביב יחסית הרבה לעומת אחרים".

מתוך אלפי הדארפורים שהגישו בקשות מקלט, יש כאלה שכבר עזבו את ישראל. מה קורה איתם?

"כל אחד והסיפור שלו. יש דארפורים שעזבו לרואנדה והגישו שם בקשות מקלט, אבל רק אם הם שיקרו ואמרו שלא הגיעו מישראל, כי מי שהגיע מישראל לא יקבל מקלט. יש לי שלושה חברים שחזרו לדרום סודן ונרצחו שם – שניים בספטמבר 2014 ואחד בפברואר 2015. יש אחרים שלא ברור איפה הם, חלק באירופה בכל מיני מקומות, מנסים להסתדר".

ועכשיו, כשאתה שוב בתל אביב, אתה מתכוון לחדש את מחאת מבקשי המקלט?

"ברור שאני הולך להתעסק בזה. העניין הוא לדרוש פתרון מאורגן לכל מבקשי המקלט ולא פתרון לאדם אחד מדי פעם, כמו שעשו איתי. מלבד זאת, המצב הנורא בדרום תל אביב עדיין לא השתנה, ומבקשי המקלט וגם תושבי השכונות עדיין סובלים".

ואתה לא מפחד שיחזירו אותך לחולות אם תעשה בעיות?

"כן, יש מצב שיחזירו אותי לחולות. אני בן אדם בלי זכויות ומעמד, הם יכולים לעשות לי מה שרוצים, אבל אני לא אוותר".

• רואנדה
• כלא
• ויינשטיין
• בית המשפט
• מוטסים עלי
• דארפור
• דרום סודן
• חולות
• מבקשי מקלט
• מחאה
• פליטים
• תל אביב
• אהלן
• תל אביב
• החלטה תקדימית
• עירוני