לתופעת הפופ-אפ של תל אביב יש תוחלת חיים די קבועה: או שהוא שורד כפופ-אפ קצרצר ועוזב אותנו אחרי שהספקנו להתאהב, או שהוא מתארך, מתארך ומתארך עד שהופך לפתע לקבוע. ובנוגע לאלו שעוברים רק לרגע, שמענו לא פעם הבטחות על מתכונת קבע, אך רק לעיתים נדירות ראינו את זה קורה. אבל בחיים כמו בחיים, יש הפתעות לפעמים הן טובות – המבורגר ריפ, שלא ראינו מאז אביב 2024, מצא עכשיו משכן קבוע ברחוב בן יהודה, וחוזר בגרסה משודרגת על טהרת הכחול לבן.

>>"בחירה לא מוצלחת": יוסי שטרית סוגר את מסעדת קונתאי

ריפ, למי שלא זוכר מרוב המבורגרים שעברו מאז, הגיח לחיינו לפני שנה וחצ כפופ אפ בורגר משובח של אנשי בר האוכל DePi. מאז דפי כבר לא, אבל ריפ דווקא ממש כן – אורי וילדר, מי שעמד מאחורי דפי, לא רצה לוותר על ההמבורגר (אנחנו מבינים אותנו, גם אנחנו). לכן חיפש וחיפש עד שמצא לו בית ברחוב בן יהודה, בלוקיישן שאיכלס במשך שנים את המסעדה הרומנית "מאמאיה" , שזכרונות ממנה שרדו בדמות קירות עץ מהגוני שדווקא משתלבים עם לוק ההמבורגריה החדש.

בתווך, וילדר החליט לשדרג את הקציצה שלו עם בשר טרי ומקומי שמקורו בחוות קפנדה, שמגדלת פרות בחופי נחשולים ומבטיחה כי הם גדלות בתנאי רווחה אופטימליים, ללא אנטיביוטיקה או מזרזי גדילה. בפועל, שיתוף הפעולה עם אנשי חוות קפנדה והשפית נעמי גיאת – שאחראית על המטבח בריפ החדש – הפכה את הקציצה לטעימה ועסיסית משזכרנו.

עבורנו, המבורגר הוא מסוג המאכלים הבודדים שמספיק ביס אחד ממנו כדי לדעת אם בא לנו עוד, והספיק לנו ביס בודד מהבורגר הקלאסי של המקום (54 ש"ח) כדי להבין שלא ישאר ממנו דבר. הקציצה המצוינת היתה עבה, נוכחת ומתובלת היטב, בעוד שהלחמנייה היתה טרייה, רכה ובעלת מרקם בריושי קל. לצד ירקות טריים שמקורם ב"עלה עלה", אנחנו מקבלים ביס מנצח. לצידו אכלנו סלט קיסר כיפי עם חסה בייבי ג'ם שהחמיאה לרוטב וקרמבל פנקו שום שהוסיף קראנץ' לחגיגה (38 ש"ח).

הבורגר הקלאסי הוא הבסיס, אך עליו אפשר להוסיף צ'דר (62 ש"ח), או בייקון וצ'דר (68 ש"ח). בנוסף תמצאו בתפריט את הריפבורגר, עם איולי שומן בקר וגבינת גלי של המחלבה הקטנה (64 ש"ח), ומנת ספיישל בורגר, שכעת מוגש עם גבינת ברי, ריבת פלפל חריף ואיולי צלפים (64 ש"ח). בסכום של 22 ש"ח תקבלו גם צ'יפס ושתייה ויש לכם ארוחה קלאסית של כל אבות המזון. כלומר, אבות המזון שלנו, לא יודעים מה תזונתאים מדברים עליו.

ואולי נשאר קצת מן הרוח הרומנית שנכחה במקום כ-52 שנה, כי בריפ תמצאו גם מנת מיני תפוחי אדמה חרוכים עם שמנת חמוצה, חזרת, שמיר, חמוצים ובצל (39 ש"ח) – הכי סטייל מזרח אירופה. הכנפיים דווקא מגיעות מאמריקה, עם רוטב מייפל, צ'ילי ושום (42 ש"ח), וגם צלעות התירס מהאזור בגלייז חמאת פמינטון ופרמזן (37 ש"ח). אגב, אם כמונו גם אתם תהיתם מה מקור השם "ריפ", אזזה הוא מושג של קצבים שמשמעו מיקום הנתח על גבי שדרת הצלעות הקדמית או האחורית. הנה גם השכלתם, וגם הרווחתם המבורגר פשוט מעולה.
בן יהודה 192, כל יום 12:30-22:00

• אוכלים שותים
• המבורגר
• המבורגרים
• מזללה
• בן יהודה

לפעמים זה מרגיש כאילו אנחנו גרים בשיפוצים שיש להם עיר. בין עבודות הרכבת לתמ"א 90210, אין פינה בתל אביב שלא מלווה בפסקול קדיחות ועננת אבק מציקה, ולאורך העשור האחרון ראינו רחובות שלמים כמעט ונמחקים בחסות העתיד הלא ברור. רחוב בן יהודה, למשל, ממולכד בעבודות רכבת מאז אפריל 2021, והעסקים הרבים שעמדו עליו נאלצו להתמודד עם בצורת אנושית (וזה עוד מבלי לדבר על היעדרות התיירים) בתקווה שיום אחד הרחוב יתנקה משיפוצים. זה עוד לא קורה, אבל אנחנו כן מתחילים לראות סימנים ראשונים להתאוששות בדמות עסקים חדשים שנכנסים לרחוב, מתוך רצון להחיות את האזור. היום אנחנו ממליצים על 3 מקומות שנפתחו על בן יהודה בשבועות האחרונים.לא מתאים לכם? נסו אותנו יום אחר.

>> "פורט שף בנמל ת"א": מיטב השפים הישראלים ויותר מ-50 מנות מקוריות

סאלומה

למה כדאי:מסעדת סאלומה (Salomé) היא אירוע נדיר במחוזותינו – ביסטרו גיאורגי של השפית אמילי גולדברג והעולה החדשה (נחשו מאיפה) סלומה (סאלי) בקורדזה, שמתהדר בטאבון רחב מימדים שמנפיק מאפים גיאורגיים כגון דדה שותי, סלומה קובדרי (מאפה בצל מפורק עם בצל ופלפל חריף) ועוד מטעמים מהמטבח חביב הגבינות והבצק, בגרסה מודרנית ומקומית.
מה טעים:חינקילי קטן ואלגנטי עם בשר, פסטו, טרגון ואגוזי מלך.
אווירה:חינקילי על הים זה מושלם, גם אם זה לא הים השחור.
>> בן יהודה 32 תל אביב

סיתי

למה כדאי:סניף שני ומעט קטן יותר למאפייה המצוינת מצפון העיר, אבל אל תדאגו מהגודל – המאפים היצירתיים של אור לייבל-קקון מככבים פה גם מול עבודות הרכבת, ותושבי האזור שנאלצו לנדוד לדיזנגוף כדי להתפנק על מאפה קיבלו ספוט קטן שכולו קרואסונים, מאפים ממולאים, לחמים ועוגיות. וקפה, כמובן.
מה טעים:מאפה קפרזה לאוהבי המלוח, מאפה תפוחים מקורמלים ושנטיי וניל לחייבים מתוק. למה או או כשאפשר גם וגם?
אווירה:מכרה זהב של מאפים
>> בן יהודה 89 תל אביב

בוב

למה כדאי:למרות שהוא לא ממוקם ממש על בן יהודה, בר היין החדש של מושיקו גמליאלי משקיף לעבודות מטרומפלדור, ולגמרי מוסיף אופציה מהממת לאזור עם בר שרוצה להפוך למוסד בסגנון ארופאי קלאסי, עם אלכוהול בשפע ואוכל פשוט וטוב במחיר שאפשר לעמוד בו. מה עוד צריך?
מה טעים:תאמינו או לא, יש פיצה מעדנות (!!) וגם אוכל יותר קלאסי כמו פטוצ'יני בחמאת לימון. הראשון עולה 38 ש"ח, השני 62 ש"ח. אמרנו מחיר שאפשר לעמוד בו, לא?
אווירה:בר מקומיים קטן באירופה
>> טרומפלדור 17 תל אביב

• אוכלים שותים
• מסעדות מומלצות
• בן יהודה
• מסעדה גרוזינית

האם יכול להיות שבן יהודה חוזר לחיים? לפני פחות משבועיים סיפרנו עלסאלומה, מסעדה גיאורגית חדשהשמביאה לקצהו הדרומי של בן יהודה חינקלי, אצ'רולי, צ'ורצ'וחלה ושאר מנות נהדרות מהמטבח הגרוזיני, עם שמות שוברי שיניים. כעת נפתח בהמשך הרחוב, במקטע שבן פרישמן לשדרות בן גוריון, סניף של מאפיית סיתי מצפון העיר – ספוט קטן שכולו קרואסונים, מאפים ממולאים, לחמים ועוגיות. וקפה, כמובן.

>>"קאנום": שוק הכרמל זוכה במקדש חדש של קינוחים תאילנדים

סיתי, "סבתא" בעיראקית (לא קשור לנקמת הסית'), נפתח לפני כשנתיים וחצי ברחוב שטריקר פינת יהודה המכבי. קשישות מטופחות ותיכוניסטים מעירוני ד' אימצו את המאפיה־בית קפה כמקום לשבת בו, עם המטפלת או בהברזה משיעור. הקונדיטורית אור לייבל־קקון, אז בת 23 בוגרת בית הספר דנון, מילאה את הוויטרינה בעוגות ומאפים יפהפיים שמצדיקים הברזה גם כיום. אל תדאגו, גם המטפלת אוכלת טוב.

הסניף בבן יהודה קטן יותר: ויטרינה, דלפק, כמה שולחנות על המדרכה וזהו בעצם. הרעיון נבט לפני יותר משנתיים, אך הפתיחה התעכבה בגלל החיים עצמם. "המלחמה פרצה ולא היו פועלים, אבל ברור שלאזור יש פוטנציאל. הוא קרוב לים ולאזור מגורים, והעבודות יסתיימו מתישהו". עוד לפני שנשאלת השאלה האם יש ברחוב החפור עוברי אורח, בחור צעיר נכנס פנימה, סוקר את הוויטרינה בעניין, מברר עד מתי המקום פתוח ומבטיח לחזור. "הנה, יש סיבה לאופטימיות", צוחקת לייבל־קקון.

יחסית למטראז' המזערי, סיתי הוא מכרה זהב של מאפים. מאותה סיבת גודל, האפייה נעשית בסניף הדגל ובכל בוקר סחורה טרייה מגיעה לבן יהודה. מה יש כאן? כל מה שאפשר לחלום עליו בפחמימות. באגף המתוקים מככבים קרואסון פיסטוק בצורת קובייה, מאפה תפוחים מקורמלים ושנטיי וניל, קווין אמאן, סינבון קרים צ'יז וקרואסון שקדים-שוקולד, וזהו רק מדגם מייצג. במדף המלוחים נצפו מאפה קפרזה ובורקס גבינות, כריכי באגט ממולאים גבינות, סלט טונה וסלט ביצים, בריוש מקושקשת צ'דר, פוקאצ'ה קפרזה וכריכים טבעוניים עם אנטיפסטי וסביח.

לייבל־קקון מספרת שמדובר בערך במחצית המגוון שיש בשטריקר, ושעם הזמן היא מתכננת להוסיף עוד מאפים. את מדף הלחמים מאיישים לחם כפרי וכפרי אגוזים, לחם זרעים, לחם כוסמין, חלות ביום שישי ועוד ועוד. לחם אלטאמורה, שבתחילת הדרך נמכר בסניף הראשי וירד מהמצבת, נמכר כעת באופן בלעדי בבן יהודה. מדובר בלחם מקמח דורום צהבהב שמקורו בעיר אלטאמורה שבדרום איטליה, וזכה למעמד אוצר מורשת תרבותית מטעם ארגון אונסק"ו. כאז כן עתה, מומלץ להצטייד בחמאה משובחת ובקבוק יין, ואפשר לדחות זמנית את הנסיעה לחו"ל

ליד המאפים תוכלו להזמין קפה לסוגיו וגם מאצ'ה איכותית חמה או קרה בטעם טבעי ובטעמי תות, ליצ'י וצ'אי מסאלה (14-22 ש"ח). משלוחים עדיין אין, אך קניינים נכונים מוזמנים לשים עין על אפליקציית spare it: בכל יום אחר הצוהריים אורזים כאן שאריות של מאפים, לחמים ומה שלא יחזיק מעמד למחר ב-45 ש"ח עבור סל שערכו 90 ש"ח. אם רק תצליחו לחצות את כל העבודות ברחוב, מצפה לכם אוצר מוזל בפינה קטנה. כמו הרפתקה שבסופה קרואסון.
בן יהודה 89, ראשון-חמישי 17:00-07:00, שישי 14:00-07:00, שבת סגור (שעות פתיחה בהרצה)

• אוכלים שותים
• מאפייה
• מאפים
• בן יהודה

גילה אלמגור, ברי סחרוף ואורי פפר נכנסים לפיצריה. זו נשמעת כמו התחלה של בדיחה לא מוצלחת במיוחד, אבל יש מקום בעיר שבו הסיטואציה המשונה הזו יכולה לקרות – פיצה אליעזר. הפיצרייה החדשה ממוקמת ברחוב בן יהודה החפור, סמוך לשדרות בן גוריון. למעשה, זה כבר קרה – לדברי הבעלים אמיר אפרתי, שלושת האמנים גרים בשכונה, כבר ביקרו בפיצרייה והחמיאו. הוא מספר שאלמגור אמרה שמעכשיו זו פיצריית הבית שלה, אבל אנחנו נצטרך עוד להגיע בעצמנו שוב כדי ולוודא.

>>הנורמן בר נסגר אחרי 20 שנה: "זו הפכה לעיר של מגדלים ועשירים"

"אני תושב השכונה קרוב ל-15 שנים ומכיר את האזור ממש טוב. ואני אחד שתמיד מסתכל קדימה", מסביר אפרתי. "תוך כשנתיים הרכבת הקלה תתחיל לפעול, כשהתחנה הקרובה לים תהיה בגורדון פינת בן יהודה. אני צופה ויודע שהאזור יהיה חם מאוד". עד אז כדי להגיע לגביע הקדוש, כלומר לפיצה, צריך להתאמץ קצת. אחרי שמדלגים מעל שוחות פתוחות וערמות חול, מתגלה נווה מדבר מעוצב עם שולחנות עגולים חמודים, בר ישיבה ועבודות אמנות בעץ.

באחת הפינות ניצב עציץ ענק, ועל הבר הוצבו טרריומים זעירים – השיגעון הפרטי של אפרתי, יזם ומסעדן שהתחיל בתחום חיי הלילה, ועבר למסעדנות. כיום הוא מחזיק בבר־משתלה אוזן פיל בדיזינגוף, ובבר־מסעדה פור דה סול בכיכר אתרים. אליעזר הוא הבייבי החדש, שכרגע מקבל את כל תשומת הלב. "זו פיצרייה לא שגרתית", מעיד אפרתי על עיסתו. "בתל אביב המושג 'פיצה נפוליטנית' הפך לסיסמה. כל דוכן שני אומר שהוא מגיש פיצה נפוליטנית כשרבים בכלל לא מבינים מה זה אומר. לכן החלטנו לעשות פיצה כנענית שהיא שילוב של איטליה והארץ, כי בסופו של יום אנחנו בישראל".

הפיצה באליעזר – כנענית כאמור – נשענת על בצק באאוטסורסינג לפי מתכון של שף המקום, שניר צפניה (כתית, בנדיקט). את הרוטב, שמבושל מדי יום במטבח, הוא הביא מאיטליה, מסבתא של חברת משפחה. זהו הבסיס, שמייצר פיצה דקה גמישה ולא שומנית, שעליה מונחים הטופינגז: גבינת ברי ודבש, אנשובי בצלים, שמנת תרד, פסטו זוקיני ושום קונפי, ופטריות ושמן כמהין. ומרגריטה קלאסית כמובן, שבלעדיה אי אפשר (67-74 ש"ח).

כדי להעמיק את הבידול מול פיצריות אחרות מוגשים ליד הפיצה מטבל ויניגרט עגבניות שרי צהובות שרופות וסלסת עגבניות חריפה, שניהם מתוצרת בית. הפיצות נמכרות שלמות, פרט למרגריטה שמגיעה גם בגרסת חצי, "במקום סלייס. יש אנשים שמתעניינים ורוצים ולכן החלטנו למכור חצי מרגריטה, קצת יותר משני סלייסים בגודל. זוהי האופציה היחידה שאפשר לקחת וללכת".

כלי הבישול העיקרי והיחיד בעצם באליעזר הוא טאבון ענק שהגיע ישירות מאיטליה. הכול עובר דרכו, גם אנטיפסטי מירקות עונתיים עם ויניגרט וטחינה (48 ש"ח), ארנצ'יני במילוי דוקסל פטריות (52 ש"ח) ומרכיבים שנכנסים לסלטי קיסר וקפרזה עם עגבניות נאות וצלויות (65 ש"ח).

במפתיע ולמרות החפירות, החלל המעוצב והבצקים הפריכים מצליחים לספק חוויית בילוי נעימה. אפרתי מספר שכבר משעות הערב המוקדמות מתחילה תנועת הורים וילדים, שמאוחר יותר מתחלפת בבליינים שמגיעים לפיצה ויין. ואגב יין – בחנות הסמוכה הוא מתכנן לפתוח חנות יין, שלאחר שעות הפעילות תוכלו לשבת בה לשתות יין ולאכול פיצה. "יש לי כמה מודלים עתידיים בתל אביב שאני עובד עליהם ויהיו תחת הכותרת 'אליעזר פיצה'. לא המצאנו את הגלגל אבל יש פה מוצר שהוא שונה בנוף", הוא מסכם. ואנחנו אומרים: בר יין עם פיצה (או להיפך) שווה הרבה יותר מרק בר יין. ומי יודע, אולי תמצאו שם את גילה אלמגור.
בן יהודה 126, ראשון-שבת מ-17:00 עד אחרון הלקוחות (בקרוב גם במשלוחים דרך וולט)

• אוכלים שותים
• פיצרייה
• בן יהודה

בועז טרגרמן, הבעלים הנוכחי של קפה מרסנד, הכריז בעבר שסצנת בתי הקפה מתה ועברה מהעולם. אבל מה נגיד? כנראה שיש דברים שהם לנצח, וקפה מרסנד הוא אחד מהדברים האלו. מאז שנסגר בשנת 2020, המרסנד צץ בכל מיני גלגולים – כפופ אפ או כאורח בבתי קפה אחרים – אבל הפעם הוא חזר כדי להישאר. קפצנו לביקור במרסנד החדש, וקיבלנו ד״ש מסבתא.ברחוב בן יהודה, בין שקי החול לחסימות הכביש, אפשר להתחיל להריח שחר של יום חדש: עידן החפירות הסתיים, ואת תוואי המדרחוב הצפוי כבר ניתן לראות באופק.קפה מרסנד בגלגולו המחודש הוא הסנונית הראשונה להתאוששותו של הרחוב.

בית הקפה נפתח על חורבותיו של בנק דיסקונט, ששופץ למרחב נעים, רחב ידיים ונונשלנטי עם מקומות ישיבה רבים ומרווחים, בפנים ובחוץ.על החזית מתנוסס שמו של הבניין המשופץ, "MAPU Tel Aviv", לא בדיוק האווירה הבוהמיינית-אירופאית שהביאו לעיר הזוג וולטר וחנה מרסנד, שפתחו את בית הקפה ב-1955.

אבל בעוד הזמנים משתנים, נדמה שהרוח נשארה במקום, בין היתר הודות לטרטגמן, שלקח את המושכות בניהול המרסנד כבר ב-2005, ועומד מאחורי המקום החדש גם בגלגולו הנוכחי.כששאלנו את טרגטמן איך הפתיחה החדשה מסתדרת עם אמירתו שסצנת בתי הקפה עברה מהעולם, הוא משיב: ״נכון, וזה ציטוט מדויק. אבל לא עזבתי מעולם, אני רק חוזר הביתה. גם רוב הצוות הגיע איתי גם מהמרסנד הקודם, כולל הטבחית. חוץ מזה, המרסנד החדש הוא לא בדיוק בית קפה במובנו הקלאסי".

מה הכוונה?
״המרסנד מותאם כעת לעידן החדש שקיים מאז הקורונה, מתכונת גראב-אנד-גו. מרבית המנות הן כאלה שאפשר לקחת לדרך, וחוץ מזה – וזה השוס האמיתי – לאחר ההרצה המקום ייפתח גם בתור בר בשעות הערב״.

זוהי אכן בשורה של ממש – החל מהשעה 19:00 ועד חצות הלילה, האורות יתעמעמו, היין והבירות ימזגו, הדליקטסים יוגשו והמרסנד יפעל גם בתור בר. בועז מסביר שזו ״דוגמא נוספת לאיך שדברים פועלים היום. מקומות הם כבר לא רק דבר אחד. לא או בית קפה או בר, אלא גם וגם״.נכון לעכשיו בית הקפה פועל בהרצה בין השעות 08:00 ל-15:00, ומגיש כריכים קלאסיים כגון טונה, חביתה או גבינת שמנת וסלמון, וכן סלטים וארוחות בוקר. גם העוגות האוסטרו-הונגריות המלכותיות עוד יגיעו למלא את הויטרינה.

מנות רבות תזהו גם מהתפריט הקודם – למשל, מנת הברקפסט האידיאלית "ד״ש מסבתא" – נחמה אמיתית שכוללת לביבות לטקס ביתיות, שמעליהן ביצי עין במידת עשייה מושלמת וסלט ירוק בצד (54 ש״ח). בהמשך צפויות להיות גם ארוחות צהריים שמבוססות על דגים, גבינות וירקות – יהיה למשל קוסקוס דגים, שקשוקה דגים ומנות נוספות. ברוך שובך מרסנד, באיזה צורה שלא תהיה, אנחנו התגעגענו.

בן יהודה 71, א׳-ה' 8:00-15:00,יום שישי: 8:00-16:00, מוצ"ש – להתעדכן במקום. בית הקפה בהרצה והשעות ישתנו בהמשך

• חדשות האוכל
• אוכלים שותים
• מרסנד
• קפה מרסנד
• בן יהודה