עד הקצה: ערב סיפורי ברית מילה מאוחרת
איך זה מרגיש לעבור ברית מילה בגיל 6, 7 או 15? אירוע גלוי לב יספק לכם הצצה לסיפור הכי נפוץ ולא מדובר בקרב עולי ברית המועצות
אתם נכנסים לחדר לבן בבית חולים. מנקודת המבט שלכם, ילדים בכיתה א', לא ברור מה הולך לקרות. כל מה שידוע לכם הוא שהגעתם לידיים טובות, מפני שהרופא מחייך אליכם ומפני שככה אמא אמרה. למחרת בבוקר, אתם קמים עם תחבושות על החלציים שלכם ומגלים שהסירו לכם חלק מאיבר המין. נשמע כמו סיפור אימה? עבור מרבית עולי ברית המועצות שעלו לארץ בשנות התשעים, מדובר בזיכרון אמתי שהיה חלק אינטגרלי ממסכת השתלבותם בחברה. עכשיו, לראשונה, הזכרונות החבויים מגיעים לקדמת הבמה.
עוד כתבות שיעניינו אותך:
"יש לגברים נימולים טראומה פסיכוסקסואלית"
הסרט שעורר את העברים בדימונה לטפל בפדופיליה
מסע מרחיב תודעה בעקבות הניאו שמאניזם הישראלי
הצפת הזיכרון הקולקטיבי הכאוב הזה היא המטרה הראשונה ששם לעצמו אליה גרינפלד, 32, שהגה את הערב במסגרת פעילותו בבריגדה התרבותית וגם ינחה אותו. "אצל יוצאי ברית המועצות", הוא מספר, "כל אחד חושב שהסיפור שלו ייחודי, ואז מגלה שעוד המון אנשים עברו את הסיפור הזה וגם שישראלים לא יודעים עליו בכלל".
הרעיון להפקת הערב נולד, לדבריו, מתוך שיחת סלון מקרית. "ישבתי עם חברים ודיברנו על ברית מילה. מישהו אמרה, 'אתה חייב לשמוע את הסיפור של בעלי, הוא עבר ברית מילה בגיל מאוחר'. אמרתי, 'גם אני!'. כל רוסי שעלה לארץ בגיל מבוגר לא היה נימול. ברוסיה זה לא חוקי, זה נחשב פגיעה בילד וגם לא הייתה לוגיסטיקה, לא היו רבנים, לא היה מי שיעשה את זה. אם זה קרה, זה קרה בטקסים סודיים, אבל הרוב המוחלט לא עשה את זה.
"כשבאנו לארץ, הסבירו לכולנו שחשוב לעבור ברית מילה מטעמים גם בריאותיים וגם דתיים. רוסים הם עם צייתן, בטח שהם עלו לפני 10 דקות מרוסיה הקומוניסטית. לא הייתה אופציה אחרת".
מיכאל מירושניק (32), מהמספרים שישתתפו בערב, מתאר חוויה דומה. "ההורים שלי נחנו בצייתנות סובייטית, אז אמרו לי פתאום שצריך ללכת לבית החולים ולעשות משהו שקשור בבריאות שלי. בתום הטקס יצאתי אדם אחר".
נשמע כמו משבר אמון די רציני עם ההורים.
"זה לא היה משבר אמון מבחינתי אלא עוד משהו שקורה בארץ הזאת. הכל היה סרט אימה בניינטיז. היה פה מימד של בלבול, אכזבה ובעיקר אי הבנה. מבחינתם, אמרו להם שזה בריא והם לא רצו שאני אהיה שונה בחברה".
וזה עזר לך באמת להרגיש שייך יותר?
"לא. אני מתנגד ברית מילה נחרץ. לא בגלל החוויה שלי, אלא ברמה האתית אני לא חושב שצריך להטיל מום באף אחד. אני גם לא מאמין לטענה הבריאותית, אבל לא באמת יכול לדעת. עד עכשיו לא שמעתי מחקר חד משמעי בנושא".
דניאל פריידלין (33), גם הוא מדוברי הערב, עבר ברית מילה בגיל 6, ארבעה חודשים בלבד לאחר שהגיע לארץ. "נסענו באוטובוס לבית חולים, תוך כדי אזעקות. אני, אחי הקטן ואמא שלי. בהתחלה לא רצו לימול אותי כי אני לא יהודי על פי איזושהי תעודה, והיה צריך לעשות בה זיוף כלשהו. לא הבנתי מה קורה, לא נאמר לי שיחתכו לי את הגוף. אחרי שהתעוררתי מהמילה והלכתי להשתין, התעלפתי מכאב".
איך אתה רואה את הסיפור הזה בדיעבד?
"במבט מהורהר. אני שואל את עצמי עד כמה זה סיפור חברתי תרבותי ועד כמה זה כרטיס כניסה לחברה הישראלית, כמו הצבא".
אם הסיפורים של פריידלין ומירושניק כבר גרמו לכם לתפוס את המכנסיים שלכם בבעתה, תצטרכו לקחת נשימה עמוקה לפני כניסתכם לערב סיפורי המילה המאוחרת, כיוון שאלה הם רק שניים מתוך חמשת המספרים שהולכים לחלוק בו מזכרונותיהם בפני הקהל. "זה יהיה אירוע בסך הכל קליל וכיפי, כמה שמוזר לומר את זה", מבטיח גרינפלד. "כל אחד יספר 6 דקות את הסיפור שלו. זה לא איזה אירוע מאשים או מתנגד, אין לי איזו אמירה כאן – אני רוצה פשוט לשמוע ולספר. הרבה רוסים שעלו לארץ רצו להוכיח שהם יותר ישראלים מהישראלים. למשל, אני זוכר שכשהייתי בגן, היה לנו יום עדות ושאלתי את אמא שלי אם אני יכול להגיד שאני מרוקאי. עכשיו, לאט לאט אנחנו חוזרים אל הזהות הרוסית והזכרונות שהדחקנו ושואלים לגביהם שאלות".
ערב סיפורי מילה, לבונטין 7 תל אביב, שלישי (18.12) 22:00, 35-45 ש"ח.לכרטיסים מוזלים בהזמנה מראש
