>> אוהד מטלון הוא מהבולטים שבאמני הצילום בישראל כבר לא מעט שנים, ועבודותיו עוסקות כמעט תמיד – ועכשיו אולי יותר מתמיד – בנוף החברתי, התרבותי והגיאוגרפי של ישראל. בימים אלה הוא מציג את תערוכת היחיד שלו "הד פעולה" בגלריה קרן בר גילברמת השרון, ובשבוע שעבר נפתחה גם תערוכת היחיד שלו "הסתר לב" בגלריה לחם ושושניםהחדשה בקריית המלאכה. את שתיהן אנחנו ממליצים לא להחמיץ. ובכלל,למה שלא תעקבו.

1. הכיכר הלבנה // פארק וולפסון

ביקור בכיכר הלבנה של דני קרוון הוא קצת כמו ריסט למחשבות ולשאלות פורמליסטיות ואסתטיות שמתרוצצות בראש ללא הרף. בכל ביקור שם אני מרגיש לרגע שיחס הזהב עדיין בתוקף, שאפשר להגדיר חוקים קבועים לאסתטיקה. אני יושב או מתהלך שם בשקט עד שהחוויה מתחילה להיסדק, ואז ממשיך לדרכי עד הצורך בריסט הבא.

2. בית המלאכה לצילום של רע

בית הדפסה, פיתוח ומסגור, עם צוות מופלא, שקט ומקצועי, ברמה הכי גבוהה בעולם. יפה שם באופן טבעי, כיף לבוא ולספוג השראה, למשש את הניירות (סטייה ידועה של צלמים), להריח את העץ והצבע, לצלול לספרי הצילום, לבדוק את האפשרויות הטכנולוגיות החדשות ולדמיין מה אפשר לעשות איתן ולהמציא אפשרויות לא קיימות שרע, אתי והצוות ימצאו להם פתרונות מושלמים – כפי שהם עשו בתערוכת היחיד שלי "הד פעולה", שמוצגת בימים אלו בגלריה קרן בר גיל לאמנות עכשווית ברמת השרון ובתערוכה שלי "הסתר לב" שנפתחה בחמישי שעבר (25.9) בגלריה לחם ושושנים באוצרות לאה אביר, ובעוד תערוכות של אמנים ואמניות רבים בארץ ובעולם.
הזרם 1 יפו

3. מוזיאון תל אביב לאמנות

כשאין כוח לבדוק ולקרוא איזו תערוכה יש ואיפה, וכשחם מדי או קר מדי בחוץ, אפשר ללכת למוזיאון, לתפוס תערוכה או שתיים טובות ולצאת חזרה לעולם, מוגבהים מעל היום-יום בכמה ס"מ. זו גם תזכורת קבועה ונעימה לחוויה מאתגרת ומלמדת – תערוכה שהצגתי במוזיאון, שנפתחה בקירות ריקים והלכה והתמלאה מול הצופים במשך חודשיים וחצי, כשמכשירי ההדפסה והמסגור והצביעה בתוך החלל.
שאול המלך 27 תל אביב

4. בוסר

לא בא לי להמליץ, כי גם ככה כבר אין שם מקום, אבל אם הייתי צריך לבחור רק מקום בילוי אחד שיישאר, זה היה זה. אין עוד מקום בעיר עם מנעד אינטיליגנטי ומיוחד כל כך של יינות. עוד מקום שהוא חזון של אמן.
החשמל 5 תל אביב

5. גורקה קיטשן

בגלל המומו המאודה המושלם והזול, ובגלל שהם האנשים הכי מתוקים ואדיבים.
ראש פינה 16 תל אביב

6. כיכר הבימה

ושוב דני קרוון. אפילו שאומרים שיצא טיפה פחות מוצלח, פשוט כי הכיכר הפכה למצפן מוסרי, למקום שבו יהודים וערבים עדיין עומדים יחד בסולידריות כדי למחות ולזעוק נגד הרג ופגיעה בחפים מפשע באשר הם, שבוע אחרי שבוע, גם בשנים הכי אפלות שהיו כאן.

מקום לא אהוב בעיר:

משולש הרחובות שינקין–אלנבי–קינג ג'ורג'. האנרגיה שם קשה, סואנת, מלוכלכת, מוזנחת ואלימה לפרקים. נקודה שאי אפשר לא לעבור בה, ואם לא עברת שם זמן ארוך אפשר אפילו לחוש תחושת פומו מתמיהה. זה מרגיש לי כמו הנקודה הארכימדית של העיר. יש לי תחושה שאם יטפלו בה נכון, האנרגיה בכל העיר תשתנה לטובה.

השאלון:

איזה אירוע תרבות מהזמן האחרון סידר לך את הראש או פתח לך את הלב?
התערוכה של יוכבד ליפשיץ במוזיאון ארץ ישראל, שאצרה רז סמירה: צילומי העבודות המפוחמות שלה, המצלמה השרופה וגם שאר הצילומים בהקשר שנוצר בתערוכה. השיחה שלי עם יוכבד האצילית, שחזרה מהשבי לא הרבה קודם, תוך כדי שצילמתי אותה בפתיחת התערוכה ושאלתי על העבודות ועל החוויות שלה מהתקופה האחרונה – הייתה מעוררת השראה. בתוך כל הקושי וההתרגשות שלה, ההתעניינות שלה בילדה שלי, בי וביתר המבקרים – הייתה אצילית וטבעית גם יחד.

איזו יצירה נתנה לך כוח, תקווה או השראה מאז פרוץ המלחמה?
"No Other Land" של באסל עדרא ויובל אברהם, סרט שמעורר השראה ותקווה, מדגים איך קולנוע (ואמנות בכלל) יכולים להפוך לכלי אקטיביסטי לשותפות ולתקווה. גם אם השלטון יגביר את האלימות וההתנכלות ליוצרי הסרט ולכפר שלהם כפי שכבר עושים, החשיפה האדירה של הסרט הופכת למשקולת נוספת ומשמעותית במאבק הגלובלי למען חירות וצדק לכל מי שחי בין הנהר לים.

לאיזה ארגון או מטרה אתה ממליץ לתרום או להתנדב בזמן הזה?
קשה לבחור – יש הרבה ארגונים, אבלעומדים ביחדו-Crime Ministerהם הבחירה שלי. מחזיק מישי הדס שמבין כבר כמעט עשור שהאיש המסוכן ביותר לעם חייב להיות מסולק, על מנת שאנחנו והשכנים שלנו נינצל. טען תמיד שצריך למקד את המאבק בו ובבית שלו ברחוב עזה בירושלים. ישי חתום על הצלחת המחאה בבלפור, שהביאה ממשלה ערבית-יהודית ישרה, שהציעה תיקון לרגע אף על פי שלא יכולה היתה להניע שינוי בנושא החשוב ביותר. קיוויתי במשך שנתיים שמשפחות החטופים יאבקו ברחוב עזה. סוף סוף זה קורה – מאוחר מאוד לצערנו. לפני שלוש שנים הצעתי למכור עבודות שלי וכל ההכנסות נתרמו ל-Crime Minister. אעשה זאת שוב בקרוב, עבורם ועבור עומדים ביחד.

מי התל אביבי.ת שהכי צריך להרים לו/לה כרגע?
אלון-לי גרין – איש שכולו מוקדש לעשייה חברתית, מהמחאה החברתית ב-2011 ועד היום. הפעילות של *עומדים ביחד* בשנים האחרונות, ובייחוד מתחילת המלחמה, היא מבחינתי פיסת שפיות להיאחז בה בתוך מקום שנמצא בהתפרקות מוסרית. אני מצטרף להפגנות שלהם ומתפעל מהעוצמה שהוא נוטע בצעירים. ברחבי העולם מקשיבים למסרים שלהם ומקווים שהגרעין הזה יגדל ויאפשר לישראל להתפכח ולבנות את עצמה מחדש.

מה יהיה?
זה מה שאני מאמין ומקווה שיהיה:
יהיה סוף לאלימות הקשה – או מתוך הבנה פנימית או בלחץ חיצוני.
נזכה לראות חטופים חוזרים, והשיקום שלהם יעורר תקווה.
האחראים למדיניות הכושלת יפונו מהדרך.
יתחיל ריפוי מהסתה ופילוג ובנייה מחודשת של אמון עם שכנינו. תהליך ארוך וקשה, אך אפשרי.

• העיר שלי
• צילום
• פארק וולפסון
• מוזיאון תל אביב
• בוסר
• גורקה קיצ'ן
• כיכר הבימה
• כיכר מגן דוד

לא זול ליהנות בעיר הזאת. עליית המחירים המתמשכת של נזקי המלחמה/הקורונה/המשבר הכלכלי/החיים עצמם מכה בעיר כמו חמסין. ובניגוד למזג האוויר, מסתמן שלא מדובר בעונה חולפת. לכן לצאת לאכול נהיתה מותרות שלא תמיד נוח להוציא, ואנחנו עוד נאחזים נואשות בניסיונות לצאת ולבלות במקומות שלא מרגישים כאילו מישהו טחב לנו יד לכיס ותלש רבע מהמשכורת החודשית. היום אנחנו ממליצים על 3 מסעדות שעדיין, איכשהו, עוד משתלם לאכול בהן.לא טוב לכם? נסו אותנו ביום אחר.

>> העיר שנזכרה בים שלה: 18 מסעדות הדגים הכי טובות בתל אביב

המטבח של גורקה

למה כדאי:המסעדה הקטנה והסודית שלנו מנווה שאנן כבר לא כל כך קטנה ובטח לא כל כך סודית, אבל עדיי תחזיר אתכם לטיול שאחרי הצבא בריחות, בטעמים, בפשטות ובסכום הצנוע שתשאירו בסוף. אפשר להציף את השולחן בכמויות אוכל מופרכות והתחושה ביציאה מארוחה טובה מבלי שקרעו לנו את הכיס – פרייסלס.
מה טעים:צ'יקן טיקה מסאלה (55 ש"ח), ביריאני כבש (65 ש"ח), סמוסות מעולות (30 ש"ח לשתי יחידות) והרבה אופציות לצמחונים וטבעונים.
אווירה:הודו בנווה שאנן, אבל איכשהו זה דבר טוב.
>> גורקה קיטשן, ראש פינה 16

גווידו

למה כדאי:המטבח האיטלקי זוכה בעקבות המלחמה לפריחה מסחררת ומוצדקת, והאנשים שמאחורי גווידו יודעים לספק את הסחורה – מנות פסטה שבאמת מתאימות לחלוקה ולא ביס מגוחך, תמחור שכבר שכחנו בימים אלו, ובאופן כללי דיל שיוציא אתכם שבעים ומגרגרים. מה שטוב לטוני סופרנו ולחבר'ה הטובים טוב מאוד גם לנו.
מה טעים:חציל בפרמזן (38 ש"ח), סלט סיזר (48 ש"ח), פסטה וזיטי (46-68 ש"ח) – בקיצור כל מה שכרמלה הייתה מגישה.
אווירה:פס יצור של מסעדה יעילה תחת מעטה של פינה איטלקית חמימה.
>> גווידו, בן גוריון 34

טאקרייה

למה כדאי:אוכל מקסיקני אמור להיות זול וטעים, ובטאקריה עושים הכול כדי להיצמד לכך, למרות מחירי האבוקדו והארנונה. אל הספוט הקז'ואלי בלבונטין ואחיו הקטן ביד אליהו אפשר להגיע בטרנינג, לאכול בזריזות ובלי גינונים מיותרים, לשלם וללכת. ועדיין, מדובר באחת המקסיקניות הטובות בעיר, שמגישה טקס-מקס אותנטי וכיפי ומרגריטה הגונה.
מה טעים:נאצ'וס (52 ש"ח), בוריטו קרניטאס (52 ש"ח) וארוחת טאקוס הסופר משתלמת, כשבאים חברים והבית ריק (159 ש"ח). או כשרוצים אוכל ליומיים-שלושה.
אווירה: מקסיקו זה לא, אבל אם כבר חם שיהיה גם חריף ככה.
לבונטין 28, נירים 1

• אוכלים שותים
• המנות המשתלמות ביותר בתל אביב
• מסעדות מומלצות
• טאקריה
• גורקה קיצ'ן

>> אסף סחאוטן, בן 31.8 בדיוק על פי נתוני אתר ביטוח לאומי, הוא תסריטאי, אסטרטג ואיש קריאייטיב בעולם הפרסום כבר מעל לעשור ועוסק ביצירה אמנותית מסוגים שונים, ביניהם בראש ובראשונה כמו"ל של עיתון הרכילות הנודע "גוסיפ TLV" (גילוי נאות: מתחרה ישיר של "טיים אאוט" שבכוונתו לתבוע אותנו), מצייר במשך שנים קומיקס אינטרנטי בתוכנת צייר הכולל מגוון רחב של נוזלי גוף ופסולת אנושית, מייצר ועורך וידאו ארט ופרויקטים שונים ומשונים, מתופף ובעל תת התמחות בהטרלות אינטרנטיות. בימים אלה הוא משתתף בתערוכה הקבוצתית "בלאגן מפואר" המוצגת בבית רדיקל.כאן יש פרטים

>> גינה אקזוטית בתוך כוס וכל מה שבחורה צריכה // העיר של תמר טסלר
>> העיר של יונתן ברק // מקום ללכת בו מכות ומקום לברוח מהמציאות

1. טראש אדיקשן

החנות הכי נחמדה של תרבות השוליים בתל אביב, עם חולצות בהדפסה ידנית בדפוס רשת, פנזינים, חוברות, תיקי בד, סיכות, פאצ'ים, תקליטים, קסטות ועוד מרצ' של אמנים ויוצרים מקומיים ודברים שבעל החנות יניב "טראש אדיקשן" שרון, מכין DIY. מומלץ לביקור ואידיאלי לרכישת מתנות. ניתן לרכוש שם גם את חוברות הקומיקס שלי "GIFTED CHILD", חולצות שהכנתי ברגע מסוים בחיי וגם – גיליון מודפס של עיתון הרכילות GOSSIP TLV במחיר הסמלי של 1,000 שקלים.
אלנבי 46

2. מוזיאון הבלוטות' הראשון

המוזיאון מציג את התפתחות טכנולוגיית הבלוטות' מראשיתה ועד ימינו, ומציע חוויה אינטראקטיבית ייחודית בה המבקרים מתחברים לתצוגות השמע באמצעות המכשירים האלחוטיים שלהם, ומקבלים מידע מותאם אישית על ההיסטוריה והעתיד של התקשורת האלחוטית. סתם. מוזיאון הבלוטות' הראשון הוא השם הלא רשמי של הבית שלי בשכונת שפירא. שם אני מבלה את רוב זמני, בדרך כלל בהאזנה לקסם המוזיקה באמצעות קסם טכנולוגיית הבלוטות'.

3. פלאפל תדמור

המסעדה הטובה בתל אביב. פלאפל תדמור זה המקום בו נהגי משאית, נרקומנים, אנשים על הספקטרום ואני, סועדים כתף אל כתף בזיל הזול (20 שקלים למנת פלאפל). אם סועדים בחוץ צריך להיזהר מהציפורים שיושבות על עמוד החשמל ועושות קקי על העוברים והשבים והפלאפל שלהם. טיפ נוסף מומלץ – לבקש כלי לסלטים ולקחת הביתה טחינה וחריף*כדי לתפור ארוחת ערב בחינם בבית.
סלמה 100
*צריך לקנות פיתה/לחם מראש

4. גורקה קיטשן

עוד מסעדה מבוססת כלכלה מוחלשת שאני אוהב לבלות בה זה גורקה קיטשן בנווה שאנן. קראתי עכשיו בגוגל שזו מסעדה נפאלית-הודית, אבל מה שחשוב לדעת זה שזה זול מאוד. אני אישית אוהב את מנת המומו. אני גם מתכנן לחגוג שם 'מומולדת' באוגוסט, עוד 4 חודשים (0.2 שנים על פי ביטוח לאומי).
ראש פינה 16

5. מאפיית מרכז אסיה

ידועה גם בתור "המאפייה הבוכרית בשכונת שפירא". מבחר גוז'גיז'ה בטעמים שונים וצורות גיאומטריות מעניינות, וגם אוכל מבושל במשקל (חבר טוב שלי סידר לי כרטיסיית-30-קבבים-חמים). הבעלים היו חייבים לייקר את כל המאפים ב-1-2 שקלים כתוצאה מפרוץ מלחמת רוסיה-אוקראינה ופגיעה בשרשראות האספקה העולמית של חיטה, אבל גם פה יש טריק מנצח: המנטי עדיין נמכר במחיר הפסד של שמונה שקלים ליחידה ומשמש אותי כפיתרון חכם מאוד לארוחת צהריים.
מסילת ישרים 41

מקום לא אהוב בעיר:

באופן כללי אני מרגיש אי נוחות בצפון תל אביב. משהו ברחובות הנקיים מדי, אמהות עם עגלות שנראות לא בדיכאון, עצי פיקוס והיעדר הומלסים.

השאלון:

איזה אירוע תרבות מהזמן האחרון סידר לך את הראש או פתח לך את הלב?
אני ממליץ על התערוכה הקבוצתית "בלאגן מפואר" בבית רדיקל, 26.4-11.4

איזו יצירה נתנה לך כוח, תקווה או השראה מאז פרוץ המלחמה?
הסרט "כלבים נגד חתולים" משנת 2001. סוג של אנלוגיה לסכסוך הישראלי-פלסטיני.

לאיזה ארגון או מטרה אתה ממליץ לתרום או להתנדב בזמן הזה?
תרמו למוזיאון הבלוטות' (הראשון) דרך אפליקציית ביט: 052-6767071

מי התל אביבי.ת שהכי צריך להרים לו/לה כרגע?
מוזיאון הבלוטות' (הראשון). ניתן לתרום דרך אפליקציית ביט: 052-6767071

מה יהיה?
כבר אמרתי, מומולדת ב-10.8.25 במסעדת גורקה קיטשן.

• העיר שלי
• אמנות ישראלית
• בית רדיקל
• צפון תל אביב
• גורקה קיצ'ן
• פלאפל
• מרכז אסיה

עוד שבוע נגמר בעיר הכי מפוצצת אוכל במזרח התיכון. הפסקת האש אמנם החלה רק לפני כשבוע, אבל סצינת האוכל התל אביבית החלה לחזור אט אט עוד לפני סוף 2024, וגם מול כל המשברים שבעולם, ממשיכה לייצר לנו אוכל יוצא דופן לסקר. הפעם מצאנו לנו כמה מנות אסייתיות שהתפוצצו לנו בפה כמו קונפטי של טעם, וכמה קינוחים שהחזירו אותנו לשפיות מרוב סוכר. אלו המנות שאתם צריכים לאכול עכשיו, כי אתם רעבים וזה טעים. זה לא כזה מסובך סך הכל.

>> צוואר בקבוק: 21 ברי היין הטובים ביותר בתל אביב
>> 21 שנות שקט: "בישראל אין כבוד למקומות שמחזיקים רמה לאורך זמן"

מיני טומאטו | סאקא בה

מתוך כל מנות הפתיחה המוצלחות שפגשנו באיזקאייה החדשה, קערית קטנה עם עגבניות שרי מוחמצות העיפה לנו את כל הפוני. משרה על בסיס סאקה ומירין מעניק לעגבניות חמיצות עדינה ובהירה במנעד טעמים שקט, שמכין את החך לבאות ומדליק את כל החושים.
34 ש"ח. זבולון 8

ראמן ברווז | וואט סאנג

ואנחנו נשארים ביפן ובראמן – הלהיטים הגדולים של חורף 2025 בקולינריה התל אביבית: מסעדת וואט סאנג מוסיפה לתפריט ראמן ברווז (Shoyu Ramen) מציר ברווז צלול בבישול ארוך ובתוכו נתחי חזה ברווז עסיסיים, באק צ’וי, פטריות אנוקי וליים (אפשר לבקש תוספת ביצה). הטעמים עדינים ושונים משאר הראמנים שמוגשים כאן ובראמניות אחרות בעיר. אם כבר טעמתם את כולם, תנו לברווז צ'אנס.
80 ש"ח. הרכבת 12 (המנה מוגשת בימים ראשון-חמישי בלבד)

מומו | הימלאיה קיטשן

כבר סיפרנו לכם שהחבר׳ה של גורקה קיטשן הגיעו להאכיל את פלורנטין, ומנת כיסוני המומו של קיטשן המילאיה מציעה שמונה כיסונים שמורכבים מבצק עבה וענוג, נגיס ומאודה בנוסח נפאלי מובהק וממולאים בעוף ובירקות. מנה שמומלץ לאכול בסופ״ש הגשום הזה. חוץ מזה, במחיר כזה אפשר להזמין כבר מראש שתי מנות, שהרי כיסון אחד 5 ש״ח, אז זה ממש בזבוז לא להזמין.
40 ש״ח לשמונה יחידות, הרצל 79

טרין פטה כפרי וחמוצים | קלארו

במסגרת חודש עמק יזרעאל של מסעדת קלארו שיצרו השף רן שמואלי והשף בפועל טל פייגנבאום מוגשת מנה שהיא מחווה לשני קיבוצים שבעמק, קיבוץ מזרע וקיבוץ בית השיטה. מדובר בטרין פטה כפרי ובייקון, משובץ בפיסטוקים ולצדם מלפפונים וירקות מוחמצים. המחווה היא קודם כל למעדני מזרע, מפעל ובית לגידול החזירים למאכל שפעל בלב הקיבוץ ובין הבודדים שגידלו חזירים למאכל, אבל גם החמוצים שמחכים לצד המנה קורצים לקופסת השימורים של בית השיטה. בקיצור, זו מנה נהדרת שמיטיבה לשלב בין העיר לכפר בניחוח נוסטלגי משהו.
84 ש"ח, הארבעה 23 (עד יום חמישי 13.2)

כריך חציל ומטבוחה | בר

לא האמנו ששוב אפשר להתלהב כך מכריך כזה פשוט, והנה זה קרה גם לנו. כריך אמיתי – לא נקניקיה, ולא המבורגר – אלא פשוט סנדביץ׳. והנה בית הקפה החדש של האחיות בר, שהתמקם ליד קאנטרי העלייה, לגמרי גרם לנו להאמין בכוחו של הכריך הפשוט. נתחיל בזה שהוא מורכב משתי פרוסות מהלחם של חגי, כנראה הלחם הכי טעים בהיסטורית הלחמים ואנחנו לא מגזימות. נמשיך במילוי, עליו אחראיות האחיות המוכשרות, שבנוי על חציל בפנקו בטעם פאנקי ומהנה, עם מטבוחה שמכינות בעצמן ולימון כבוש. כל הטעמים משתלבים נפלא זה בזה לכדי כריך לפנתאון.
29 ש״ח, וולפסון 42

קינוח הדרים | תריסר

הגענו בשביל האפריטיבו (5 מנות ב-52 ש"ח, דיל לא נורמלי) ונשארנו בגלל הקינוחים: שף קונדיטור רומי שטייניץ המוכשרת, שכבר מזמן שמנו עליה עין כהבטחה בתחום, חוגגת את עונת ההדרים בקינוח יפהפה שמורכב מכיפת מרנג, שמתחתיה מסתתר כל טוב הפרדס – פטיסייר קלמנטינה, ג'ל אשכולית אדומה, פירות הדרים טריים וקונפיטורת פירות הדרים, שמשכשכים בקרם אנגלז תפוז. חובבי טעמים חמוצים־עדינים יעופו עליו.
54 ש"ח. שוק הנמל, האנגר 12, נמל תל אביב

עוגת סמורס | Nola

בית הקפה והקונדיטוריה האמריקאית נולה מאז יום פתיחתו התמקד בקולינריה אמריקאית למהדרין, שבמילים אחרות זה אומר הרבה, גדול ומושחת. והנה בחודש האחרון אפילו מגבירים שם עם קולקציית עוגות חדשה שממש התקשינו לעמוד בפניה. בין קי ליים פאי כמו בפלורידה ועוגת ריסז חמאת בוטנים מי שבאמת התאהבנו בה היא עוגת הסמורס. שכבות ביסקוויט עם קרם מרשמלו מתוק עז, מצופות בגנאש שוקולד חלב מופלא ומרנג אמריקאי מלמעלה. ללקק את האצבעות שוב ושוב ושוב.
42 ש"ח, דיזינגוף 197

הייטאלייה | אומניה בראסרי

כשמדברים על מקום שקושר כתרים לבשר, הכי הגיוני להמליץ על סטייק או לכל הפחות על השישברק הנהדר, אבל הבוננזה מסתתרת דווקא בתפריט הקינוחים של אומניה בראסרי: הייטאליה, קינוח מסורתי מצפון אגן הים התיכון (סוריה לבנון וטורקיה) מחלב, שמנת וסוכר וקורנפלור/ג'לטין. התערובת המצוננת נחתכת לקוביות גדולות שטובלות בסירופ חלב, מי ורדים ופיסטוקים, בטעם עדין ובמרקם קטיפתי שמשאירים למלבי אבק.
49 ש"ח, הארבעה 20

• אוכלים שותים
• נולה
• אוכל אסייתי
• גורקה קיצ'ן

מסעדת גורקה קיטשן נפתחה בנווה שאנן לפני ארבע שנים על ידי סולמי שארפה שהגיע ארצה מנפאל, והרעישה את העיר כולה. המסעדה מתמחה באוכל נפאלי-הודי ומגישה אותו בגרסתו האותנטית, כלומר קרוב כמה שיותר למקור. המקום הפך למוקד עלייה לרגל לפודיז שמסיירים בנווה שאנן, גם בגלל המחיר האטרקטיבי. מבקר המסעדות של טיים אאוט הכתיר אותה אז כ"מסעדה אדירה במחיר מצחיק". מאז עברו לא מעט נאן תחת הטנדורי ונאכלו אינספור מומואים נהדרים, והנה משתכפלת גורקה מנווה שאנן ופותחת שלוחה בלב פלורנטין. הטיקה אותה הטיקה, הצ'יקן ביריאני אותו ביריאני – והבשורה המשמעותית ביותר: המחיר? גם.

>> בהשקעה של מיליונים עם דרקון מוזהב מהתקרה: Zo נפתחה ברוטשילד
>> ג'וש: שוק לוינסקי היה צריך מקום כזה מתוק ורומנטי. אז הנה, יש לו

מסעדת הימלאיה קיטשן נוחתת ממש בתחילת מדרחוב פלורנטין המחודש, מול בית הקפה השכונתי איזי קפה. את המקום פתח סולמי שארפה והוא מנהל אותו יחד עם בן דודו, טנג'ין. "הרבה אנשים מגיעים לנווה שאנן ואנחנו עושים גם הרבה משלוחים, אז רצינו לפתוח עוד מקום, גדול בהרבה, כדי שאנשים יגיעו לשבת. כן היה לנו מאוד חשוב לשמור על מחירים טובים ועל אותו התפריט", הוא מסביר לנו בעודו מתקין את הטנדורי בנכס החדש.

ואכן, המסעדה החדשה נעימה ומרווחת ויש מספר שולחנות מכובד בפנים ובחוץ, ונראה שעניין התמחור, שנותר אטרקטיבי ונמוך ביחס לממוצע העירוני, בהחלט משך כמגנט את תושבי השכונה, שכן על אף שהמסעדה נפתחה רק אתמול היא הייתה מלאה עד אפס מקום כשביקרנו בה. ובאמת, כאשר מסביב נפתחות מסעדות שהממוצע לסועד בהן הוא 150 ש"ח לכל הפחות, לא פלא שהקהל צמא למסעדה כמו גורקה.

התפריט זהה לזה של גורקה קיטשן הנווה-שאננית, ומציע מומו במחיר מדהים שנע בין 50-40 ש"ח לשמונה כיסונים במילוי עוף או במילוי מרק עוף (כזה שמשפריץ לתוך הפה ברגע נעיצת הביס), מנות קארי עיקריות צמחוניות וטבעוניות שנעות בין 50-30 ש"ח, וגם מגש טאלי גדול ב-50 ש"ח לצמחוני וב-60 ש"ח לעוף.

אנחנו טעמנו מנת באטר צ׳יקן נהדרת (55 ש"ח), שנטעמה כזהה למקור של הגורקה הראשונה. היא הוגשה בנימת פיקנטיות מרומזת, רוטב קרמי ומנחם והייתה חמימה, נעימה וטעימה, בדיוק כמו שציפינו ממנה.היופי כאן, מלבד האוכל שמתובל ביד מיומנת והוא טעים ומספק, הוא שבאמת באמת אפשר לשים 50 ש"ח על טאלי מכובד ולשבוע מאוד, במיוחד אם מוסיפים איזה נאן מוצלח (10 ש״ח) לניגובים ובזה מסכמים את העסק.המקום פועל הן בשעות הצהריים המוקדמות, מה שסוגר לכם בענק את פינת הלאנץ׳ או חוסר האנרגיה לבשל. וגם בערב למי שרוצה לזלול מומואים בתחילתו של בילוי. ויש שיאמרו: לזלול מומואים *זה* הבילוי.
>> הימלאיה קיטשן, הרצל 79, כל יום בין 23:00-11:00

• אוכלים שותים
• גורקה קיצ'ן
• אוכל אסייתי
• פלורנטין
• אוכל הודי