Time Outתל אביב הוא חלק מרשת Time Out Global — רשת מדיה בינלאומית הפועלת ב-360 ערים מרכזיות וב-60 מדינות ברחבי העולם. Time Out הוא אחד ממקורות התוכן המקיפים והאמינים ביותר בתחומי התרבות, הקולינריה, הבילוי ותיירות עירונית. התוכן, שמתעדכן 24/7, נכתב ונערך על ידי צוות עיתונאים מקצועי מקומי בישראל, בהתאם לסטנדרטים של Time Out העולמית.
קול העיר החופשית: לכולם יש פודקאסט. עכשיו גם לתל אביב
תל אביב, שומעת? גיא פינס מתארח בפודקאסט "ללא הפסקה" (צילום באדיבות דוברות עיריית ת"א-יפו)
לתל אביב היה הכל. אבל לא היה לה פודקאסט. עיריית תל אביב-יפו מתקנת את זה כעת עם ההסכת "ללא הפסקה", שבו דמויות תל אביביות בולטות מספרות על העבר וההווה שלהן בעיר, על השנאות והאהבות שלהם בעיר, וכמובן על דירות מסריחות. בין האורחים: רביב דרוקר, דפנה לוסטיג, גיא פינס, אקו ועוד
יכול להיות שיש בישראל יותר מגישי פודקאסטים ממאזיני פודקאסטים? לא נופתע. השנים האחרונות ראו זינוק אדיר במספר הפודקאסטים בעברית ובמגוון אינסופי של נושאים, ובאזורים מסוימים בעיר התחושה היא שלכולם יש פודקאסט והם עסוקים כל היום בראיונות ושיחות זה בפודקאסטו של זה. אבל עכשיו הגיעה העת שגם לתל אביב עצמה יהיה פודקאסט, שם אפשר יהיה לשוחח על הנושא שהכי מעניין אותנו בתל אביב, והוא כמובן תל אביב עצמה.
עוד פודקאסט. כן, אנחנו יודעים, יש לכם מספיק כאלו בחיים, לא כולל הפודקאסט שאתם מגישים בעצמכם, הפודקאסט שאתם עושים לו…
עיריית תל אביב-יפו השיקה החודש את "ללא הפסקה", שם מתבקש לפודקאסט עירוני שמספק הצצה בלתי פורמלית לחיי דמויות מפתח מוכרות בעיר, באמצעות שיחה כנה, חשופה, קולחת ולא מצונזרת על כל מה שטוב כאן וגם על מה שפחות: האתגרים, הדירות המשפילות, ההתחלות הקשות, ההתפתחות בתוך הבועה התל אביבית, האהבה והשנאה לעיר והסיבה האמיתית שבגללה בוחרים לגור בעיר הזאת בשלב כלשהו בחיים.
בעירייה מסבירים כי מטרת הפודקאסט, הנושא את שם הסלוגן שניתן לעיר בניינטיז וקצת פחות תקף היום, היא לחשוף את מהות העירוניות התל אביבית "ואת הפסיפס האנושי שהרכיב אותה בראשית דרכיה ומרכיב אותה בימינו אנו. שיח אמיתי המציג את המורכבות שבחיים בעיר הגדולה; להצליח, להתפתח, לצמוח ולהתבלט בתוך כל הרעש והנוף האורבני הסואן שמהווה מוקד משיכה תרבותי וחברתי". בפרקים הראשונים התארחו גיא פינס, ירון לונדון ודפנה לוסטיג, ובשבועות הבאים צפויים לנחות באולפן ההסכת תל אביבים לוהטים נוספים.
הפודקאסט השבועי, בהגשת שני לוי מצוות לשכת דובר עיריית תל אביב-יפו ואורי טולדיאנו, פודקאסטר וותיק ואקטיביסט חברתי, נוצר בשיתוף ועבור תושבים בעבר, בהווה ובעתיד. הקשבנו לפרק הראשון והיה חמוד בטירוף ובטח יותר טוב מכל מה שתוכלו למצוא ברדיו. רגע, מישהו פה עוד שומע רדיו? לא חשבנו.
רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו
מי שמחטט בכיסים של רביד וטונה פשוט מקנא. לא בכסף, אלא באופי
שמים אתכם בכיס הקטן. רביד פלוטניק וטונה. (צילום: ארתור לנדה/לינקטון)
במערכת של גיא פינס החליטו לחשב כמה כסף סדרת המופעים המשותפת של צמד הראפרים אמור להכניס לכל אחד מהם, אבל במקום לגרור את תגובות הרעל הרגילות, הם ראו רק אהבה עצומה. למה? כי רביד פלוטניק וטונה זוכים להערכה שגיא פינס יכול רק לחלום עליה
לפני כמה שעות עלה בעמוד האינסטגרם הפופולרי של התכנית "ערב טוב עם גיא פינס" ידיעה קטנה וחטטנית (טוב, מה מפתיע?) עם הכותרת "הסכומים נחשפים: הופעות המיליונים של טונה ורביד פלוטניק". רק כדי לחסוך מכם לרוץ ולעשות פולואו, אגיד שבמערכת גיא פינס העריכו שנכון לעכשיו, סדרת ההופעות המרשימה שפתחו במאי (כאן יש עוד כרטיסים) תכניס בסך הכל כ-20.5 מיליון, ושאחרי "חישוב הוצאות", כל אחד יקח כ-6-7 מיליון ש"ח. אין לי מושג אם המספרים האלה נכונים, או מה בדיוק "חישוב הוצאות" כולל על פי גיא פינס, אבל אני יודע דבר אחד – הידיעה החטטנית הזו לא השיגה את מה שרצו.
הפוסט של גיא פינס. צילם מסך מאיסנטגרם
ידיעות מהסוג הזה נועדו להביא טוקבקיסטים עצבניים. זה למעשה הטקטיקה של חלק לא מבוטל מהידיעות בעמודי הבידור א-לה גיא פינס שצצו כמו פטריות של זין. זו הגישה הכללית, תפיסת הסושאל, המודל הכלכלי. השמן שמניע את המכונה הרכילותית הוא ריר דוחה שנאגר בתחתית של טוקבק זועם. ישראל בידור, כמובן, כבר הפכו את הפוסטים מושכי הגועל למותג, אבל אל תתנו לפאסון והיוקרה של פינס להשכיח מכם את העובדה שידיעות רכילתיות בנויות על להתסיס.
ובדומה למקרים קודמים של המשחק הישראלי האהוב "כמה הוא הרוויח? שישרף", גם הפוסט הזה ניסה לעורר את אותו הרגש. אבל למרבה ההפתעה, הפעם היה משהו שונה – כולם, ללא יוצא מן הכלל, פרגנו מכל הלב. בדרך כלל זה לא ככה. ברוב הידיעות מהסוג הזה תמצאו תגובות מלאות בוז, שנאה, קנאות וסתם הקאת רעל. הפעם לא. "שפע שיבוא עליהם אמן", "מגיע להם כל שקל" ואפילו תגובת "ריספקט" מסאבלימינל. קולגה אחר, השחקן והראפר המצוין מיכאל מושונוב, כתב את התגובה שאומרת הכל: "בצדק. עבודה והתמדה של שנים, איזה מרגש". והוא יודע, כי הוא היה שם, בדיוק כמוני, לראות את הדרך שהשניים האלו עשו.
לא פעם דובר על העבודה והתמדה שהיפ הופ הישראלי הנוכחי, בראשות רביד וטונה, עשה בעשרים השנים האחרונות, מאז שקרס על עצמו אי שם בראשית המילניום – אבל יש לדבר, ויש לראות במו עיניך. אני זכיתי ללוות את העלייה הזו לגדולה באופן אישי. הכרתי את רביד כשהיה נער לובש באגיז, ואת טונה כשהיה חבר הקולקטיב "השבט", חמוש בראסטות וסקסאפיל שכבר אז שיגע נערות, למרות שהוא עצמו היה נער. השבט היו מופיעים במסיבות נוער של מועדון הג'י ספוט, שבעה אנשים על במה שמכילה לכל היותר שלושה, וספק אם הכסף שהרוויחו הספיק לנסיעת אוטובוס בחזרה לפתח תקווה. פלוטניק היה באותם המסיבות כחלק מהקהל, והיה מחכה כמו כל הראפרים הצעירים לסוף המסיבה, סביבות 5 בבוקר, כדי שיוכל לעלות לשלוש דקות על הבמה, ולנסות את קטעי הראפ הגרועים שכתב בבית.
כשהאלבום של "השבט" יצא ב-2006 בהוצאה עצמית והוקלט באולפן ביתי, זה היה יקר מאוד. קניתי אותו ביום שיצא, רק שלושה חודשים לפני שגלעד שליט נחטף ומלחמת לבנון השנייה הרסה כל סיכוי להרכב ראפ אופטימי להצליח. באותה התקופה, רביד היה חייל שביום מפעיל מלגזה בחיל המודיעין, ובלילה מחפש דאנסים לראפרפ בהם, כי זה היה המקום היחיד שנתן מיקרופון. כמה שנים אחר כך ישבתי ליד רביד ביום שבו הוציא את אלבום הראפ הראשון שלו, "תחיית המתים", יחד עם שני חבריו להרכב פרודוקס. זה היה בחנות הבגדים המיתולוגית של הראפ הישראלי, מאד מן, שם רביד עבד כמוכר של באגיז – ועל הדרך גם מכר את האלבום שלו, בו השקיע את כספי המענק מהצבא, למעט הרוכשים הבודדים שבאו לחנות. זו היתה הדרך היחידה להשיג את האלבום לפני עידן הסטרימינג, וחנויות רגילות לא לקחו אלבום של הרכב ראפ אנונימי.
כמה שבועות אחר כך הלכתי להופעה של ההרכב "טונה מן ג'ונס", אותו הוביל טונה, שבאותו הזמן עבד על אלבום ראשון בלייבל "עננה" – בשורה נדירה באותם השנים, ראפר שחותם בלייבל גדול – ונתן בכל הופעה שואו בלתי נשכח עם הרכב נגנים (וזמרת נפלאה בשם גלי שדה) מול – במילותיו של טונה – שני עציצים וחתול. אני הייתי החתול. ולמרות שבזמנו כתבתי בביקורת ש"הם עוד יהפכו לדג נחש הבאים", הם לא. הסינגלים לא עבדו, האלבום נגנז, ועל קורותיו המייאשים של טונה נגד אותה חברת תקליטים אתם יכולים לשמוע בשיר הדיס "לאן שאפנה מבטי".
ההופעות ההן של טונה היו עוד קלות יחסית לאלו שראיתי עם רביד פלוטניק, הופעות שהתקיימו גם אחרי הסו-קולד פריצה, כשיצא לסיבוב ארצי ראשון ופגש – לפחות בהופעה בלתי נשכחת במצפה רמון – לא יותר מעשרה אנשים. רביד בכל זאת נתן את כולו בהופעה הזו, וכל אחד ממי שהיה שם לא ישכח אותה בחיים. אני יודע על לפחות שניים מתוך אותם עשרה שהפכו ברבות הימים לראפרים (היימלכים א' ומלכים ב'). את הכסף שההופעה ההיא הכניסה המיר המנהל דאז של רביד (ראסטה רוסי בשם שאבה והאיש הכי קול שפגשתם) לבקבוקי אלכוהול שנלגמו על ידי כל החבר'ה אחרי ההופעה.
לכל דבר יש הקשר. אירוע לא קורה במנותק בעולם, וכך גם ההצלחה של רביד וטונה קשורים בעבודה הקשה שלהם. ולכן כמות הכרטיסים ההיסטורית שמכרו לסדרת הופעות הליייב פארק כל כך מרגשת. לא כי הם מכניסים כך או כך מזומנים, אלא כי הם מסמנים ניצחון אחר ניצחון אחרי כל כך הרבה הפסדים שספגו. יודעים מה? כן – גם הפסדים כספיים מהופעות ריקות, אלבומים גנוזים וכרטיסי אוטובוס בחזרה לפתח תקווה. והקהל מבין את זה, ויודע שהם עדיין פועלים בדרך עצמאית, בלי לייבלים שמספקים גב כלכלי, בדרך עוקפת הרכילות שלהם. וזה מקנה להם כבוד והערכה מהקהל שרכילאים לעולם לא יקבלו.
למעשה, זה לב העניין של הפוסט. טונה נמנע מלהתראיין באופן נודע לשמצה, רביד לא משחק בשום משחקי ברנז'ה רכילותיים – השניים האלה עקפו לחלוטין את כל הסלבס מלקקי הפינס. הם לא היו צריכים להיות ישראל_בידור, אלא פשוט ליצור מוזיקה, להתמיד בעקשנות. אז במערכת של גיא פינס, שלא יקבלו מהם הדלפת פפראצי, נאלצים להסתפק בחישובים שכל ישראלי עושה כשהוא נכנס לדוכן פלאפל. גם כשרביד וטונה נכנסו למיינסטרים, הם עדיין האלטרנטיבה לכל הצהוב והזול. זה כמובן לא אלטרנטיבה שמאיימת על הגיא פינסים – הרי תמיד יהיו רודפי פרסום – אבל אין לי ספק שהם פשוט מקנאים ברביד וטונה. לא בכסף שהם עשו, אלא בדרך המרשימה שלהם, ובאופי שזה מעיד עליו.
רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו
היום, ילדים, נדבר על נידה. מחר נדבר על זכות הצבעה לנשים
לא מעליב דתיים שככה מנסים למכור את האמונה שלהם לחילונים? יעל בר זוהר ושי מיקה מיסיונריות ביוטיוב (צילום מסך)
קמפיין הנידה המטופש, השטחי והמעליב שנחשף על ידי "ערב טוב עם גיא פינס" צריך להחריד בעיקר יהודים מאמינים. אנחנו החופשיים צריכים להיות מוטרדים בעיקר מהקלות המטורפת שבה אנשים קיצוניים עם מספיק כסף משתלטים כאן על סדר היום הציבורי-תקשורתי
היום, ילדים, נדבר על נידה. אתמול, ילדות, למדנו שהפלות זה רצח. ומחר, הורים יקרים, נדסקס את זכות ההצבעה לנשים כי אולי די גם עם זה. המתקפה על זכויות האישה בעיצומה, מצטערים, ככה זה כשאת טמאה שבוע שלם כל חודש. לא טוב לך? סעי למדינה אחרת. אבל עוד לפני כל הסרקזם הזה, למה אנחנו בכלל מדברים על כל זה, בעצם? מי קבע שברשתות החברתיות ידברו על נידה כל היום? מי עומד מאחורי אימוץ העמדה הנוצרית הקיצונית נגד הפלות אל תוך השיח הישראלי? מי אחראי לניסיון להחזיר נשים ישראליות אל תקופת האבן?
אוף טופיק: גיא פינס הביא היום אחלה סקופ על עשרות אלפי השקלים שמקבלות סלבריטאיות חילוניות עבור קידום שמירת נידה ברשתות. ערכים תמורת צ׳קים, ובלי שקיפות לעוקבות הצעירות שלומדות מזה שבימי המחזור הן טמאות (ותחסכו ממני את ההטפה הדתית, היה לי מזה מספיק, תודה)
הרבה לפני שנכנסות לדיון העקרוני על זכות האישה על גופה או על ההתייחסות לגופה כטמא ומשחית, צריך להבין באיזו קלות נחטף השיח התקשורתי-ציבורי בישראל ומי מנצלים את הקלות הבלתי נסבלת הזאת. מי שהתעורר הבוקר וגילה שהעולם השתגע והתחיל כולו לעסוק בהלכות נידה – שהיו רלוונטיות בנסיבות היגייניות לפני מאות שנים ורלוונטיות בנסיבות מסורתיות בלבד כיום – בוודאי שאל את עצמו מאיפה זה בא. התשובה, לכאורה, היא הסקופ הנאה של מערכת "ערב טוב עם גיא פינס" שחשפה כי סלבריטאיות ישראליות קיבלו סכומי כסף נאים תמורת השתתפותן ב"תוכניות" המשודרות ברשת ועוסקות בשמירת נידה.
סיפור חזק של גיא פינס. סלבס חילוניות מספרות לאחרונה שהן מתחילות לשמור נידה ומעודדות את העוקבות לעשות זאת ׳כדי לשמור על להט בנישואים׳. מה מתברר? זה תוכן שיווקי תמורת עשרות אלפי ₪ מהמיזם של רותי לבייב. בין המשתתפות: יעל בר זוהר, מיכל אנסקי, שי מיקה. תזכורת בקטנה: אנחנו לא טמאות
מאחורי אותן "תוכניות" עומדת העמותה "שעשני אישה / נשים מנהיגות שינוי", גוף מיסיונרי שמסתיר תעמולה דתית אנטי-נשית מאחורי חזות פמיניסטית-ליברלית, עוסק למעשה בלעדית ב"טהרת המשפחה" (שאיכשהו תמיד מסתכמת ב"לכי למקווה יא סרחה יא מגעולה"), ומהווה גם פרסומת בוטה למקוואות בוטיק בכל רחבי הארץ. ומאחורי אותו גוף מיסיונרי? רותי לבייב, בתו של המיליארדר החשוד בפלילים לב לבייב, שונא חילוניות ידוע (שאף הכריז ש"אין דבר כזה יהודי חילוני" כשעוד הסכים לדבר עם התקשורת), ואיש שקנה את מקומו בחברה הישראלית באמצעות תרומות ענק לחב"ד וארגונים דתיים אחרים (וחזר לחיות ברוסיה עם התפוצצות פרשת הברחת היהלומים של בנו, לגביה הוא עדיין דרוש לחקירה בישראל).
על פי תחקיר של גיא פינס רותי לבייב שילמה למפורסמות כ20 אלף שקל לדבר על נידה.
זהו למעשה הרקע שמאפשר את הקמפיין המחליא #זה_היום_שלך, שהופך את הלכות הנידה לחוויית אינסטוש שטחית ומטומטמת ולמעשה פוגע במסורת העמוקה יותר מכל דבר אחר. על רקע כזה קל מאוד לחטוף את השיח הציבורי. קחו ערימה של כסף מטונף שמחפש לגיטימציה באמצעות הזדהות כ"דתי", שימו אותו על סוגיה שאינה שנויה במחלוקת בקרב רוב מוחלט של הציבור, ודפקו אותה בראשו של הציבור שוב ושוב עד שיתעייף. הפלות, נידה, צניעות, הפרדת נשים, הדרת נשים, על כל אלה יש ארגונים רבים שמוכנים לשים ממון רב כדי להחדיר את עמדת המיעוט הקיצוני אל תוך המיינסטרים. זאת זכותם במדינה דמוקרטית אפילו אם הם בזים לה, כפי שזכותנו לחשוף זאת ולבוז להם.
הקמפיין של רותי לבייב לשמירת נידה מחרפן אותי. כמה בקלות אפשר לקחת דבר נשגב, כזה שנשים ביהדות מסרו את נפשן עליו במשך דורות, ולהפוך אותו לטמטום אינסטגרמי ולמכונת כסף. לקחת ערך יהודי מקודש ולעשות ממנו עוד מוצר למכירה בעולם השטחי והפתטי של הסלבס וההשקות. איכס עלייך
יש בכך כדי להעיד על שבריריותה של החברה הישראלית החופשית, שכל נפיחה דתית-מיסיונרית גורמת לה להתמוטטות עצבים, וכל מיליארדר עם מספיק דולרים יכול להשתלט על סדר יומה. כמו שקשקשנו כל היום על הלכות נידה כי הלבייבים רוצים שנדבר על הלכות נידה, יתכן שמחר נמצא עצמנו מדברים על זכות הצבעה לנשים כי מישהו בפורום קהלת יגייס לכך את המיליארדר הנכון. חולשתה והשחתתה של התקשורת הישראלית הופכת את האזרחים לטרף קל עבור קמפיינים תקשורתיים-שיווקיים שממומנים על ידי גורמים זרים. וזה כבר מסוכן ממש.
הסיפור כאן הוא לא יעל בר זוהר, שי מיקה, מיכל אנסקי (שהכחישה) או כל אישה ישראלית שמקבלת תשלום מגופים כאלה ודומים להם כדי לקדם "שיח על יהדות" ושמרנות מיסיונרית. הסיפור הוא הסכום הנמוך שבו אפשר לקנות אותן או כל אחד אחר באיצטלה "מסורתית". הסיפור הוא הקלות שבה אתה הופך למשת"פ מהזן הנחות ביותר של מי שחותרים בכל כוחם והונם נגד רוח השוויון והחופש. הסיפור הוא שהספרה הציבורית בישראל הופקרה ונפרצה וכל אדם עם מספיק כסף ורצון יכול להשתלט עליה לזמן מה ולקדם את ענייניו. ומול זה חייב כל ישראלי לעמוד. אלא אם נותנים לו 20 אלף שקל.
גיל:30. מה עושה בחיים:מגישה בתוכנית "ערב טוב עם גיא פינס". מעדיפ.ה:גברים. טווח גילאים רצוי:וואלה אין. סיגריות:לא. אלכוהול:כן. בשר:כן. פוליטיקה:לפעמים. דת:לפעמים. דיור:שוכרת. הדייט הכי מוצלח:"כשהוא מבשל לך". הדייט הכי מבאס:"מקרה שקרה באמת:מדבר על עצמו בגוף שלישי". מתי בפעם האחרונה עשית את הצעד הראשון:"כשעזבתי את עריכת הדין לפינס. הרפתקאה שאני מודה עליה כל בוקר מחדש".
1. שוק הכרמל. עברתי לגור מעליו לאחרונה ולא רואה את עצמי זזה משם. 2. חוף ירושלים. רגוע יחסית לשאר + קיוסק יין מושלם שגיליתי שם לא מזמן. 3. פארק הירקון. לשים אוזניות ולרוץ. 4. מרכז טאגור ברמת אביב. מחזיר אותי ישר לצופיפניקית אחרי הפעולה שבאה לקנות ברד אצל יואל בקיוסק. 5. הלוציפר. מקום שרץ איתי שנים אבל נותן תחושה כאילו כלום לא השתנה.
בתכנית ששודרה אמש הדגימה "ערב טוב עם גיא פינס" מה קורה כשגוף תקשורת מנסה להתחרות בריאליטי, וכופה על מרואייניו דרמה פקטיבית, מציצנית ואלימה בזמן אמת.
יעל שלביה, דניאל גרינברג, עדן פינס, רוני עפרון ומעין אשכנזי הן כוכבות האייטם ששודר אמש, אך כתבת גיא פינס הנחושה עמית שאטו מסגרה את כולן תחת הכותרת "אקסיות של עומר אדם". הזמר המפורסם אמנם לא נכח באירוע השקת הבושם המסוקר, אבל בעולם של גיא פינס, עומר אדם הוא זה שמצדיק את איזכורן של האחרות. כן, זה היה הסקופ הגדול עליו חגג האייטם: חמש אקסיות של אותו מפורסם מגיעות לאותו אירוע. כולן נשים עובדות ומוכרות וכולן מתווכות לעולם כלא יותר מפסיק בחייו של גבר.
"עומר אדם, שים לב: אם התגרדת אתמול בכל הגוף או שבערו לך האזניים – יש לזה סיבה", פתח את האייטם גיא פינס עצמו בנרטיב שהוא כפה על הסיפור ורק ילך ויחמיר בהמשך. "אירוע השקה נוצץ במיוחד לבושם חדש הפך לכנס מועדון האקסיות שלך".
הירייה הראשונה הופנתה ליעל שלביה, הדוגמנית בת ה-17 שנחשדה לאחרונה כרומן החדש של אדם. "מבינה את המכנה המשותף בין כל הבנות שהוזמנו לכאן?", פנתה אליה הכתבת ודחפה את המיקרופון הפינסי בפרצופה. לאחר הינד ראש מבולבל של שלביה, ענתה לה שאטו: "תני לי לגלות לך – כולכן אקסיות של עומר אדם".
המלאכיות של פינס
הבאה אחריה הייתה עדן פינס, 21, שגם אליה הופנו אך ורק שאלות בנושא האקס. "די, איף", ענתה פינס את מה שהרגשנו כולנו, "הרגתם אותנו עם השאלות האלה. זה מה זה פאסה ולא מעניין ולא קיים". נציגת התכנית לא עצרה כאן. "נראה לי משתלם להיות האקסית של עומר אדם, לא?" היא שלפה בטבעיות את השאלה המיזוגנית בעולם. "נראה לי משתלם להיות בן אדם בלי שידביקו לך שמות", השיבה פינס. "גם הבן זוג שלי פה, וזה לא מכבד אותו ולא אותי".
רומי עפרון, 25, נשאלה האם זה לא מוזר בעיניה לראות את כל האקסיות של בן הזוג שלה לשעבר באותו מקום. "לא", ענתה עפרון. "מה עומר היה אומר על זה?". "נראה לי הכי טוב שתשאלי אותו". שאטו, שלפי הטון המשולהב תפסה את עלבון המרואיינת כהצלחה מקצועית, המשיכה לשעוט קדימה אל מעיין אשכנזי.
אשכנזי, האקסית הראשונה של עומר ויוצאת האח הגדול, היא היחידה – לדברי פינס המקריין ברקע – שלקחה את האירוע בהומור. בפועל, זה נראה קצת אחרת. "כל האקסיות במקום אחד", חזרה הכתבת על המנטרה הקסומה. "קצת מוזר, לא?". אשכנזי מחייכת ועונה לה,"אתם עשיתם את זה".
"גיא פינס" היא תכנית שמתגאה בטון הסרקסטי והמתנשא שלה כלפי האירועים הנוצצים אותם היא מסקרת. גם כאן, הטון של פינס וכתבת השטח שלו נשמע מתבדח על המרואיינות, אלא שבמקרה הזה הפכה התכנית עצמה למושא הבדיחה. כמו תמיד, ניהלו פינס ופמלייתו את התכנית בנימת "וואו, איזה מביך פה", ובאמת היה מביך – אבל לא מהסיבה שהם חשבו. היה מביך לראות נשים אינטיליגנטיות נאלצות להתמודד עם שאלות שלא לרמתן. אם פעם עוד היינו מתרשמים במידת מה הנונשלאנטיות של גיא פינס והתנשאותו על "הביצה" אותה הוא מסקר, היום ברור שההתנשאות מופנית מצד המרואיינים כלפיו ובצדק.
לאחר שנראו הדוגמניות הצעירות מתייעצות במבטים חמורים עם הסוכן שלהן, הפנתה שאטו שאלה אחרונה כלפי יעל שלביה. "טוב, אם אנחנו כבר בהשקת בושם, אולי אני אשאל כבר משהו בנושא. איך עומר מריח?". והנה מוצתה עד תום הבדיחה שלא הצחיקה אף אחת מלכתחילה.
"מה זה השאלות האלה?" ענתה שלביה, ומעולם לא הסכמנו איתה יותר. לא ברור איך בימינו ובאווירה הציבורית הנוכחית עדיין מוטחות בפניהן של נשים שאלות רדודות, סקסיסטיות ומקטינות כל כך, והאירוניה זועקת כשהן נשאלות מפיה של אישה. ברור ששאטו איננה הבעיה, אלא רק שליחה של מסר שהונחת עליה מגבוה. היא כנראה בתחתיתה של היררכיה שבראשה עומדים מפיקים ועורכים ציניקנים. אבל אם כך הדבר, האם באמת שווה ונוצץ כל כך לקחת בהיררכיה הזו חלק? אולי בעצם כל הנוגעות בסיפור הזה הן קורבנות של תופעה גדולה יותר; של מערכת תעשייתית משומנת ושונאת נשים שראויה לחלוף מן העולם. אבל כל עוד נמשיך לתת לה יד, זה לא יקרה בקרוב.
מחפשים סדרה חדשה? בואו לדבר על זה בקבוצת הטלוויזיה של Time Out,"מה רואים היום?"
