Time Outתל אביב הוא חלק מרשת Time Out Global — רשת מדיה בינלאומית הפועלת ב-360 ערים מרכזיות וב-60 מדינות ברחבי העולם. Time Out הוא אחד ממקורות התוכן המקיפים והאמינים ביותר בתחומי התרבות, הקולינריה, הבילוי ותיירות עירונית. התוכן, שמתעדכן 24/7, נכתב ונערך על ידי צוות עיתונאים מקצועי מקומי בישראל, בהתאם לסטנדרטים של Time Out העולמית.
קול העיר החופשית: לכולם יש פודקאסט. עכשיו גם לתל אביב
תל אביב, שומעת? גיא פינס מתארח בפודקאסט "ללא הפסקה" (צילום באדיבות דוברות עיריית ת"א-יפו)
לתל אביב היה הכל. אבל לא היה לה פודקאסט. עיריית תל אביב-יפו מתקנת את זה כעת עם ההסכת "ללא הפסקה", שבו דמויות תל אביביות בולטות מספרות על העבר וההווה שלהן בעיר, על השנאות והאהבות שלהם בעיר, וכמובן על דירות מסריחות. בין האורחים: רביב דרוקר, דפנה לוסטיג, גיא פינס, אקו ועוד
יכול להיות שיש בישראל יותר מגישי פודקאסטים ממאזיני פודקאסטים? לא נופתע. השנים האחרונות ראו זינוק אדיר במספר הפודקאסטים בעברית ובמגוון אינסופי של נושאים, ובאזורים מסוימים בעיר התחושה היא שלכולם יש פודקאסט והם עסוקים כל היום בראיונות ושיחות זה בפודקאסטו של זה. אבל עכשיו הגיעה העת שגם לתל אביב עצמה יהיה פודקאסט, שם אפשר יהיה לשוחח על הנושא שהכי מעניין אותנו בתל אביב, והוא כמובן תל אביב עצמה.
עוד פודקאסט. כן, אנחנו יודעים, יש לכם מספיק כאלו בחיים, לא כולל הפודקאסט שאתם מגישים בעצמכם, הפודקאסט שאתם עושים לו…
עיריית תל אביב-יפו השיקה החודש את "ללא הפסקה", שם מתבקש לפודקאסט עירוני שמספק הצצה בלתי פורמלית לחיי דמויות מפתח מוכרות בעיר, באמצעות שיחה כנה, חשופה, קולחת ולא מצונזרת על כל מה שטוב כאן וגם על מה שפחות: האתגרים, הדירות המשפילות, ההתחלות הקשות, ההתפתחות בתוך הבועה התל אביבית, האהבה והשנאה לעיר והסיבה האמיתית שבגללה בוחרים לגור בעיר הזאת בשלב כלשהו בחיים.
בעירייה מסבירים כי מטרת הפודקאסט, הנושא את שם הסלוגן שניתן לעיר בניינטיז וקצת פחות תקף היום, היא לחשוף את מהות העירוניות התל אביבית "ואת הפסיפס האנושי שהרכיב אותה בראשית דרכיה ומרכיב אותה בימינו אנו. שיח אמיתי המציג את המורכבות שבחיים בעיר הגדולה; להצליח, להתפתח, לצמוח ולהתבלט בתוך כל הרעש והנוף האורבני הסואן שמהווה מוקד משיכה תרבותי וחברתי". בפרקים הראשונים התארחו גיא פינס, ירון לונדון ודפנה לוסטיג, ובשבועות הבאים צפויים לנחות באולפן ההסכת תל אביבים לוהטים נוספים.
הפודקאסט השבועי, בהגשת שני לוי מצוות לשכת דובר עיריית תל אביב-יפו ואורי טולדיאנו, פודקאסטר וותיק ואקטיביסט חברתי, נוצר בשיתוף ועבור תושבים בעבר, בהווה ובעתיד. הקשבנו לפרק הראשון והיה חמוד בטירוף ובטח יותר טוב מכל מה שתוכלו למצוא ברדיו. רגע, מישהו פה עוד שומע רדיו? לא חשבנו.
רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו
היום, ילדים, נדבר על נידה. מחר נדבר על זכות הצבעה לנשים
לא מעליב דתיים שככה מנסים למכור את האמונה שלהם לחילונים? יעל בר זוהר ושי מיקה מיסיונריות ביוטיוב (צילום מסך)
קמפיין הנידה המטופש, השטחי והמעליב שנחשף על ידי "ערב טוב עם גיא פינס" צריך להחריד בעיקר יהודים מאמינים. אנחנו החופשיים צריכים להיות מוטרדים בעיקר מהקלות המטורפת שבה אנשים קיצוניים עם מספיק כסף משתלטים כאן על סדר היום הציבורי-תקשורתי
היום, ילדים, נדבר על נידה. אתמול, ילדות, למדנו שהפלות זה רצח. ומחר, הורים יקרים, נדסקס את זכות ההצבעה לנשים כי אולי די גם עם זה. המתקפה על זכויות האישה בעיצומה, מצטערים, ככה זה כשאת טמאה שבוע שלם כל חודש. לא טוב לך? סעי למדינה אחרת. אבל עוד לפני כל הסרקזם הזה, למה אנחנו בכלל מדברים על כל זה, בעצם? מי קבע שברשתות החברתיות ידברו על נידה כל היום? מי עומד מאחורי אימוץ העמדה הנוצרית הקיצונית נגד הפלות אל תוך השיח הישראלי? מי אחראי לניסיון להחזיר נשים ישראליות אל תקופת האבן?
אוף טופיק: גיא פינס הביא היום אחלה סקופ על עשרות אלפי השקלים שמקבלות סלבריטאיות חילוניות עבור קידום שמירת נידה ברשתות. ערכים תמורת צ׳קים, ובלי שקיפות לעוקבות הצעירות שלומדות מזה שבימי המחזור הן טמאות (ותחסכו ממני את ההטפה הדתית, היה לי מזה מספיק, תודה)
הרבה לפני שנכנסות לדיון העקרוני על זכות האישה על גופה או על ההתייחסות לגופה כטמא ומשחית, צריך להבין באיזו קלות נחטף השיח התקשורתי-ציבורי בישראל ומי מנצלים את הקלות הבלתי נסבלת הזאת. מי שהתעורר הבוקר וגילה שהעולם השתגע והתחיל כולו לעסוק בהלכות נידה – שהיו רלוונטיות בנסיבות היגייניות לפני מאות שנים ורלוונטיות בנסיבות מסורתיות בלבד כיום – בוודאי שאל את עצמו מאיפה זה בא. התשובה, לכאורה, היא הסקופ הנאה של מערכת "ערב טוב עם גיא פינס" שחשפה כי סלבריטאיות ישראליות קיבלו סכומי כסף נאים תמורת השתתפותן ב"תוכניות" המשודרות ברשת ועוסקות בשמירת נידה.
סיפור חזק של גיא פינס. סלבס חילוניות מספרות לאחרונה שהן מתחילות לשמור נידה ומעודדות את העוקבות לעשות זאת ׳כדי לשמור על להט בנישואים׳. מה מתברר? זה תוכן שיווקי תמורת עשרות אלפי ₪ מהמיזם של רותי לבייב. בין המשתתפות: יעל בר זוהר, מיכל אנסקי, שי מיקה. תזכורת בקטנה: אנחנו לא טמאות
מאחורי אותן "תוכניות" עומדת העמותה "שעשני אישה / נשים מנהיגות שינוי", גוף מיסיונרי שמסתיר תעמולה דתית אנטי-נשית מאחורי חזות פמיניסטית-ליברלית, עוסק למעשה בלעדית ב"טהרת המשפחה" (שאיכשהו תמיד מסתכמת ב"לכי למקווה יא סרחה יא מגעולה"), ומהווה גם פרסומת בוטה למקוואות בוטיק בכל רחבי הארץ. ומאחורי אותו גוף מיסיונרי? רותי לבייב, בתו של המיליארדר החשוד בפלילים לב לבייב, שונא חילוניות ידוע (שאף הכריז ש"אין דבר כזה יהודי חילוני" כשעוד הסכים לדבר עם התקשורת), ואיש שקנה את מקומו בחברה הישראלית באמצעות תרומות ענק לחב"ד וארגונים דתיים אחרים (וחזר לחיות ברוסיה עם התפוצצות פרשת הברחת היהלומים של בנו, לגביה הוא עדיין דרוש לחקירה בישראל).
על פי תחקיר של גיא פינס רותי לבייב שילמה למפורסמות כ20 אלף שקל לדבר על נידה.
זהו למעשה הרקע שמאפשר את הקמפיין המחליא #זה_היום_שלך, שהופך את הלכות הנידה לחוויית אינסטוש שטחית ומטומטמת ולמעשה פוגע במסורת העמוקה יותר מכל דבר אחר. על רקע כזה קל מאוד לחטוף את השיח הציבורי. קחו ערימה של כסף מטונף שמחפש לגיטימציה באמצעות הזדהות כ"דתי", שימו אותו על סוגיה שאינה שנויה במחלוקת בקרב רוב מוחלט של הציבור, ודפקו אותה בראשו של הציבור שוב ושוב עד שיתעייף. הפלות, נידה, צניעות, הפרדת נשים, הדרת נשים, על כל אלה יש ארגונים רבים שמוכנים לשים ממון רב כדי להחדיר את עמדת המיעוט הקיצוני אל תוך המיינסטרים. זאת זכותם במדינה דמוקרטית אפילו אם הם בזים לה, כפי שזכותנו לחשוף זאת ולבוז להם.
הקמפיין של רותי לבייב לשמירת נידה מחרפן אותי. כמה בקלות אפשר לקחת דבר נשגב, כזה שנשים ביהדות מסרו את נפשן עליו במשך דורות, ולהפוך אותו לטמטום אינסטגרמי ולמכונת כסף. לקחת ערך יהודי מקודש ולעשות ממנו עוד מוצר למכירה בעולם השטחי והפתטי של הסלבס וההשקות. איכס עלייך
יש בכך כדי להעיד על שבריריותה של החברה הישראלית החופשית, שכל נפיחה דתית-מיסיונרית גורמת לה להתמוטטות עצבים, וכל מיליארדר עם מספיק דולרים יכול להשתלט על סדר יומה. כמו שקשקשנו כל היום על הלכות נידה כי הלבייבים רוצים שנדבר על הלכות נידה, יתכן שמחר נמצא עצמנו מדברים על זכות הצבעה לנשים כי מישהו בפורום קהלת יגייס לכך את המיליארדר הנכון. חולשתה והשחתתה של התקשורת הישראלית הופכת את האזרחים לטרף קל עבור קמפיינים תקשורתיים-שיווקיים שממומנים על ידי גורמים זרים. וזה כבר מסוכן ממש.
הסיפור כאן הוא לא יעל בר זוהר, שי מיקה, מיכל אנסקי (שהכחישה) או כל אישה ישראלית שמקבלת תשלום מגופים כאלה ודומים להם כדי לקדם "שיח על יהדות" ושמרנות מיסיונרית. הסיפור הוא הסכום הנמוך שבו אפשר לקנות אותן או כל אחד אחר באיצטלה "מסורתית". הסיפור הוא הקלות שבה אתה הופך למשת"פ מהזן הנחות ביותר של מי שחותרים בכל כוחם והונם נגד רוח השוויון והחופש. הסיפור הוא שהספרה הציבורית בישראל הופקרה ונפרצה וכל אדם עם מספיק כסף ורצון יכול להשתלט עליה לזמן מה ולקדם את ענייניו. ומול זה חייב כל ישראלי לעמוד. אלא אם נותנים לו 20 אלף שקל.
גיל:30. מה עושה בחיים:מגישה בתוכנית "ערב טוב עם גיא פינס". מעדיפ.ה:גברים. טווח גילאים רצוי:וואלה אין. סיגריות:לא. אלכוהול:כן. בשר:כן. פוליטיקה:לפעמים. דת:לפעמים. דיור:שוכרת. הדייט הכי מוצלח:"כשהוא מבשל לך". הדייט הכי מבאס:"מקרה שקרה באמת:מדבר על עצמו בגוף שלישי". מתי בפעם האחרונה עשית את הצעד הראשון:"כשעזבתי את עריכת הדין לפינס. הרפתקאה שאני מודה עליה כל בוקר מחדש".
1. שוק הכרמל. עברתי לגור מעליו לאחרונה ולא רואה את עצמי זזה משם. 2. חוף ירושלים. רגוע יחסית לשאר + קיוסק יין מושלם שגיליתי שם לא מזמן. 3. פארק הירקון. לשים אוזניות ולרוץ. 4. מרכז טאגור ברמת אביב. מחזיר אותי ישר לצופיפניקית אחרי הפעולה שבאה לקנות ברד אצל יואל בקיוסק. 5. הלוציפר. מקום שרץ איתי שנים אבל נותן תחושה כאילו כלום לא השתנה.
