"אם אתה רוצה להעביר מסר, תשתמש בווסטרן יוניון". הציטטה הזאת משויכת בדרך כלל למפיק ההוליוודי סם גולדווין, אם כי ככל הנראה היה זה התסריטאי מוס הארט שניסח אותה קודם לכן. כך או כך, שני היהודים האלה ידעו משהו על איך מספרים סיפור טוב.

סיפור המרד היהודי באימפריה הרומית בשנת 66 לספירה, שהידרדר למלחמת אחים והוביל לחורבן בית המקדש השני, הוא ללא ספק סיפור טוב. אבל התסריט שכתבו שולי רנד וגידי דר כל כך ממוקד בהעברת מסר חשוב על תוצאותיה ההרסניות של שנאת חינם, שהוא מזניח את עיצוב הדמויות שמובילות את הסיפור ומתווכות בין הצופים לבין פיסת ההיסטוריה המתוארת ב"אגדת חורבן".

הגיבורים של אפוסים היסטוריים, כמו אלה שנוצרו בהוליווד בשנות החמישים וגוללו סיפורים מהתנ"ך ומימי האימפריה הרומית, הם לעיתים קרובות גזירי קרטון (לכן רובם נראים היום מיושנים מאוד). הסרטים עתירי התקציב האלה ודאי שימשו כאחד המודלים של "אגדת חורבן". אך משום שהתקציב הנדרש למימון סרט כזה יקר יותר מהתקציב של כל הקולנוע הישראלי במאה הנוכחית גם יחד, גידי דר ("האושפיזין") פנה לאפיק יצירתי מקורי.

"אגדת חורבן" מורכב מלמעלה מ-1,500 ציורים של דוד פולונסקי ומיכאל פאוסט שעבדו על "ואלס עם באשיר". רק שהפעם לא מדובר באנימציה, אלא בציורים דוממים. לפעמים המצלמה מטיילת על פני הציורים כדי להוסיף תנועה, אך לרוב היא נותרת סטטית והציורים מתחלפים מול עיני הצופים כמו בפנס קסם. מה שאמור להעניק חיים לאיורים הם קולותיהם של מיטב שחקני ישראל, אבל בעיני הצופה החתומה מעלה זה עדיין נראה ונשמע כמו דפדוף בספר ילדים, או כמו חזיון אור-קולי המוצג במוזיאון. זה אמנם חזיון אור-קולי מושקע מאוד, אלא שחזיון כזה אינו דורש עומק דרמטי, ואילו סרט שמספר סיפור בהחלט זקוק לו. והוא מאוד חסר כאן.

את הסיפור – המבוססעלמקורות תלמודיים ועל״מלחמות היהודים ברומאים״ מאת יוסף בן מתיתיהו– מוביל פשוט העם בן בטיח (שולי רנד), המכונה בתלמוד "אבא סיקרא", שיום אחד נמאס לו. בירושלים שולטים עשירים מושחתים המקורבים לאימפריה הרומית, וכל השאר סובלים מעוני מחפיר. דודו של בן בטיח, רבן יוחנן בן זכאי (מוני מושונוב) מטיף למתינות, אך האחיין מורד בתורתו והופך למנהיגם של הסיקריים הקנאים.

בתחילת המרד בן בטיח משתף פעולה עם הלוחם שמעון בר גיורא (עמוס תמם) אך בהמשך דרכיהם נפרדות. אחרי נפילת הגליל בידי חילות הרומאים שמגיעים מצפון, יוחנן מגוש חלב (יגאל נאור) מגיע לירושלים ומציע את עזרתו. המורדים פותחים בפניו את השערים ובהמשך מצטערים על כך. במקום לאחד כוחות, הפלגים השונים נלחמים אלה באלה, בזמן שהכוהנים בהנהגתו של בן-גמלא (זאב רווח) ממשיכים לשחוט כבשים ולהקריבם לאלוהים הרעב שבשמים.

בשולי הסיפור יש גם שתי נשים – אמו הדואגת של בן בטיח (ריטה שוקרון) והמלכה היהודייה ברניקי (יעל אבקסיס) שנוסעת לגליל ומפתה את טיטוס, מפקד החילות הרומאים, בתקווה להציל את ירושלים. כמו בכל האפוסים הרומאיים שנוצרו בהוליווד, סצנת האהבים מתרחשת בבית מרחץ מפואר, והדימוי הזה תומך בהיאחזות של הסרט בדיכוטומיה הישנה של האמא והזונה.

מהלכי המרד המתוארים בסרט נאמנים למקורות היהודיים, ויש לציין שאלה לא בדיוק מסמכים היסטוריים אלא סיפורי מוסר המאוגדים תחת השם "אגדות החורבן". מעצם היותם אגדות, גיבוריהם אינם מפותחים מעבר לתפקידיהם הסמליים במשל על שנאת חינם שמחוללת חורבן. לליקוי הזה בתסריט תורם גם הרובד החזותי של הסרט. האיורים עתירי הפרטים, שעוצבו בהשראת ציורי רנסנס, אמנם מרהיבים ומרשימים בהיקפם, אבל דווקא העיצוב של הגיבורים לוקה בחסר. רוב התקריבים של בן בטיח או של ברניקי או של חייל בהמון חושפים פנים חסרי מבע. ביחד עם הדיאלוגים ממוקדי הנושא אנחנו מקבלים מצגת במקום דרמה אנושית. לכן אהבתי יותר את הציורים שמביטים מלמעלה על מרחבים והמוני אנשים, וגם את החלקים בסרט שמאוירים באופן מופשט יותר.

"אגדת חורבן" הוא תוצאה של שיתוף פעולה בין רנד החרדי לבין דר, פולונסקי ופאוסט המזדהים כחילוניים. אולי בשל כך נדמה שחלקים מהמסר שלו מתפענחים באופן שונה על ידי צופים שונים. האם המלחמה על בית המקדש מייצגת את הסכנה שבאמונה פנאטית באלוהים, או שהיא משל לשנאה בין חילונים לחרדים ובין שמאלנים לימנים? האם חורבן בית המקדש עצמו הוא אסון, או שהוא רק דימוי לחורבן העם?כצופה חילונית (גם אם לא צמחונית) בית המקדש שקירותיו מוזהבים ורצפתו מדממת נראה בעיני כבית מטבחיים – כלומר, ברוך שפטרנו. לא התרשמתי שזאת נקודת המבט של הסרט, אבל התרשמתי שיש כאלה שמעדיפים לקרוא אותו כך. כלומר עם היותו ממוקד, המסר של הסרט גם עמום. וכשמרכז העניין הוא המסר, גם זו בעיה. לכן בסופו של דבר זה פרויקט אמנותי מרשים, אבל חלול.

★★2 כוכבים
בימוי: גידי דר. עם שולי רנד, מוני מושונוב, עמוס תמם, יעל אבקסיס. ישראל 2021, 93 דק'

• ביקורת סרטים
• קולנוע ישראלי
• אנימציה
• קולנוע
• המסך
• דוד פולונסקי

• Facebook
• Twitter
• Email

"במקרה שיש התאמה טובה בין היצירות לאופי האנשים החיים בסביבתן, נוצרת הזדהות ושייכות למקום אשר חשובה מאוד להתפתחות וליציבות הרגשית", נטען במאמר "סביבה כמעצבת אישיות", המלווה את ההזמנהלתערוכת איורים מספרי ילדים בגלריה "פחות מאלף". האם מי שקירות בית הוריו עוטרו בליטוגרפיות של אשר ושילדותו מלווה בהתבוננות אינסופית במבנים בלתי אפשריים, יפתח ראייה מרחבית או שיפסיק לתת אמון במציאות? "האמנות הופכת להיות חלק מהזהות האישית של הדרים במקום", ממשיך המאמר, שללא ספק מגרד להורה המתקדם באשמה ובארנק. אבל האם משקלה של אמנות בפיתוח אישיותו של הילד גדול יותר מכל גורם אקראי אחר?

יוסי אבולעפיה, דני קרמן, דוד פולונסקי והילה חבקין הם רק שלושה מהמאיירים המובילים המציגים בתערוכה. כמו כן נמכרים בה הדפסים במהדורות ממוספרות וחתומות, כך שאפשר להופכם לחלק מהזהות האישית במחירים של פחות מאלף (דולר). השבוע, בפורים, מצטרפת לגל האמנות־סביב־ילדים יריד בשם Artalef, שמטרתו דומה: “להנגיש לילדים את עולם האמנות באופן מסקרן ומאתגר". לצד פעילויות וסדנאות שונות יוצגו ביריד “עבודות שנעשו עבור ילדים או במחשבה עליהם", על ידי אמנים כפיליפ רנצר, קרן שפילשר וגליה פסטרנק, לצד טובי מאיירינו כבתיה קולטון וירמי פינקוס.

אביאל בסיל, שאייר כמה מספרי הילדים הנמכרים ביותר של השנים האחרונות – בהם “וניל על המצח ותות על האף" של מאיר שלו ו"גור חתול אדם ארוך שיער" של אתגר קרת – מציג בשתי התערוכות בו זמנית. בסיל, המעיד על עצמו שלרוב הוא סרבן ונחבא אל הכלים, נעתר לשתי ההצעות מסיבה פשוטה: “נפנפו לי בשמות שהיה לי כבוד להיות לידם על הקיר. המאיירים הנוספים המציגים הם כאלו שאני מעריץ".

מה הופך לדעתך ילדים לקהל יעד לוהט? זה קשור להרחבת פלחי שיווק או למשהו עמוק יותר מבחינה תרבותית?

"אני לא יודע, אבל אני בהחלט מרגיש את זה. אני חושב שגם לחוק הספרים שהעלה את מכירות הספרים לתודעה וגם לדברים שקרו בתחום האיור יש חלק גדול בזה. כשנכנסתי למחלקה לאיור בשנקר בקושי היה איפה ללמוד את זה. בארבע השנים האחרונות, הקשר שלי לשאר המאיירים המוצלחים שיצירותיהם יצאו לשוק בארץ וגם בחו"ל – שנוצר בעיקר דרך המדיות החברתיות – פשוט התפוצץ. גם לשבוע האיור שיובל סער עושה יש השפעה גדולה. אני בחרתי במקצוע הזה כי חשבתי שאני יכול לעשות אותו לבד בחדר, והנה – זה התהפך".

בסיל פרץ לעולם האיור הישראלי לפני כחמש שנים עם עבודת הגמר שלו בשנקר – איורים מרהיבים עם שיק אפריקאי ל"עוג מלך הבשן" של אלתרמן. היום, בעיקר בזכות עבודתו עם אתגר קרת, הוא כבר מקבל הצעות מרחבי העולם, והוא זוקף, כאמור, חלק מהצלחתו לחוק הספרים המאיים, שבעטיו בחרו הוצאות הספרים להוציא מחדש קלאסיקות ישנות: “אני יצאתי נשכר מזה, כי ראו בקו שלי משהו מודרני שיכול לתת לקלאסיקות עטיפה חדשה".

אילו יצירות אמנות היו תלויות בבית הוריך?

"בעיקר עבודות שאימא שלי הייתה רוקמת לפי קווקווים מיוחדים, שחזורים של עבודות ישנות. הטעם שלה היה מגוון, הרבה דברים שלאו דווקא קשורים זה לזה. לא הייתה איזו גישה לאמנות. ההורים פשוט שמו על הקיר דברים שבמקרה היו שם".

Artalef יריד אמנות לילדים, 23.3־27.3, רביעיית פלורנטין, סלמה 27, כניסה חופשית

• הילה חבקין
• יוסי אבולעפיה
• דני קרמן
• גלריה פחות מאלף
• ירמי פינקוס
• בתיה קולטון
• דוד פולונסקי
• ספרי ילדים
• אתגר קרת
• אמנות
• תרבות

• Facebook
• Twitter
• Email

יש מי שמקשיב לדור של מכורים לנוסטלגיה: מחר (חמישי) תיפתח בגלריה פחות מאלף תערוכה שתוקדש לאיורים המקוריים המוכרים לכולנו מספרי הילדים. בין האיורים תמצאו את "הכבש השישה-עשר" שאייר דוד פולונסקי, "הקטר" שאיירה אורית ברגמן וגם עבודות של דני קרמן, יוסי אבולעפיה, הילה חבקין ועוד. את התערוכה יזמה האוצרת שירה גפשטיין מושקוביץ, אמנית, אוצרת ואחת ממנהלי הגלריה. "הרעיון היה לקחת איורים שילדים מכירים מספרים שהם קוראים כל הזמן. זה התחיל מהילדים שלי – יש לי שלושה ילדים ואני קוראת להם הרבה. ערב אחד הקראתי להם סיפור וחשבתי לעצמי: מה קרה עם הציור המקורי? התחלתי לחקור את הנושא ומצאתי שאין מקום שמציג את הציורים האלה, ובטח לא כזה שמציע אותם למכירה. פניתי למאיירים מוכרים ואהובים, שהיצירות שלהם הגיעו לרמה של נכסי תרבות".

האיורים המקוריים שיוצגו בתערוכה הקרובה יוצעו למכירה בסכומים הנעים בין 3,000 ל-4,000 ש"ח. בנוסף, יוצעו למכירה הדפסים במהדורות מוגבלות, ממוספרות וחתומות במחירים שמתחילים ב-500 ש"ח. אם אינכם בעליהם הגאים של פלוס בחשבון, אלא ג'אנקיז של נוסטלגיה מן השורה (או לחלופין הורים לילדים), תוכלו ליהנות ממפגשים עם המאיירים, שידברו על היצירה שלהם.

גלריה פחות מאלף פועלת כבר שנתיים ולדבריה של גפשטיין מושקוביץ, מטרתה לאפשר לקהל לרכוש אמנות מקורית ואיכותית במחיר שהוא פחות מאלף דולר. הגלריה מציעה לקהל הרחב יצירות אמנות של אמנים ידועים כמו יאיר גרבוז, עזי אסד, יונתן הירשפלד ועוד לצד אמנים צעירים ומבטיחים ואמני רחוב, במחירים של 4,000 שקל או פחות.

"משחררים את האיורים המקוריים מהספרים האהובים", ערב פתיחת התערוכה, חמישי (10.03), 20:00 בגלריה פחות מאלף, אברבנאל 60, תל אביב

• הילה חבקין
• יוסי אבולעפיה
• דני קרמן
• הכבש השישה עשר
• הקטר
• גלריה פחות מאלף
• דוד פולונסקי
• ספרי ילדים
• נוסטלגיה
• תל אביב: חדשות עירוניות
• תל אביב
• עירוני

• Facebook
• Twitter
• Email

פופו משחק במחבואים

הספר יוצר משחק אינטראקטיבי עם הקורא. פופו (FUFU) הוא כלב שובב שאוהב להסתתר בכל יום במקום אחר. הילדים מתבקשים לסייע לאתר אותו. בכל פעם שהילד מוצא אותו הוא לוחץ עליו, ובכל פעם שהכלב מזיז את ראשו או את זנבו נשמעת נביחה. הספר זמין בכתובת bit.ly/Free__Book.

מאת: אבי ליפשיץ, מייסד הוצאת סגול

דם האולימפוס

הספר החמישי והאחרון בסדרת גיבורי האולימפוס ממשיך את אירועי הספר הקודם, "בית האדס", ומביא את עלילות ספרי פרסי ג'קסון לשיא על ידי קשירת קצוות כל העלילות שנרקמו במהלך עשרת הספרים שהפכו לרבי מכר. "דם האולימפוס" הוא היהלום שבספרי גיבורי האולימפוס, חגיגת סיום נפלאה שלא תוכלו להניח מהיד.

מאת: ריק ריירדן, הוצאת גרף

יקינתון, סיפור על חברות ושיר

"פזמון ליקינתון" הוא משירי הילדים האהובים ביותר, אך הסיפור המסתתר מאחוריו על הידידות בין המשוררת לאה גולדברג למלחינה רבקה גוילי ידוע רק למעטים. הסופרת שהם סמיט והמאיירת רוני פחימה מספרות שני סיפורי חיים המולידים יצירה משותפת.

מאת: שהם סמיט, איורים רוני פחימה, הוצאת כנרת

המסע בעקבות אוצר המילים הגדול

ספר הביכורים של הסופר אהוד הורוביץ הוא מסע של אהבה למילה, לסיפור ולספר. כמו הילדים, אנחנו פוגשים את “שר האוצר", “שר המשטרה" ו"שר המשפטים" בכל החלטה חשובה בחיים, ועם הילדים אנו לומדים כי הדברים החשובים באמת נמצאים ממש קרוב.

מאת: אהוד הורוביץ, הוצאת סטימצקי

הבית החדש של הזברה גאולה

בבית קטן גרה באושר הזברה גאולה. יום אחד השתוללה סערה והבית של גאולה עף ברוח. החברים הטובים עוזרים ומחפשים. האם ימצאו לגאולה בית מתאים? בעקבות הצלחת הספר יצרו הסופרת אדיבה גפן והמאיירת דנה אלון זיתוני עוד הרפתקה מפתיעה על הזברה גאולה.

מאת: אדיבה גפן. איור: דנה אלון זיתוני, הוצאת כנרת

ברמלי

את הספר כתב קורני צ'וקובסקי, שיצירותיו היו לקלאסיקה בכל העולם. הספר יצא לאור בשנת 1927 ברוסיה. בשנת 1946 יצא לאור הספר בפעם הראשונה בהוצאת עם עובד בתרגומו המופתי של נתן אלתרמן. כמעט 70 שנה חלפו, ועתה הספר מוגש באיורים חדשים של דוד פולונסקי.

מאת: קורני צ'וקובסקי. איורים דוד פולונסקי, הוצאת עם עובד

שיפקה המכשפה הטובה

שיפקה היא מכשפה לא רגילה. כל המכשפות אוהבות להציק ולהטריד, אבל לא שיפקה! עם לחש פלאים, שיקוי טעים והרבה אהבה לילדים, היא מוכיחה שיש גם מכשפות טובות בעולם! בספר זה, מוזמנים הילדים לשתף את שיפקה במעשיהם הטובים.

מאת: אפרים סידון, איורים (בפלסטלינה): איתמר טל, הוצאת כנרת

לאסי חוזרת הביתה

דורות רבים של קוראים צעירים מלווים את לאסי במסעה הביתה כבר 75 שנה, ומתרגשים איתה ועם ג'ו בכל פעם מחדש. הספר הוסרט והומחז עשרות פעמים וכעת הוא חוזר בתרגום חדש.

מאת: אריק נייט, תרגום: יואב כץ, איורים: בתיה קולטון, סדרת הרפתקה של ההוצאות מודן ואוקיינוס

• ספרים
• המסע בעקבות אוצר המילים הגדול
• סטימצקי
• ברמלי
• דוד פולונסקי
• שיפקה המכשפה הטובה
• לאסי חוזרת הביתה
• יקינתון
• משפחה
• המלצות
• אפרים סידון
• עם עובד
• מומלצים
• בתיה קולטון
• עם הילדים
• הורות
• חינוך