• Facebook
• Twitter
• Email

זו לא הפעם הראשונה שתושבי דרום תל אביב מתלוננים על המחסור בשטחים ירוקים באזורם, והנה הגיעה הרכבת הקלה ושפכה עוד שמן למדורה: חלק גדול מפארק החורשות, שנחשב לריאה הירוקה של דרום העיר, יופקע בשנים הקרובות לטובת עבודות ההתארגנות של הקו הירוק.

קבוצת פעילים הגישה התנגדות לוועדה לתשתיות לאומיות ואף הציעה שטחים חלופיים לשטח ההתארגנות, אך טענותיהם נדחו וכעת הם שוקלים פנייה לבג"ץ. העירייה מצדה טוענת כי שטח ההתארגנות כלל לא יימצא בפארק החורשות שעליו תדאג לשמור, אלא בגן ההסתדרות הסמוך, ובכך חושפת סלע מחלוקת עמוק יותר.

לכאורה השאלה אם גן ההסתדרות הוא חלק מהפארק או נפרד ממנו נראית זניחה. עידן עמית, המתכנן הסביבתי של קהילת תל אביב־יפו והסביבה בחברה להגנת הטבע, מזכיר כי בשנה שעברה התכוונה העירייה לקדם תוכנית לבניית שכונה על גן ההסתדרות. "העירייה מנסה לשנות את השיח ולהפריד בין גן ההסתדרות לבין פארק החורשות, אף שזה סותר מסמכים שהיא פרסמה. כך היא תוכל להזניח את השטח ולבנות עליו, כביכול מבלי לפגוע בפארק", הוא טוען. "העירייה גם מתנגדת להפקעת השטח לטובת הרכבת הקלה כיוון שזה יעכב את תוכניות הבנייה".

אז מי צודק? החזרנו את הכדור למגרש של העירייה, שם התעקשו כי גן ההסתדרות מופרד מפארק החורשות על ידי דרך לבון ולכן מנותק ממנו. "באשר לתוכניות הבנייה, יובהר כי מדובר ברעיון הנמצא בשלבי בדיקת היתכנות ראשוניים בלבד. מטרת העירייה היא לבחון אפשרויות סיוע לתושבים המתגוררים בסמוך לנתיבי איילון וחווים מצוקה יומיומית באמצעות פרויקט בינוי־פינוי. הרעיון נבחן לצד אפשרויות נוספות תוך התחשבות במורכבות התכנון בתוך רקמה בנויה קיימת. בכל מקרה, כל תוכנית שתקודם תשמור על מאזן השטחים הציבוריים בשכונה, לא תגרע מהם ותיעשה בשקיפות מלאה".

בינתיים התושבים נחושים להגן על הפארק, וכדי להעלות את המודעות לחשיבותו יתקיימו סיורים חינמיים בדרום העיר ובפארק. קלרה אונגר, שגם תעביר את הסיורים, אומרת: "הפארק עבר פיתוח בשנים האחרונות ואפילו בדרום העיר לא כולם מכירים אותו. כל אזור פארק החורשות ודרום העיר היה בעבר ריאה ירוקה וגדולה של פרדסים ובוסתנים והפך להיות האזור הרועש, המזוהם והצפוף שאנחנו מכירים. הסיור מדבר על המורשת התרבותית שהלכה לאיבוד, על יפו ותל אביב והיחסים ביניהן".

מנת"ע נמסר:"תכנון הקו הירוק כולל שדרוג וטיפוח של כל איזור התוואי, לרבות נטיעת עצים. לצורך עבודות ההקמה יידרש חלק מסוים מגן ההסתדרות שממזרח לפארק החורשות, באישור העירייה ופקיד היערות ותוך שמירה על הטבע. השימוש בשטחים פתוחים לצורך התארגנות יאפשר צמצום הפרעה לתושבי השכונה בשלב ביצוע העבודות להקמת הקו הירוק. בתום העבודות נת"ע תשקם את הנוף ותחזיר את השטח לקדמותו".

על המקף, סיור חינמי בדרום תל אביב למען הצלת פארק החורשות, 8.9 ו־22.9 18:00־20:30, רחוב פלורנטין פינת בן־עטר. ההשתתפות בחינם

• ריאות ירוקות בתל אביב
• פארק החורשות
• החברה להגנת הטבע
• דרום תל אביב
• תל אביב: חדשות עירוניות
• תל אביב
• ריאות ירוקות בדרום תל אביב
• עירוני
• הרכבת הקלה

• Facebook
• Twitter
• Email

בימי שישי ושבת בתאריכים 20 בנובמבר ועד ה- 19 בדצמבר 2015, תקיים העירייה ברחבי העיר, אירועי זריעת פרחי בר והטמנת פקעות, לצד פעילויות שונות: סדנאות, תחנות הפעלה ומופע צלילים.
הפעילות מתקיימת במסגרת שלושה אירועים שנתיים של שיקום אתרי טבע בעיר שיכללו אירועי זריעה בחורף, סיורי פריחה באביב ואירועי איסוף זרעים בקיץ.
הפעילות הינה ללא תשלום ומיועדת לכל המשפחה.

הפעילות בהדרכת האקולוג ליאב שלם מטעם הרשות העירונית לאיכות הסביבה

פירוט האירועים:

20.11.15
יום שישי ב-12:00
בוסתן אבנר, רח' ברודצקי 34 – שד' אבנר
בתוכנית: הטמנת פקעות, שתילת צמחי תבלין, זריעת פרחי בר, תחנות בהפעלת הפעילים.

21.11.15
יום שבת ב-10:00
נווה אביבים, רח' טאגור 26 מאחורי בית השחמט
בתוכנית: זריעת פרחי בר, הטמנת פקעות, הפנינג קהילתי.

27.11.15
יום שישי ב-12:00
חורשת השקמים בצהלה, בקצה רח' יואב (ליד הצופים)
בתוכנית: הטמנת פקעות וזריעת פרחי בר, סיור אקולוגי באתר.

28.11.15
יום שבת ב-10:00
השדה והיער שלנו, רח' רפידים מול 12
בתוכנית: הטמנת פקעות, זריעת פרחי בר, תליית תיבות קינון, פעילות עם הצפר ערן בנקר

5.12.15
יום שבת ב-10:00
בריכת חורף צפון, רח' פרסיץ שושנה 9 (כניסה מהחניה של המכללה למינהל)
בתוכנית: הטמנת פקעות, זריעת פרחי בר, דיגום מי הבריכה, סדנא לבנייה בעץ של מחסות לדו חיים ושילוט.

11.12.15
יום שישי ב-10:00 (חנוכה)
טבע עירוני בגימל, רח' דרזנר יחיאל 3
בתוכנית: הטמנת פקעות, זריעת פרחי בר, תליית תיבות קינון, הפנינג קהילתי בשיתוף מרכז קהילתי רוזין ובתי הספר ברושים ורמת אביב ג'.

12.12.15
יום שבת ב-10:00
נחל פרדסים, בקצה רח' כורזים 12 נווה שרת
בתוכנית: הטמנת פקעות, זריעת פרחי בר, סיור להכרת חרקים, תחנות הפעלה בשיתוף החלה"ט.

18.12.15
יום שישי ב-12:00
בית יד לבנים, רח' פנקס 63.
בתוכנית: הטמנת פקעות, תליית תיבות קינון, שתילת צמחי תבלין, מופע צלילים בצמרת

19.12.15
יום שבת ב-10:00
בריכת חורף דרום, רח' תל גיבורים – (כניסה מהחנייה של משרד הרישוי)
בתוכנית: הטמנת פקעות, זריעת פרחי בר, דיגום מי הבריכה, תחנות הפעלה בשיתוף החלה"ט.

• תל אביב
• תל אביב-יפו
• הפנינג
• פרחים
• החברה להגנת הטבע
• נטיעות
• טבע בעיר

• Facebook
• Twitter
• Email

קבוצת פעילים מיפו, לצד החברה להגנת הטבע, מוחה נגד כריתתם הצפויה של 48 עצים לאורך שדרות ירושלים, כחלק מעבודות ההקמה העתידיות של תחנות הרכבת הקלה. "הפעלנו מאמצים גדולים כדי לקבל מנת"ע את כל המסמכים והתסקירים הנוגעים להשפעות הסביבתיות של הקמת הקו האדום", אומרת גליה חנוך־רועה, מנהלת קהילת תל אביב־יפו בחברה להגנת הטבע. "בדרכים עקיפות הצלחנו להגיע לתוכניות והופתענו לרעה כשגילינו כי עשרות עצי פיקוס ותיקים סומנו לכריתה בשלושה מוקדים לאורך השדרה. אלו עצים שיש להם חשיבות היסטורית, ערכית, נופית וסביבתית אדירה. הכריתה והגיזום האלים שלהם יהיו מהלך בלתי הפיך".

מה עדיף, שהנוסעים העתידיים ברכבת הקלה ייתקלו בעץ כשהם ירצו לרדת מהקרון?

"ברור שאי אפשר להימנע לחלוטין מכריתה, אבל אנחנו חייבים לפעול כדי לקדם פתרונות אלטרנטיביים, שיצמצמו את הפגיעה בעצים למינימום. כשבדקנו מהן ההצדקות לכריתה, מצאנו טיעונים מופרכים כמו הצורך למנוע לכלוך של הקרונות והמסילה. בכל עיר מתקדמת בעולם יודעים לבנות רכבות קלות שיודעות להסתדר מצוין עם העצים בסביבתן, תוך שימוש בפתרונות תכנון יצירתיים שעשויים לעבוד גם אצלנו. החברה להגנת הטבע אינה מתנגדת להקמת הרכבת הקלה, להפך, עם זאת, אנחנו מעוניינים למנוע את הפגיעה העתידית בשדרה
ולקדם חלופות מקיימות".

"ראש העיר היה מעלה על דעתו לעקור אפילו עץ אחד בשדרות רוטשילד?", שואלת הצלמת
והמעצבת ורד נבון, תושבת יפו ופעילה במאבק למען שדרות ירושלים. "נותנים אישור לעקור לפחות 48 עצים בשדרה המרכזית ההיסטורית של יפו, אתר שהוא חלק מהותי מהסיפור של העיר. לעצים בשדרה יש תפקיד וחשיבות גבוהים במיוחד, כבית גידול לציפורים מקננות, מיתון זיהום אוויר ואספקת חמצן עד להטלת צל. את מעט הירוק בשדרה רוצים למחוק? סימנו את העצים שצפויים להיכרת במודעות אבל, שמזהירות על סכנת הכריתה המתקרבת, ופקחי העירייה הסירו את השלטים תוך זמן קצר. אנחנו פועלים בשיתוף פעולה במסגרת פורום נאמני עצים, מול נציגי נת"ע, העירייה ומוסדות התכנון".

מעיריית תל אביב־יפו נמסר בתגובה:"כריתת העצים ובחלק מהמקרים העתקתם היא אילוץ והכרח הנובעים משיקולי בטיחות ונגישות בתחנות הרכבת. בין היתר, בהתאם לדרישות נגישות, נדרשת רצועה פנויה ממכשולים לאורך הרציפים ומול דלתות הרכבת. התוכנית
שואפת למזער ככל שניתן את הפגיעה בעצים הקיימים. באזור יינטעו עצים חדשים שלא יפגעו
בבטיחות ונגישות הנוסעים ויבטיחו את הצללת מרחבי התחנות לאורך תוואי הרכבת. הטיפול בעצים אושר על פי דין על ידי פקיד היערות הארצי ומוסדות התכנון ובהמשך יובא שוב לאישור לפני הביצוע על ידי הצוות המלווה לנושאי סביבה".

מפקיד היערות נמסר:"התוכנית המפורטת לקו האדום אושרה עוד בשנת 2006, טרם תיקון 89 בחוק התכנון והבנייה לחובת ההתייעצות עם פקיד היערות. כחלק משלב היתרי העבודה סופיים והנפקת רישיונות לכריתת העצים, מבצע פקיד היערות של המשרד בקרת תוכניות תוואי הרכבת ומערכות התנועה הצמודות. במסגרת זו נבחנו שנית כל העצים שסווגו לכריתה ולהעתקה, ונעשו שינויים. במקומות שבהם הוצעה העתקה שאינה ישימה, הועדפה כריתה תוך
תשלום פיצוי נופי ראוי במקומה. נת"ע הונחתה לתגבר את הנטיעות לאורך כל הקו האדום ובסך הכל יינטעו כ־6,000 עצים חדשים, שיגודלו במשתלות לגודל מקסימלי ויישתלו בבתי גידול ראויים, שפותחו במיוחד לצורך הגדלת נפח הגידול של בית השורשים. נוסף לכך, תשתול נת"ע מאות עצים נוספים במרחב העירוני של הערים בהן עובר הקו מחוץ לתוואי הרכבת, ותממן מחקר לפיתוח ובחירת סוגי העצים המיטביים לשתילה".

מהוועדה המחוזית לתכנון ובנייה תל אביב־יפו במשרד האוצר נמסר:"אל הצוות טרם הוגש המסמך הסביבתי ולכן עדיין לא מצוי בידינו המידע המדויק בגין היקף הפגיעה בעצים, שככל הנראה מתרכזת במקטע דרומית לרחוב הבעל שם טוב וסביב התחנות ומתקני רכבת נוספים. במקביל מטפל הצוות המלווה גם באישור הנחיות לנטיעות חדשות, הכנת עצים בוגרים וכדומה. הצוות ידון על כך ככל הנראה בחודש נובמבר הקרוב".

• פיקוס
• שדרות ירושלים
• נת"ע
• הרכבת הקלה
• החברה להגנת הטבע
• עצים
• עירייה
• יפו
• עיריית תל אביב
• תל אביב
• מחדל
• עירוני

• Facebook
• Twitter
• Email

האם חופי תל אביב נמצאים בסכנה? תוכנית מִתאר ארצית המתגבשת בימים אלה במשרד האוצר צפויה להקל על ההגבלות הקיימות לבנייה על קו החוף, דבר שעלול להוביל להשתלטות של כרישי נדל"ן על חופי העיר – כך מזהירים בחברה להגנת הטבע ובארגונים הירוקים. "תוכנית המתאר הארצית הקיימת, תמ"א 13, מגבילה את הבנייה למרחק של 100 מטרים מקו החוף", מסביר עידן עמית, מתכנן סביבתי בקהילת תל אביב והסביבה של החברה להגנת הטבע. "היום כל חריגה מקו 100 המטרים דורשת אישור מוועדת תכנון מיוחדת.

מנהל התכנון במשרד האוצר מקדם תוכנית מתאר ארצית חדשה, תמ"א 1. עדיין אין לתוכנית אישור ותוקף חוקי משלה, אבל אם לא יהיו עיכובים היא תאושר תוך שנה או שנתיים ותבטל, בין היתר, את ההגבלה של קו 100 המטרים. היא תאפשר שלושה סוגים של פיתוח על קו החוף במרחק מינימלי של 30 מטרים מהמים בתחום החולי, בעיקר לתיירות, מסחר או שימושים עירוניים כאלה ואחרים".

מה הסכנה הגדולה בכך?

"הקלת ההגבלות על בנייה בחופים נותנת פתח להשתלטות של יזמים פרטיים על החופים. שטח החוף לנפש במדינת ישראל הוא מהקטנים בעולם. החופים של תל אביב, מלבד היותם חופי הרחצה, מכילים ערכי טבע נדירים. רכס הכורכר של אזור שדה דב עלול להיפגע בעבודות הפיתוח של האזור לאחר פינוי שדה התעופה, הוא משמש בית גידול לצומח ולבעלי חיים בסכנה. מעשי התערבות מצד האדם מזרזים את תהליכי הבליה הטבעיים של הרכס ופוגעים בו. באזור יפו נמצא בית הגידול הייחודי של טבלאות הגידוד, שמשמשים בית גידול למגוון מינים ביולוגיים. החשש שלנו הוא שעם אישורה של תמ"א 1 ייווצר פתח לוועדות התכנון המקומיות לאשר בנייה על קו החוף או סמוך לו".

בדיון שנערך בשבוע שעבר במועצת עיריית תל אביב־יפו העלתה חברת המועצה שלי דביר הצעה לקבל החלטה עירונית של איסור בנייה בטווח של 100 מטר מקו הים, אך זו נדחתה. "ראש העיר נימק זאת בכך שהנושא מטופל בתוכנית המתאר העירונית החדשה שטרם אושרה, תל אביב 5,000״, אומרת דביר. ״עם זאת, חשוב להזכיר שיש להגביל לא רק את המרחק לבנייה מקו החוף אלא גם את היקף הבנייה, את כמות הקרקע. על ההיבט הזה כלל לא התנהל דיון".

ממשרד האוצר נמסר בתגובה:"הצעת מינהל התכנון עסקה בבירור הכללים לעניין הבנייה המותרת כיום בחופים ובבחינת שימושים נוספים המשרתים את הציבור בחוף – זאת מתוך ראיית החוף כנחלת הכלל הממלאת מגוון תפקידים. יש לבחון עקרונות תכנון בכפוף לעקרונות הקבועים בתמ"א 13 ובחוק שמירת הסביבה החופית".

מעיריית תל אביב־יפו נמסר בתגובה:"תוכנית המתאר העירונית שתאושר בקרוב אימצה את עקרונות תמ"א 13/4 וממילא מקבעת את מגבלות הבנייה בחוף הים. תוכנית 3,700 קובעת לאורך החוף פארק חופי של כ־ 500 דונם, וגם תוכנית שדה דב תטמיע בתוכה פארק חופי ולא בנייה צמודה לחוף".

• הגנת הסביבה
• החברה להגנת הטבע
• חוף
• נדל"ן
• בעלי חיים
• תל אביב
• תל אביב
• איכות הסביבה
• עירוני

• Facebook
• Twitter
• Email

1.

ואז התחיל החופש הגדול. וכמו בכל חופש גדול, הייתי בטוח שהפעם זה יהיה אחרת, הפעם יקרו לי הרפתקאות מופלאות, הרחק מכבלי בית הספר (ובמיוחד מכבליו של המנהל המופרע: כל בוקר – כל בוקר! – מסדר של עשרים דקות, עם דבר המנהל, פרק היום בתנ״ך, התעמלות, ולסיום – שירה בציבור של שירי עם גרמניים מוזרים. עשו טובה, כיתבו בגוגל ״פצחי לבוקר שיר״, ליחצו על הלינק הראשון, והאזינו למקהלת ״ותיקי המחנות העולים״ מבצעת את הא־קפלה הנוצרית הזאת מימי הביניים, שכל הילדים הדפוקים של יד אליהו היו צריכים לשיר כל בוקר).

אבל כמו תמיד, הגיעו החום והלחות והשיעמום, והכריעו אותנו. עד שיום אחד נחתה בתיבת הדואר שלי החוברת הרשמית לנוער של החברה להגנת הטבע, ״סלעית״ – ובתוכה הוראות מפורטות איך לבנות רפסודה.

2.

רפסודה!
רק השם הזה, העביר זרמים קרירים של עונג במחשבתי העצלה. האקלברי פין ותום סוייר שטים על המיסיסיפי, בדרכם לשחרר את ״דז'שים העבד הכושי״.
רפסודה!
נצא למסע, כמו ב״שלושה בסירה אחת מלבד הכלב״, רק לא בסירה, אלא ב –
רפסודה!
וכל מה שצריך זה לחבר כמה קרשים בחבל, לקשור מתחתם חביות ריקות, לצפות את העצים בלכה נגד מים, ו… טוב, זה יותר מדי הוראות. בשביל מה המציאו את האילתור? אז לקחתי את חברי הטוב ביותר, מצאנו קרש ענק צף במימי ואדי מוסררה הדלוחים, ויאללה למיסיסיפי!

3.

פעם, במבחן בגיאוגרפיה, נתקלתי בשאלה שלא ידעתי את התשובה עליה: מהיכן מגיעים המים לנחל איילון, הוא המוסררה? לא היה לי מושג, אז עניתי: ״מהפשרת השלגים בפתח תקווה״, תשובה שקיוויתי שלפחות תצחיק את המורה לגיאוגרפיה – אבל לא, הוא נעמד מול הכתה ונאם במשך חצי שעה על טפשותו ובורותו של מי שחושב שיש שלגים בפתח תקווה, וכמה שלא ניסיתי להסביר לו שזו היתה בדיחה, זה רק הרע את המצב (״בדיחה!?״ הוא קצף, ״בדיחה?! זה מצחיק להגיד שטויות? לא לא לא, אני שואל אותך, תענה לי:זה מצחיק להגיד שטויות?״ – שאלה שיש עליה רק תשובה אחת אפשרית),

אז באותו יום, כשיצאנו להפלגת חיינו על גבי הרפסודה, איך יכולתי שלא לחשוב שהנה־הנה אני בדרך לגלות את התשובה, ואיפשהו מתחת לגשר יצחק שדה דחפנו אותה למים, והתחלנו לחתור ולחתור ולחתור עד שאחרי שעתיים־שלוש, כאשר השמש כבר נטתה לשקוע ולפי חישובי הגענו בערך לחצי הדרך לירושלים, כי אולי לא זכרתי מהיכן מגיעים המים לואדי מוסררה, אבל בהחלט זכרתי שהוא מגיע לבירה, עובדה שיש שם שכונה שככה קוראים לה, שאותה היכרתי בעיקר משיר של רבקה מיכאלי (״בגמנסיה רחביה עישנו חשיש / אך חשיש גם עישנו במוסררה״) –

לפתע פתאום, עמדה לפנינו פרה.

תקועה באמצע הנחל, וחוסמת את הדרך. הבטנו בה. היא הביטה בנו. פרה רזה ומכוערת, ואנחנו ילדים עירוניים שראו פרות רק בסרטים. אחרי התייעצות קלה – טוב, אחרי שהודינו שאנחנו מפחדים מפרה – נטשנו את הרפסודה.

4.

התחלנו לטפס במעלה גדת הנחל הבוצית והמסריחה, מודאגים מאוד: מילא אם היינו מגיעים לירושלים – יש שם אוטובוסים חזרה לתל אביב, הנחתי. אבל כאן, באמצע שום מקום… שיט. נדפקנו.
״פרה בת זונה,״ אמר חברי למסע, ״איך נחזור עכשיו הביתה?״
ואז הגענו למעלה וראינו את היכל הספורט של יד אליהו. כלומר, בשעתיים שחתרנו בנחל החצי־יבש, עברנו בערך מרחק הליכה של עשר דקות.

וזו היתה הפעם האחרונה שסמכתי על המים כעל דרך תעבורה, או על רפסודות, או על החברה להגנת הטבע, או על האקלברי פין שאצלו הכל נראה פשוט יותר. כולם שקרנים, ולך תדע אם ואדי מוסררה אכן מוביל לירושלים ואם יש מקום כזה בכלל, ״ירושלים״, כי כמו שאמר גדול מחזאי ישראל בכל הזמנים, יוסף אל דרור: ״בהיסטוריה אנחנו יודעים ששיקרו לנו – מה עם גיאוגרפיה?״

• אנשים
• החברה להגנת הטבע
• רפסודה
• נחל
• מוסררה
• טור
• רבקה מיכאלי
• יד אליהו
• פתח תקווה
• טורים אישיים ובלוגים
• ירושלים