הנה משהו שלא ידעתם – השבעה באוקטובר גרם לאיילת שקד לחשב מחדש את הקריירה, ולפתוח מעדנייה הכוללת גם קפה, מאפה ואפילו פסטה טרייה. אוקי בסדר, אז אמנם מדובר באיילת שקד מעצבת פנים ותלבושות, בעברה לפחות, ולא בפוליטיקאית – אבל עכשיו זו איילת שקד בעלת המעדנייה "דלישא".

>>בטוב טעם לא מחייב: מסעדות הקז'ואל דיינינג הכי טובות בתל אביב

לדברי שקד, מאז ומתמיד דגדג לה החיידק הקולינרי ואמונה בתוצרת המקומית של ישראל, לצד ההבנה שמי יודע מה יהיה מחר, הביאו אותה לפתוח את אתהמעדנייה המתוקה, שיש בה גם כמה כיסאות לישיבה, כריכים רעננים שמוכנים במקום, מאפים טריים ומפתים מאת יוצא a ופסטה טרייה לקחת הביתה.לאחר השלב הראשוני של מציאת הלוקיישן והשיפוץ, שקד הסתובבה ברחבי הארץ ומצפון לדרום, וביקרה יצרנים מקומיים. אחרי סיבוב משמעותי היא ליקטה לדלישא את המוצרים המדויקים ביותר בעיניה – מבחר גבינות של המחלבה הקטנה, מחלבת שירת רועים, ברקנית, חדר חלב ומשק שוורץ.

״הכרתי מקרוב את היצרנים וראיתי את טכניקות העשייה, שמשלבות מסורת עתיקת יומין לטכנולוגיה מתחדשת, ומאוד התלהבתי", מספרת שקד. "הבנתי שבאמת לא צריך להביא גבינות משום מקום אחר״. לכך היא הוסיפה נקניקים בעבודת של לבקוביץ׳, דור שני לשרקוטרי, וכן מגוון ממרחים וריבות מקומיות, רטבים, שמן זית של אנשי הזית ומוצרי מדף נוספים, אשר רובם הגדול מתוצרת ארצנו.חוץ מזה, בגלל שמדובר אחרי הכל במעדניית המשלבת בית קפה, הכריכים הטריים מוכנים במקום, כאשר על הלחם אמון איש המחמצת מקס שוורצמן, ואת הגבינות והנקניקים מתבססים על התוצרת שבסניף. בויטרינה תוכלו למצוא כריך סלמון וצלפים, כריך קממבר ריבת ענבים, כריך גאודה וטפנד וגם רוסטיק פרמזן. (מחירי הכריכים נעים בין (28-38 ש״ח).

ובגלל שכל קפה דורש מאפה, היא יצרה קשר עם גילי מילר – שף קונדיטורית מהמוכשרות במחוזותינו, שבעבר הייתה השף קונדיטור במסעדת a. מילר אופה לכאן במיוחד מאפינס פטל מטריפים (17 ש״ח), מאפה שמרים שוקולד כרוך שקשה לעמוד בפניו (17 ש״ח) ופרעצל גאודה פריך ומבטיח (17 ש״ח). יש גם קרואסונים, שוסון תפוחים ומאפים חמימים ונעימים מבית אורבן בייקרי.

בונוס נוסף שמייחד את דלישא ממעדניות אחרות הוא העובדה שמכינים שם בכל יום פסטה טרייה בצורות שונות. כזו שאפשר לקחת הביתה, לזרוק למים, להוסיף פרמזן ולהרגיש שאתם באיטליה למרות שאין מקום שאתם רחוקים ממנו יותר כרגע (9 ש״ח למאה גרם). בימי שישי אף מכינים את הפסטה במקום, ומחלקים טעימות עם פרמזן ללקוחות הרעבים. בונוס נוסף בימי שישי הם כריכי פוקאצ׳ה, שנדמה לנו שאנחנו לא צריכים להכביר במילים ולהסביר לכם מדוע זה בונוס.במקום, כאמור, מספר מקומות ישיבה בפנים וספסל בחוץ, כך שתוכלו לשבת עם הקפה והמאפה ולנשום רגע.
החשמונאים 91, א'-ה' 7:15-19:00. יום ו׳ 7:00-15:00

• אוכלים שותים
• מעדנייה
• גבינות
• החשמונאים

זה לקח קצת זמן, בדרך פוצצו כאן גשר אחד מיתולוגי וחפרו קו של רכבת תחתית, אבל אחרי כמעט שבע שנים מחר בבוקר תשתנה מציאות התחבורה בתל אביב כשצומת מעריב ייפתח לתנועה חלקית. כזכור, צומת מעריב וגשר מעריב שעבר מעליו נסגרו באוגוסט 2015 לתנועת כלי רכב במהלך הראשון שבישר את בואן של עבודות הרכבת הקלה. שבועיים אחרי סגירת הצומת פוצץ הגשר בטקס מגוחך ומאז השתלבה חסימת הצומת במערך הפקקים העירוני. לפני שעה קלה בישרה סגנית ראש העיר ומחזיקת תיק התחבורה, מיטל להבי, על פתיחתה של הצומת כבר מחר כאמור.

בפוסט נרגש בפייסבוק הסבירה להבי כי פתיחת הצומת תהיה חלקית בשלב ראשון, ותאפשר לאוטובוסים לנוע ברחוב בגין מצומת קפלן דרומה ולווסת את תנועת כלל כלי הרכב בין הרחובות בגין והמסגר (ולא רק במסגר כפי שהתאפשר בשנים האחרונות). בנוסף, בנסיעה ממזרח ומדרום אל מרכז העיר יוכלו חלק מהאוטובוסים לנוע דרך הנת"צ החדש ברחוב קרליבך, נתיב שצפוי לשחרר חלק מהעומס הקיים בצומת בגין – החשמונאים.

עוד בישרה להבי כי בעוד כחודשיים תתבצע פעימה נוספת של השינויים בצומת, במסגרתה תתאפשר גם נסיעה דרומה על רחוב בגין מצומת מעריב לכיוון רחוב הרכבת. "אנשי המקצוע שלנו מבהירים כי הפתיחה ולו החלקית של צומת מעריב עתידה להביא כבר מחר לשיפור משמעותי של התנועה באזור ולצמצום זמני הנסיעה ברכב ובתחבורה ציבורית", הבטיחה להבי והוסיפה ש"פתיחת הצומת תביא לשיפור גם במצב ההולכים והרוכבים לאור שהמדרכות הורחבו ונסללו שבילי אופניים מופרדים לצד המיסעה וזאת לקראת הפעלת הקו האדום של הרכבת הקלה שתעבור מתחת לבגין ותעצור בתחנת קרליבך".

• הבועה
• תחבורה בתל אביב
• מיטל להבי
• תחבורה ציבורית בתל אביב
• קרליבך
• החשמונאים

את מספר בתי הקפה מהדור השלישי בעיר כבר קשה לספור על שתי ידיים. לרשימה המתארכת והולכת (כל הפרטיםכאן) נוסף "בראשית", בית קלייה ותיק עם חיבה מיוחדת לקפה. בדלפק שבקצה החנות אפשר להזמין קפה לפי הטעם האישי בפרמטרים של פירותיות, חמיצות, קלייה וארץ מוצא.

החנות החדשה היא הסניף הראשון של בית הקלייה בעיר והעשירי בארץ. רפי וייס, מבעלי העסק, מתוודה שקפה הוא אהבתו הגדולה. "נסעתי בכל העולם לטעום קפה ואני חוקר את הנושא. בתוך כל העסק של קלייה, שהוא סיזיפי מאוד, הקפה הוא המקום שלי. החלטנו לפתוח בתל אביב כי היא נחשבת כעיר בתי קפה בסדר גודל עולמי".

לאחר שחולפים על פני עמדת פיצוחים (נגיע אליהם מאוחר יותר) ומדפי תבלינים, רטבים ועוד, מגיעים אל מעין בית קפה קטן. ניחוח קפה שזה עתה נחלט מסמן את היעד, וכך גם שלל מכונות נוצצות ומכלים שקופים המציגים פולי קפה. בכל רגע נתון תוכלו לקבל קפה מקוסטה ריקה, קולומביה, אתיופיה ועוד, קפה שחור וקפה אורגני וקפה שנחלט מתערובת – סך הכול כ-14 סוגי קפה שונים. כל זן ותערובת נקלים לפי פרופיל קלייה ספציפי הנמדד במד לייזר ומבטיח את מיקסום הטעם.

הקלייה מתבצעת בבית הקלייה בבית שמש. מקרים מיוחדים מטופלים באמצעות מכונת קלייה קטנה שנמצאת בחנות ויכולה לקלות עד שני ק"ג קפה. לאחר שמחליטים על סוג הקפה הרצוי ניתן לקבל אותו במשקאות שונים: אספרסו, קפוצ'ינו, מקיאטו, אמריקנו ועוד, וגם קולד ברו נייטרו קר שנמזג מברז (7-18 ש"ח). על תקן משהו מתוק ליד הקפה אפשר לרכוש בראוניז, אלפחורס, גרנולה בר, כדורי שוקולד ובקלאווה ביבוא אישי מנצרת.

בדרך החוצה אי אפשר שלא לחלוף שוב על פני עמדת הפיצוחים. לצד הקלאסיקות – גרעיני דלעת, פיסטוק, בוטנים וכל השאר – אפשר למצוא מציאות כגון גרעינים שחורים בקלייה כורדית, שעוברים השרייה שמחדירה את המלח פנימה ונקלים בתנור מסורתי. גאוות המקום היא על גרעיני אבטיח דווקא. אפילו על השקית מוטבע הכיתוב "גרעיני האבטיח הטובים בארץ".

"הרבה אנשים לא מצליחים לפצח גרעיני אבטיח ומתבאסים. ברגע שהם טועמים את הגרעינים שלנו ומצליחים, הם מבינים את ההבדל. לא כולם יודעים אבל גרעיני אבטיח בריאים יותר ומכילים פחות שומן מאשר גרעינים אחרים". ואחרי הדברים האלה ולראשונה מזה שבוע המושג "מעצמה גרעינית" מקבל משמעות חיובית.
קליית בראשית, החשמונאים 95, תל אביב, ראשון-חמישי 08:00-21:00, שישי 08:00-15:00, 1-700-5530005, 03-7307149

• אוכלים שותים
• חדשות האוכל
• קפה
• החשמונאים

• Facebook
• Twitter
• Email

רחוב החשמונאים

צולם לכיוון צפון

אוקטובר 1968.רחוב החשמונאים משמש כאחד מצירי הכניסה והיציאה המשמעותיים אל מרכז העיר וממנו. בחלקו המערבי בנוי הרחוב ברובו בסגנון הבינלאומי. ככל שמתקדמים לכיוון מזרח הופכים בהדרכה בתי הבאוהאוס המודרניסטים והלבנים למבני משרדים ענקיים ואפרוריים. בגדה הצפונית של הרחוב נמצא מתחם גבעון, התחום מצדו האחר ברחוב הארבעה ומכיל כמה בנייני משרדים ארוכיםuקומת הרחוב משמשת למסחר. עם השנים הפך הרחוב ששימש לכניסת הבאים מכביש 1 ומרמת גן לסואן במיוחד, ולעתים קרובות היו מגיעים אליו שוטרי תנועה רכובים על סוסים שניסו להשליט קצת סדר בין המכוניות הרבות.

אוגוסט 2017.שוטרים רכובים על סוסים נותרו מחזה שרואים בעיקר בהפגנות שיוצאות משליטה ופחות כאמצעי להסדרת התנועה. בכל זאת אין להתבלבל: רחוק החשמונאים נותר ציר מרכזי לכניסה וליציאה מהעיר, ואחד הפקוקים בה, ודאי מאז החלו מסביבו עבודות הרכבת הקלה. רחוב המשרדים המסחרי שופע במסעדות, בחנויות רבות (חלקן הגדול לציוד טיולים וספורט משום מה), וגם בקניון חדש ונוצץ שחרת על דגלו את האופנה המקומית. עם השנים עבר מתחם גבעון שבגבו של הרחוב תהליך של הזנחה והפך לחצר האחורית של המסעדות ובתי הקפה שעל החשמונאים. בשנים האחרונות הוא עבר שיפוץ מקי, שהפך אותה לאחת היפות בעיר (וכמו חברותיה, גם בה ניכר המחסור בצל). בימי שלישי ושישי פועל במקום שוק וינטג' נוטף נוסטלגיה, שנדד למקום לאחר הריסת כיכר צינה דיזנגוף. בשוק תמצאו בגדים ואביזרים, צעצועים, כרזות וגלויות, תכשיטים ועוד.

כיכר רבין

צולם מרחוב פרישמן

אפריל 1967.מלאו כשנתיים לריצופה של כיכר מלכי ישראל המרובעת, הניצבת במרכז רחוב אבן גבירול, ולמרגלותיו של בניין עיריית תל אביב. היא הוקמה על שטחם של פרדסים וכרמים שהיו שייכים לכפר ערבי. תכנונה החל כבר ב-1952, אז התקיימה תחרות בנושא בה זכו האדריכלים הצעירים אברהם יסקי ושמעון פובזנר, וחמש שנים לאחר מכן התקיימה תחרות נוספת, בה זכה האדריכל מנחם כהן, שנבחר לתכנן את מבנה העירייה עצמו, ברוטליסטי ובנוי מבטון חשוף ומשוברי שמש המותאמים לכיוונים השונים. שטחה העצום של הכיכר, כארבעים דונם, הפך אותה לכיכר המרכזית והחשובה ביותר בעיר, ומדי שנה נערכו בה חגיגות יום העצמאות, חגיגות חיל השירון, הפגנות, עצרות ואספות, שוק ארבעת המינים, שבוע הספר ואפילו קונצטרים של התזמורת הפילהרמונית שהיו פתוחים לציבור הרחב ומשהו אליהם קהל רחב מכל רחבי הארץ. בצהרי היום, פקדו אותה לעתים ילדי בתי הספר השכונתיים שבמהלך סיורים לימודיים התיישבו למנוחה קצרה על הכיכר.

אפריל 2017.הרבה עברה הכיכר בחמישים שנה, אך חשיבותה בציבוריות התל אביבית והישראלית רק עלתה. קצת יותר מ-40 שנה שגם עומדת בה אנדרטה גדולה לשואה – פסל מונומנטלי של יגאל תומרקין בצורת משולש הפוך עשוי מתכת וברזל. הכיכר הספיקה לראות חגיגות ענק שנצרבו בזיכרון הקולקטיבי, כמו זכיותיה של מכבי תל אביב בגביע אירופה בכדורסל לאורך השנים, הפגנות עצומות נגד השלטון, כמו זו שזעמה על התנהלות הממשלה סביב הטבח בסברה ושתילה ב-1982, וגם אירוע טראומתי במיוחד – רצח ראש הממשלה יצחק רבין בתום עצרת למען השלום במקום, שגררה את שינוי שמה של הכיכר. ב-2010 החל שיפוץ של הכיכר, שבין היתר גרר גם את חסימתה לתקופה ארוכה (למרבה הצער, דווקא בזמן מחאת האוהלים). נפתח ממנה מעבר ישיר לרחוב אבן גבירול, בריכת המים והמזרקה שבדרומה הפכו לבריכה אקולוגית, והכניסה לבניין העירייה הוסבה לצדו של הבניין, במקום גרם המדרגות הגדול שבחזית הכיכר. לצד חשיבותה באירועי הענק, משמשת הכיכר כיום גם למנוחה עבור עוברי אורח, בעיקר מבוגרים, מההמולה והרעש, ולמרבה הצער, גם למאהלים מסחריים של הספונסרים של אירועי הספורט הגדולים.

כיכר הבימה

צולם מרחוב מרמורק לכיוון הכיכר

מרץ 1959.תחומה בין הרחובות דיזנגוף, תרס"ט והוברמן ממוקמת כיכר התזמורת, המקבלת את הבאים אל היכל התרבות, אולם הקונצרטים הראשי של תל אביב שנבנה כשנתיים קודם לכן. הכיכר קיבלה את שמה בשל התזמורת הפילהרמונית הישראלית שמשתמשת בהיכל כאולם הבית שלה. תכנון ההיכל הוא פרי שיתוף פעולה של האדריכלים מהבולטים בישראל – דב כרמי, זאב רכטר ובנו יעקב רכטר, שתכננו בין היתר את ביתן הלנה רובינשטיין של מוזיאון תל אביב הממוקם באותו המתחם. המבנה הברוטליסטי מאופיין בבטון חשוף ובדלתות זכוכית גדולות הנמצאות לאורך כל חזיתו, היוצות שקיפות וטשטוש גבולות בין הפנים לחוץ. מבנה ההיכל מבפנים תוכנן בראייה סוציאליסטית – כל המושבים זהים, אין יציעים או תאים מופרדים, ואין היררכיה בין האורחים. כבר עם חניכתו הביא האולם בן 2,760 מקומות הישיבה לזינוק דרמטי במספר המנויים לתזמורת, שהגיע בשיאו ל-36 אלף (!). מחוץ להיכל עמד לו המגרש הגדול והריק, ששימש כמגרש כדורגל לילדי השכונה. מסביבו עמדו "בתי השוקולד", שבאזור הזה נחשבו לדירות היקרות ביותר בעיר. את שמן קיבלו לא בגלל העיצוב חלילה – אלא בגלל שהמאכלים העיקריים שלהן היו משפחות מייסדי בית החרושת לשוקולד, עלית.

יוני 2017.אחרי שנים של הידרדרות במצב ההיכל והכיכר, שהפכה למגרש חנייה עצום, הכריזה ב-2005 על שיפוץ נרחב של מבנה היכל התרבות. קדמו לכך תלונות רבות מצד נגני הפילהרמונית על אקוסטיקה גרועה בהיכל ומחסור בחדרי חזרות. תכנית משרד האדריכלים הירושלמי קולקר-קולקר-דיימונד שהופקד על השיפוץ עוררה סערה גדולה בקרב סצינת האדריכלים העירונית, שחששו לגורל המבנה האיקוני, אך התכנית יצאה לפועל בכל זאת. השיפוץ הסתיים ב-2013, והביא להפחתת 400 מקומות ישיבה מהאולם, שיפור תנאי הצפייה, והוספת חדרי חזרות בקומת המרתף. זולת התזמורת, מופיעים בהיכל באופן קבוע גם בכירי המוזיקאים הגדולים בארץ, ומוזיקאים בכירים מחו"ל. ב-2011 הושלם גם שיפוץ הרחבה הקדמית של ההיכל, על ידי האדריכל דני קרוואן. מגרש החנייה הפך לרחבה ענקית וריקה ומרוצפת בלבן, ריקה מעצים, המחזירה את הקרינה המסוונרת של השמש הקופחת ברוב שעות היום. במרכז הכיכר, ששמה הוחלף להבימה על שם התיאטרון הסמוך, "בור" גדול מעץ, מוקף בפרחים ובצמחים. למרות התנאים הבעייתיים, הפכה הכיכר לאחד ממוקדי ההתכנסות הגדולים של העיר, ולאורך כל שעות היום נמצאים שם הורים וילדיהם.

קולנוע מוגרבי

צולם מרחוב אלנבי

אוגוסט 1948.כמעט 20 שנה שעומד במקומו בית הקולנוע מוגרבי. יעקב מוגרבי, סוחר יהודי מדמשק ובעלי המקום, תכנן להקים במקום פסאז' מסחרי ומעליו בית מגורים למשפחתו. בשכנוע ראש העיר מאיר דיזנגוף הוא החליט להקים במקום בית קולנוע. הבניין נבנה מלבני סיליקט חשופות, וחלונותיו עוצבו בסגנון האר-דקו, מקושטות בזכוכיות צבעוניות בצורות גיאומטריות אופייניות לשנות ה-20 המפוארות. אבל כוונות לחוד ומציאות לחוד, ומהר מאוד כוסתה החזית המפוארת בכרזות צבעוניות שעודדו את עוברי האורח לרכוש כרטיסים להקרנות. קומת המרתף של המבנה שימשה כחלל להצגות בן מאות מקומות ישיבה, שבו זכו להופיע מיטב התיאטראות, בהם המטאטא, האוהל, הבימה והקאמרי. בקומה העליונה שכן אולם הקולנוע שגגו נפתח לשמיים הפתוחים בערבי הקיץ החמים. הכיכר שבמרכזה ניצב שעונו של מוגרבי נקראה כיכר ב' בנובמבר, על שום מועד הכרזת בלפור, אך בפי התל אביבים היא פשוט נקראה כיכר מוגרבי, והייתה למוקד העירוני, כיכר רבין של אותם הימים. שם נאספו ההמונים, ומחלונות הקולנוע נאמו הפוליטיקאים. בניין הקולנוע עצמו ישב בנקודה הצפונית ביותר של אלנבי, בה הרחוב "שובר" בהפתעה מערבה, לכיוון הים. הטענה הרשמית לפנייה החדה הייתה הכוונת הציבור לעבר בית הקפה קזינו שנבנה בקצה הרחוב, ממש על שפת הים. הסיבה הפחות-רשמית הייתה הרצון לבלום את שכונת מנשייה הערבית מלהתפתח צפונה.

מאי 2017.מכיכר מרכזית ושוקקת חיים הפכה מוגרבי לאחד המקומות המוזנחים והאפלים של מרכז העיר. יש הטוענים שלכך תרמה גם שריפת הקולנוע ב-1986, שהביאה להריסתו ב-1989, ולהפיכתו למגרש חניה. מי שעובר ליד משטח האספלט כיום, לא ידע שאי פעם עמד בו מבנה מפואר. במשך השנים ניסו רבים לקדם תכניות בנייה מחודשות לקולנוע, שלא יצאו אל הפועל. ב-2010 הוא נמכר ליזמים בפרטיים עבור עשרות מילויני שקלים, אך מאז עדיין לא יצא לפועל שום פרויקט במקום. לאט-לאט, גם הסביבה של מוגרבי איבדה מיוקרתה. מועדוני חשפנות נפתחו מכל צדדיו, קפה נגה היוקרתי שעמד לצדו הפך למועדון ביליארד מפוקפק שנסגר לפני כמה שנים, והכל למרגלותיו של "בית מגדלור", מהמגדלים המוזנחים והמכוערים שידענו. לפחות את מנשייה הצליחו לבלום.

בניין מקסיקו

אוניברסיטת תל אביב

ינואר 1973.בניין הפקולטה לאמנויות הוא המבנה שבו המוחות הכי יצירתיים של האניברסיטה נפגשים. הוא תוכנן על ידי האדריכלים יצחק ישר, פרופ' דן איתן, א.ל.ר אדריכלים ומתכנני ערים, ונחנך בטקס חגיגי ב־1964 בנוכחות ראש הממשלה לוי אשכול, סגן שר החינוך של מקסיקו ובכירי הקהילה היהודית במקסיקו שהייתה זו שתרמה את הכסף לבניית הפקולטה (ומכאן שם הבניין). המבנה תוכנן בסגנון הברוטליסטי ועל כן הוא בנוי מבטון חשוף, אפור ומחוספס, כמו מבנים רבים אחרים באוניברסיטה. כמה חודשים לאחר חנוכת המבנה זכו אדריכליו בפרס רוקח היוקרתי לאדריכלות על תכנונו. בכניסה לבניין ניצב טוטם מקסיקני ענקי – פסל חלול עשוי פיברגלס שנראה אותנטי לגמרי. הבניין משמש ללימודי ההיסטוריה של האמנות, ללימודי התיאטרון וללימודי הקולנוע. מדרגות הכניסה לפקולטה הן בעיני רבים המקום הלוהט ביותר באוניברסיטה, סטודנטים מכל הפקולטות מגיעים אליהן בהפסקות לראות ולהיראות, והמהדרין משתדלים לצאת כמה דקות לפני סוף השיעור כדי לתפוס מקום על המדרגות העמוסות, לבושים בווסטים צבעוניים ובמכנסי פדלפון.

נובמבר 2017.ב־43 השנים שחלפו נותר המבנה בן שלוש הקומות ללא שינוי כמעט. מסדרונותיו האפורים מלאים תלמידים המתרוצצים בין הרצאה על אמנות ביזנטית לסדנאות תיאטרון. הדשא ממול המבנה עדיין מכוסה בסטודנטים צבעוניים, שמנסים לתפוס קצת שמש בין ובזמן השיעורים ושונים במשהו מהנוף הרגיל של האוניברסיטה, ודאי של האגף המזרחי שלה, שם ממוקמות הפקולטות למדעים מדויקים. מדי יום עוברים בשערי המבנה גם גמלאים וגמלאיות – "שומעים חופשיים" שתופסים את השורה הראשונה באולם פאסטליכט הגדול ומפצירים בסטודנטים להיות בשקט. הסטודנטים "הכי מגניבים באוניברסיטה" (בתחרות צמודה גילמן כמובן) לא רק מתחרדנים בשמש. החוג לקולנוע הוציא תחת ידיו כמה יוצרים מוכרים ושלח סרטים לפסטיבלים חשובים. דבר אחד אין להם בבניין – קפטריה. בסעיף הזה גילמן עדיין מנצח.

הירידה לחוף הילטון

צולם מכיוון צפון

פברואר 1973.בחלקה הצפוני של העיר, למרגלות רכס הכורכר שעל ראשו גן העצמאות, יושב לו חוף הילטון על שם מלון הפאר שסמוך לו. הצפיפות בחוף גרמה לכך שבחורה שניסתה לשבת לבדה על החול מצאה את המשימה כמעט בלתי אפשרית. הגברים המקומיים היו נשכבים בלי לחשוב פעמיים ליד המשתזפות ופוצחים במסכת שאלות שהתחילה לרוב בבירור השעה והסתיימה פעמים רבות בהערות מטרידות ומצ'ואיסטיות. מהר מאוד הבינו הבחורות את יתרונותיה של רצועת החוף המופרדת הסמוכה, זו שמיועדת בימים שונים לגברים בלבד ולנשים בלבד, לטובת תושבי העיר הדתיים. בכניסה לחוף עמד פקח עירוני, סלקטור אם תרצו, שווידא שהנכנסים לחוף הנפרד משתייכים למין הנכון באותו היום. הגברים היחידים שזכו להיכנס לחוף הנפרד בימים שהוקדש לנשים היו הדייגים משלוש סירות הדיג שעגנו בחוף. סביבם התפתחה קליקה של דייגים, נשים ואנשי ים, בהם גם העיתונאי נתן זהבי שדילג בין חוף הילטון לקליקה המתחרה והמוכרת של חוף מציצים הסמוך.

יוני 2017.הירידה בשביל התלול מובילה את הרוחצים והמטיילים לאחת מרצועות החוף הכי מגוונות בתל אביב. המרכזית שבהן היא חוף הילטון המקורי, שכיום מזוהה עם הקהילה הגאה וב־2012 הוכרז על ידי מדריך התיירות הבינלאומי הנחשבGayCitiesכאחד מעשרת החופים הגאים השווים בעולם. במתרחצים תמצאו באדי בילדרים חסונים מרוחים בשמן שיזוף וגם את אורחי מלון הילטון שנטשו משום מה את הבריכה לטובת החול. מדרום לו נמצא החוף המוכרז כחוף גולשים, והוא כולל תאורה לגלישת לילה ומצלמות המשדרות את מצב הגלים באינטרנט. מצפון לרצועה זו נמצא חוף הכלבים, פינת חוף קטנה שאליה מורשים להיכנס הרוחצים השווים באמת, וצמוד לו החוף הנפרד ההיסטורי שממשיך להשליט הפרדה בין גברים דתיים לנשים דתיות, בצד נשים חילוניות שעדיין מחפשות קצת שקט.

• כיכר רבין
• אוניברסיטת תל אביב
• החשמונאים
• כיכר הבימה
• חוף הילטון
• עירוני

• Facebook
• Twitter
• Email

איפה חותמים?רחוב החשמונאים נמצא בלב לבה של תל אביב. מחירי השכירות באזור גבוהים יחסית לעיר. על פי נתוני מדלן המחיר הממוצע לדירת ארבעה חדרים ברחוב עומד על 4.47 מיליון ש"ח למכירה ו־8,000 ש"ח להשכרה. ביוני השנה נמכרה ברחוב דירת שלושה חדרים (67 מ"ר) תמורת 2.67 מיליון ש"ח ובחודש פברואר לפני כן נמכרה דירת שלושה חדרים (65 מ"ר) תמורת 2.98 מיליון ש"ח.

מה הסיפור?החשמונאים, שושלת המלוכה היהודית, מככבים במיתולוגיה של חג החנוכה הממשמש. ייתכן שהיה שם גם מישהו בשם אנטיוכוס, אבל סיפור הרקע הזה מתגמד לעומת משמעות החג האמיתית: אכילת מזונות מטוגנים ופיזור רמזים עבים לגבי מתנות נחשקות.

מה יש בסביבה?רחוב החשמונאים מתחיל בפיצול דרך מנחם בגין ורחוב המסגר במזרח ומסתיים ברחוב המלך ג'ורג' במערב. חלקו המערבי של הרחוב הוקם בשנות ה־20 וה־30 של המאה הקודמת, ואז כמו היום שימש בעיקר למגורים. מקימי הרחוב בוודאי לא חלמו שיום אחד ייבנה בקצו המזרחי פרויקט שנוי במחלוקת כמו "השוק הסיטונאי": תפלץ דירות היוקרה של חברת גינדי, שכבר זכה לביקורת רבה, בין היתר בשל העובדה שהגישה למתחמי הציבוריים שבשטחו מוגבלת. אם זה גורם לכם להרגיש טוב יותר, תושבי המגדלים מתלוננים על מדרגה של 20 ס"מ בכניסה למרפסותיהם שגורמת להם למעוד. חחחחח.

הנאים השכנים?המדדים החברתיים בשכונה גבוהים יחסית לתל אביב. על פי נתוני מדלן, 43 אחוז מהתושבים אקדמאים ו־25 אחוז גרים בדירות בבעלותם. בבחירות האחרונות 40 אחוז מהקולות ניתנו למפלגת המחנה הציוני, 27 אחוז למרצ, 9 אחוזים לליכוד ו־9 אחוזים ליש עתיד.

• תל אביב
• תל אביב: חדשות עירוניות
• החשמונאים
• כל הפרטים על רחובות תל אביב
• עירוני