עם כל הכבוד להמבורגרים של תל אביב – ויש המון כבוד, כמה מהם חברינו הטובים – יש לא מעט סיבות לקנא בהיצע של גבעתיים. השכנה ממזרח מעודדת פעילות עסקים תוך התחשבות במרקם החיים העירוני, וכדי להגיע לראש העירייה מספיק להעלות פוסט ולתייג אותו. כך הפך רחוב כצנלסון לעורק המסחר והבילוי הראשי בעיר, רצוף מסעדות, ברים ובתי אוכל מכל הסוגים, שיוצרים רצף קולינרי מסחרר. מרלן הגיעו מהסביבה, וגם פריז טקסס מצאו שם בית, ששרד גם אחרי הסגירה בתל אביב. בנקודה האסטרטגית ביותר בסביבה, במפגש הרחובות כצנלסון וויצמן (כיכר נגה, בגבעתיימית ותיקה), נפתח Bobby – סמאשבורגר ג'וינט קטן וטוב, אחיו הקטן של המבורגריית מרלן המצוינת. תודו שתפסנו את תשומת לבכם.
>>הגודל לא קובע: דומינו'ס השיקו פיצה עבה. האם היא מהווה תחרות?

בובי לוכד את העין בצבעוניות צהובה ומיתוג צעיר וחצוף. השם המלא, Bobby from Nowhere, מקפל מאחוריו סוג של אגדה אורבנית. "אנחנו בעצמנו לא יודעים מי זה ועדיין מנסים להבין", צוחקים הבעלים עמית פרטוש ואור חביבה, "יש פה סיפור לא מוגדר על אדם שאף אחד לא פגש, אבל יש שמועה שהוא עושה המבורגר לא נורמלי". הסיפור השיווקי, מגובה בגב הרחב של מרלן, יצר מיד באזז.

עם זאת, השותפים מדגישים שלמרות הקשר העסקי – מדובר במקומות בעלי אופי ומוצר שונים. "אם כבר קניבליזם, עדיף להתחרות בעצמנו, אבל אלה שני מותגים עם שפה, סלנג ואופי שונים. מרלן זו מסעדת המבורגר. בובי הוא סטריט פוד עם ווייב חו"לי". ואכן, הספוט השכונתי תוסס ומאיר את הסביבה. ההזמנות מתבצעות בעמדה אוטומטית ובסריקת QR קוד, וכיסאות ושולחנות צהובים מצליחים לנתק את הקונטקסט שהורגלנו בו מאז השבעה באוקטובר. בשעות היום המקום הומה משפחות ובערב מתפתחת אווירת בילוי חמודה על המבורגר, בירה וצ'ייסרים – בדיוק מה שצריך באזור מגורים חי ונושם, גם אם מחוץ לת"א.

בלב התפריט עומד סמאשבורגר סקסי ועסיסי: לחמנייה רכה ובתוכה שתי קציצות מעוכות עד דק, צ'דר, חמוצים, בצל קצוץ ורוטב סודי. בביס מתגלים טעם בשרי עמוק ושמנוניות שמתגלצ'ת בגרון, כשהטופינגס והרוטב מוסיפים עוקצנות נעימה בקצה (43 ש"ח, 67 ש"ח בארוחה עם צ'יפס ושתייה). המנה קומפקטית אך לא קמצנית – משקל הבשר 140 גרם – וסוגרת פינה בקלילות שלא תפיל אתכם למיטה. ואם בכל זאת תרצו ליפול למיטה, 12 ש"ח נוספים יעמיסו לכם קציצה נוספת בת 70 גרם. עוד תוכלו למצוא כאן פרייד צ'יקן באותו פורמט (43 ש"ח), סמאש טבעוני רידיפיין (49 ש"ח), נאגטס פריכים וכיפיים (36 ש"ח) וצ'יפס (17 ש"ח).

הקינוחים מתאימים בול לקונספט הרזה (קונספטואלית, לא קלורית כמובן): גלידת סאנדיי רכה עם רוטב טופי קרמלי/שוקולד ובוטנים/אוריאו (18 ש"ח) ובובי בראוניז – בראוניז עם אותה גלידה, בוטנים ורוטב (29 ש"ח). "אנחנו לא רוצים להתפזר. אולי בעתיד נוסיף ספיישלים פה ושם אבל הרעיון הוא להדק את המקום כדי להיות הכי טובים במה שאנחנו עושים". ובמבחן התוצאה, מה שהם עושים באמת מספיק טוב כדי להביא אותנו לגבעתיים, ואולי אפילו לחשוב על רילוקיישן. עד אז, נסתפק במשלוח, שכן בובי מגיע בוולט לכל רחבי תל אביב.
Bobby, כצנלסון 64, גבעתיים ובוולט

• אוכלים שותים
• המבורגר
• מרלן בורגר
• גבעתיים

בעוד סצנת האוכל מתאוששת לאיטה מהמלחמה הארוכה, ומנסות להגיב ליוקר המחייה עם מודלים חדשים כמו ברי יין ומנות חלוקה, תחום אוכל הרחוב היה ונשאר די חבוט יחסית לעמיתיו. מעט מאוד מקומות חדשים נפתחו השנה באגף האוכל של הרחוב, כשהבשורה הכי משמעותית היתה לפני כמעט שנה, עם פתיחתה של גוגיס הנגישה. מאז בעיקר דברים רגילים הגיעו, עד לחודש האחרון של השנה שהראה התעוררות. אז לכבוד 2026 שכבר כאן, רצינו לעודד את אלו שאמיצים מספיק לפתוח דוכן ולא מסעדה, ולהציע מנות שמגרדות את ה-50 ש"ח (מלמטה או למעלה, כבר אין מה לעשות עם זה) – אלו 3 מקומות חדשים שמציעים אוכל רחוב מעניין.

שלושת הדובים

הראשונה מציעה יציאה נהדרת, במוטיב כיסונים ועם רוח סובייטית – אבל ממש לא רק. פופ-אפ הפילמני וורניקי שנפתח בשעות הצהריים מהמטבח של בר הברלין מציע כמה מנות כיסונים מפתיעות ומבריקות, שבנויות במודל מודולרי – בחרו את אחד המילויים (בקר/עוף/חזיר לפילמני, או כרוב/תפוחי אדמה בוורניקי) ואחד מחמשת הכיסויים, שם באמת מתפרעים עם הפתעות כמו בצל וחמאה חומה עם פלפל שחור ופרמז'ן, חמאת טום יאם, לאבנה אריסה וחמאה מזוקקת (סמנה) ובייקון אנד צ'יז עם בשמל גבינות. יש גם גרסת קינוח מטריפה, ונראות משגעת – אין שום סיבה שזה לא יהיה להיט.
לפרטים נוספים

הירושלמית

הדוכן של דניאל עילי (דנינו), שאמנם לא התקדם יותר מדי ב"משחקי השף" (למרות אודישן בלתי נשכח עם רוטב דובדבנים חריף), אבל הגשים חלום בשוק הפשפשים עם פיתות יוצאות דופן ששוברות את גבולות הבצק העגול. בסך הכל חמש פיתות (וספיישל) בתפריט, אבל כל אחת עשויה עם חומרים בעבודת יד ומגע של שף שלמד להכין כריכים ב"הכרמל 40". שימו עין (ופה) על הפיתה שנתנה את השם למקום, שבנויה רק על חזה עוף (שמושרה 12 שעות במרינדת גואוצ'וצ'נג, שזה מחית צ'ילי קוריאני), בצל מטוגן ומלפפונים חמוצים. היא תעיף אתכם עד לירושלים וחזרה.
לפרטים נוספים

הולי קאו

ההמבורגריה החדשה של טום אביב, כמו השף עצמו, מנסה להתחמק מפרובוקציות ופשוט נותנת עבודה. ממוקמת בלב שוק הכרמל, השף כבר הפך את המקום לנקודה אליה מגיעים מכל העיר (וגם מחוץ לה), בין היתר כי מדובר בהמבורגר כשר שלא מתבייש לחפש דרכים לשבור את המגבלות. המינימליזם מזכיר המבורגר אחר שהשף מכר בעבר (וגם בו היה קאו), אבל איתו יש רוטב סודי, בצל קצוץ מוחמץ וקציפת חלמונים עם מיסו בהיר וכמהין, שמהווה תחליף לגבינה. מספיק מעניין וייחודי כדי להצטרף לרשימת ההמבורגרים שאתם רוצים לטעום.
לפרטים נוספים

• אוכלים שותים
• אוכל רחוב
• פיתה
• המבורגר

שנת 2026 נפתחה עם חדשות שעשו לי, ואני מניח לכל אוהב המבורגרים מזדקן בעיר, קוועץ קטן בלב. אחרי 20 שנות פעילות, ובערך עשור של קרטוע, מסעדת וולפנייטס צלו את ההמבורגר האחרון. אז נכון, הזמן לא עשה להם טוב: הפיכה לרשת, שינוי להמבורגר כשר ושינוי שם המותג ל"קלאסיק" היו רק סממנים להרס המותג, וזה היה רק עניין של זמן עד שהדלק נגמר. אבל כמו בכל פעם שמוזיקאי זקן הולך לעולמו, כך גם סופו של המבורגר היסטורי לעיר מעלה את השאלה – האם אנחנו מתייחסים כמו שצריך לאנשים, ומזונות, שבנו את העיר? האם אנחנו נותנים להם את תשומת הלב והכבוד הראוי להם?
>>הבון טון: 7 מסעדות שמחזירות את המטבח הצרפתי למרכז השולחן

במקרים רבים, כמו זה של וולפנייטס, אין מה להאשים את הציבור –אכלתי את הבורגר שלהם לפני כ-4 שנים, ולא פלא שהוא נשכח מהתודעה. אבל דווקא רשת אגאדיר, שבעוד שנה תציין 30 שנות להקמתה, ראויה להרבה יותר תשומת לב. בשוק ההמבורגרים הכל כך רווי של תל אביב, זה באמת לא קל לבלוט – והעובדה שאותה המבורגריה תל אביבית הפכה לבסוף לרשת עומדת כנגדה – אבל כמעט בכל ביקור במקום או ספיישל חדש שיוצא זה ניכר שגם אחרי שלושה עשורים, אגאדיר עושה הכל כדי להישאר רלוונטית, מעניינת וחדשנית. בשנים האחרונות זה גם ממש עובד לה.

עברו בערך שלושה חודשים מאז שהיללתי בהתרשמות רבה אתהקריספי צ'יקן שיצר עבורם השף תומר טל, וברשת לא נחו על זרי הקציצה. בסוף שנת 2025, בדיוק לערב הסילבסטר, הם השיקו ספיישל של בורגר יפני יוצא במינו, היאקוזה קראנץ' בורגר. מי שהספיק לטעום ממנו באותו היום נהנה מהמבורגר שמבוסס על קציצת וואגיו, אבל בכנות פחות מעניין אותי בשר ויראלי, כך ששמחתי לגלות שהיאקוזה שרד בתפריט, פשוט עם קציצה רגילה של אגאדיר – אותה קציצה בשרנית, בעלת טעמי גריל עמוקים ועסיסיות מוצלחת. רק כשטעמתי אותו גיליתי שהקציצה היא בכלל לא הסיפור, כי ההמבורגר הזה עטוף במארז תוספות ורטבים שהופך את חויית האריכה למשהו אחר לגמרי מכל בורגר אחר בעיר, ומזכיר שעם כל הכבוד לכל הבורגר שפים שיש פה, לאגאדיר יש עדיין מה להביא לשולחן.

זה מתחיל באיולי יוזו ואצות ווקאמה שמספקות אומאי עמוק, וממשיך בג'ינג'ר כבוש, תיבולטוגראשי, שמן צ'ילי וגם וואסבי שמגיע ממרום גולן – מיקס שמתערבב בתוך הביס עד חוסר אבחנה בין הטעמים, אבל משאיר המבורגר חמוץ-פינקטי בטעם עז שמחמיא מאוד לטעמי הגריל של הקציצה. לתוך כל המיקס המפתיע הזה מצורפות גם ערימת אטריות אודון פריכות – יציאה מוזרה שהייתי שמח אם היו מגיעות בכמות קצת קטנה יותר, אבל בהחלט אלמנט שמוסיף פריכות מצוינת לביס המפתיע הזה. התוספות הייחודיות והיצירתיות מצדיקים מחיר גבוה שכזה (89 ש"ח לבורגר וצ'יפס בתיבול טוגראשי חרפרף), גם אם זו מנה שכדאי לשמור לאירוע מיוחד, או לכל הפחות לחגיגה יפנית.

זהו לא הבורגר ספיישל היחיד שמציעים כעת באגאדיר – יחד עם היאקוזה הושק גם הקנטינה, המבורגר בסגנון מקסיקני ששובר את המסורת של "פשוט זרקו על זה אבוקדו וקראו לזה מקסיקני". כלומר כן, ברור, יש עליו אבוקדו, אבל הפעם מישהו אשכרה התאמץ לבנות סקאלת טעמים שהופכת אותו להמבורגר בטעמי בוריטו מוצלח. מעבר לאותו אבוקדו צפוי (שמגיע בפרוסות שקצת נופלות עם כל ביס) וצ'ילי אדום מתבקש, הלחמניה משוחה ברוטב קונפי שום עם סרירצ'ה, מכוסה בכוסברה וכרוב לבן, ובליבה הברקה – דיסקית של טוסטאדה תירס כחול, שזה למעשה סוג של נאצ'ו פריך אחד גדול (אם כי הצבע הוא בבירור סגול), עליו נמרח פריחולס, אותו קרם תבשיל שעועית מקסיקני. זץ מפלח לימון שמוגש לצידו, ויש לכם את אחד הביסים המרעננים של המבורגר שאכלתי בשנים האחרונות. גם פה המחיר לא זול (99 ש"ח עם צ'יפס), אבל שווה עבור החוויה.

שני ההמבורגרים האלו, לצד הנאם טאק בורגר החביב שהושק במאי, והקריספי צ'יקן האדיר מלפני כמה חודשים – שהם בעצמם סוג של המשך לסדרת ספיישליי שף של יונתן רושפלד וארז קומרובסקי – מוכיחים שאגאדיר הם לא סתם עוד רשת שמנסה להתחרות בהמבורגרי שף, אלא שחקן משמעותי במגרש ההמבורגרים. הלוואי ומסעדות אחרות שמרגישות צורך להישאר מקובעות לתפריט הרגיל ילמדו מהם איך לצאת להרפתקה קולינרית, ולהישאר בחיים. הלוואי והקהל יזכור שגם אם הקציצה לא מפונפנת כמו החדשות יותר, לאגאדיר יש עוד המון מה ללמד את הילדודס. הלוואי ובאגאדיר רק ימשיכו להביא יציאות טעימות ומעניינות כמו אלו, גם כדי שאנחנו לא נשכח שגם מי שהיה פה קודם, יודע להישאר עם המבט לעתיד.

• אוכלים שותים
• ביקורת משלוח
• המבורגר
• אגאדיר

עדכון קודם: 21.8.25 // עדכון אחרון: 8.1.26
תל אביב היא עיר של המבורגרים. עם כל הכבוד לכל המתחרים המקומיים והוותיקים, אין שליט יותר מובהק מאשר הקציצה האמריקאית שבין הלחמניות, כך שבתל אביב יש המבורגרים טובים בשפע שלפעמים מסחרר. אבל אנחנו פה לעזור, עם הרשימה המתעדכנת הזו, שכבר שנים מספרת לכם על ההמבורגרים הכי טובים בתל אביב. נכון, היא עולה יותר – אבל הקציצה הזו עדיין שווה את זה. אתם לא צריכים יותר לשאול את צ'אט "מה ההמבורגר הכי טוב בתל אביב?", כי לנו יש את כל התשובות עבוכם.

>>ככה עושים סופ"ש: 29 הבראנצ'ים הכי מומלצים בתל אביב
>> הדבר הטעים הבא: 18 מסעדות הדגים הכי טובות בתל אביב
>> בואי ונשתה לחיי האהבה: 18 הברים הכי רומנטיים בתל אביב

1. GDB

מה זה שחור למעלה וצבעוני באמצע? ההמבורגר של GDB כמובן, שתוספת השחור מלמעלה כבר הפכה אייקונית ומשכה סקרנים ורעבתנים רבים. השכבה השחורה היא תוספת של שום שחור שמוסיף טוויסט אוממי מתקתק ומעושן קלות, מה שמקפיץ את המנה כולה, אבל הכוכב העיקרי הוא ההמבורגר והתוספות העמוסות. ההמבורגר הוא מבקר מקומי בלבד, ומבוסס על בשר שיושן 21 ימים והוא כמעט ללא תיבול – מה שמדגיש ומעצים את טעמי הבשר. והלחמניה, גם אותה לא נשכח, רכה ואוורירית בדיוק לפי הספר.
אבן גבירול 22 תל אביב

2. M25

לא הופתענו למצוא את אחד הבורגרים הטובים בעיר במסעדה השייכת לקצביית הבוטיק של שוק הכרמל, המיטמרקט. הקציצה כאן (240 גר') נטחנת מנתחים מהקצביה (תערובת של בשר צוואר, חזה וסינטה) בטחינה בינונית שמשאירה אותה מוצקה ונגיסה אבל לא דחוסה, נצלית באופן מושלם ומוגשת בשיא המנימליזם על לחמניית חלה מתוקה ממאפיית השוק הסמוכה עם לא יותר מאיולי, עלה חסה ופרוסת עגבנייה. כמה פשוט ככה מצוין.
הכרמל 30, תל אביב // ברודצקי 15, תל אביב

3. Osu

אוסו שבשוק הכרמל הוא בורגר בהשראה יפנית. מה זה אומר? קודם כל שמדובר בקציצת סמאש אלגנטית (בבורגר הקלאסי יש שתי קציצות), אחר כך שהמיונז שמעל הקציצה ניחן בטעם אוממי שניתן לו בעקבות שום שחור, ולסיום – החמוצים היפניים שנוספים כמעמסה לכל החגיגה. גם הלחמנייה, שמזכירה לחמניית חלב במרקמה ובמטעמיה, רכה ואוורירית ויוצרת המבורגר מינימליסטי ונעים לבריות – ממש כמו בטוקיו.
הלל הזקן 18, תל אביב

4. אגאדיר

המקום שבו הכל התחיל. שגעת ההמבורגרים של תל אביב נולדה בבורגר-בר קטן וצנוע בנחלת בנימין שהביא את בשורת ההמבורגר-האיכותי-באווירת-דיינר לעיר אי שם באמצע הניינטיז, ומשם צמחה מעצמת המבורגרים בטייק אווי עוד לפני היות וולט, ועכשיו כשכל תל אביב עשויה מהמבורגר כמעט ואפשר לשכוח שעדיין מגישים שם קציצות מעולות בשלל גדלים, תערובות ותוספות – ולהפתעתנו גם אוחזים באחד הקריספי-צ'יקן-סנדוויץ' הכי טובים בעיר וקוקטיילים טובים במחירים נוחים מאוד. אז כן, זאת כבר רשת ארצית, אבל אנחנו שומרים אהבת נעורים.
נחלת בנימין 2, תל אביב // התערוכה 3, תל אביב.

5. אמריקה בורגרס

כשעוצמים את העיניים ומדמיינים דיינר רואים בדמיון מקום עמוס גרילים רוחשים, אורות ניאון ולקוחות מורעבים שיורדים על המבורגרים אימתניים. באמריקה בורגר החזון מתממש עד לדרגת ניחוח הבשר החרוך פלאס תוספות שתכף ניגע בהן. הבשר, שבו הכל מתחיל, עובר תחת ידיו המיומנות של תמיר לוי ממסעדת מו ומו ברחובות, שהוא אחד השותפים. הנתחים נטחנים גס מדי יום ועולים על הפלנצ'ה בארבע גרסאות: קלאסי, חריף, צ'יזבורגר והמבורגר אמריקה עם בצל מקורמל ובצל סגול כבוש. הקציצה עצמה בעובי בינוני ויש לה מרקם עסיסי וקפיצי, ניגוד כיפי ללחמנייה רכה ודי דקה שסופגת את המיצים. עד כאן הכול טוב ויפה, אבל מה שמייחד את המקום לעומת המבורגריות אחרות נעוץ דווקא בתוספות – למשל חמוצים מטוגנים שרק בשבילם שווה לסבול את הריח שנדבק לשיער.
אלנבי 112, תל אביב

6. בנץ בראדרס

בנץ היא המבורגריה שכונתית באווירה משפחתית בפלורנטין (וסניף חדש יותר באמצע הזון הכי תחרותי של אוכל רחוב בעיר – אבן גבירול), אך ההמבורגר שלה רחוק מלהיות שגרתי ותמים והוא פשוט נהדר. ההמבורגר הקלאסי מורכב מקציצה מבשר מיושן שנצרבת כהלכתו בגריל, ונחה בין לחמניות רכות המשוחות היטב בריבת בצל, איולי ברביקיו, רוקט וחסה, בצל כבוש, עגבנייה טרייה ותוספת צ'דר שהשילוב הגבינתי שלה מתאזן עם מתיקות הריבה ומחמיא להמבורגר כולו.
ידידה פרנקל 4, תל אביב // אבן גבירול 37, תל אביב

7. גרינברג

ההמבורגר של אורי גרינברג, דור שני למסעדנים שמבינים מה הקהל אוהב (היי צביקי), החל את דרכו בסניף שבמתחם גרינברג המשפחתי עם מערך שמייצר המבורגר שבנוי לתלפיות, ובלי התחכמויות מיותרות. עם הגעתו לאחרונה לסניף שני ברחוב שינקין, גם תושבי מרכז העיר הכירו את הקציצה המדויקת מבשר בגידול מקומי שנארזת לבורגר מושלם ופשוט, ופשוט מושלם.
גרינברג 25, תל אביב // שינקין 22, תל אביב

8. דה ליטל בורגר שופ (TLBS)

בדוכן הקטן, שמאז גם השתכפל לגרסה משודרגת וגדולה יותר על פארק המסילה, מגישים בסך הכל מעט המבורגרים, אבל כל אחד אליפות. אם זו פעם ראשונה שלכם ותרו על ההמבורגר הקלאסי והצמחוני (אלא אם אין ברירה מבחינה מצפונית) ולכו על הבלומנת'ל – הומאז' ראוי לשף הסטון בלומנת'ל. מדובר בהמבורגר משפונדרה ותערובת נתחים שהשף און משען (אורבנו) שומר קרוב לחזה. הם מעובדים יחד לקציצה נוטפת סקס. טופינגז מקוריים ומעניינים מסוגם משווים ומעלים: אננס צלוי, ריבת צ'ילי מתוקה חריפה, בייקון טלה וגבינת בושה. נפטרנו, ביי.
דיזינגוף 125, תל אביב // נחלת בנימין 68, תל אביב

9. דיקסי

זה נכון שדיקסי נודעים יותר בשל הכנפיים וההום פרייז, אבל הביפבורגר שלהם בכלל לא פראייר. 250 גרם (זוכרים שפעם המבורגרים היו גם גדולים?) בלי התחכמויות מיותרות, מבשר איכותי ועם טעם של פעם. הבשר העסיסי נוטף שומן שמלכלך בכתמים את הצלחת, קצוץ לחתיכות גסות בתערובת שמשאירה את הטעם של הבשר במרכז. אין תוספות מיותרות, שואו-אוף להטוטני או לחמניות עם כיפות. פה אוכלים כמו בדיינר אמריקאי קלאסי, והכל משדר גישה של ישר לעניין. אל תהיו ילדים, קחו את ההומפרייז כתוספת.
יגאל אלון 120, תל אביב

10. הדסון בראסרי/ הדסון לילינבלום

במקדש הבשרים שברמת החייל נותנים, כצפוי, כבוד לבשר מכל סוג שהוא. לכן ההמבורגר שמגישים כאן הוא על טוהרת הבשר הטרי, בקר ישראלי מפרות מבכירות. לחמנייה רכה ואוורירית במתיקות מופחתת, פיתוח של השף מתן אברהמס, עוטפת את אחד ההמבורגרים המשובחים ביותר של תל אביב: קציצה עבה, שחומה ועסיסית במשקל 200 גר' שמתובלת במלח ופלפל בלבד כדי ששום דבר לא יפריע חלילה לחומר הגלם העיקרי. חסה, עגבנייה, מלפפון חמוץ ובצל מוגשים בצד.מי שחייב את השחיתות שלו ברמה גבוהה יותר יכול להוסיף גאודה מהולנד, ביצת עין, בייקון וצ'דר מאנגליה. נכון שמה שתשלמו כאן יקנה לכם במקום אחר סטייק, אבל בשביל איכות צריך לשלם. מצד שני, אם פחות בא לכם לשלם, תמיד אפשר לרכוש אותו במחיר (טיפה) יותר זול באחות הקטנה, הדסון לילינבלום.
הברזל 27, תל אביב // לילינבלום 41, תל אביב

11. הולשטיין

דוכן ההמבורגרים של איש הבשרים הוותיק בשארה חינאווי התייצב מספיק בסמטת הקצבים בשוק הכרמל כדי לפתוח עוד סניף, במרכז העניינים באבן גבירול, ואז לסגור את המקור. מכל סניף שלא יהיה יוצאים המבורגרים עסיסיים ונהדרים שנותנים לבשר לדבר, כי בכל זאת, חינאווי. הקצב הוותיק מכין את הקציצה לפי מתכון שמלווה אותו עשרות שנים, מכניס למכונה שצולה את הבשר בצורה מדויקת ואופטימלית ומגיש בלחמנייה רכה, עם חותמת איכות של מקצוען.
אבן גבירול 21, תל אביב

12. המוסד

היו ימים בהם המקום הכבר-ותיק ליד כיכר רבין נקרא "המוסד לסנדוויצ'ים מיוחדים", ובאמת כלל מספר סנדוויצ'ים מיוחדים למדי – אבל כנראה שבתל אביב שווה יותר להיות כמו כולם, לוותר על המיוחד ולהתמחות בהמבורגרים. עם זאת, קשה לקרוא להמבורגרים של המוסד סתמיים – הייחוד נשאר בדמות המבורגרי שף מעניינים שלמרות התואר המפוצץ, מצליחים להיות פשוטים ומצוינים. "המבורגר המוסד", הלא הוא מנת הדגל של המקום, עושה זאת באמצעות 200 גרם של קציצת בקר עסיסית, גאודה הולנדית מלאת טעם ובעיקר בצל ועגבניה שנצרבים על הפלנצ'ה, ליצירת מנה עסיסית עם טעמי גריל מצוינים. ובכן, טכנית, זה עדיין סנדוויץ' מיוחד.
אבן גבירול 67, תל אביב

13. הסמטה

בורגר שהגיע אלינו ממטולה בעקבות המלחמה, וללא ספק כבר הספיק להתברג בצמרת הבורגרים העירונית – עד כדי כך שפתח סניף נוסף ברמת אביב,ואז חבר לשף עידן פיינבורג ("פיתה פנדה")כד לייסד רשת של ממש. דור יעקב מכין בורגר עסיסי ונהדר מבשר משובח, ומפליא גם בסליידרים שהם מיני בורגר שכיף לנשנש ולקוות לטוב, הצ׳יפס העבה שובבי וכיפי, לחמנייה רכה שמהווה בסיס אידאלי לקציצה הנהדרת, והרטבים, והחמוצים (שמכין וכובש בעצמו), ואין ספק שזה אחד הדברים הטובים היחידים שקרו במלחמה.
קניון עזריאלי, מתחם DNA תלאביב // אבא אחימאיר 17, תל אביב

14. ויטרינה

התור הארוך שמשתרך תמיד מול הדלת של הוויטרינות באבן גבירול ולילינבלום אמנם נרגע קצת, אבל הבורגר טעים כתמיד. פעם זה עוד היה הגביע הקדוש – אחד מכמה סוגי המבורגרים מתוחכמים שמגישים כאן. קציצה צלויה בשלמות היא הבסיס, ועכשיו אפשר להתפנות לבחון את הקומבינציות. באפשרויות: צ'יז באטלר עם ריבת בצל, גאודה וגבינה כחולה, או ריפאבליק עם ריבת שזיפים, ברי ואגוזי לוז.לא זאת בלבד, גם הצ'יפס בוויטרינה משגע והפך לאייקון עירוני – חציו מתפוחי אדמה וחציו בטטה (50:50), עם גרידת לימון ופטרוזיליה.
אבן גבירול 36, תל אביב // ליליינבלום 40, תל אביב

15. לוקאל בורגר

לוקאל בורגר, שממוקמת באזור רווי ההמבורגריות שבין נחלת בנימין לאלנבי, הפכה ללהיט כמעט בן רגע בקרב אוכלוסיית חובבי ההמבורגרים בעיר. אלון פלד ואביב כהן מציעים שם סמאשבורגר בסגנון אמריקאי לפי הספר, וגם קריספי צ'יקן שזכה לתהילה עוד בימי הקורונה כשפלד הכין מנות מביתו. אבל באנו לדבר פה על המבורגרים, וזה מה שחשוב לנו כרגע: מדובר בקציצה דקיקה עם מלא קראסט שבו מצויים כל הטעמים, עם פרוסת צ'דר והתוספות הבסיסיות. באמת שלא צריך יותר.
אחד העם 30, תל אביב

16. מיטבר

במיטבר עושים בדיוק מה שצריך לעשות – פשוט לא להפריע לבשר וגם לא לנו. מדובר ב-250 גר' של בשר אנטריקוט טרי טחון במקום, קצת מלח, קצת פלפל – וזהו, זוהי התורה כולה. שדכו לזה לחמנייה רכה ונהדרת שעוטפת את הקציצה ברוך בלי לגנוב לה את הפוקוס, פרוסת עגבנייה פריכה, שתי טבעות בצל לבן, צ'יפס מושלם בצד – והנה לכם הקלאסיקה במיטבה (והיא הייתה כזאת הרבה הרבה לפני שהמבורגר הפך למנה העירונית הרשמית שלנו).
מחיר 82 ש"ח עם תוספת, שדרות ח"ן 52, תל אביב

17. מקום של בשר

מסעדת הבשרים הותיקה בנווה צדק יודעים כבר שנים לעשות בדיוק את אותו הדבר, וברמה הכי גבוהה. וזה תקף במיוחד להמבורגר הותיק שלהם, שלפני גל ההמבורגרים העצום היה מועמד רציני להמבורגר המצטיין בעיר. כיום נשאר רק המבורגר מצטיין, וזה הרבה יותר ממספיק – תערובת בשר של 200 גרם מאנטריקוט, סינטה ופילה, קצוצים דק וצלויים לשלמות עם בלחמניה פשוטה ותוספות בסיסיות, אבל זה כל מה שצריך. כבר אמרנו ונגיד שוב: לפעמים אין סיבה להתחכם מעבר לקלאסיקות.
89 ש"ח עם תוספת, שבזי 64, תל אביב

18. מרלן

נציגה מכובדת ביותר מאחותנו המנומנמת גבעתיים שנחתה בכיכר רבין כדי להתחרות בשוק ההמבורגרים התל אביבי הרווי, והיא בהחלט עושה עבודה מצוינת (גם אם כריך הקריספי צ'יקן שלהם גונב את ההצגה). ההמבורגרים של מרלן הולכים על גישה ישירה מאוד, בלי התחכמויות, עם לחמניה רכה במיוחד ורוטב סודי (נו, זה עוד איולי, אבל בהחלט טעים), כשהכח שלו נמצא בעובדה שבישיבה במקום אפשר להעמיס עליו מספר תוספות מעניינות (לכו על ריבת הצ'ילי החריף) ללא תוספת תשלום. שווה גם בטעם וגם במחיר.
57 ש"ח, שדרות בן ציון 2, תל אביב

19. ניינטיז (90’s)

השף פאדי יעיש ("חצר גולדמן") ביקש לשחזר את טעם ההמבורגר שהוא זוכר מנעוריו, כששהה בקנזס סיטי מיזורי וטעם בדיינר המקומי. התוצאה היא צ׳יזבורגר מהסרטים, עם טעם בשר-גבינה חלומי שמבוסס על בשר מובחר ואיכותי, גבינת צ׳דר נמתחת, חסה לאליק פריכה שמעניקה רעננות, פרוסת עגבנייה, חמוצים ואיולי שמכינים במקום והכל בלחמנייה איכותית שמאגדת לתוכה את כל הטעמים בגאון.
65 ש״ח, יפת 9, יפו

20. פאט קאו/ ג'אנגו

המקום בצפון העיר מגיש המבורגר כמעט נטו: בלי עגבנייה, בצל וחסה, בלי טופינגז משוגעים ובלי רטבים מעוצבים. העיקרון פשוט: קציצה, איולי, לחמנייה וזהו. ואיפה החסה והעגבנייה? כשהבשר טוב מספיק אין בהם צורך.הקציצה עצמה מורכבת מתערובת נתחים מבקר אמריקאי וגידול מקומי שהרכיב הקצב שגיא טריגר. מדובר בהמבורגר שמיטיב להיות ג'וסי ובשרי מאוד, כשאיכות הבשר ניכרת בכל ביס. הלחמנייה עוברת קליה קצרה בגריל ומקבלת טעם מעושן, ואיולי פיקנטי סוגר את הפינה. מסעדת ג'אנגו כבר לוקחת את ההמבורגר הזה לסיבוב יוקרתי, אבל העיקרון זהה ומושלם כשלעצמו.
דיזנגוף 265 תל אביב // הלל הזקן 12 תל אביב

21. פורט 19

פורט 19 הוא מוסד מבית היוצר של הקצבייה "סוד הבשר", ועל כן הבשר הוא טרי ואיכותי ביותר. קציצת ההמבורגר הקלאסית עשויה משילוב מנצח של נתח קצבים, שפונדרה ואנטריקוט, והיא נותרת עסיסית וג'וסית בהחלט כמו בימיו הראשונים של פורט 19, כשהיה סנסציה עירונית בתחום הבורגר. הבונוס האמיתי הוא שהתוספות מתחלפות ויש ספיישלים ייחודים ועונתיים שמתחלפים מדי חודש. החודש למשל, מדובר בהמבורגר עם צ'דר ומניפת אנטריקוט עם צ'ימיצ'ורי – ליקקנו את האצבעות, ליטרלי . ומה יהיה בחודש הבא? יש רק דרך אחת לגלות ואנחנו מתכוונים לנקוט בה.
שלמה המלך 2, תל אביב // החשמונאים 95, תל אביב

22. אסתר המלכה

אם נודה באמת, כשמזללת ההמבורגרים הזו נפתחה קצת זלזלנו בה – המבורגר בבעלות כוכבת ריאליטי עם תור שכל כולו מבקרים ממחוץ לעיר בנקודת עניין ברוטשילד, ועוד הוא כשר עם שם מתחנף לטרנד האמוני? זה בדיוק הפוך מכל מה שאנחנו מייצגים. אבל קציצה תאחה את הקרע בעם, וזו של ״אסתר המלכה״ היא חתיכת קציצה מפוצצת בטעם. לא יודעים אם ביחד ננצח, אבל בוודאות שביחד נדפוק המבורגר, גם אם הוא כשר.
שדרות רוטשילד 8 תל אביב

23. פרוזדור

הוותק והמעמד של הפרוזדור ממקומו ליד הים מדברים בפני עצמם, אבל אז נותנים להמבורגר לדבר, והוא לא מפסיק לשתוק מאז. לא תמיד הם קולעים בול, לפעמים יש פשלות גם בהכנה, והרבה פעמים יש יותר מדי המבורגרים לבחור מהם – אבל כשהפרוזדור מצליח, הוא קולע מושלם עם המבורגר עסיסי ושמנמן, תוספות מוגזמות עד הרפתקניות והמון אהבה בהמבורגרים. רק תבחרו נכון (אנחנו מאוהבים בקסטרו אל פרזידנטה).
מנדלי מוכר ספרים 6, תל אביב

24. AKA

• אוכלים שותים
• המבורגר
• חדשות האוכל
• ויטרינה
• אמריקה בורגרס
• קופי בר
• המבורגרים
• הדסון
• פורט 19

נהוג לדבר על נחלת בנימין ורוטשילד במונחים של סצנה קולינרית רותחת, אבל יזמים עם חוש ריח מפותח שמים את הז'יטונים על צפון העיר. השילוב של אוכלוסיה אמידה ורצון להימנע מעמידה בפקקים כבר הביאו אל שכונות עבר הירקון תותחים כבדים כמו רותי ברודו ואהרוני, ענר בן רפאל (תלם) ופנדה (הסמטה).
>>

קצהו המערבי של רחוב איינשטיין, שמתפתח לשכונת ענק, משקף את המגמה בזעיר אנפין, וגם את הטלטלות שעוברות על ענף המסעדות. סרפינה, האיטלקייה שנפתחה ברעש רב, ויאוזה האסייתית נסגרו, אך מקומות בגובה העיניים זוכים להצלחה רבה – למשל מעדניית סוליקה של שף אבי ביטון, וסניף של מאפיית לחמנינה. איינשטיין בורגר, ספוט המבורגרים חדש-ישן (ותכף תבינו למה) מוסיף לרשימה המבורגרים עסיסיים, עראייס פריך וזהוב ומנות במחיר קטן לילדים. רמת אביב החדשה והטעימה.

איינשטיין בורגר הוא גלגולו החדש של סוסו אנד סאנס, סניף האחרון ששרד מרשת ההמבורגרים שסחפה את התל אביב לפני קצת פחות מעשור. הזכיין מוטי עוז, תושב האזור ומסעדן מנוסה שגם הפעיל בעבר סניפי ג'פניקה, נפרד מהרשת ועמד בפני צומת דרכים. בקשות שקיבל מתושבי השכונה לאוכל כשר הכריעו את הכף, וכך עבר החלל הקטן שיפוץ מסיבי ונפתח לגמרי מחדש. "המקום עבד מצוין ולכן היה לי קשה לעשות את השינוי, אבל הבנתי שצריך למחוק הכול ולהתחיל מהתחלה", הוא אומר.

הבחירה של עוז הושפעה גם משינוי בהרגלי הצריכה באזור, במיוחד מצד עולים חדשים מצרפת. "גם הכי חילוניים מתוכם לא אוכלים בשר לא כשר, ועוד יותר מכך – הם לא נכנסים למקום שאין לו תעודת כשרות", מספר עוז. "כשעברתי לכאן לפני שמונה שנים השכונה הייתה חילונית אבל ביום כיפור האחרון, כשהגעתי לבית הכנסת, הוא היה מפורק מרוב אנשים. צפון תל אביב אמורה להיות מעוז חילוני אבל האזור משתנה בקצב מטורף. הפרידה מסוסו אנד סאנס ושינוי בדפוסי ההתנהגות של האוכלוסייה הביאו אותי להתחיל משהו חדש בעסק שאני מאמין בו".

ההמבורגרייה החדשה היא למעשה לא הרבה יותר מאשר דוכן עם מטבח מאחוריו, ומרפסת רחוב לפניו. למרות הגודל – כלומר, הקוטן – התפריט מגוון מאוד. בראש הרשימה נמצאים כמובן המבורגרים: איינשטיין הקטן ואיינשטיין הגדול – קציצה שמנמנה מנתח קצבים עם פרוסות עגבנייה, בצל וחסה ורוטב הבית (44/58 ש"ח ל-120/200 גרם), וספיישלים כגון איינשטיין הגאון עם ביצת עין וסמאש פוטטו או המבורגר חלל עם סלט ביצים, פורטובלו וחלפיניו (64-68 ש"ח). מי שמרגיש חובה להרכיב גרסה מקורית יכול להעמיס על הקציצה העסיסית חציל מטוגן, גוואקמולה, ריבת בצל ועוד ועוד מתוך רשימה ארוכה של טופינגז, ואפילו קציצה נוספת או שתיים (5-24 ש"ח).

ליד תוכלו לקבל צ'יפס רגיל וצ'יפס בטטה, כדורי פירה, מקלוני תירס וטבעות בצל (15-29 ש"ח) וגם סלטים שמגיעים כסייד דיש או כמנה עיקרית. באגף ביסים של אש תמצאו סוכריות בקר – להיט השיפודים העכשווי מטורטייה מגולגלת ממולאת בשר טחון (49 ש"ח) וגם את הלהיט העכשווי הקודם עראייס (35/59 ש"ח ל-2/4 יחידות), וחובבי עוף יוכלו להזמין שניצל איינשטיין עם מטבוחה וחציל מטוגן (49 ש"ח), שיפודי פרגית (69 ש"ח), נאגטס, כנפיים ועוד.

פרט לכשרות, איינשטיין בורגר מתגמש עם עוד העדפות תזונתיות. טבעונים ימצאו כאן ביונד בורגר (69 ש"ח) ואיינשטיין טבעוני מקציצה על בסיס פטריות (45 ש"ח), ולנמנעים מגלוטן ממתינה לחמניית לל"ג. לילדים או מבוגרים שמעדיפים לנשנש משהו קטן נוצרה קטגוריית ביסים, ובה מנות קטנות כגון ביס סביח "בסגנון קצת יותר מפונפן שמתאים לרמת אביב, עם לחמנייה במקום פיתה ועין במקום ביצה קשה", וביס סלט ביצים. המחיר 32 ש"ח כולל כוס מיץ, הוצאה סבירה לארוחת אחר צהריים קלילה אם נקלעתם במקרה לאזור, או לזלילת לייט נייט, כי שעות הפעילות זולגות עמוק אל תוך הלילה. עכשיו רק תצטרכו להשלים עם העובדה שצפון תל אביב הפכה למעוז של צרפתים, ולהתגעגע לימים בהם להשיג צ'יזבורגר היה כזה קל.
איינשטיין 9, רמת אביב, ראשון-רביעי 02:30-09:30, חמישי 03:30-09:30, שישי 16:00-09:30, שבת 02:30-17:30, ובוולט

• אוכלים שותים
• המבורגר
• צפון תל אביב
• אוכל כשר